למלחמה בצפון דרושה סבלנות

כל הסדר מדיני שהושג בעבר מול חיזבאללה - הארגון ידע לעקוף אותו • נסיגה חד-צדדית לא תביא שקט; הסכם לא יחזיק כל עוד חיזבאללה לא נחלש מספיק • אין נוסחת קסם: המלחמה הזו תובעת התמדה

לוחמי סיירת גולני באזור נהר הליטאני בלבנון. יש אופק ותקווה, צילום: דובר צה"ל

המחיר שצה"ל משלם מדי יום בזירת לבנון, יחד עם מצוקת תושבי הצפון, מעוררים בציבור שאלות קשות על המלחמה, שנראית להם ככזו שמסתבכת במלכוד הלבנוני המוכר היטב משנות רצועת הביטחון.

חיסול 7 מהמחבלים המרכזיים בארגון חיזבאללה // דובר צה"ל

המלכוד הנוכחי נוצר בסבך המעגלי בין ההכרח לנוכחות של צה"ל על אדמת לבנון, כדי להעניק הגנה לתושבי הצפון, לבין הטענה מנגד - שכל עוד צה"ל ימשיך להחזיק עמדות בשטח לבנון הלחימה של חיזבאללה תימשך ובכך תמשיך לשלול את הביטחון מתושבי הצפון. טענה נוספת היא שאין לצה"ל מה לחפש שם משום ששהייתו במרחב עדיין לא מבטיחה מענה נגד יכולות האש של חיזבאללה מטווחים רחוקים.

עם הנסיגה החד־צדדית מלבנון במאי 2000 ציפו בצה"ל ובדרג המדיני כי חיזבאללה, שכביכול השלים את מאבקו לשחרור אדמת לבנון, יניח את נשקו ויחדל מפעילות הלחימה נגד מדינת ישראל. השנים שחלפו עם מלחמת לבנון השנייה ותאוצת התעצמות חיזבאללה שהביאה לפתיחת המלחמה ב־8 אוקטובר 2023 מלמדים על מופרכות ציפייה זו.

ועדיין, רבים קולות הביקורת על ממשלת ישראל שאיננה ממצה את הנתיב לסיום המלחמה בלבנון בהסדר מדיני. העניין הוא שעיון ביקורתי בהסדרים מדיניים שהושגו בעבר מול חיזבאללה יכול ללמד כיצד ארגון הטרור הצליח תמיד לעקוף בעורמה את המגבלות שהוטלו עליו בכל מסגרת הסדרית.

ילדי בית ספר פסגות ביראון בזמן התראת כטב"ם, צילום: בועז ברדוש
טנקים בצפון, צילום: דובר צה"ל

כך קרה למשל עם הבנות מבצע "ענבי זעם" באפריל 1996, שסוכמו בהובלת ארה"ב והמדינות המעורבות: סוריה, איראן, לבנון וישראל. למרות ההסכמה למניעת ירי על אזרחים משני הצדדים, חיזבאללה המשיך להוציא פעולות מתוך הכפרים שבשליטתו, וכאשר צה"ל או צד"ל במאמצי הלחימה ההגנתיים פגעו בטעות באזרחים בכפרים אלה, חיזבאללה ניצל את ההזדמנות לתגובה בירי רקטות לעבר היישובים הישראליים. בכך אותגרה שהיית צה"ל בלבנון - בהבלטת אי־הרלוונטיות של המשך שהייתו בלבנון להשגת ביטחון לתושבי הצפון.

למרות איום הרחפנים שטרם נמצא לו מענה טכנולוגי מסכל, לחימת צה"ל מבטאת עליונות מבצעית יעילה גם בהפעלת האש האווירית וגם בפעולת כוחות היבשה

גם את המגבלות שהוטלו על חיזבאללה בסיום מלחמת לבנון השנייה, בהחלטת האו"ם 1701 למניעת נוכחותו החמושה מדרום לליטני, הצליח חיזבאללה לעקוף בכל הממדים. כלקח ישיר, עם הפסקת האש שהתקבלה בנובמבר 2024 הקפיד צה"ל לקיים חופש פעולה לכפייה אקטיבית של תנאי הסכם 1701. בדיוק את המצב הזה ביקשה הנהגת חיזבאללה לשנות, ביציאתה למלחמה החדשה ב־2 במארס 2026. כמו כן, בעצם ההחלטה לחידוש המלחמה הבהיר חיזבאללה לממשלת לבנון כי לא יהיה ביכולתה לכפות עליו לא רק את ההתפרקות מנשקו, אלא גם את ההימנעות מחידוש פעולות הלחימה נגד ישראל.

להתמיד בלחימה

בתנאים אלה, גם הסכמות לסיום מצב המלחמה שמצפים שיתקבלו, במפגשי המשא ומתן הישירים בין ממשלת לבנון לישראל בוושינגטון, לא יוכלו להתממש כל עוד צה"ל לא יחליש משמעותית את חיזבאללה. במבט זה, למרות מה שנראה כמלכוד אסטרטגי, יש אופק תקווה הטמון בהישג המצטבר של פגיעה קשה ויעילה בחיזבאללה. למרות איום הרחפנים שטרם נמצא לו מענה טכנולוגי מסכל, לחימת צה"ל מבטאת עליונות מבצעית יעילה גם בהפעלת האש האווירית וגם בפעולת כוחות היבשה.

בינתיים, בהיעדר גורם השפעה שלישי שיכול לכפות על חיזבאללה את סיום שאיפת הלחימה נגד ישראל, גם לא הסבל של מיליון עקורים בני העדה השיעית, לא נותר לצה"ל אלא להתמיד בלחימה התקפית באש ובתמרון יבשתי עד לערעור מצטבר בכושר הלחימה של חיזבאללה. במלחמה הזו אין נוסחת קסם למהלך אחד מסיים. היא תובעת התמדה למשך זמן ארוך, ועם ישראל נדרש לסבלנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר