"המטרה להיות מועמדת למדליית הזהב באולימפיאדה"

רגע אחרי שהדהימה וזכתה באליפות אירופה בגלישת רוח (iQFOiL), תמר שטיינברג נתנה צעקת "יש" משחררת וקפצה מאושרת למים של פורטוגל. ילדת הפלא החדשה של השיט הישראלי לא נותנת לעצמה שום הנחות וברור לה שזו רק תחנה בדרך ליעד האמיתי.

"זה מטורף", היא צוהלת בראיון מיוחד ל"היום". "עבדתי כל כך קשה בשביל זה וזה קרה. זה הישג משמעותי, הוא שלי, זו התחרות שהכי נהניתי בה, אבל הפנים קדימה. אני משימתית".

יש לכן תחרות קשה מאוד בנבחרת ישראל על הכרטיס לאולימפיאדת לוס אנג'לס (2028). את רואה את עצמך זוכה בו?

"כן, ברור. אנחנו ארבע מתחרות מצוינות מישראל, אנחנו מאוד מפרגנות אחת לשנייה. אני מצפה מעצמי לנצח את התחרות הפנימית שלנו. כשאני מתייצבת לתחרות, חד־משמעית אני רואה את עצמי זוכה בה. לנצח. זאת המטרה. כל מי שסביבי יודע את זה ושומע את זה".

והמטרה באולימפיאדה?

"להיות מועמדת טבעית למדליית הזהב. בשביל זה אני פה. חד־משמעית. אני לא מנמיכה ציפיות, ככה אני רוצה להגיע לשם. בגלל זה אני עובדת כל כך קשה 4 שנים וזאת המטרה".

כך הגעתי לגלישה

שטיינברג קורצה מחומר של אלופים. רק בת 19, נסוכה בביטחון עצמי מרשים, מאוד בוגרת לגילה. הבת של גור שטיינברג, מאמן השיט האגדי, כיום עובד בחברת "אינטל", ופרופסור נילי שטיינברג דיקנית הפקולטה למדעי הספורט והתנועה במרכז האקדמי לוינסקי ויינגייט. אחות לסער (24), יואב (22) וניצן (18).

היא נולדה ליד הים, בקיבוץ נחשולים שבחוף הכרמל, שם גדלה ומתגוררת במשק גם היום. אחרי שזכתה באליפות הנחשקת, במשק ארגנו לה כרזות ברכה ועטפו אותה בחום רב. היא מספרת שדווקא השחייה, הטניס והתעמלות קרצו לה יותר בתחילת דרכה הספורטיבית.

"הייתי גם בים, בנחשולים, אבל בגילים הצעירים לא עושים גלישת רוח. עשיתי בוגי, גלישת גלים, אופטימיסט, סאפ. זה היה עממי יותר". בגיל 11 חל המפנה. זה קרה בשדות ים. "מי שרצה להתקדם, העבירו אותו לגלוש בשדות ים", מספרת תמר.

"אמרתי לעצמי - יאללה, אנסה גם את זה. למרות שעדיין הייתי שקועה בשחייה יותר. לאט־לאט הבנתי שאני מוכשרת בגלישת רוח והתחברתי יותר ויותר לים, לאימונים, לאורך חיים תובעני, לדרישות קפדניות מעצמי".

שטיינברג החלה להפליא בביצועיה בגיל מוקדם. היא קטפה תארים נחשקים, הפכה לאלופת עולם לנוער, סגנית אלופת אירופה. היו לכך גם מחירים אישיים.

"הייתי פחות ופחות בבית הספר והייתה גם תקופה שבה נאלצתי לעזוב את הלימודים והייתי כולי בשיט. סיימתי את הלימודים, אין לי תעודת בגרות אבל אני לא מודאגת. אני שלמה עם זה, אני מרגישה שאני חכמה וברגע שארצה אוכל להשלים הכל".

להיות הטובה בעולם

היא רצתה, ועדיין רוצה, להיות הכי טובה בעולם בגלישת רוח. יש לה ממי ללמוד. אביה, הוביל בגאון את גל פרידמן לזכייה במדליית זהב באולימפיאדת אתונה (2004) ורשם איתו ועם חניכים אחרים שלו הישגים כבירים בגלישת רוח.

"אבא הוא איש עם המון ידע בתחום, ברור שהוא יכול לעזור לי, אבל יש אנשים שהיו מנצלים אותו טוב יותר ממני. אני צריכה את הניתוק ולא לערבב את התחומים האישיים עם המקצועיים. אני יכולה מדי פעם להתייעץ איתו אבל זה לא משהו שקורה באופן קבוע".

מבין ארבע המתמודדות המובילות של ישראל - שרון קנטור, שחר טיבי, דניאלה פלג ותמר, שטיינברג היא הצעירה ביותר. "אנחנו כל יום מתאמנות שעות ביחד, ואנחנו מאוד מחוברות. יש אווירה כיפית בנבחרת ועם כל התחרות הפנימית שלנו, חשוב לנו מאוד ליהנות מהדרך ולא לסבול 4 שנים".

אין מתח ביניכן?

"באמת שלא. יש פרגון הדדי גדול. לקראת המבחנים לאולימפיאדה האווירה אולי קצת מתחממת אבל בסוף מי שתהיה הכי טובה במים תיקח את הכרטיס".

את לא טרודה מה יהיה? האם תצליחי בסוף להיות הנציגה הישראלית באולימפיאדה?

"אין ספק שזה מעסיק אותי. יש כאן תחרות קשה עם בנות מצוינות שרוצות גם להצליח. אני בגיל שכבר לגמרי אפשר להצליח בו ואני גם יודעת שיש לי עוד הרבה לאן להשתפר".

איך היחסים שלך עם מאמן הנבחרת, שחר צוברי?

"שחר בנה כאן נבחרת מאוד מיוחדת. כזאת שעובדת ביחד, בהרמוניה, זה לא מובן מאליו וזה מביא הישגים מצוינים. לשחר ולי יש יחסים טובים, מאוד אינטנסיביים. אני מאוד רוצה להצליח, ואחד הדברים שהכי מחברים וטובים לי עם שחר זה שגם הוא מאוד רוצה להצליח ושנינו כל הזמן מחפשים להשתפר עוד ועוד".

אין לכם מדי פעם ויכוחים? חוסר הסכמות?

"אנחנו לא תמיד רואים את הדברים באותה דרך, אבל עם הזמן למדנו האחד את השנייה. הוא בעיקר למד אותי וזה חשוב. אחת הסיבות שיש ויכוחים לפעמים נעוצה בעובדה ששחר מאפשר את זה בכלל, להביע דעות. חילוקי הדעות תמיד נפתרים בינינו והם רק על דברים מקצועיים. אני מאוד מעריכה את שחר ואת העובדה שהוא כל הזמן מפעיל את הראש וחושב מה אפשר לעשות יותר טוב".

"דבר משמעותי שחסר"

יש לה סדר יום קשוח ביותר. משכימה קום ומתייצבת כל בוקר בים של שדות ים שם נערכים אימוני הנבחרת. "אנחנו מתחילות את היום בחדר כושר באימון כוח עם מאמן הכושר המעולה שלנו אייל שלומי, תותח אמיתי. אחר כך אנחנו 3 שעות באימון בים. יש לנו צוות מצוין סביבנו. שחר כמובן ועודד אושר עוזר המאמן, מאיה מוריס עוזרת המאמן, דניאלה כהן הפסיכולוגית ועוד מלא אנשי צוות מעולים.

"יש לנו מעטפת מעולה של איגוד השיט, הוועד האולימפי ומשרד הספורט ואת כל התנאים להצליח. לי יש גם ספונסרים אישיים, שיכון ובינוי, סובארו שטראוס ובנו שבזכותם נוח לי כלכלית ואני יכולה להסתכל לטווח ארוך".

שטיינברג פה לטווח ארוך. היא אומרת שהים זה כל חייה. "אני גולשת על הכל. גלישת ווינג, גלים, קייט, ובעיקר אני הכי אוהבת לגלוש רוח בסערות הגדולות של החורף עם ציוד שונה שמותאם לגלים גבוהים ורוח חזקה".

אני שואל אותה אם יש משהו שהיא מתחרטת עליו. שקשה לה במיוחד. "מאוד מאוד היה לי קשה לוותר על שירות צבאי משמעותי בגלל הספורט", היא עונה מייד.

"רציתי להיות לוחמת. זו נקודה משמעותית שחסרה לי. אני גם הרבה זמן בשנה בחו"ל. בתחרויות, מחנות אימון. הדבר שהכי קשה לי שם זה לראות 'הותר לפרסום'. עם שם ופרצוף חדש. גם בארץ זה צורב אותי אבל כשאני בחו"ל, מנותקת מהבית וממה שקורה במדינה, זה קשה יותר".

את יודעת גם להיות פחות רצינית, לצחוק ולהשתולל כאילו אין מחר?

"בטח. אני יודעת גם להיות ילדותית, מצחיקה ולעשות שטויות. אבל בעיקר אני יודעת להיות מכוונת מטרה".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות