דף הבית / נבחרת הכתבים /אלוף (מיל') גרשון הכהן

אלוף (מיל') גרשון הכהן

הכתבות של אלוף (מיל') גרשון הכהן

אובדן מרות ופגיעה בביטחון: המחיר הלאומי של אלימות היהודים ביו"ש

להסתייגות מאלימות פורעים יהודים בכפרים פלסטיניים ביו"ש ישנם היבטים מוסריים וחוקיים, אך מעל לכל עומדים היבטים מדיניים ואסטרטגיים • מהעיקרון עליו נלחם בן גוריון עוד מימי המנדט - ועד פגיעה קשה בסדר העדיפויות הלאומי, הבנייה ב-E-1 והלגיטימציה הבינלאומית • פרשנות

אשליית היציבות: למה אנחנו מופתעים מ"עצת השלום הזמני" של מדינות ערב?

ידיעה מצונזרת על מדינה שהמליצה לשכנתה לחתום על הסכם שלום עם ישראל כעת כדי להילחם בה בעתיד, עוררה הדים והציפה את השאלה "הלנצח נחיה על חרבנו?" • אלא שהרעיון של הסדר זמני למטרות טקטיות טבוע במסורת האסלאמית, והיה חלק מגישתם של ערפאת ומשעל • במקום לטפח אשליות של שלום בר-קיימא, ישראל צריכה לנהל את הסיכונים, לשמור על נכסים אסטרטגיים ולאמץ בעצמה "היגיון של הודנה" • פרשנות

התקרית בדרום לבנון הוכיחה: זו תוכנית העל של חיזבאללה

למרות הדיבורים על מאמצי צבא לבנון, האמריקנים לא מבינים את החמקמקות האין-סופית בארגון הטרור • במקום להתפרק, חיזבאללה מנצל את המצב כדי לגבש רעיון מלחמה חדש, כשהוא נהנה מחידוש הזרמת הנשק מאיראן • על ישראל להמשיך במו"מ, אך במקביל להתכונן במבט חדש ולא מקובע למלחמה נוספת

חיזבאללה לא ויתר על המאבק: האתגר שמחכה מעבר להפסקת האש

הארגון נחלש מאז 7 באוקטובר, אך לא שינה את תפיסת עולמו ולא הפסיק להיערך מחדש • המו"מ עם לבנון הוא הזדמנות, אך אסור לישראל להתעלם מהמציאות בשטח • הדינמיקה האנושית: פתרון אלגנטי של הבעיה הנוכחית מחולל ביום שלמחרת בעיה חדשה • פרשנות

21 שנים מחורבן ההתנתקות - המדינה לא תוכל לטלטלת עקירה נוספת

בקיץ 2005 פיקדתי על אוגדה 36 במשימת עקירת גוש קטיף, וחזיתי במאמץ המשותף עם הנהגת המתנחלים שבלם מלחמת אחים • כעת, מול מי שעדיין מייחלים לעקירות נוספות ביהודה ושומרון לקראת בחירות הרות גורל, יש לזכור שהמציאות השתנתה לחלוטין

הרמטכ"ל אינו מנהל פס ייצור: חוקי הגיוס הם דיון חירום על עצם קיומנו

מכתב הרמטכ"ל אינו התערבות פוליטית, אלא מימוש אחריותו של מנהיג הצבא לביטחון המדינה • שני חוקי הגיוס שעל הפרק אינם עוד ויכוח פוליטי יומיומי, אלא ערעור מסוכן על יסודות הרעיון הציוני והנחת הבסיס של צבא העם

להיערך לאיום הטורקי - אבל לא להכריז עליהם כאויב

אם זה משמיע קולות של אויב כמו הצהרת שר החוץ פידאן, ומתנהג כמו אויב בפעולות של ארדואן - מדוע ישראל נמנעת מהכרזה על טורקיה כאויב? • התשובה טמונה באסטרטגיה הבינלאומית של טראמפ • אז מה בכל זאת ישראל צריכה לעשות? • פרשנות

למרות ההישגים בכל הזירות: למה "הניצחון המוחלט" עדיין מרגיש רחוק?

בעוד הדיבור של ראש הממשלה על "הניצחון המוחלט" נעשה מוקד להגחכה, ראוי להתבונן במבט ענייני על תופעת הניצחון • לחוויית הניצחון יש תפקיד מרכזי בחיי אדם ואומה, והיא תלויית תודעה לא פחות מאשר תחשיב אוביקטיבי • הגיע הזמן להכיר בכך שצה"ל מנצח בכל נקודת מפגש בשדה הקרב

די לבכות, אפשר להיות אופטימיים ממצבה של ישראל במלחמה

המצב מאתגר, אבל מי שאמר שמלחמה חייבת מטרות מוגדרות מראש לא למד מסאדאת • גם התנהלותו של טראמפ לא מפתיעה: שותפים שיוצאים לטיול לא תמיד ממשיכים באותו הכיוון • זו הזדמנות לבירור עצמאי של הדרך האסטרטגית

בין שוויון להלכה: הדרך לחיל השריון עוברת בפשרה מפא"יניקית

בג"ץ הורה לשלב נשים בחיל השריון, ראשי ישיבות מאיימים למשוך את תלמידיהם מהשירות - ומפקד זרוע היבשה נקרע בין פסיקת בית המשפט לבין ההלכה דתית • ויש רק פשרה אחת שתמנע הכרעות מזיקות ובלתי הכרחיות - ובה טמון גם המפתח לניווט פרגמטי ומכבד בסבך המחלוקות הבלתי פתור בו שסועה החברה הישראלית

בין ניצחון טקטי לאסטרטגי: השיעור שכדאי ללמוד מנשיא מצרים סאדאת

לעיתים, ניצחון מערכתי מושג למרות רצף של כישלונות טקטיים • הנשיא סאדאת יצא למלחמת יום כיפור כשהניח כי צבאו לא יוכל לכבוש את חצי האי סיני, אך ביקש ליצור טלטלה שתקדם את מטרותיו בתהליך מדיני • במבט כולל, הישגי המלחמה האחרונה ניתנים לתיאור חיובי מעורר תקווה, אך כדאי לשיח הישראלי להיפרד משיפוט המלחמה באמות מידה הנדסיות

"תסמונת הבוץ הלבנוני" שעליה בונים בחיזבאללה - והאפשרויות של צה"ל

חיזבאללה איבד אלפי לוחמים ועדיין ממשיך להילחם, כי מבחינתו ההפסד הטקטי הוא ניצחון אסטרטגי • את תנאי הפסקת האש הוא מנצל כדי לנסות לשחוק את הלוחמים ואת תושבי הצפון • אל מול ההפרות שמתבצעות יום יום, למערכת הביטחון נותרו שתי דרכי התמודדות

עיניים על הכדור: פירוק חיזבאללה עדיין על השולחן

הפסקת האש התקבלה בתהליך תיאום ראוי בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, במאמץ למצות נכונה את התנאים שהתפתחו בזירת הלחימה • מתוך הכרת מגבלות צה"ל בניהול הלחימה בלבנון, כזירה משנית לעומת המיקוד העיקרי באיראן, הותאם ההישג הצפוי מפיקוד הצפון להשגת מרחב ביטחון על אדמת לבנון להגנת יישובי קו הגבול • פרשנות