פרשת השבוע

בין רחם לתהום: מטיט מצרים אל החוף הלאומי

אלו שנכנסו אל הים הסוער וזכו לראות אותו נבקע, סימנו את הדרך ההיסטורית העולה מאז ועד ימינו • עבדים שפחדו מאדוניהם נדרשו להשיל מעליהם קליפות של עבדות תודעתית • בניהם שחצו את הים, הפכו לדור כובשי כנען בסופה • ומהם לדורותינו • מחשבות לפרשת "בשלח"

גם אם נגזר עלינו בידוד נצחי: הבשורה המקראית לעם ישראל

בנאום מופתי לדורות הבאים יהודה מלמד שאין עתיד למשפחת יעקב ללא שני ענפיה, היהודי והישראלי • מכירת יוסף היתה ויתור על החלום הלאומי • דרושה מסירות נפש של כל אח לרעהו כדי לפרוץ את חומות הניכור • הרהורים לשבת "ויגש"

מיוסף ועד החשמונאים - הבשורה מגיעה מהתהום

דווקא כשנדמה שהכל אבוד - בבור של יוסף, במערות המורדים או בגלות המנכרת - נזרע הזרע של גאולתנו • על החשמונאים וההבדל בין חופש דת לעצמאות מדינית, על יונתן הגיבור הנשכח, וכיצד מקרין סיפור יוסף ויהודה על סערות חיינו העכשוויות • הארות לשבת "מקץ" וחנוכה

משחר ההיסטוריה ועד 7 באוקטובר: הלקח היהודי שעלינו ללמוד

לא פעם בחיינו הלאומיים חשבנו שהגענו למנוחה והנחלה, רק כדי לגלות תהום חדשה • האקטואליה הבוערת אינה חזות הכל, בעומק המאורעות ישנו זרם מעמקים הדוחף את העם לעבר השתלמותו, כפי שדחף אותנו בחזרה הביתה • הרהורים לשבת "וישב יעקב"

אל תתרגשו מהשיח הסוער בינינו. זה סוד קיומנו כאומה

בשבת נקרא על הפעם שבה קיבלנו את שמנו, לאחר גלות ומלחמה של האב השלישי וממנו אלינו, צאצאיו • לא התמודדות גלותית בגובה העקב אלא מאבק מעמדת שררה • גם מאבק בתוכנו, שיצר קיום נזיל שעזר לנו לשרוד בגיא צלמוות • הרהורים לשבת "וישלח"

נפילת מתח ותחושה של לבד אחרי החגים? יש כלי יקר שמסביר מה לעשות

בפרשת השבוע - וילך - אנחנו קוראים על מצוות הַקְהֵל: כל שבע שנים, לאחר ששנת השמיטה מסתיימת, עם ישראל צריך להתקהל בירושלים, ולשמוע כמה מפרשיות התורה, ביחד • תשובה אישית מתקבלת בימים נוראים, אבל תשובה כללית, ציבורית, מתקבלת תמיד

עם ישראל זקוק לכל לוחמיו, כדי לאפשר למי שנלחמים כבר ימים ארוכים - לשוב הביתה

אחי הצעיר נמצא בעזה - אבא על מדים, שומר על הילדים ועל הבית, אבל לא איתם • בפרשת שופטים מסופר שהעם יוצא למלחמת רשות ורגע לפני שמגיעים למי שחוזרים הביתה, הכהן מזכיר ללוחמים שהם לא לבד

השכחה היא טבעית, אך את המהות אסור לנו לשכוח

האזהרה "לא תשכח" מופיעה בספר דברים שבע פעמים • דווקא עוצמת מעמד הר סיני עלולה לעורר רצון להדחיק • אסור לנו אין להסתפק בזכירה פאסיבית שעלולה להישחק, אלא עלינו לבצע פעולות אקטיביות - כדי שמעמד גדול כמו קבלת תורה יחקק בליבנו לנצח

להסתכל לחורבן בעיניים: תשעה באב לא מבקש מאיתנו רק להתאבל על העבר

במוצאי שבת נקרא את מגילת איכה ונזכור את חורבן הבית, אבל כמה שעות לפני כן, נקרא גם את פרשת דברים - נאום הפרידה של משה רבנו • כמו איכה, גם משה מסתכל לעבר בלי לייפות אותו • תשעה באב מזמין אותנו ללמוד מטעויות העבר ולבחור בדרך של תיקון