הכיסא הכחול

החוקר הזה יודע בדיוק לאן ומתי נסעתם עם הקורקינט שלכם. וכדאי לכם לשמוע מה יש לו להגיד

איזה אזורים בת"א מועדים לתאונות? • איך ישפיעו על רחובות ישראל הקורקינטים שיגיעו מפריז? • והיכן אפס הרוגים בכבישים הוא יעד ריאלי? פרופ' ערן בן-אליא, חוקר הרגלי נסיעה ותחבורה חכמה מאונ' בן-גוריון, רוצה להפוך את ערי ישראל להרמוניה תחבורתית אחת גדולה

ברבי, טיקטוק ואירוויזיון: אתם מנסים להיות יפים, וזה עונש של ממש

"הסרט על הבובה של מאטל הוא תשדיר פרסומת מייגע" • "ברשתות החברתיות נמנע פלורליזם גופני של ממש" • ולמה סרטים ופרסומות מכניסים אתכם לחרדה? • ד"ר גלעד פדבה, חוקר תרבות פופולרית, מנסה להבין למה אנחנו מרגישים כל כך רע לגבי המראה שלנו

פחות סטרס, יותר פנאי: האם כולנו בדרך לשבוע עבודה של ארבעה ימים?

ניסוי שהסתיים בשתי חברות ישראליות ובו קוצר שבוע העבודה – הראה על רווחה נפשית גבוהה יותר, תוספת בשעות השינה ואיזון בין בית ועבודה • והתפוקות? לרוב הן רק עולות • מלי אלקובי, נציגת התנועה הגלובלית לקיצור שבוע העבודה בישראל, מספרת בראיון איך זה לסיים את השבוע ביום רביעי • מגלה את חוקי המפתח לניהול זמן נכון • וחושפת את האתגר האמיתי המתרגש לפתחנו: מה לעשות עם הזמן הפנוי שנקבל

קפלן מוצף והרשתות סוערות? "הרוב דומם, נשאר בבית, במזגן"

ד"ר טלי גזית מאונ' בר אילן, חוקרת רשתות חברתיות, מגלה מה מאפיין את האוכלוסייה שיושבת על הגדר בענייני המחאה ("הם מופנמים, יעדיפו להיות בשקט") • מספרת למה לפעמים חשוב להפסיק לעקוב אחר המתרחש ("הנאה מהחמצה, JOMO, משפרת את הרווחה הנפשית שלנו") • ומסבירה מה האינטרס של פוליטיקאים ("הם רוצים אותנו מחוברים, במצב של פחד מהחמצה")

"חורבן בית שלישי? זו סכנה אמיתית. הרמה המנהיגותית והמוסרית בפוליטיקה לעיתים נמוכה"

אמוץ עשהאל, מחבר רב המכר "מצעד האיוולת היהודי", חושש ממלחמת אחים ("במעגלים שונים נזהרים משיחה פוליטית, מחשש שתידרדר להתנצחות. מי שמכיר תולדות מלחמות אזרחים - יודע שכך זה מתחיל") • מזכיר מה אפשר ללמוד מאחאב ויהושפט ("הפרו את העוינות בין יהודה לישראל") • ומסביר מדוע מורשת לאומית קשורה למצב בישראל ("עם שמדי קיץ מעלה על נס את מרד אבותיו, יודע שמשטר עלול להפוך למושחת ותוקפני")

"דקות אחרי שבדקנו כרישה טיגריסית, היא נתנה ביס אימתני בסירה. הבנתי את עוצמת הכריש"

ד"ר אביעד שיינין, חוקר טורפי על מאוניברסיטת חיפה, לא ישכח את הפעם הראשונה שהסתכל בעיניים, ממרחק נגיעה, לטורף מאיים • בראיון, הוא מספר מה מחפשים כרישים בחופי חדרה ("כך הם מקבלים יתרון בציד") • מסביר על חשיבות הדולפינים בים התיכון ("הם שומרים על איזון המערכת") * ונזכר בכלבת הים יוליה ("לא הצלחתי להירדם מרוב התרגשות")

מסעיר את הדמיון: הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לכם להפוך לאדם אחר

בעזרת משקפי פלסטיק וטלפון חכם תוכלו לחוות את העולם מעיניהם של אנשים אחרים • מייסד הסטארטאפ OtheReality, פרופ' מוטי נייגר מאונ' בר אילן, לא ישכח את הפעם בה נער בן 16 "הפך" לנערה שהוטרדה מינית: "שני מטר גובהו, והוא התקפל והתכווץ" • בראיון, הוא מספר על משמעות ההזדהות הרגשית, ומגלה: "אמפתיה נשחקת עם הזמן, אבל אפשר לפתח אותה כמו שריר. אם 'נזריק' עוד אמפתיה לסיטואציות - העולם יהפוך לטוב יותר"

פקקים, צפיפות וטמפרטורה בלתי נסבלת: האם גוש דן בדרך לתרחיש אפוקליפטי?

"בתסריט הפסימי, אזור המרכז יהפוך לאי חֹם גדול" • "רוב מכריע של ערי ישראל לא ערוך לעתיד" • "ממשיכים לשתול כאן דשא במקום עצים מצילים. הערים שלנו הן ככל הנראה המכוערות בעולם המפותח" • ד"ר אור קרסין, ראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, קוראת למקבלי ההחלטות להתעורר על החיים העירוניים שלנו, לפני שיהיה מאוחר

"מיומנויות הלמידה בעידן ה-AI מחייבות אותנו לחזור 2,000 שנה לאחור"

ד"ר יוסי בר מהמסלול האקדמי המכללה למינהל, ומומחה הוראה ולמידה באקדמיה, סבור שאין טעם לנסות לבלום את התפתחות ה-AI, אלא לחבור אליה • "יש חוקרים ומדענים שמנסים לעצור את התהליך, אבל אין דרך חזרה", הוא אומר בראיון • ואיך בודקים מקוריות של טקסטים בעידן של צ'ט GPT? "אין טעם להשקיע אנרגיה מיותרת שרק תגרום לסטודנטים להתחכם יותר"

"התאהבנו במינוח 'אומת הסטארט־אפ'. אנחנו מניחים שדברים ימשיכו לפעול בכוח האינרציה"

רפורמה? "החשיבה כאן דפנסיבית. צריך להבין איך מגדילים השקעות, ולא רק איך ישפיעו עלינו שינויים למיניהם" • המדינה מפריעה לאנשי עסקים? "בעולם מדינות בונות את המגזר הפרטי, צריך לשנות פה תפיסה" • יחסי ישראל-אסיה? "ייתכן שבעתיד הפעילות מול הודו תבוא על חשבון החשיפה לסין" • פרופ' אפרים חלמיש, מרצה למשפט כלכלי באונ' ניו יורק, מתבונן על המגמות המובילות בעולם החדש, ומסביר מה צריכה ישראל לעשות כדי להתאים את עצמה לעולם המשתנה במהירות מסחררת

מבט מבפנים: אז מה באמת יש באוכל שלכם? הרבה אבק, ופלסטיק

אניטה רדיני, ביו-ארכיאולוגית מאירלנד, חוקרת שיניים עתיקות והגיעה לממצאים מרתקים • בראיון, לרגל הגעתה לארץ לקבלת פרס דן דוד לשנת 2023, היא מגלה מה מכיל המזון שלנו • מספרת כי האדם הקדמון אכל צמחים * ונזכרת ביום שבו שיניה של סופרת שנפטרה, סייעו לה להבין את מעורבותן של נשים בהפקת ספרים בימי הביניים

כפות רגלי האל, בכבודו ובעצמו: האתר הזה הוא ראשית הפולחן בישראל

שופטים ונביאים פעלו שם, ושאול נמשח למלך: ארכיאולוגים ישראלים יצאו למחקר השדה הארוך בעולם, כדי להבין כיצד נוצרו בשומרון ובבקעת הירדן מתחמי ענק בצורת כפות רגליים • ד"ר שי בר, מנהל סקר הר מנשה: "אחרי חיפוש מקיף בספרות לא מצאנו מבנים דומים בכל המזרח הקרוב, ממצרים ועד איראן"

"ההפגנות עושות טוב לדגל. הוא חזר לאופנה ונעשה בו שימוש גם בשמאל"

לקראת יום העצמאות ה-75: מי החליט כיצד ייראה דגל ישראל • מה היתה הצעתו של הרצל בעניין • מי דרש דירה תמורת רעיונותיו • ואיך משפיע מרחב מלא בדגלים על הציבוריות הישראלית? • פרופ' שלום צבר מהאוניברסיטה העברית: "דגלים הם דבר חשוב. סמלים לאומיים חזקים יותר מכל מה שנראה ברשת חברתית"

בנחישות, וברגישות: איך מספרים לשורד שואה שהתגלתה טעות בעדותו?

ד"ר אלה פלורסהיים, העורכת הראשית של הוצאת יד ושם, חיה את חייה בצל עדויות שורדי השואה • בראיון, היא מספרת על ההבדל בין זיכרונות שנכתבו בזמן המלחמה, לאלה שנכתבו אחריה ("הזיכרונות המוקדמים עוצמתיים, כאילו הניצול ניסה לקרוע מתוך עיניו את המראות הקשים") • מסבירה שניתן ללמוד גם משגיאות בסיפורים ("הן מלמדות על הלך הרוח במחנות") • ומגלה כיצד מפרידים בין החיים האישיים והמקצועיים?

"הגיוני שבני ישראל צעדו בסהרה, לא בסיני. קודמיי ביקרו בספריות, אני משתמש בבינה מלאכותית. זה לא כוחות"

האם הר סיני הוא בכלל הר געש בסודאן? • האם חציית ים סוף התרחשה בזכות אגן ניקוז? • ומה חושב צ'ט GPT על סיפור יציאת מצרים? • חמוש במיטב הטכנולוגיה, מנסה יזם ההייטק שחר גפני להעניק פשר אחר למסע שלנו במדבר

"ללא אמנה שתסדיר חיים משותפים, ישראל לא תשרוד את שנות ה-90 לחייה. במונחי מדינה – זו שואה"

מחאת ההיי-טק? "יש בה התנשאות מסוימת, בייחוד מי שמדבר בגוף ראשון על המדינה" • קריסה כלכלית? "שום בנק לא ייחלץ לעזרת בנק אחר" • הגעה להסכמה פוליטית? "בואו נלמד מהרמב"ם" • אחרי שסייע לממלכה המאוחדת להתמודד עם הקורונה - האם הכלכלן, פרופ' אייל וינטר, יצליח לעזור גם לישראל?

בדיוק כשהמבנים המבוססים קורסים, שיחה אמיתית הפכה לנדירה

ד"ר רועי ברנד, מיוזמי הביאנלה האוטונומית הראשונה בת"א, סבור שדווקא אמנות יכולה ללמד אותנו לחיות בתנאים של חוסר ודאות • בראיון, הוא מסביר איך מייצרים, כבר בבית הספר, מרחב של קבלה והתבוננות • מה אנחנו יכולים ללמוד מלאונרדו דה וינצ'י • ונזכר במורה ששינה את חייו

אסקפיזם עכשיו: "אנשים רוצים לברוח יותר מתמיד, וזו פעולה הכרחית"

"עומס ברמה הלאומית יגביר את הדחף שלנו לברוח מחשבתית" • מדוע כדאי לכם למנן את צריכת החדשות? • ועל מה חושבים המפגינים במחאות ברחבי הארץ? • פרופ' משה בר, חוקר מוח מבר-אילן, ממליץ לכם לנדוד מחשבתית, ולפעמים גם להתנתק קצת מהמציאות • ראיון

"אם פצצה אטומית תיפול פה, אסור שזה יהיה קץ המפעל הציוני. בנגסאקי שרדו קילומטר מ'גראונד זירו'"

ד"ר ישי (ג'סי) פרס מודאג מהתקדמות איראן בפרויקט הגרעין, וקורא לקחת בחשבון שסיומו יהיה כמו זה של צפון קוריאה ("הם לא יסתפקו בפצצה השמורה במרתף ליום סגריר") • בראיון לרגל צאת ספרו, הוא מגלה מה יקרה במצב של התגרענות האזור ("ראש ממשלת ישראל צריך להיות מסוגל להתקשר למנהיג הרפובליקה האסלאמית") • ואיך הייתה מסתיימת מלחמת העצמאות בהנחה שלישראל היה נשק גרעיני?

כשהרפורמה המשפטית מגיעה למשרד: "עובדים במיעוט מסתירים את עמדתם מחשש שקידומם ייפגע"

מה עושים כשהשסע הפוליטי מגיע למקום העבודה? ד"ר זהבית שבתאי לויטץ, חוקרת אינטליגנציה רגשית בארגונים מאונ' בר-אילן, מספרת כי עובדים שמסתירים את עמדותיהם הפוליטיות עלולים לחוש יותר כעס ודיכאון • ומסבירה מדוע הגיוון בחברה שלכם תקף רק עד גבול מסוים