"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

העסקה לא טובה או רעה – היא הדרך להשיב את הצדק

האם העסקה רעה או טובה? לא בטוח שאפשר עדיין להעריך את היקף ההשלכות שלה, בצדק עולה חשש שהפשרה הזמנית תהפוך למדיניות קבועה • זה טוב שהחברה הישראלית התעוררה, אבל את ההתפכחות נצטרך לממש במלואה רק אחרי שכמה שיותר מהם יהיו בבית

,עודכן
0השמעה
הכנת מודעה עם תמונות החטופים. צילום: אורן כהן

יש אירועים שהווכחנות האופיינית לנו מחטיאה את המשמעות שלהם. כמעט כתבתי "יש רגעים בחיי אומה". זה רגע כזה. שיבת חטופים, ילדים, אימהות, באמצע מלחמה, מתוך קרביו של האויב, מנהר השאול שמתחת לאדמה - הוא רגע כזה. וכשהם יחזרו מהעולם שלמטה, הילדים, מלווים בחיילות ובחיילים, נהיה ככל הנראה חברה אחרת. מצולקת יותר, אבל כמהה גם לסגירת מעגל. וכל הסוגר מעגל אחד כאילו סגר מעגלים של עולם שלם. תנו לנו אמא אחת שנופלת על כתפי ילד, אבא שמניף את ילדתו באוויר. יותר מזה אנחנו באמת לא צריכים.

האם העסקה רעה או טובה? לא בטוח שאפשר עדיין להעריך את היקף ההשלכות שלה. בצדק עולה חשש שהפשרה הזמנית תהפוך למדיניות קבועה. בזיכרון עולה הפסקת האש שסיימה את מלחמת לבנון השנייה, והותירה אצל רבים תחושה שהניצחון נשמט מכוחותינו. שעוד קצת - ואפשר היה לחסל את האיום. שחיזבאללה כבר היה על הברכיים. סביר שזה היה נכון. נותרנו עם החמצה.

הוגשה העתירה הראשונה נגד עסקת שחרור החטופים // צילום: יוני ריקנר

האם זה בהכרח התרחיש הנוכחי? הלחץ הבינלאומי לסיים את הלחימה ולהכניס עוד ועוד סיוע צפוי לגבור, ואולי גם בינינו יהיו מי שיעדיפו להאריך את הפסקת האש. הילדים זקוקים לשגרה, גם המשק. איך חוזרים למילואים ולממ"דים אחרי שבוע התרעננות?

אבל הפעם, נדמה, ברור לכולם שהעסק לא גמור ושיהיה קשה לנרמל את התיקו. זה לא נמדד ב"מכה" שחמאס חטף וגם לא בהיקף הנזק וההרוגים בצד השני. העם רוצה צדק לאומי - ניצחון שיבטיח ביטחון. שום דבר לא יכבה את הסנטימנט הזה או ימסמס אותו.

יש צדק בטענה שאחרי קו ה־50, חמאס ישאף לקבע פרקטיקה של ימי הפסקת אש נוספים תמורת טפטוף קמצני ואכזרי של חטופים. זה יהיה מיסוד הסחטנות הסדיסטית שלו עד לאינסוף. חמאס קונה זמן, בכך אין ספק. השאלה האכזרית מכל היא האם היינו מעלים על הדעת הפסקת אש בשלב הזה אם לא היו בידי האויב חטופים? ברור שלא. לא היינו מעיזים לעצור את התנופה ולבלום את המומנטום המאלף של צה"ל דווקא בשלב שבו האויב מגלה סימני שבירה. בוודאי לא היינו מרחיקים מעצמנו את רגע ההכרעה הכה הכרחי לנו, וממשכנים את ביטחונם של חיילינו.

לוחמי גבעתי השתלטו על מפקדת החטיבה הצפונית של חמאס // דובר צה"ל

אבל אי אפשר, כנראה, להמשיך להילחם כאילו אין חטופים - ולפעול להשבתם כאילו אין מלחמה. ויותר מכך, אי אפשר לעשות זאת על גבם של ילדים. הם לא אשמים במשגים הקונספטואליים האיומים שהשתרשו כאן. לקחנו, כמדינה, יותר מדי הלוואות חסרות כיסוי על חשבון העתיד והביטחון שלהם. נצטרך כנראה לקחת עוד אחת אחרונה. אי אפשר להחליף דיסקט, לעבור מתודעת עסקת שליט לתודעת "ניצחון עכשיו" כשהם בשבי. אי אפשר לשנות את הכללים על הגב שלהם.

העיקרון הוא שאת מחיר הקונספציה הקודמת - הדחיינות, ההכלה של האלימות החמאסית, העיוורון כלפי הכוונות האמיתיות של האויב והכניעה לסחטנות שלו - לא צריכים לשלם החטופים. זה טוב שהחברה הישראלית התעוררה, אבל את ההתפכחות נצטרך לממש במלואה רק אחרי שכמה שיותר מהם יהיו בבית. העסקה הזו היא לא טובה או רעה - היא פשוט חלק הכרחי מהשבת הצדק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר