תא"ל (מיל') צביקה חיימוביץ'

הכתבות של תא"ל (מיל') צביקה חיימוביץ'

"לעולם לא עוד": בין זיכרון השואה לאיום מאיראן

"נזכור ולא נשכח": משפט המלווה אותנו לאורך דורות, ונכון גם היום כאשר סביבנו כאלה המבקשים להשמידנו • זיכרון השואה מחייב אותנו, ומחלחל למדיניות הבטחון, לחשיבה אסטרטגית ולעיתים גם לשיח הציבורי • הזיכרון איננו רק אזהרה, הוא גם מצפן שיש להשתמש בו מבלי לפגוע בזיכרון השואה, ותוך מימוש האחריות שאירוע דומה לא יחזור בעתיד

גם אחרי 15 שנה, זה היה ונשאר הקרב הכי אכזרי של ישראל

ב-7 באפריל 2011 נכנסה מדינת ישראל לעידן חדש, עם הפיכתה של מערכת כיפת ברזל למבצעית • מאז ועד היום, אתגר ההגנה הבליסטית נותר מסע מורכב ובלתי נגמר מול אויב שלומד ומשתכלל • כישלון היירוט בחיפה הוא גם אזהרה - וגם תזכורת

תחקיר כשלי היירוט: בדיקת מסלול, שחזור התנהגות מערכות ובירור מעורבות האדם

אירועי הפגיעות בערד ודימונה ממחישים פעם נוספת כי אין הרמטיות מוחלטת בהגנה ובעיקר את המורכבות שבקרה ההגנה מפני טילים • מוקדם להעריך, אך אין לי ספק שהתחקיר ימוצה ובסופו תתברר סיבת ההחטאות • עצם העובדה שהתחקיר הראשוני מצביע על כך שסוג הטיל הזה כבר יורט בעבר ובהצלחה מתחילה את נקודת התחקיר במצב אחר

בין הצלחה לניצחון: השאלה שמרחפת מעל המלחמה באיראן

שבוע ויותר למערכה מול איראן, וצמד המילים ניצחון והצלחה נשמעים בכל פינה ומתארים את הגבול הדק אבל הכל כך ברור בין השתיים • כמעט ואין מטרה מחוץ למרחב הלגיטימיות לתקיפה, ועדיין איראן עוד לא מראה סימני שבירה • פרשנות

הכי רחוק מ"עם כלביא": המערכה הזו שונה ממה שהכרנו

כוח אש אדיר שעומד לרשותנו, שחקנים חדשים ובלתי צפויים (שאף עלולים לפעול לרעתנו) ואתגר לעורף האזרחי הרבה יותר מאשר למערכות ההגנה • כבר עכשיו, למבצע "שאגת הארי" מאפיינים מיוחדים משלו • הימים הבאים יגדירו את אורכו ואת הישגיו • פרשנות

איראן או ארה"ב? המרוויחה העיקרית מ"משיכת הזמן"

לפני עוד סבב שיחות, נראה שאחרי שבועות ארוכים אנחנו קרבים לרגע שבו טראמפ יכריע - ויורה על התקיפה • במשטר לכודים בקונספציה ואינם מודעים למצבם • השאלה האם האייתוללות ייפלו אינה השאלה החשובה ביותר בסוגיית "היום שאחרי" • פרשנות

הסכנה בשיחות ארה"ב-איראן: הסכם ללא הסכמה

עוד מוקדם להעריך מה העלה סבב השיחות הראשון • העובדה שהשיחות נמשכות מעידה יותר מכל שיש על מה לדבר • טוב תעשה ישראל אם תגיע להבנות עם ארה"ב כי הסכם בהקשרי הגרעין בלבד ישאיר בידי ישראל את חופש הפעולה לפעול מול איום הטילים הבליסטיים • עד אז נצטרך להמתין ולראות מה יעלה בסופו של תהליך המו"מ

איראן נמצאת בין הפטיש לסדן – ובדרך כלל זה נגמר בדרך אחת

הסוגיה האיראנית איננה רק עניין של גרעין או טילים, אלא של הצהרות ואמינות • כל עוד ההצהרות של כל הצדדים אינן מגובות במעשים ברורים, הפער ימשיך להתרחב ובמזרח התיכון פערים כאלה נוטים להיסגר לא בדיפלומטיה, אלא במשברים

כלי בודד בתוך אסטרטגיה רחבה: תקיפה באיראן כאמצעי - לא כמטרה

אנו כבר מספיק מנוסים להבין שמהלכים צבאיים הם רק האמצעי להביא למהלך מדיני שמתבסס על ההישג הצבאי • הנשיא טראמפ לא מסתיר זאת • המטרה היא להביא את איראן להסכים למשא ומתן, שבסופו הסכם של ויתור על המשך פיתוח הגרעין • המשך העקרונות נתון לפרשנות - ויתור על יכולת פיתוח טילים בליסטיים, המשך תמיכה בארגוני הטרור באזור ונתיב לסיום המשטר הקיצוני

המחאה באיראן: ישראל צריכה לשקול מילים

המחאה באיראן נראית שונה: יותר רחבה, השלטון מאופק יותר, אך חסרה הנהגה • אם המשטר יחוש את חבל העם על צווארו - עלול לתקוף את ישראל • ישראל חייבת להימנע מהתערבות פומבית • בכל מקרה, המחאה לא מורידה את אפשרות המלחמה מהשולחן

חוק ההשתמטות - האיום הקיומי האמיתי על ישראל

 25 שנים הם מחר בבוקר במושגים של מדינה • כשמדברים על איום קיומי - זה האיום הממשי על יכולתה של מדינת ישראל להגן על עצמה ולהבטיח את ביטחונה • על כל מחוקק לחשוב איזו מדינה, חברה וצבא יהיו כאן בעוד דור אם החוק הזה יעבור