כלי בודד בתוך אסטרטגיה רחבה: תקיפה באיראן כאמצעי - לא כמטרה

הדיון הציבורי והתקשורתי סביב האפשרות של תקיפה אמריקנית באיראן חוזר שוב ושוב לאותה הנקודה - האם טראמפ יורה למטוסיו לתקוף או שיימנע מכך?

התקיפה היתה ונותרה כלי בודד בתוך אסטרטגיה רחבה יותר של מטרות. אנו כבר מספיק מנוסים להבין שמהלכים צבאיים הם רק האמצעי להביא למהלך מדיני שמתבסס על ההישג הצבאי, ואת זה הנשיא טראמפ לא מסתיר - המטרה היא להביא את איראן להסכים למשא ומתן, שבסופו הסכם של ויתור על המשך פיתוח הגרעין. המשך העקרונות נתון לפרשנות - ויתור על יכולת פיתוח טילים בליסטיים, המשך תמיכה בארגוני הטרור באזור ונתיב לסיום המשטר הקיצוני.

כל אחת מהמטרות האחרונות תהיה תוצאה של עד כמה הלחץ האמריקני יהיה משמעותי, ועד כמה המשטר הנוכחי יידחק לפינה. צבירת הכוחות היא רכיב הכרחי כדי לאפשר גמישות מלאה, ולכן היקף הכוחות לא בהכרח יכול להעיד על מטרות התקיפה.

סוגיית התזמון חשובה לא פחות. אם מטרת התקיפה היא ערעור המשטר עד כדי הפלתו, הרי העיתוי חייב להתכתב עם המהלכים הפנימיים בתוככי איראן, קרי: חידוש המחאות, שיחד עם תקיפה יביאו למומנטום להפלת המשטר. כל פעולה אחרת, כולל חיסול חמינאי, עלולה להביא לתוצאה הרסנית יותר, כמו תפיסת המשטר על ידי משמרות המהפכה או בנו של חמינאי - שתי אפשרויות שעלולות להיות קיצוניות אף יותר מהמשטר הנוכחי.

תקיפה שמטרתה להעביר רק מסר מרתיע למשטר תתמקד בקבוצת מטרות, ולא בהכרח תביא לתגובה איראנית משמעותית, אם בכלל. כבר ראינו שלעיתים התגובות "מתואמות". תקיפה שתכליתה מטרות תשתית צבאיות, ובראשן יכולות הטילים הבליסטיים, היא תקיפה רחבה ממערב איראן, דרך טהרן ועד דרומה ומרחבים נוספים. היא תחייב מאמץ התקפי ממושך יותר ממטס תקיפה אחד.

השילוב בין האפשרויות יכול לייצר תרחישי תקיפה נוספים שישפיעו על משך המערכה, ובעיקר על התגובה של המשטר האיראני ועל מידת ההשפעה והמעורבות של ישראל.

בין שהנשיא טראמפ יחליט לתקוף ובין שלא, נישאר עם השאלה - מה יהיה על ישראל? בכל תרחיש אפשרי ישראל היא מעורבת ישירה. לישראל אינטרס לאומי עליון להסיר את איום הגרעין והטילים, ולבטל את ההשפעה של איראן על הפרוקסיז. כל זמן שארה"ב מובילה את המאמץ ההתקפי והדיפלומטי מול איראן, על ישראל למזער את מעורבותה הישירה. יש לשמר ולשפר מוכנות מרבית בהגנה ולהיות מוכנים להתקפה.

ההנחה שכל תקיפה אמריקנית תביא לתגובה איראנית בתצורה של שיגור טילים לעבר ישראל היא הנחה סבירה. הדילמה הישראלית הגדולה תתעורר אם כל השבועות האחרונים יסתיימו במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן. בירושלים יידרשו להחלטה אם להמשיך ולהתנגד להסכמים בין הצדדים או לפעול באופן עצמאי.

הכותב הוא תת־אלוף (מיל'), לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי