"במכבי נתניה התאהבו בי, הדלקתי את העיר"

בני לם זה קודם כל בעיטת "הפאלש", שבשנות ה־80 הפכה לשם דבר בכדורגל הישראלי, ולכן כבר בתחילת הראיון איתו הוא חושף מהיכן היא הגיעה. "יענקל'ה גרונדמן ז"ל, שהיה מאמן שלנו במכבי נתניה, היה בועט באימונים פאלשים לשער, ואמרתי שאני חייב לנסות את זה במשחקים", הוא מספר, "במשחק בבלומפילד נגד הפועל ת"א החלטתי להרים ככה קרן, הכדור פגע בפדחת של עודד מכנס ונכנס - והשאר היסטוריה".

וההיסטוריה של לם, שכבש לא מעט שערים עם ה"פאלש", הייתה מלאה ברגעי קסם של מסירות זהב ובעיטות מסובבות שקרעו את הרשת. הוא היה קשר סוחף, מנהיג שאסף עם נתניה הגדולה אליפויות וגביעים. כוכב לצד שמות גדולים כמו מכנס, דוד לביא, חיים בר, דוד פיזנטי, משה גריאני ז"ל ועוד רבים.

"היהלומים" שלטו בכדורגל הישראלי ללא עוררין, וללם יש הסבר לסוד הקסם שלהם: "מעבר לכישרון הגדול, היינו הכי ביחד שאפשר. כולנו כמעט עלינו מהנוער, וכל מה שעניין אותנו זה נתניה, לשמח את תושבי העיר, ללכת בגאווה ברחובות אחרי עוד ניצחון, אליפות, גול גדול. אם חלילה היינו מפסידים, לא היינו יכולים להסתובב שבוע בעיר.

ולפני משחק?

"פעם היינו מתכנסים בבית של אחד השחקנים, לא במלון. המאמן היה עושה לנו אסיפה ואנחנו היינו מקשקשים תוך כדי - ואז בשבת באנו לטרוף את הדשא".

"האהבה הענקית שלי"

נתניה של לם (67) באמת טרפה את הדשא במגרש "הקופסה", ועוד לפני שהפך לשחקן, מספר 10 היה מתפלח למשחקים. בגילוי לב הוא מספר על הוריו, במיוחד על אביו יצחק ז"ל: "גדלתי בבית שבו אמא שלי שושנה ז"ל הייתה דתייה - למדתי בחיידר כמה שנים טובות - ואבא היה חילוני, נכה מילדות ושרוף על מכבי נתניה. היה לו כרטיס למשחקי הבית והוא ביקש תמיד מאחד השחקנים שיכניס אותי. הייתי רץ בטירוף ליציע. לראות את מוטל'ה שפיגלר משחק היה חלום עבורי. רציתי רק להיות כמוהו.

"כשהפכתי לשחקן, רק רציתי להסב אושר לאבא כי הוא סבל כל החיים. וכשהייתי יוצא מהמגרש, אחרי עוד שער מרהיב שלי וניצחון גדול, היו אומרים לו 'כמה הבן שלך גדול'. זה היה האושר הכי גדול בחיים שלי".

לם, שכבש כבר בהופעת הבכורה שלו מול מכבי יפו, הפך מהר מאוד לכוכב, אך לא בנבחרת ישראל. "בתקופה הכי טובה שלי בנתניה, בנבחרת היו שחקנים מצוינים בתפקיד שלי. אורי מלמיליאן, משה סיני, ניסים כהן, רפעת טורק. נתנו להם לשחק ולי כמעט שלא", הוא נזכר.

אתה חושב שנתנו עדיפות מראש לתל־אביבים?

"בתוך תוכנו תמיד חשבנו שמת"א יותר קל להגיע לנבחרת, אבל היינו עסוקים בעיקר בהצלחה שלנו להביא גאווה לעיר נתניה ולאוהדים".

גם קריירת האימון של לם לא המריאה, בטח בהשוואה לזוהר שאפף אותו כשחקן. "כשפרשתי לא רציתי להיכנס ללכלוך של אימון בוגרים. היה לי מאוד נוח במחלקות הנוער", הוא מספר. "גם כשהבעלים הקודם אייל סגל והמנהל המקצועי לשעבר אלמוג כהן ביקשו שאבוא לאמן את מכבי נתניה, לא רציתי, אבל הם שכנעו אותי והייתה לנו שנה מדהימה.

"מה שעשיתי שם לא קרה בנתניה שנים רבות. ניצחנו את כל הגדולות, החזרנו  את הצבע לפנים של האוהדים שמילאו את האצטדיון, הבאתי את הקבוצה לאירופה. הכנסתי לכולם לראש שאנחנו משחקים בלי פחד. שאנחנו באים ונותנים לבאר שבע בראש. כולם התאהבו בי, הדלקתי את העיר, את השחקנים, היינו בטירוף. ככה חינכו אותי בתור שחקן".

אז למה עזבת אחרי שנה?

"כי כשפחות הצלחנו, לקחתי את זה קשה. אני ווינר באופי שלי, אני עובד עם הרגש ובשבילי מכבי נתניה זה כמו משפחה, זו האהבה הענקית שלי. אז אמרתי: אולי אני הבעיה - והלכתי".

חשבת שהעוזר שלך בזמנו בנתניה, רן קוז'וך, חתר תחתיך?

"הרגשתי שהוא מתקרב קצת יותר מדי לשחקנים, אבל יש לי לב נקי. זה עבר, אנחנו מדברים, הבן שלו משחק אצלנו בנתניה בנערים. רן הוא מאמן מצוין, ראיתי את זה כבר כשהיה עוזר שלי. הוא עושה עבודה נפלאה בב"ש. יכול להיות שהוא לקח ממני כמה דברים".

 "היום הכסף מדבר"

לם חזר לנהל מקצועית את מחלקת הנוער בנתניה, ומסביר מה שונה בכדורגל של היום לעומת תקופתו: "אנחנו גדלנו בשכונות. כל היום היינו עם הכדור. כשהייתי בנוער ושמוליק פרלמן ז"ל ראה אותי מפגיז גול וקרא לי באימון להיות עם הבוגרים לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות. כיום לבני הנוער יש מלא פיתויים. הרבה פורשים כי הם לא משחקים. אנחנו נלחמנו על המקום שלנו. היום מי שחזק באופי מצליח יותר והכישרון פחות בא לידי ביטוי".

גם הבוגרים של מכבי נתניה רחוקים ממה שהיה בתקופתך.

"הכדורגל השתנה. כיום הכסף מדבר. אני מקווה שהבעלים החדשים ירצו להשקיע. אצלנו כולם היו שחקני בית מצוינים ועל זה נבנתה תהילתנו".

לם לא עזב מעולם את העיר נתניה, הוא אב לשלושה ילדים: סתיו הקטנה, שונית ואדם שמאמן את הפועל כפ"ס, ונשוי ללונה. "הגעתי בזמנו לבית המשפט בת"א בעקבות פגיעה ברכב", הוא נזכר בסיפור היכרותם המשעשע, "זה היה ביום ראשון אחרי שניצחתי את מכבי ת"א וכל הכותרות היו עלי. כל העובדות שם ניסו להתחיל איתי, ללא הצלחה. ואז לונה אמרה להן שהיא תצליח, ואכן היא כבשה אותי. מאז אנחנו 43 שנה ביחד".

רגע, ויצאת אשם במשפט?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"אני אף פעם לא אשם" (צוחק).