עירית לינור

בעלת טור במגזין

הכתבות של עירית לינור

ברגע אחד, פלדשטיין נהפך לוואנונו. כאן מתחילה הבעיה | עירית לינור

לממונים על אכיפת החוק יש כללים ברורים: לא כל ההדלפות שוות • כשהמדליף מגיע מסביבת רה"מ היא חמורה מאוד, כשהמקור אחר - זו עיתונות במיטבה • כשהקורבן הוא בכיר בלשכה או נתניהו עצמו - הכל מותר ומבורך, כשאחרים נחקרים - צרצרים

למי מותר לקרוא בוגד? כל צביעות השמאל במילה אחת

במדינה שבה נוהגים בחרדת קודש במילה ההיא בגלל החשש לרצח פוליטי, בנט לא היה מעז להשתמש בה בחופשיות כזו • אלא שהוא התפרץ לדלת פתוחה לרווחה: הדלת לעולם שבו שעת החירום של מדינת ישראל נמשכת כבר 40 שנה, וקוראים לה בנימין נתניהו

קדושה פוליטית במקום קדושה יהודית: המהלך המסוכן מאחורי טקס הזיכרון הלאומי

אצל אנשי המחאה כל טקס או סממן יהודי־לאומי הוא משהו שצריך לפגוע בו: יום כיפור, בית כנסת, תפילה, איסור חמץ בפסח ויום הזיכרון • טקס הזיכרון "הלאומי" בפארק הירקון דווקא בחג סוכות הוא ניסיון לייצר תודעה אלטרנטיבית

אין לנו ברירה: גם אם לכולם נמאס, יש סיבות טובות להמשיך במלחמה

מלחמת חרבות ברזל ארוכה יותר מאשר מלחמת העצמאות, וכל הרוג ישראלי הוא הרוג אחד יותר מדי • אבל גם אם זה מגרד לאולפנים ולסניפי מחאת קפלן, פשוט אין לנו פריבילגיה להיות תשושים • בשעה שאנחנו מתעקשים לחיות, הם מתעקשים שנמות. אם לא מחר, אז מחרתיים

הניצחון הוא ההסברה הטובה ביותר

נכון, תמיד אפשר לעשות יותר בגזרת ההסברה • אבל הפנטזיה על מערכת משומנת של משפיעי רשת תומכי ישראל, דוברים רהוטים והופעות מוחצות בכלי תקשורת זרים שתהפוך את הקערה לוקה בילדותיות מסוימת • וכן, גם לגורמים בארץ יש חלק לממדים שצמח הקמפיין נגדנו