טראמפ ונתניהו מול הכתבים באחוזת הנשיא | צילום: אי.אף.פי

לקראת סדר עולמי חדש: ארה"ב מתעלמת ממגבלות השליטה שלה על טורקיה

לא רק סוריה והים התיכון: העוינות של משטר ארדואן לישראל עלולה להתפתח למרחבי חיכוך נוספים • ישראל נדרשת בכך להתמודדות עם מורכבות אסטרטגית חדש

בפגישת טראמפ ונתניהו במאר־א־לאגו, בין ההסכמות לבין הסוגיות שבמחלוקת, הזדקרה הסוגיה הטורקית כטעונת פוטנציאל איום שטרם זכה לבירור בין ארה"ב לישראל.

טראמפ: "נתמוך בתקיפה ישראלית באיראן - אם ימשיכו בתוכנית הטילים הבליסטיים" // רויטרס

הסוגיה מקיפה ממדי איום שמצויים מעבר לשאלה אם ומתי יאשר הבית הלבן מכירת F-35 לטורקיה. האיום הטורקי על ישראל מושתת ביסודו על השאלה עד כמה, אם בכלל, יכולה ארה"ב להבטיח ריסון למגמת התוקפנות של משטר ארדואן נגד ישראל.

היחלשות יכולת הריסון של ארה"ב כלפי מוקדי התלקחות והתנגשות בין גורמים הנתונים להשפעתה, נובעת במידה רבה ממאפייני השינוי המתחוללים בסדר העולמי. דוגמה לכך התבטאה אתמול בתקיפה סעודית ישירה כנגד משלוח נשק וכלי רכב של האמירויות לכוחות הנתמכים על ידיהם בדרום תימן. האירוע בולט במשמעותו מכיוון שהוא מבטא מורכבות חדשה של המאבקים בתימן: לא רק עימות בין הגוש הסוני לבין הגוש השיעי בהנהגת איראן, אלא גם עימות בין סעודיה לאמירויות, כשני גורמים משמעותיים בגוש הסוני.

פסגת טראמפ ונתניהו, צילום: רויטרס

שובה של האימפריה

התפצלויות כאלה מלמדות על מורכבות הסדר העולמי בהשוואה לסדר העולמי שהתגבש אחרי מלחמת העולם השנייה, שאופיין בהתארגנות יציבה יחסית בין הגוש הסובייטי לבין הגוש האמריקני. בעשור האחרון הסדר העולמי החדש נראה כנתון להתארגנויות משתנות בדינמיקה חסרת שליטה וחסרת ריסון. בהקשר זה יש להתייחס גם לסכסוך העמוק בין טורקיה ליוון, שהולך ומעמיק - למרות העובדה ששתי המדינות חברות בברית נאט"ו.

מבחינה זו, כאשר הנשיא טראמפ מסביר או אף מנסה להבטיח שאין לישראל מה לדאוג ממטוסים מתקדמים שיהיו בידיים טורקיות, הוא מתעלם ממגבלות השליטה המעצמתית של ארה"ב - כפי שמתבטאות בסדר העולמי החדש.

בטווח הזמן המיידי נקודות החיכוך הפוטנציאליות בין טורקיה לישראל מצויות במרחבי סוריה וברצועת עזה, אולם העוינות של משטר ארדואן לישראל עלולה להתפתח למרחבי חיכוך נוספים.

נשיא טורקיה ארדואן, צילום: רויטרס

ד"ר חי איתן כהן־ינרוג'ק ממרכז דיין מתאר במחקריו בניתוח שיטתי את מידת העוינות המתעצמת של משטר ארדואן לישראל. במבט כולל, טורקיה חותרת נגד הלגיטימיות של מדינת ישראל מתוך שני מניעים: הראשון הוא נאמנות דתית אסלאמית, בהשראת תנועת האחים המוסלמים - לשחרור ירושלים והאדמה הקדושה; והמניע השני נובע משאיפות השיבה של אנקרה אל מרחבי האימפריה העות'מאנית. מנקודת מבטה של מדינת ישראל, שני מניעים אלה מתלכדים למאבק מוצהר כנגד קיומה.

איום גם ממזרח

פוטנציאל האיום הטורקי נגד ישראל חותר במגמה זו להתרחבות לאורך כל גבולה המזרחי של ישראל, גם בירדן, ומתפתח במקביל גם בזירה הימית - במיוחד באגן המזרחי בים התיכון. גם במרחב הימי הצי הטורקי מוכוון על ידי חלום השיבה לימי תור הזהב של הצי העות'מאני.

יש להניח שהנשיא טראמפ וצוותו מכירים את מגמות האיום הטורקי. אלא שהם פועלים מתוך אינטרס גלובלי קר ומחושב, בשאיפה לשמירת טורקיה לצידם. מדינת ישראל נדרשת בכך להתמודדות עם מורכבות אסטרטגית חדשה, אשר לה דרוש מענה מערכתי שעדיין לא נוצר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו