מלי אלקובי
נציגת התנועה הגלובלית לקיצור שבוע העבודה בישראל
מרצה ומייעצת לארגונים בתחום עולם העבודה החדש
מחברת הספר "גיבורי־על והורמונים"
מלי אלקובי, אנחנו מקיימים את השיחה הזאת על רקע פיילוט שהסתיים לאחרונה בשתי חברות ישראליות, שבהן קוצר שבוע העבודה לארבעה ימים. לפני שנדבר על ההשלכות, גם את קיצרת את שבוע העבודה שלך.
"אני עובדת ארבעה ימים בשבוע כבר שלוש שנים. קיבלתי השראה מהפיילוט שאני מובילה בארץ, ומאנדרו בארנס שמוביל את התנועה הגלובלית לקיצור שבוע העבודה. קראתי את תוצאות הפיילוטים שהוא ערך והתרשמתי".
מה בחייך האישיים נתן לך את המוטיבציה לקיצור שבוע העבודה?
"הייתי ברילוקיישן באוסטרליה במשך כחמש שנים. למדתי שם תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות בפסיכולוגיה ארגונית ובמשאבי אנוש. חלק מהלימודים כללו תוכניות לאיזון עבודה־חיים שהשפיעו עלי עמוקות.
"אתן לך דוגמה: בני הגדול, היום בן 26, היה אז בן שנתיים. כשרשמנו אותו לגן, נשאלנו 'כמה ימים אנחנו רוצים?' שאלנו - 'מה זאת אומרת כמה?' הסבירו לנו שהגן פועל לפי ימים שבוחרים מראש, וגם התשלום לפי ימים. מכיוון שידעתי שאלמד שלוש פעמים בשבוע, רשמתי אותו לשלושה ימים. זה היה די מדהים. כשחזרנו לארץ, המשכתי את המודל האוסטרלי עם התאומים שלי".
זו לא בדיוק דרך עבודה סטנדרטית. איך אנשים מגיבים לזה?
"בתקופת הגן בישראל, כשהגננת שמעה שארשום את התאומים שלי רק לכמה ימים, היא אמרה: 'את לא נורמלית, הם יפסידו חומר'. זה נורא הצחיק אותי כי הם היו בני 3. גם יישום הפיילוט של שבוע עבודה מקוצר בעסק הפרטי שלי לא היה פשוט להכלה מול הלקוחות. היה מי שהתקשר אלי ביום חמישי, שבו אני לא עובדת, כדי לבדוק אם זה אמיתי".
כעצמאית, המעבר לשבוע עבודה מקוצר, לפני שזה קורה במשק, מורכב יותר. את עלולה להפסיד כך לקוחות וכסף.
"בדיוק הפוך. בעקבות קיצור שבוע העבודה שלי העליתי את הכנסותיי בשלוש השנים האחרונות ב־50 אחוז בממוצע".
מה ההסבר?
"ביצעתי את הפיילוט בדיוק כפי שאני מובילה פיילוטים בארץ. רציתי לבדוק את הפרודוקטיביות שלי, ועבדתי לפי מודל 100-80-100 - עמידה ב־100 אחוז מהיעדים, ב־80 אחוז משרה וקבלת 100 אחוז מהשכר. בהתחלה רק ניסיתי לעמוד ביעדים הקודמים של העסק. בחנתי מחדש כמה שעות ייעוץ אני נותנת בשבוע, כמה זמן מוקדש להרצאות ולסדנאות, וניסיתי להבין איך לייצר מאזן רווחי יותר. ההתחלה קשה, כי קשה לסרב ללקוח שרוצה 20 שעות ייעוץ כשהיומן שלי ריק. אבל כלכלית, העדפתי, למשל, לתת הרצאה שהשתלמה יותר כלכלית. בחנתי גם היכן הטכנולוגיה יכולה לסייע לי יותר, ואילו משימות יכולות לעבור למיקור חוץ. הפיילוט הפך אותי למוכוונת זמן ועסקים".
איזה טיפ לניהול זמן את נוהגת לתת ללקוחותייך?
"להשתמש בחוק פרקינסון, שלפיו המשימה תמיד תתרחב לכמות הזמן שאנחנו מקציבים לה, גם כשאין באמת צורך בכולו. כלומר, אנחנו נוטים למתוח ולמרוח את הזמן, אף שזה לא מאוד יעיל. מי שיקבע ביומן פגישה שתימשך שעתיים, ינצל את כל השעתיים, ונראה שהיא לא תהיה יותר מדי יעילה ואפקטיבית. אני דוגלת ביישום החוק הזה כל הזמן. כלומר, לקצר את זמן הפגישות והישיבות שלנו".
יש חברות הייטק שבהן פגישות אישיות יימשכו לכל היותר חצי שעה.
"ככה זה כשזמן שווה כסף. תקצרו פגישות וישיבות, תקבעו אילוצים מחוץ לעבודה שיכריחו אתכם לצאת הביתה בזמן".
העדפת שנקיים את השיחה שלנו למשך חצי שעה, בטלפון, לא פנים מול פנים, וגם לא בזום. נשמע קצת לחוץ. למה?
"אני חושבת שזום היה פחות אפקטיבי בהיבט של עיסוק במצלמות ובטכנולוגיה, במקום להקשיב. כשאנחנו יודעים שיש 30 דקות בדיוק, השאלות שלך ממוקדות יותר, וכך גם התשובות שלי. מובן שאם יידרש עוד זמן, נוסיף, אבל זה עדיף מאשר לקבוע לשעה ולמרוח אותה".
כמה משאבים קוגניטיביים את מקצה לייעול זמנים במהלך היום שלך? יש בכך משהו מתיש.
"בתחילת התהליך מה שאתה אומר מאוד נכון. זה דורש מאמצים וצפים קשיים. בהתחלה עובדים יותר שעות בארבעת ימי העבודה, והיום החופשי לא טהור לגמרי. אבל עם הניסיון דברים הופכים פשוטים יותר".
חיים ומוות ביד השעון
ברמת המאקרו, הסיבה שאנחנו עובדים פה חמישה או שישה ימים היא בכלל היסטורית, ואולי פחות רלוונטית לתקופה הנוכחית. גם המנטליות הישראלית היא מכשול בדרך למהלך של קיצור שבוע העבודה.
"יש כאן תרבות צבאית - כלומר, חוסר גבולות בין עבודה לחיים הפרטיים. זה בא לידי ביטוי בשעות עבודה לא סטנדרטיות, באנשים שמפריעים לך בחופש או בישיבות בשעות לא שעות. יש הרבה מה לשפר".
המבקרים אומרים שהעלויות למשק, הכרוכות בקיצור שבוע העבודה, עצומות. עוד לטענתם - אם יתקיימו ניסויים ארוכי טווח, התוצאות לא יהיו כל כך אופטימיות.
"זה לא נכון. ניסויים ארוכי טווח קיימים כבר כמה שנים. לא מזמן התפרסם מחקר גלובלי גדול של חברות שקיצרו את שבוע העבודה. במחקר עלה שככל שעובר זמן מסיום הפיילוט, כך התוצאות משתפרות. לגבי העלות למשק, זה הפוך. יש כל כך הרבה תועלות למשק. כשמקצרים את שבוע העבודה מורידים ימי מחלה, שעולים למשק כסף רב".
למה נרשמים פחות ימי מחלה?
"ארגון שמעניק לעובדיו חופשה שבועית של יום שלם, מוריד את הצורך של העובד להבריז, מאפשר לו לדאוג בצורה טובה יותר לעצמו ובכך להוריד סטרס ולשפר בריאות פיזית. היעדרות מתוכננת, קיצור שבוע עבודה במילים אחרות, מאפשרת היערכות מתאימה ומקטינה עלויות. כמו כן, יום חופשי מאפשר צריכה מוגברת, שעשויה להיטיב עם המשק. זה מגיע אפילו לטיפול הורי טוב יותר, שמאפשר לילדים ללמוד בצורה טובה יותר".
אז מה כולם לא מבינים? יש כאן פער מסוים.
"הנזק הפוטנציאלי קיים, אבל בעיקר בארגונים שמתקשים למדוד, עם תרבות ארגונית פחות מתקדמת. ארגון שרוצה לייצר שינוי, נדרש לתרבות ארגונית מתקדמת, שנותנת אמון בעובדים ורוצה להתקדם. הדבר השני הוא יכולת הארגון לייצר מדדים של פרודוקטיביות. ארגונים מיושנים, בקורונה למשל, התקשרו פעמיים ביום לעובדים שלהם כדי לבדוק מה הם עושים וביקשו בכל יום דו"ח סיכום. זו תרבות שלא מאמינה בעובד, ולא יכולה לעבור פיילוט לקיצור שבוע העבודה".
בפיילוט הנוכחי באחת החברות נצפתה ירידה קלה בתפוקה. יש לך הסבר?
"הדברים מורכבים. בסך הכל, בשתי החברות שהשתתפו - מלונות אפריקה־ישראל וחברת MIDVED - התוצאות טובות מאוד: אחרי הפיילוט העובדים ישנו יותר שעות בלילה, רמות הלחץ ירדו והם הצליחו לאזן טוב יותר בין בית לעבודה. התוצאות באו לידי ביטוי גם ברמת ההכנסות, בירידה במספר ימי מחלה ובירידה בהתפטרויות. זה בסדר שיהיו גם חריגות מהמגמה, אבל בשורה התחתונה - מבחינתי מה שקובע זה אם הארגון בחר להמשיך בפיילוט. ושתי החברות שהשתתפו בחרו להמשיך, וההרשמה לפיילוט הבא בעיצומה".
כפי שאמרת, בחברות נרשם איזון בית־עבודה טוב יותר, עם יותר זמן פנוי. בעבר דיברת על עניין דחיית החלומות שלנו, כלומר המחשבה כי המוות עוד רחוק, ולכן אפשר לדחות את חלומותינו למועד מאוחר יותר. התופעה הזו קשורה גם היא לקיצור שבוע העבודה.
"ככה זה כשאין דדליין שאפשר לדמיין בבהירות, סוף החיים, וגם אין זמן במהלך השבוע. אבל ברגע שמקצרים את שבוע העבודה יש יותר זמן פנוי, ואפשר להקדים את החלומות לעכשיו, ולא לחכות איתם".
כשהסופ"ש מתחיל ברביעי
ב"בשבח האיטיות" של קרל אונורה מספר המחבר על יתרונות אורח החיים האיטי. איפה את מאיטה?
"ביום החופשי שלי, חמישי, וגם בערב שלפניו. סוף השבוע שלי בעצם מתחיל ביום רביעי, מה שהופך גם אותו לרגוע יותר. אני יוצאת ממנו ברוגע, ולא נמצאת בלחץ כדי לסיים מצגת שעוד לא מוכנה למחרת בבוקר. בכלל, כל סוף השבוע שלי הרבה יותר מואט".
אין לחץ לקראת יום ראשון?
"יש חוק נוסף שאני ולקוחותיי מיישמים כבר שנים רבות, שנקרא נוהל יום א', כלומר: אל תתחייבו לדדליינים ליום ראשון בבוקר, אל תקבעו פגישה שדורשת הכנה. למה? כי זה יעלה את רמות הלחץ בסוף השבוע, ויגביר את הסיכוי שתעבדו על הדברים במהלך סוף השבוע, כי אנחנו נוטים לדחות דברים לרגע האחרון. אצלי החוק בא לידי ביטוי בכך שביום ראשון אני לא מקיימת הרצאות וסדנאות אצל לקוחות, אלא עובדת מהבית, מקיימת פגישות זום, וגם מתכוננת להרצאות. זה מאט את סוף השבוע שלי וגם את השבוע עצמו".
מהם החסרונות?
"ימים שני ושלישי הם יחסית בעצימות גבוהה מאוד, וגם חלק מיום רביעי. אלה ימים דחוסים והדוקים יותר. אגב, יש לזה שם: Work Hard, Play Hard. בתרגום חופשי - תעבוד קשה, תיהנה הרבה. אבל לי זה מתאים. חשוב לזכור שבסוף כולנו בני אדם, כולנו שונים, ולא לכולם מתאים לעבוד בדיוק באותו סגנון. הרעיון בעולם העבודה החדש הוא לבחון שיטות עבודה חדשות, לראות מה עובד, לבצע התאמות ולהשתנות בהתאם. יש חברות שמתאים להם שבוע כן, שבוע לא. יש כאלה שמקצרות רק בקיץ, ויש כאלה שמעדיפות לקצר מדי יום את שעות העבודה. אין דרך אחת".
אני בטוח שגם בשבוע מקוצר יהיה מי שימשיך לעבוד גם בימי המנוחה, באופן ישיר או עקיף. תהיה אכיפה או פיקוח על כך?
"זה כבר תלוי במדיניות של הארגון, וכמה הוא יבחר לאכוף את הדברים. בתנועה הגלובלית לקיצור שבוע העבודה אנחנו רק ממליצים איך להתנהג. מה שכן, בפיילוט שערכנו בארץ, שתי החברות הקפידו וניסו שבימי החופש העובדים באמת יהיו בחופש. לשמחתנו זה עבד, אף שבהתחלה נרשמה זליגה מסוימת, שפסקה. גם בפיילוט האישי שלי היו זליגות. אנחנו בני אדם".
השעתיים שקוצרו משבוע העבודה במגזר הציבורי במסגרת ההסכם החדש שנחתם בחודש שעבר, הן טיפה בים או התקדמות מסוימת?
"התקדמות מסוימת. במדינות שונות בעולם שבהן המשיכו לעבוד חמישה ימים אבל שעות העבודה קוצרו מדי יום - הפרודוקטיביות לרוב עלתה. אני מקווה שזה מה שיקרה בארץ".
לקראת סיום, הזכרת בתחילת השיחה את החוויה שלך באוסטרליה. מה עוד לקחת משם?
"אלה אירועים שהשפיעו על דרך החשיבה שלנו ועל חיינו. בהתחלה בעלי היה בהלם שביום העבודה הראשון שלו, בחברת היי־טק מובילה, כולם הלכו הביתה כבר ב־17:00. כשנולדו התאומים שלנו, הבוס האוסטרלי שלו שאל למה הוא ממשיך לעבוד עד 17:00, והציע לו ללכת ב־16:00. כשחזרנו לארץ הוא עמד להתפטר ושאלו אותו - 'למה בעצם? תעבוד מישראל, מרחוק'. השנה היתה 2003, הרבה לפני עידן העבודה מרחוק.
"אז האוסטרלים באמת מתקדמים, גם הניו־זילנדים, האירופאים והאמריקנים. אני שומעת הרבה סיפורים מאנשים שעשו רילוקיישן לפינלנד ולהולנד ועבדו שעות ארוכות, והמעסיקים פשוט הציעו להם סדנאות לניהול זמן, כדי שלא יבלו בעבודה כל כך הרבה שעות. אנחנו בישראל באמת חריגים, אנחנו דומים לקוריאנים וליפנים בכל מה שקשור למוסר עבודה. אנחנו עובדים הרבה שעות בצורה לא אפקטיבית, פול גז בניוטרל.
"ב־OECD ישראל ממוקמת במקום השישי מהסוף במדד האיזון בין בית לעבודה, ובמדד הפרודוקטיביות אנחנו מתחת לממוצע. לכן דווקא בישראל נדרש שינוי של קיצור שבוע העבודה, שבהחלט יכול להביא לשיפור הפרודוקטיביות".
איך לדעתך ייראה עולם העבודה בארץ ובעולם בשנים הקרובות?
"קשה לדעת במדויק. בינה מלאכותית תמשיך להיות דומיננטית, וזה יתורגם לפחות שעות עבודה. יהיו ארגונים שיתרגמו את הדברים לפיטורי ענק, בחלק מהמקומות יתורגם הדבר לקיצור שבוע העבודה, ובחלק אחר ישלבו בין השניים. הבינה המלאכותית וקיצור שבוע העבודה הם חברים טובים, בפוטנציאל.
"מצד שני, בעולם קיימים אתגרים רבים, ואני מקווה שבתוך הכאוס נדע לאמץ את הדברים החיוביים. אם בזכות בינה מלאכותית הצלחנו לבצע עבודה בשעה ולא בארבע שעות, נצטרך לאפשר לעצמנו להאט, לצאת לים או לבלות עם הילדים. לא כולם מחווטים ליצירת איי החופש האלה במהלך היום, לכן צריך להנגיש את זה לאנשים. בתחילת הפיילוטים אנשים התקשו מה לעשות עם הזמן הפנוי שלהם. ואכן, אני חושבת שאחד מאתגרי השנים הקרובות יהיה מה לעשות עם הזמן הפנוי שלנו".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il
