"נתתי בוקס לשחקן הכי בכיר בנבחרת ישראל, בגללו לא שיחקתי במונדיאל"

ג'ורג' בורבה, אחד הכוכבים הכי גדולים של הפועל תל אביב, עמד לדבריו לעלות בהרכב נבחרת ישראל באחד ממשחקיה במונדיאל במקסיקו (1970). את מי שמנע ממנו לעשות כן ומה שעשה לו בתגובה הוא לא ישכח לעולם.

"יום לפני המשחק המאמן עמנואל שפר שם אותי בהרכב. אני חושב שזה היה נגד איטליה. בבוקר המשחק אני שומע את שפר יושב עם השחקן אולי הכי בכיר שלנו והוא אומר לו: 'אל תרכיב את בורבה'. שמעתי את זה באוזניים שלי".

"נתתי בעיטה לדלת, נכנסתי לתוך החדר ונתתי לשחקן הזה בוקס ישר ללב. קיללתי אותו. הוא לא נשם, עמד למות, התעלף במקום. עד היום אני לא סולח לו. בגללו לא שיחקתי במונדיאל, למרות שזה היה צריך לקרות".

גם היום, 56 שנים אחרי, בורבה בן ה-81 עדיין נסער מהאירוע במקסיקו שבגללו לא שיחק בפעם היחידה שבה נבחרת ישראל הופיעה בגביע העולם. הוא אומר שהוא מחכה בכיליון עיניים למונדיאל הקרוב, שייפתח בעוד שבוע וחצי.

"אני חולה על כדורגל עד היום. אני אוהד את אנגליה במונדיאל בגלל שהאנגלים הצילו אותי ואת משפחתי בשואה. כולם אומרים שאני בכלל נראה בן 60. אני מאמן ילדים באופן פרטי ברמת החייל בתל אביב ונהנה מכל רגע".

על שם מלך אנגליה

הסיפור שלו מדהים ויוצא דופן. בורבה נולד באיטליה אחרי שמשפחתו ברחה מטריפולי שבלוב במלחמת העולם השנייה. בגיל שמונה חודשים בלבד הוא הוכנס עם משפחתו למחנה ברגן בלזן בגרמניה. חצי שנה היה שם, מספר שכמעט תלו למוות את אחיו מכיוון שזרק בדל סיגריה, עד שהצבא האנגלי שחרר אותם רגע לפני שהנאצים עמדו "לחסל את כל היהודים במחנה".

הוא צוחק: "אתה יודע למה קוראים לי ג'ורג'? כי בזמנו ג'ורג' היה מלך אנגליה, וההורים שלי החליטו לקרוא לי כך אחרי שהאנגלים הצילו את חיינו".

המשפחה עלתה לישראל, בורבה החל לשחק כדורגל בשכונה, היה בהפועל צפון ת"א, אז קבוצה־בת של הפועל ת"א, עד שנקלט בקבוצה הבכירה לאחר שהצטיין במשחק אימון בין הקבוצות.

"שייע לא היה מוסר לנו"

"ב-1966 דוביד שוויצר הגדול החליט להכניס אותי בפעם הראשונה למשחק נגד מכבי יפו", נזכר בורבה, "מרוב התרגשות שכחתי להוריד את האימונית ונכנסתי לשחק איתה. כולם צעקו לי 'ג'ורג', ג'ורג', האימונית, תוריד אותה'".

בורבה הסיר את האימונית והתחיל לקרוע רשתות במדי הפועל ת"א. הוא זכה עם הקבוצה בשתי אליפויות, בגביע המדינה ובגביע אסיה לקבוצות. כבש במדיה 45 שערים והוא מדורג במקום השמיני בטבלת מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים, בצוותא עם טוטו תמוז.

בורבה שיחק בין השאר עם גדעון טיש, שייע פייגנבוים, אמציה לבקוביץ', יחזקאל חזום ואחרים. "שייע לא היה מוסר לנו. שחקנים אמרו לי, אם הוא לא מוסר לנו, נפסיק למסור לו גם. הוא מסר לי לגול אחד למיליון, ותמיד עשה רוח מהכל. אחרי כל גול שלו לא היה אפשר לעצור אותו. אבל תשמע, הוא חמוד שייע. הוא גר אז עם משפחתו ליד בלומפילד. תמיד הזמין אותנו לאכול אצלו בבית לפני משחקים, וזה היה נהדר".

בורבה, כאמור, שיחק בנבחרת ישראל הגדולה, זו שהגיעה למקסיקו 1970. הוא שיחק עם הנבחרת באולימפיאדת מקסיקו (1968) וכבש במדיה שבעה שערים.

"השחקנים חלשים"

בורבה הספיק גם לזכות באליפות עם מכבי נתניה (1974). אני שואל אותו מה דעתו על רמת הכדורגל והכדורגלן הישראלי כיום. "מאוד חלשים, חלשים. עד שמוסרים מסירה... אני לא רואה מספיק גולים. גם לא אוהבים לרוץ פה. ג'ורג' בורבה לא מתבייש מכלום, אני אומר הכל בפנים. זה לא זה".

את מי אתה אוהד? אתה הולך למשחקים?

"את הפועל ת"א ומכבי נתניה. את רוב המשחקים אני רואה בטלוויזיה".

בורבה אומר שהוא תמיד היה אחר. טיפוס מיוחד ויצירתי. בעת שהיה שחקן פעיל עבד ברשות הדואר. לא פעם נטש את משמרתו, עזב את המשרד ריק והלך לאימוני הקבוצה והנבחרת. כשהוא פוטר בשל כך הדבר הגיע עד כנסת ישראל, שדנה בשאלה איך צריך לנהוג בהעסקתם של שחקני נבחרת.

לאחר פרישתו עבד כמחלק עיתונים. "היתה לי וספה עם סירה ושם שמתי 400 עיתונים. נסעתי לפנות בוקר ברחובות והייתי קולע לכל חצר, בול לכניסה של הבית. הייתי אלוף בזה".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

את שולמית אשתו הכיר בשכונה ברמת החייל בתל אביב. יש להם חמישה ילדים ושמונה נכדים. "לא הייתי צריך לחזר הרבה אחריה. היא הכירה אותי מהכדורגל, ואנחנו יחד כבר יותר מ-60 שנה. יש לי גם הרבה חברים מהחיים, ויש לנו פרלמנט בבית הקפה כאן בשכונה. אני נהנה מהחיים, ויאללה שהמונדיאל יתחיל כבר".