המלחמה בלבנון מעוררת דאגה גדולה בציבור. על רקע חוסר האמון, רבים שואלים: אם חיזבאללה אכן הובס כפי שסופר להם, כיצד הצליח להתאושש במהירות כה רבה?
ההערכה המקצועית היא כי חיזבאללה אכן ספג במהלך אותה תקופת לחימה רצף מכות קשות, עד כדי תודעת תבוסה. בתקופה שבין ספטמבר לנובמבר 2024, נפגעה באופן משמעותי מערכת הפיקוד וההנהגה הבכירה של הארגון, וכן נפגעו נכסי אש - טילים לטווח בינוני ועשרות אלפי רקטות קצרות טווח שאיימו על חיפה וטבריה. במהלך התמרון הקרקעי הושמדו גם המערכים שהכין כוח רדואן בכפרי הגבול, שנועדו לשמש בסיס להתקפת פתע לעבר הגליל.
הרמטכ"ל בדרום לבנון: "משנים את המצב הביטחוני מיסודו" // דובר צה"ל
הישגים אלה היו משמעותיים, ובמצטבר ערערו את תפיסת המלחמה שבנה חיזבאללה מאז נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. עם זאת, כאן טמון ההסבר למצב הנוכחי: היקף אמצעי הלחימה שעמדו לרשות חיזבאללה עם כניסתו למלחמה היה כה גדול, עד שגם לאחר הפגיעה הקשה נותרה בידיו כמות משמעותית. מה שנפגע היה בעיקר רעיון המלחמה, ולא בהכרח היכולת הצבאית עצמה.
לכן, במהלך החודשים שלאחר הסכם הפסקת האש, בחרה הנהגת הארגון להבליג על תקיפות צה"ל. גם במבצע "עם כלביא" לא מדובר היה בהיעדר יכולת, אלא בהיעדר תפיסה מעודכנת לניהול הלחימה.
כפי שהצהיר מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, ההבלגה הייתה מהלך מחושב. הארגון לא ויתר על חזרה ללחימה, אלא ניצל את הזמן לגיבוש תפיסת מלחמה חדשה, שהתבססה בין היתר על לקחי המלחמה באוקראינה, כולל שימוש מוגבר ברחפנים ובכטב"מים.
המלחמה מול איראן סיפקה לחיזבאללה את ההזדמנות לה חיכה. יש הטוענים, בהם אלוף (מיל') גיורא איילנד, כי הארגון הסתפק בירי סמלי של רקטות כהבעת סולידריות, בעוד ישראל היא זו שבחרה בהסלמה. אולם בפועל, המהירות שבה הוחדרו אלפי לוחמי רדואן מדרום לליטני, לצד היערכות מערכי אש ונ"ט, מצביעה על תוכנית סדורה שהוכנה זמן רב מראש.
חיזבאללה נכנס למערכה כשהוא מונחה על ידי תפיסת מלחמה מותאמת למגבלותיו. מטרתו המרכזית, כפי שהיא מתגבשת עד כה, היא ביטול הישגי צה"ל מנובמבר 2024 והשבת המצב בגבול לקדמותו, טרם 7 באוקטובר 2023. בתוך כך, דורש הארגון ביטול האחיזה הישראלית בשטח לבנון, ביטול חופש הפעולה של צה"ל והסרת האילוצים שנכפו עליו בעקבות החלטת מועצת הביטחון 1701.
יכולת האש לעבר הגליל נותרת המנוף המרכזי של חיזבאללה, כאשר עיקר מערכיו מצויים ממילא מצפון לליטני. יכולת זו צפויה להישמר גם אם צה"ל יעמיק את פעילותו בדרום לבנון.
במבט זה ניתן להבין מדוע דחה חיזבאללה את הצעת התיווך המצרית להפסקת אש, בטענה כי טרם הגיעה העת לכך ויש לאפשר למלחמה למצות את הישגיה.
המהלך של חיזבאללה לא הפתיע את צה"ל, אולם לאחר יותר מחודש של לחימה והישגים משמעותיים, נדרשת בחינה מחודשת של המשך המערכה. בעוד חיזבאללה פועל מתוך נכונות לשלם מחיר כבד כדי לשקם את תדמיתו לאחר תבוסת 2024, מדינת ישראל נדרשת להשיב את הביטחון לתושבי הצפון.
במציאות זו, שבה חיזבאללה מנצל את הפערים בין הצדדים, קיים חשש להמשך לחימה ממושכת. סיום המערכה בתנאים הרצויים לישראל עשוי לדרוש מהלכים התקפיים רחבים יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו