בפגישת טראמפ ונתניהו במאר-א-לאגו - בין תחומי ההסכמה לבין הסוגיות שבמחלוקת - הזדקרה הסוגייה הטורקית כטעונת פוטנציאל איום שטרם זכה לברור בין ארה"ב לישראל. הסוגייה מקיפה ממדי איום שמצויים מעבר לשאלה האם ומתי יאשר הבית הלבן מכירת F-35 לטורקיה. ברור ממדי האיום הטורקי על ישראל מושתת ביסודו על השאלה עד כמה, אם בכלל, יכולה ארה"ב להבטיח ריסון למגמות התוקפנות של משטר ארדואן נגד ישראל.
שר התפוצות עמיחי שיקלי: "ארדואן הוא האחים המוסלמיים, ג'ולאני הוא האחים המוסלמיים. לא יהיה שום הסכם שלום עם ג'ולאני" // ועידת ישראל היום בניו יורק
הסדר העולמי החדש מחליש את ארה"ב
החלשות יכולת הריסון של ארה"ב על מוקדי התלקחות והתנגשות בין גורמים הנתונים להשפעתה, נובעת במידה רבה ממאפייני השינוי המתחוללים בסדר העולמי. דוגמה לכך התבטאה אתמול בתקיפה סעודית ישירה כנגד משלוח נשק וכלי רכב של האמירויות לכוחות הנתמכים על ידם בדרום תימן. האירוע בולט במשמעותו מכיוון שהוא מבטא מורכבות חדשה של המאבקים בתימן - לא רק עימות בין הגוש הסוני לבין הגוש השיעי בהנהגת איראן, אלא גם עימות בין סעודיה לאמירויות, כשני גורמים משמעותיים בגוש הסוני.
התפצלויות כאלה מלמדות על מורכבות הסדר העולמי. בהשוואה לסדר העולמי שהתגבש אחרי מלחמת העולם השנייה, שאופיין בהתארגנות יציבה יחסית בין הגוש הסובייטי לבין הגוש האמריקאי, הסדר העולמי החדש נראה בעשור האחרון כנתון להתארגנויות משתנות בדינמיקה חסרת שליטה וחסרת ריסון. בהקשר הזה, יש להתייחס גם לסכסוך העמוק בין טורקיה ליוון, ההולך ומעמיק למרות ששתי המדינות חברות בברית נאט"ו.
מבחינה זו, כאשר הנשיא טראמפ מסביר או אף מנסה להבטיח שאין לישראל מה לדאוג ממטוסים מתקדמים מופעלים בידי טורקיה, הוא מתעלם ממגבלות השליטה המעצמתית של ארה"ב כפי שמתבטאות בסדר העולמי החדש.
שני מניעים: דתי ואימפריאלי
בטווח הזמן המיידי, נקודות החיכוך הפוטנציאליות בין טורקיה לישראל מצויות במרחבי סוריה ובמרחבי רצועת עזה. אולם העוינות של משטר ארדואן לישראל עלולה להתפתח למרחבי חיכוך נוספים.
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק במרכז דיין מתאר במחקריו, בניתוח שיטתי, את מידת העוינות המתעצמת של משטר ארדואן לישראל. במבט כולל, טורקיה חותרת נגד הלגיטימיות של מדינת ישראל מתוך שני מניעים: הראשון הוא נאמנות דתית אסלאמית - בהשראת תנועת האחים המוסלמים - לשחרור ירושלים והאדמה הקדושה. המניע השני נובע משאיפות השיבה של אנקרה אל מרחבי האימפריה העות'מאנית. מנקודת מבטה של מדינת ישראל, שני מניעים אלה מתלכדים למאבק מוצהר כנגד קיומה.
פוטנציאל האיום הטורקי כנגד ישראל חותר במגמה זו להתרחבות לאורך כל גבולה המזרחי של ישראל, גם בירדן, ומתפתח במקביל גם בזירה הימית, במיוחד באגן המזרחי של הים התיכון. גם במרחב הימי, הצי הטורקי מוכוון על ידי חלום השיבה לימי תור הזהב של הצי העות'מאני.
יש להניח שהנשיא טראמפ וצוותו מכירים את מגמות האיום הטורקי. אלא שהם פועלים מתוך אינטרס גלובלי קר ומחושב בשאיפה לשמירת טורקיה לצידם. מדינת ישראל נדרשת בכך להתמודדות במורכבות אסטרטגית חדשה ולמענה מערכתי שעדיין לא נוצר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו