ד"ר יוסי בר
מומחה הוראה ולמידה באקדמיה
ראש רשות ההוראה והלמידה במסלול האקדמי המכללה למינהל, ומופקד הקתדרה להוראה אקדמית בעידן דיגיטלי ע"ש יאנוש קורצ'אק. יזם מרכזי למידה חדשניים. עוסק בהוראת רטוריקה וארגומנטציה
ד"ר יוסי בר, אנחנו בפתחה של תקופת מבחנים נוספת במוסדות ההשכלה הגבוהה, ונדמה כי הבינה המלאכותית, ובראשה צ'ט GPT, משנה בכל סמסטר את חוקי המשחק. איך תיראה תקופת המבחנים הקרובה, ועד כמה היא תהיה שונה מקודמותיה?
"בסמסטר הנוכחי ההשלכות תהיינה בעיקר על עבודות בית מסוגים שונים המתבצעות עם חומר פתוח כש־GPT עומד לרשות הסטודנט. במתן עבודות בית, המרצים יידרשו לשינוי מיידי ועמוק באופי המשימות ובשיטות הערכה.
"בין היתר, נעריך את הסטודנט לפי משימות חדשות שיוטלו עליו מחוץ לכיתות הלימוד: פיתוח יוזמות חדשות ופתרון בעיות בעולם האמיתי - בקהילה, בחברה, בתעשייה, בתקשורת ובחינוך. בנוסף, בעתיד נמשיך להעריך מיומנויות כתיבה אקדמית וארגומנטציה, פתרון תרגילים ומיומנויות בסיסיות בכל דיסציפלינה - כיוון שהלומד יידרש להעריך את תוצרי ה־AI.
"אני גם משוכנע שבעתיד האקדמיה תצטרך לתת את דעתה על הוראה והערכה של מיומנויות חברתיות-רגשיות. לדוגמה, ה־AI יספק לנו מידע על אמפתיה אך הוא לא יכול ללמד אותנו, בשלב זה, להיות אמפתיים. צריך לקחת בחשבון כי אלו רק תרחישים אפשריים, ויישומם יהיה תלוי בגורמים רבים. המוסדות להשכלה גבוהה יצטרכו להמציא מחדש את ההוראה האקדמית ואת שיטות ההערכה".
מדבריך אני מסיק שאולי אין טעם לנסות ולחפש בכוח תלמידים שעשו שימוש ב־AI, בהכנת עבודות למשל, אלא להצטרף אל המגמה.
"נכון. לדעתי, כדאי להפסיק להתעסק עם בחינת המקוריות של טקסטים אלא לאפשר להשתמש ב־AI ככלי עזר, ולבקש מהלומד לצרף את הקישור ה־AI ממנו נלקח החומר. כיום בגרסה של 4 GPT זה אפשרי. אני סבור, שאין טעם להשקיע אנרגיה מיותרת שתגרום לסטודנט להתחכם יותר. רצוי מאוד להשקיע בחינוך ליושרה אקדמית ולשיטות הוראה והערכה חדשות המותאמות ל־AI".
מה באשר לבחינות הפרונטליות בהשגחה, גם הן יעברו רביזיה יסודית?
"הסטודנט עדיין יידרש להוכיח מיומנויות כתיבה, שליטה בחומר וחשיבה בסדר גבוה ללא עזרת ה־GPT. מה שכן, שינוי מעניין וחדשני יתרחש בבחינות שיתקיימו במסלול האקדמי המכללה למינהל. המלצנו למרצים לשלב בבחינה בהשגחה שאלה פתוחה אחת לפחות עם תשובה שניתנה על ידי GPT. הסטודנט יידרש לחשוב באופן ביקורתי, להעריך את התשובה של ה־GPT, לתקן טעויות במידת הצורך, ובמקרים מסוימים אף לתת ציון ל־GPT".
חדשני משהו. אתה רואה מצב בו צ'ט GPT יעמוד לצד הסטודנט בזמן בחינה?
"ייתכן שיהיו מרצים פורצי דרך שיאפשרו לסטודנטים להיבחן עם 'GPT פתוח'. במקרה זה, השאלות יתבססו על אינטגרציה של גישות, ניתוח ביקורתי ופיתוח גישות חדשניות. הסטודנט יצרף גם את הקישורים של הדיאלוג עם GPT. המרצה אמור להעריך את התוצרים גם על פי השאילתות (Prompts) של הנבחן".
תחילה סביר שרק מרצים אמיצים ישלבו בינה מלאכותית במבחנים. אבל בהמשך, ייתכן שעוד ועוד מרצים יעשו זאת, מה שיוביל להיעלמות המבחנים.
"בחינות בהשגחה לא תיעלמנה. להערכתי, מבדקים הבוחנים שליטה במיומנויות כתיבה אקדמית, כתיבת טיעונים ומיומנויות יסוד בכל דיסציפלינה - ימשיכו להיות בהשגחה. מיומנויות אלה יכולות להתפתח רק תוך כדי חשיבה עצמאית והתנסות. אם סטודנט ידלג באופן מיידי לטקסט שנכתב על ידי ה־AI, לא נפתח מיומנויות חשיבה ומיומנויות בסיס הכרחיות.
"מהפכת ה־AI תיאלץ את חברי הסגל לחשוב מחדש על המשימות והמבחנים שהם מטילים על הסטודנטים, ולשכנע את הסטודנטים בערך של למידה מאומצת ללא קבלת סיוע מהיר ומיידי מ־AI. לצד זאת, בעתיד נראה יותר מבחנים באמצעות סימולציות, מחקרי שדה ופרזנטציות. גם אם לא יחול שינוי מהותי בסמסטר הקרוב בבחינות בהשגחה, כבר מתרחש שינוי חיובי עמוק באפשרויות הסטודנט להתכונן לקראת הבחינה".
איך באמת מסתייעים הסטודנטים בבינה מלאכותית בזמן תקופת הבחינות?
"בינה מלאכותית יכולה לסייע לסטודנט באמצעות מתן תשובות לשאלות שלא הובנו בכיתה, הכנה לבחינה באמצעות שאלות לתרגול, ואפילו ניהול שיחות מעמיקות עם דמויות היסטוריות או תיאורטיקנים. הסטודנט יכול לבקש בדיקת תשובות 'פתוחות' הכוללת תיקון התשובה ושיפור סגנון הכתיבה, כך שילמד להתנסח באופן מדויק יותר.
"למעשה, הסטודנט יכול להבין טוב יותר חומר לימוד מורכב באמצעות GPT. כך למשל, אפשר לבקש הסברים ברמות חשיבה מדורגות. אם ננסה לבקש מ־GPT להסביר מהו בלוקצ'יין (Blockchain) ברמה של לימודי תואר שלישי, הסיכוי שנבין את ההסבר נמוך מאוד. אבל אם ננסה לבקש הסבר שמתאים לתלמיד בבית ספר יסודי, נקבל הסבר קליט וציורי. בעיניי זה מדהים".
האם נעשו מחקרים או ניסויים מעניינים בכל הקשור לשילוב של בינה מלאכותית בכיתות הלימוד?
"בסמסטר האחרון ערכתי פיילוט בשני קורסים זהים שלי. קורס אחד נלמד במתכונת של שנים קודמות בשילוב פדגוגיות חדשניות והשיעורים התקיימו בכיתה. בקבוצה השנייה, נפגשנו בתחילת הקורס פעמיים – והקבוצה התבקשה להסתמך על מקורות GPT בלבד. כל קבוצה התבקשה לחקור נושא על פי בחירתה ולהציג את תוצרי הלמידה בסוף הסמסטר.
"מתוך ההשוואה בין הקבוצות, עולה שעיבוד המידע בהכנת התוצרים של קבוצת ה־GPT היה רופף מאוד עד כדי 'העתק־הדבק', כאשר הקשר בין תתי הנושאים וסעיפי המשנה היה אסוציאטיבי לחלוטין, ובלטה מאוד הבנה חלקית ביותר של חומר הלימוד. הסטודנטים הגישו עבודה שהם לא לגמרי מבינים. המסקנה העיקרית מהפיילוט בשלב זה, היא ברורה: הסטודנטים זקוקים לתיווך משמעותי של המרצה וניתן להסתמך על ה־GPT ככלי עזר בלבד".
המרצים לא ייעלמו
מהי לדעתך הפדגוגיה המתאימה ביותר להוראה וללמידה עם צ'ט GPT?
"מיומנויות הלמידה החדשות בעידן ה־AI מחייבות אותנו לחזור 2,000 שנה לאחור. בתקופת התלמוד שיטת החַבְרוּתָא היתה שיטת הלימוד הנפוצה ביותר, שבה זוג לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. בשיטה זו כל לומד מציג את שיטתו בחדות כנגד שיטת חברו, כל לומד מתרכז בחידוד עמדתו. פדגוגיה זו מתאפיינת בחירות הלומד לשאול שאלות של הבנה מהותית ומעמיקה, להציג קושיות, להתמודד עם סתירות, לאתר את המקורות לעמדה, לנתח מהלכים לוגיים, לתת פירושים חדשים, להתפלפל, לחקור סוגיות ולקבל החלטות.
"מן הראוי שבדיאלוג עם צ'ט GPT נאמץ את יסודות הפדגוגיה התלמודית. נלמד לשאול שאלות ובעיקר שאלות המשך טובות, נקרא את תשובת ה־AI ונבחן את מקורותיה, נקשה עליה בסדרה של שאלות וננהל איתה שיח ושיג מעמיק. החשיבה התלמודית הביקורתית שנלמדה לפני כ־2,000 שנה הופכת לרלוונטית ביותר בעידן ה־AI".
מעניין לשער מה היו חושבים בתקופת התלמוד על רעיון הבינה המלאכותית. ובקפיצה חדה לימינו, סקרים אחרונים מלמדים שכמחצית מהסטודנטים כבר משתמשים בבינה מלאכותית. האם נתקלת בכאלה שמתנגדים לכך, ואם כן – מדוע?
"לשמחתי, לא נתקלתי בהתנגדות ולו הקלושה ביותר. הסטודנטים מאוד מרוצים משילוב ה־GPT ומדווחים על שימוש בו גם בנושאים שקשורים לתרבות הפנאי ולעיסוקים אחרים. קבוצה שנאסר עליה בפיילוט שתיארתי להסתמך על צ'ט GPT, והתבססה על מקורות אקדמיים בלבד, הביעה את תסכולה מכך. כן, עלה תסכול קל בקרב משתמשי GPT על רקע קבלת תשובות לא נכונות או מקורות מומצאים או במקרה של מבוי סתום בדיאלוג עם ה־GPT".
350 אלף סטודנטים פתחו את שנת הלימודי האקדמית בקמפוסים // ארכיו: יניב זוהר
מה לגבי בינה מלאכותית שתחליף מרצים, אפילו באופן חלקי, האם אנחנו מתקרבים ליום הזה?
"אתמצת לך את השורה התחתונה: ה־AI לא יחליף את המרצה אבל הוא יחליף את המרצה שלא ישלב AI".
בעניין זה, אתה מזהה באקדמיה, בארץ או בחו"ל, כוחות ריאקציונרים שחותרים לפסילת ושלילת השימוש בבינה מלאכותית?
"כן, בהחלט. אנו מזהים עשרות חוקרים ומדענים המנסים לבלום את פיתוח ה־AI. חלקם חתמו על מסמכים המזהירים מפני הסיכונים שבהמשך הפיתוח. אנשים כמו איילון מאסק, סם אלטמן ואפילו אצלנו, פרופ' יובל נח הררי, קוראים לעצור זמנית את פיתוח הבינה המלאכותית ולהתבונן מחדש בתהליך.
"אני מבין את החששות, הסיכונים וההשלכות על האנושות. לדעתי, ניתן להפחית את הסיכונים והסכנות באמצעות מדיניות, תקנות וחוקים בינ"ל הקובעים סטנדרטים אתיים והנחיות לפיתוח ושימוש בבינה מלאכותית. לאחרונה, גם האיחוד האירופי הציג הצעת חוק המכונה חוק AI. החוק ממיין את הבינה המלאכותית לפי רמות סיכון, ונועד לצמצם את הסכנות הנשקפות ממערכות הבינה המלאכותית.
"אבל לדעתי, אין דרך חזרה. ה־AI איתנו, ימשיך ללוות אותנו כל הזמן, ורק ילך ויתפתח. כיום אנו בעיצומה של המהפכה – הבינה המלאכותית היוצרת. היא עומדת להיות מהירה הרבה יותר, וכנראה גם מהפכנית יותר מכל המהפכות שהיו לאורך ההיסטוריה. אנחנו צריכים להעניק לה יחס חם ואוהד, ולשפר את איכות חיינו תוך הקפדה על כללי זהירות".
תגמול כספי והדרכה צמודה
איך פועלות האונ' המובילות בעולם בכל הקשור לשימוש בבינה מלאכותית בכותלי האקדמיה?
"כל המוסדות בארץ ובעולם להשכלה גבוהה מתמודדים עם האתגר שמציבה מהפכת ה־AI, למרות שהיא רק בראשיתה. אנחנו במכללה למינהל הקמנו צוות היגוי העוסק בשינוי ובהתאמה של תוכניות הלימוד ושיטות ההוראה לעידן ה־AI. אנחנו נמצאים בעיצומה של כתיבת מסמך מדיניות לשילוב ה־AI המיועד למרצים ולסטודנטים.
"ככלל, במכללה למינהל ובמוסדות אקדמיים בעולם פועלים בשלושה מישורים: הכשרת מרצים להוראה וללמידה, לרבות עידוד מרצים באמצעות תגמול כספי והדרכה צמודה לשלב פיתוחים חדשניים של AI בשיעוריהם. במישור השני, עוסקים בעולם ואצלנו בהכשרת סטודנטים לשימוש ב־AI. החל משנה הבאה, סטודנטים שנה א' ישתתפו בסדנאות לשימוש ב־AI כבר לפני תחילת שנת הלימודים. במישור השלישי, מוסדות אקדמיים בעולם ובארץ הקימו מרכזים לחקר הבינה המלאכותית ופתחו קורסים וחטיבות לימוד המתמקדות ב־AI. לנו התמונה ברורה, המהפכה ההיסטורית והדרמטית החלה לשנות את פניה של ההוראה במסלול האקדמי, ואין לי ספק, שנלך יד ביד עם מהפכת ה־AI ונבנה את ההצלחה".
אבל לא כולם חושבים כך. במגזין Science, למשל, הודיעו לא מזמן על מדיניות לפיה אין להשתמש בצ'ט GPT לכתיבת מאמרים. כתבי עת אחרים מאפשרים שימוש בבינה מלאכותית כגורם מסייע, אך לא ככותב או מנתח של משימות עיקריות. האם לא תהיה להם ברירה אלא להתיישר לפי צו השעה?
"Science הוא כתב עת אקדמי הנחשב לאחד היוקרתיים ביותר, ואם הוא מטיל את המגבלה כנראה שעורכיו מוטרדים מפגיעה באיכות המחקר, במעמד המחקר ואולי גם מפגיעה בתדמית החוקר. להערכתי, זו רק התגובה הראשונית כדי לעצור ולבחון מחדש את המדיניות. כתבי העת האקדמיים הוכיחו בעבר שהם יודעים להתאים את מדיניותם לשינויים הטכנולוגיים. בשלב זה, אף AI אינו יכול לכתוב מאמר אקדמי שעומד בסטנדרטים הנהוגים בעולם וכנראה שזה יקרה רק בעוד כמה שנים, אבל הבינה המלאכותית יכולה בהחלט לסייע לייצר מאמר באיכות טובה ולסייע בניתוח נתונים. ולכן, אני לא רואה סיבה להטיל מגבלה על שימוש ב־AI. בסופו של דבר, לא ניתן לשלוט בכך, והם ייאלצו להסיר את המגבלה הזאת ולקבוע קוד אתי מחמיר לכתיבת מאמרים".
מהי התחזית שלך לשנים הקרובות בכל הקשור לשימוש בבינה מלאכותית באקדמיה, בארץ ובעולם?
"עולם ה־AI מורכב מדי מכדי לחזות מה יהיו השלכותיו על עתיד האקדמיה. מה שאני כן יכול לומר הוא שאני צופה שלבינה המלאכותית תהיה השפעה דרמטית על ההשכלה הגבוהה. אם לוקחים בחשבון שבעוד שנה-שנתיים יהיה כבר עוזר הוראה אישי וירטואלי, שיסתגל לסגנון הלמידה של הסטודנט ויתפקד כמורה פרטי, ויבנה לו תוכנית לימודים אישית, המוסדות להשכלה גבוהה יצטרכו להמציא את ההוראה האקדמית מחדש ולעבור מרענון קל למסע מהפכני נמרץ.
"בכל התפתחות שתהיה, תפקיד המרצה ישתנה. אני מעריך שבעתיד יהיה שיתוף פעולה בין ה־AI לבין המרצים והם יעבדו באופן היברידי, ונראה שהקשר בין העולם האקדמי לבין התעשייה ימשיך להתהדק על רקע המשימות החדשות בעידן ה־AI. לעת עתה, ה־AI לא יחליף את כל היכולות של המרצים ונמשיך לראות אותם ברחבי הקמפוס ובכיתות הלימוד".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו