בדרך לחידוש המלחמה: ארבעה תרחישים מול איראן

הנשיא טראמפ עשה הכל בשבועות האחרונים להגיעלפגישה עם נשיא סין כשהמלחמה לא חודשה. הוא הגדיל לעשות ושבוע לפני הביקור, כאשר איראן הגיבה לניסיון לפרוץ בכוח את המצור האיראני בכך ששיגרה טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר עומאן ואיחוד האמירויות - מיהר להצהיר שאיראן לא הפרה את הפסקת האש וזו עדיין בתוקף.

לאחר שנראה שגם הביקור בסין לא יצר את אותה פריצת דרך שלה ייחל הנשיא טראמפ ואיראן בעקשנותה לא מספקת לנשיא את המינימום שיאפשר לו להכריז על סיום המלחמה, קרי פתיחת מצר הורמוז והסכם על הגרעין שעקרונותיו הכלליים די מוסכמים בין הצדדים, לא יהיה מנוס מחידוש המלחמה.

רבים אומרים כי חידוש המלחמה הפעם יהיה שונה מחלקו הראשון של מבצע שאגת הארי, והפעם המערכה תהיה קצרה יותר ותביא לתוצאה המקווה. מאחר שבפעם האחרונה מטרות המלחמה היו מעורפלות- עם סתירות מהותיות בין הצהרות המנהיגים והמטרות שהוגדרו לדרגי הצבא (החלפת השלטון לדוגמה, אבל לא רק) - לא ברור אם הפעם הגדרת המטרות תהיה שונה. האם המטרות יסתכמו רק בפתיחת מצר הורמוז, או גם בתפיסת החומר המועשר ובייצור תנאים להסכמת האיראנים על הסכם לפי עקרונות ארה"ב.

התרחישים האפשריים

בנקודת הזמן הנוכחית עומדים בפני ארה"ב ארבעה תרחישים עיקריים: הראשון הואהמשך המצור הנגדי על מצר הורמוז עד כדי מיצוי ההיבט הכלכלי. תרחיש זה מחייב סבלנות, נחישות וזמן יישום אפקטיבי ארוך שלא נראה רלוונטי לפחות לפי הצהרות הנשיא טראמפ בימים האחרונים.

התרחיש השני:פעולה ממוקדת וצבאית שעיקרה שחרור המצור על מצר הורמוז וחיכוך צבאי מתוחם ומוגבל סביב המצר בלבד.

התרחיש השלישיהוא פעילות התקפית צבאית נגד מטרות תשתיות לאומיות, כלכליות ואנרגטיות. או בשפתו של טראמפ: להחשיך את איראן ולהחזיר אותה לתקופת האבן.

התרחיש הרביעיהוא ברמת המורכבות והסיכון הגבוהים ביותר להסתבכות והימשכות המערכה, מה גם שהצלחתו לא בהכרח מובטחת: המשך לתרחיש השלישי בתוספת פעילות קרקעית ממוקדת אל מול תשתיות הגרעין וניסיון הוצאת החומר המועשר בעיקרו מאיראן.

כל תרחיש יכול להתגלגל בהתאם לאופן שבו איראן תגיב: האם תראה בכל תרחיש, גם בקל מביניהם מלחמה כוללת ללא גבולות או מגבלות? האם התגובה תהיה מוגבלת ומידתית אל מול התרחיש או שכל פעולה אמריקנית תביא לחידוש האש מצד איראן לעבר מדינות המפרץ ולעבר ישראל?

משך המערכה, גבולותיה והיקפה ייקבעו רק בשילוב שבין התרחיש האמריקני והתגובה האירנית.

איראן תוקפנית יותר

לאחר הדיון על התרחישים שעומדים בפני ארה"ב, ראוי לנסות ולהבין מול איזו איראן תתמודד ארה"ב ובמידה רבה גם ישראל.

איראן לא ישבה על הגדר והמתינה בשבועות האחרונים, אלה נוצלו על ידה להשמשת, הנצלת ושיפור היערכות ההגנה האווירית סביב המקומות שהיא מגדירה כחיוניים (טהרן, תשתיות נפט, תשתיות גרעין וכדומה).

איראן פעלה רבות בשבועות האחרונים, כך לפי גורמי מודיעין אמריקניים לחלץ את אותם משגרים וטילים "פקוקים", ואין ספק שהחזירה לעצמה חלק מהמלאים והיכולות. אם ב־40 ימי המלחמה שיגרה מעל ל־600 טילים, שמצטברים יחד בארבעת הסבבים לכ־1,600 טילים, הרי שנותרו בידיה עדיין כמויות לא מבוטלות של טילים ומשגרים ונגלה כי ההערכות על 2,000 טילים בתחילת המלחמה היו הערכות חסר.

להערכתי, נפגוש איראן לוחמנית, אגרסיבית בתגובתה, עם ניסיון למקסם את יכולותיה מול ארה"ב, מדינות המפרץ וישראל.

אינני מעריך שנהיה עדים לתגובות ולהיקפים שלא חווינו עד כה, אך עדיין בכוחה של איראן לאתגר את העורף הישראלי ולשמר רצף אש על פני שעות ויממות לא מעטות ובפיזור גיאוגרפי נרחב.

במשמעת אזרחית אחראית ונבונה נדע להתמודד בהצלחה מול כל תרחיש, וכבר ראינו שיש על מי לסמוך בהתקפה ובהגנה (תתכוננו למערכה שתהיה ולא זו שהיתה, רק כך נצליח גם הפעם).