חיזבאללה מכוון לשחיקה: אבל ישראל לא יכולה לחזור לאחור

בשבוע הרביעי למלחמה, החוסן של הציבור הישראלי ראוי להערכה, אבל הוא זקוק לתיאום ציפיות בעיקר בשאלת האופק לסיום המלחמה • חיזבאללה ממשיך לייחל לחולשת העמידה הישראלית, בציפייה למצוקה שתיקלע לוויתורים בעבור עוד תקופת שקט מדומה • פרשנות

האופק לסיום המלחמה בלבנון. צילום: דובר צה"ל

בכניסה לשבוע הרביעי למלחמה, החוסן שמגלה הציבור הישראלי ראוי להערכה. אבל הוא זקוק לתיאום ציפיות בעיקר בשאלת האופק לסיום המלחמה. בכל הקשור למלחמה באיראן, ישראל פועלת בשותפות אסטרטגית עם המעצמה האמריקאית. לבית הלבן תהיה כנראה ההחלטה המובילה בדרך לסיום. במה שקשור לזירת המלחמה עם חיזבאללה, עיקר האחריות להמשך ניהול המלחמה ולהישגיה מוטל על ההנהגה הישראלית.

פעילות כוחות אוגדה 36 בדרום לבנון

בשונה מהמלחמה נגד איראן המתנהלת נגד מדינה ומשטר שעדיין מחזיק מעמד, המלחמה בלבנון מתנהלת כבר עשורים נגד ארגון טרור שמתקיים בתוך מדינה חלשה. זה מה שעושה את התשתית להסדרים מדיניים עם לבנון לרעועה מיסודה.

הסדרים בסיום מלחמה נעשו תמיד עם ממשלת לבנון ולא עם חיזבאללה, אבל מעולם לא היה בידי מדינת לבנון הכוח הדרוש להטלת מרותה הריבונית. כך למשל, החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701, בסיום מלחמת לבנון השנייה, התקבלה על ידי ממשלת לבנון, תחת הצל המאיים של חיזבאללה.  

גם ההסכם על קביעת הגבול הימי בין ישראל ללבנון שנחתם באוקטובר 2022, לא היה מתקבל ללא אור ירוק מנסראללה. כאן טמון יסוד הספק שראוי לישראל להטיל לגבי אפשרותו של הסדר מדיני בעל תוקף ממשי.

גם ההסכם על קביעת הגבול הימי לא היה מתקבל ללא אור ירוק מנסראללה, צילום: רויטרס

כך קרס גם ההסדר המדיני להפסקת אש מנובמבר 2024. למרות התבוסה שספגו כוחות חיזבאללה בסתיו 2024, לא היה בכוחם של ממשלת לבנון וצבא לבנון לכפות על חיזבאללה את ההחלטה הריבונית לפירוק חיזבאללה מנשקו.

בתנאים אלה פרצה המלחמה החדשה: היא פרצה ביוזמת חיזבאללה, למרות מאמצי צבא לבנון לפירוז דרום לבנון, שבאופן לא מפתיע לא הצטיינו בנחישותם. מבחינה זו במבט מפוכח ראוי לישראל לתבוע בסיום המלחמה מתכונת הסדרית ממשית יותר, כאשר בינתיים, אין בלבנון כוח אחר מלבד צה"ל שיכול להביא לפירוק חיזבאללה מנשקו וגם עבור צה"ל הישג זה רחוק בשלב זה מהשגה מליאה.

בנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בלבנון במאי 2000, היו אלה פקחי האו"ם שקבעו את קו הנסיגה וההערכות של צה"ל. ראש הממשלה אז, אהוד ברק, כיוון אז להשגת הכרת האו"ם כי מדינת ישראל צייתה במהלך הנסיגה למלוא החלטת או"ם 425, להתייצבות על קו הגבול הבינלאומי.

כוח צה"ל בגבול לבנון בימים שלפני הנסיגה, מאי 2000, צילום: רוני שיצר

בתנאים אלה, היישובים הישראלים בקרבת הגבול דוגמת אביבים ויראון, מצאו עצמם מאוימים בתצפית ואש של חיזבאללה, תחת רכס מרון א-ראס, השולט עליהם טופוגרפית. במבחן זה, הניסיון המצטבר הנמשך כבר למעלה מחצי יובל, מחייב מענה הכרחי לתנאיי הגנה מרחביים על יישובי הגבול - לפחות כל עוד חיזבאללה ממשיך להתקיים בלבנון ככוח חמוש.

ראוי להפנים כי מרגע פתיחתה המחודשת של המלחמה, הנהגת חיזבאללה תובעת לסיים את המלחמה בלא פחות משיבה לתנאי 7 באוקטובר 2023. כלומר, תביעה לנסיגת צה"ל מחמשת המגננים בקרבת הגבול על אדמת לבנון, לשיבת התושבים הלבנוניים לכפריי הגבול ולביטול חופש הפעולה של צה"ל בלבנון. מבחינת מדינת ישראל אלה תנאי כניעה.

בכל דרך אין לשוב אל מצב שבע עשרה שנות השקט המדומה, שהושגו לאחר מלחמת לבנון השנייה, היה זה שקט שתוצאתו התגלתה כקשה משיעבוד להלוואה בריבית גבוהה בשוק האפור. בנסיבות אלה, לא מתחילים להתקיים  תנאים לאופק הסדרי מדיני שיסיר מעל מדינת ישראל את איום המלחמה מלבנון.

ירי של חיזבאללה מלבנון בזמן תקיפות צה"ל, צילום: רויטרס

ביסוד אסטרטגיית המלחמה שלו, חיזבאללה ממשיך לייחל לחולשת העמידה הישראלית נוכח התמשכות המלחמה, בציפייה למצוקה ישראלית שתיקלע לוויתורים בעבור עוד תקופת שקט מדומה. במצב זה, יש להמתין בסבלנות  להישגי הלחימה של צה"ל ובתוך כך להכיר כי לאיתנות הציבור ובמיוחד לחוסן תושבי הצפון, יש בימים אלה תפקיד משמעותי בדרך אל הניצחון.  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר