אינס אליאס

הכתבות של אינס אליאס

איך יכול להיות שגם במלחמה מול הטרור נותרה ישראל לבדה?

איך שכח העולם המערבי את הזוועות והתגייס למאבק דווקא בקורבנות? זו השאלה שאיתה מתמודד הפילוסוף הצרפתי־יהודי ברנאר־אנרי לוי בספרו החדש "ישראל לבדה" • אלא שבדידותה של ישראל היא גם במובנים רבים בדידותו של אחרון האינטלקטואלים המערביים, שנותרו מחויבים לעקרונות המוסר האוניברסלי

מה יש בה, במילה "אינשאללה"?

ברור ש־7 באוקטובר יצר טראומה שקשורה גם בשפה הערבית • עד היום מתייחסים בישראל לשפה כשפת האויב • אבל אם השפה היתה חלק מהמרחב הציבורי שבו אנחנו חיים, ההתמודדות עם הטראומה היתה כנראה שונה באופן מהותי • הסכסוך המתמיד בין יהודים וערבים לא היה חייב לייצר איבה של היהודים כלפי השפה הערבית עצמה

לאן עפים המפגינים כשקפלן קופא?

הכבישים פתוחים, המדורות כבו וצינור הכסף מארה"ב נסגר – וזה קרה עוד לפני המלחמה • איך הפכה מחאת הענק למצג שווא של "מתנגדי משטר", ומדוע הפוליטיקאים הם אלו שחזרו למרכז הבמה? • בזמן שהתקשורת מתקשה לעכל את הסולידריות המפתיעה, גוש האופוזיציה מחפש רעיון חדש שיחליף את ה"רק לא ביבי" שנסדק

מראית עין של אג'נדה: מאחורי הסיסמאות, היחס למזרחיות לא השתנה

לפני מהפך 77' בשמאל חשבו שאולי עוד אפשר לחנך את המזרחים מחדש: לעקור מהם את החיבור לדת ולמסורת, למתן את הלאומיות, לנטרל את המטען התרבותי שלהם ובכך להפוך אותם למצביעי שמאל נאמנים • אחרי שנים של ניסיונות חינוך כושלים, נראה שבשמאל הרימו ידיים • היום הם כבר פחות מאמינים בחינוך, יותר בענישה

קפלניסטים עם ביביסטים: הפורום המסקרן - וההסכמה במחלוקת שמפלגת את העם

אנשי "שובר שוויון" נפגשים כבר יותר משנה, ובחודשים האחרונים הגיעו אף לפריצת דרך • "שני המחנות האלה מעולם לא שיתפו פעולה במרחב האזרחי", אומר פרופ' ניסים מזרחי, חבר הפורום • וגם: הפרשה שבגינה הפורום "התפרק" - ואז קם מחדש

אלי אוחנה - חלוץ בודד מול המיינסטרים של תוכניות הטלוויזיה

אלי אוחנה הוא הביביסט היחיד בתוכנית "המטבח המנצח" בקשת 12, דוגמה לתת-הייצוג הקיצוני של תומכי נתניהו בתקשורת המרכזית • שנים של קמפיין השחרה יצרו תחושת בושה בקרב תומכי המפלגה הגדולה ביותר בישראל, שהפכו למנודים מהמסך כאילו היו מצורעים

סוס אסור, חמור מותר: הצצה לחיי היהודים בתימן תחת השלטון המוסלמי הקיצוני

ברומן החמישי שלו, "הייתי החוב" (ידיעות ספרים), מגולל הכלכלן ואיש התקשורת ארז צדוק את מרקם החיים והתרבות של הקהילה היהודית בתימן במחצית הראשונה של המאה הקודמת, ועד העלייה לארץ ישראל ותלאות הקליטה • "דווקא על חיי היהודים בתימן לא נכתב הרבה", הוא מתאר בראיון את השאיפה למלא חלל בזיכרון התרבותי והלאומי • מסע הגילויים לימד אותו דברים חדשים על משפחתו שלו - ושינה את חייו