איתן אורקיבי

הכתבות של איתן אורקיבי

זו אשליה לחשוב שעד כה שדה התרבות הישראלי לא היה פוליטי

דבר נורא קרה לרפובליקת הסופרים ואנשי העט בישראל לאחר ששר התרבות הודיע על מינויים חדשים לוועד הנאמנים של פרסי הספרות • אין חולק על כך ששלושת מועמדי השר מזוהים פוליטית, אבל אנחנו לא נמצאים בעולם סטרילי והוגן

השתיקה הרועמת של נשיאת העליון והיועצת המשפטית לממשלה

האם אין להן שום דבר לומר על חצי שנה בקירוב של מחאה שגירדה - ופה ושם אף חצתה - גבולות רגישים של הפרות סדר, אי־ציות וקריאה לסרבנות? • נבחרי ציבור נרדפים, מוטרדים, נאלצים להיעזר בכוחות משטרה כדי לעבור מנקודה לנקודה ומזעיקים כוחות מיוחדים כדי להיחלץ בשלום מההמונים הצובאים על מקום הימצאם - ומערכת המשפט שותקת

המאבק בדמוקרטיה, לא על הדמוקרטיה

אם עמוס מלכא וחבריו יצליחו במשימתם "להרתיע" את נבחרי הציבור ולהצר את צעדיהם, ניכנס לעידן שבו כל מה שצריך כדי להשפיע זה לנופף בנבוט גדול בפוזה מאיימת מעל ראשה של הדמוקרטיה • זו טקטיקה כל כך מנוגדת לרוח הדמוקרטיה והדיון הציבורי, שאפילו יש לה שם גנאי בלטינית: "אד־בקולום", טיעון קש שבו מאיימים במקל במקום לשכנע.

מה לימין ולאנטי-להט"ב?

כשהוא מאמץ בכוח רטוריקה אנטי-להט"בית, מסמן את עצמו הימין הישראלי כתנועת־נגד שעסוקה בניסוח דפי מסרים נגד ה"טרלול הפרוגרסיבי" - במקום לטפח זהות רעיונית משל עצמה • בשנים האחרונות יש גם לאגפים מסוימים בימין החילוני, הליברלי לכאורה, איזו אובססיה לא מובנת עם שיח מגדרי בכלל, ועם טרנסג'נדר בפרט, והכל בהשפעה אמריקנית

בעצם גנץ רוצה להיות נשיא

12 מנדטים של "כחול לבן" נקראים להחליף את 32 המנדטים של הליכוד בהנהגת המדינה, וזה החלק הפחות חמור בתופעת הבהלה לגנץ • אנו לא יודעים מה דעותיו בכל הנוגע לנושאים חשובים כמו השקפת עולמו ביחס לסכסוך הישראלי־ערבי, או בדעותיו בנוגע ליחסי דת ומדינה • התשובה היא שאין תשובה

טיפת שפיות בתוך הטרפת: רה"מ נכנס לאירוע וכדאי שיישאר שם

השאיפה הציבורית לרציפות, צריכה להתבטא בנוכחות התקשורתית והביצועית של נתניהו, והמציאות היא שהוא קרוב מדי לתקרת האשראי הציבורי • עבור אוזניים מסוימות, אטומות, לא משנה כמה נתניהו הדגיש ש"זו האחריות שלנו. שלי" - ציוצי ה"בכיינות" היו משוגרים בלי קשר לנאמר • הדגל האדום שגלנט הניף בנאום שהוביל לפיטוריו התברר כמוצדק, אז גם ההחלטה לבטל את פיטוריו מוצדקת

רכבת לילה לדובאי: מתי נשתחרר מתודעת המצור?

יש לי פנטזיה: להיכנס לאוטו בתל אביב ולצאת ממנו בחו"ל. אולי אפילו אוטוסטרדה בינלאומית שתתחיל במצרים ותסתיים בטורקיה ותעבור גם פה • אבל ישראל לא מסוגלת להכיר את עצמה שלא כמדינת אי, מוקפת גבולות בלתי עבירים • זה לא תמיד היה כך, וזה לא מוכרח להיות כך בעתיד

"אנחנו ברגע אלטלני": ארי שביט מוכיח בשער

"היתה לנו אלטלנה, היה לנו רצח רבין, היתה לנו ההתנתקות, ויש לנו את הרגע הזה", חורץ העיתונאי והפרשן שעבר מהשמאל למרכז ארי שביט • ספרו החדש, הארוז כדרכון שהפך אולי במחאה הנוכחית לסמל לאיום לברוח מכאן, נושא את הכותרת "להציל את ישראל" - לא פחות • "אנחנו עומדים בפני המצב הביטחוני החמור ביותר מאז 1973", הוא ממשיך, "ומול האיום הקיומי של איראן־חיזבאללה־חמאס חייבים אחדות לאומית" • "גם מבית, השבר חסר תקדים. בבת־אחת נפתחו פצעים של 75 שנה, כל המוגלה יצאה" • "לכן נבואות הזעם והאזהרות אינן בבחינת 'זאב, זאב', כי יש זאב אמיתי בפתח הבית וזאב אמיתי בתוכו - ואנחנו חייבים להתמודד עם שניהם ביחד, בכוחות משותפים"