הרבנית רננה בירנבוים היא מנהלת אולפן הגיור לדוברי ספרדית של רשת אור תורה סטון

חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים, שכל אחד מהם מספר פרק אחר בסיפור התהוותו של עם ישראל: פסח - יציאת מצרים; שבועות - מתן תורה; וסוכות - הדרך הארוכה במדבר.

סוכות הוא חג של מסע ושל דרך. "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". הוא מזכיר לנו שהקיום שלנו, כיחידים וכעם, אינו מצב סטטי אלא מסע מתמשך. אנו תמיד בתנועה, תמיד בין ודאות לאי ודאות. בשבת חול המועד סוכות אנו קוראים בפרשת כי תשא, שבה מופיע אזכור לשלושת הרגלים. דווקא בחג הזה אנו מוזמנים לצאת מן הבית המוכר והמוגן ולהיכנס לדירת ארעי.

גם בהלכות של בניית הסוכה מסתתר רעיון עמוק. הסכך צריך להיות כזה ש"צילתה תהא מרובה מחמתה", אך לכתחילה אין לעבות אותו יתר על המידה, כדי שיהיו בו רווחים שיאפשרו לראות את הכוכבים הגדולים. (אור החיים, סימן תרל"א). לכאורה מדובר בפרט הלכתי. אך יש בו רעיון עמוק: במשך השנה אנו חיים בבית של בטון ולבנים. הבית מעניק תחושת קביעות, שליטה וביטחון, אך הוא גם עלול להסתיר מאיתנו את השמים. הסוכה, לעומת זאת, אינה אטומה. היא משאירה פתחים אל השמים ומזמינה אותנו להביט למעלה.

כשיושבים בסוכה בלילה ומביטים מבעד לחרכים, הכוכבים מחזירים אותנו אל הליכת בני ישראל במדבר. בתוך הארעיות והחשיכה היו גם נקודות אור. הכוכבים מזכירים את הבטחת ה' לאברהם: "הבט נא השמימה וספור הכוכבים". הם מחברים בין הזיכרון לבין התקווה, בין העבר לבין העתיד.

במציאות הסוערת של ימינו אנו חווים לא פעם תחושה של סדקים ושברים, בחברה, בחיינו האישיים ובאבדות שאנו נושאים עמנו. לעיתים נדמה שהבית עצמו נעשה מנוקב. אבל הסדקים אינם רק מקור לחולשה. הם גם התנאי לראיית האור. רק מבעד לסדק יכול לחדור אור. רק כאשר יש פתחים בגג אפשר להרים את הראש ולראות את הכוכבים. הסוכה מלמדת אותנו שלא להיחלש מעצם אי הוודאות של המסע, אלא להביט מבעדה אל האור, אל התקווה ואל האמונה שמנחים אותנו בדרך.

כאשר הקב"ה אומר לאברהם: "הבט נא השמימה" (בראשית ט"ו, ה'), אברהם נמצא ברגע של דאגה וייאוש: "הן לי לא נתת זרע". הקב"ה אינו מסתפק בהבטחה מילולית. הוא מוציא אותו אל מחוץ לאוהל ומבקש ממנו להרים את עיניו. יש כאן תנועה עמוקה: מן האוהל אל השמים, מן המבט הסגור אל המרחב, מן המציאות המיידית אל האופק. כפי שבסוכה אנו רואים את השמים מבעד לסכך, כך אברהם נדרש לראות את הכוכבים מבעד לערפל של חייו.

אולי זו אחת ממתנותיה הגדולות של הסוכה: היא אינה מבטיחה שהדרך תהיה ברורה או שהבית יהיה תמיד שלם. היא רק מבקשת מאיתנו להשאיר פתח אל השמים. להשאיר סדק. להרים את העיניים. לראות את הכוכבים. ומתוך ראיית הכוכבים, להמשיך ללכת.

1. מתי צריך לקדש בלילה?

ראוי לקדש ולהתחיל לאכול מיד לאחר החזרה מבית הכנסת כדי לקדש את יום השבת מיד בכניסתו. עם זאת, כאשר האדם אינו רעב או כשיש צורך חיוני, ניתן לדחות את הקידוש והסעודה.

2. האם מותר לקדש על מיץ ענבים?

אפשר לכתחילה לקדש על מיץ ענבים. עדיף להשתמש במיץ ענבים שעבר פסטור ואין בו חומר משמר. ישנו הידור להשתמש ביין.

3. האם אפשר לקדש עם כוס חד־פעמית?

יש אומרים שלא ניתן, כיוון שאיננה נחשבת כלי. ויש מקילים כיוון שבאמת ראויה לשימוש כמה פעמים ורק בגלל שהיא זולה זורקים אותה. לכן, עדיף גביע או כוס רגיל, אבל כשאין – אפשר גם בכוס חד־פעמית.

4. קידוש – בעמידה או בישיבה?

בליל שבת, המנהג הרווח הוא לעמוד בכל הקידוש ולשבת רק בשתיית היין, אך יש הנוהגים לשבת. בקידוש הנעשה ביום, רוב העולם נוהגים לשבת, אך יש הנוהגים לעמוד על פי הקבלה. וכל אחד ימשיך במנהגו.

— סעודות —

הלכות הסעודות בשבת: חיוב, זמנים, לחם משנה ומנהגים.

5. האם נשים חייבות לאכול שלוש סעודות שבת?

נשים חייבות בסעודות. ולמרות שזו מצווה התלויה בזמן, כיוון שהסעודות הן זכר לנס ירידת המן שהתרחש גם לנשים, וכן משום ש"חייב בשמור – חייב בזכור", וכך נפסק להלכה.

6. עד מתי אפשר להתחיל לאכול סעודה שלישית?

לכתחילה יש לאכול כזית (כ־27 סמ״ק) לחם לפני שקיעת השמש (בימים אלו בין 16:30 ל־17:00). מי שלא עשה כך – רשאי לאכול עד 13.5 דקות לאחר השקיעה.

7. האם חייבים לאכול לחם בסעודות השבת?

בשתי הסעודות הראשונות יש לאכול לחם: 1) זכר למן שנקרא לחם; 2) משום כבוד ועונג שבת; 3) "אין קידוש אלא במקום סעודה". בסעודה שלישית – לכתחילה לחם, אך מי ששבע וקשה לו יאכל בשר/דגים או מאכל מרכזי אחר.

8. האם חלה קפואה מצטרפת ללחם משנה?

לכתחילה לקחת שתי חלות מופשרות וראויות לאכילה. כשיש רק אחת מופשרת – אפשר לצרף חלה קפואה, ועדיף להפשיר אותה במהלך אותה סעודה.

9. באילו סעודות יש לכסות את הלחם?

הטעמים: מצד סדר הברכות (קודם לחם) וזכר למן שהיה מכוסה בטל. בסעודה שלישית שאין בה קידוש – נותר רק הטעם השני, ולפיכך יש מנהגים שונים (חזון איש לא כיסה; בן איש חי וחסידים כיסו).

10. איך בוצעים בפועל על החלות?

לפני הברכה מסמנים קלות בסכין (בלי לחתוך) כדי לשמור שלמות ל"לחם משנה". בברכה אוחזים בשתי הידיים, ראוי לשים עשר אצבעות, ובהזכרת שם ה׳ – מגביהים. בסיום – חותכים פרוסה לרוחב כל החלה, ומניחים לפני המסובים (נתינה ליד – מנהג אבלים).

11. איזו חלה מבין השתיים בוצעים?

מנהגי ספרדים: יש הבוצעים תמיד תחתונה ויש דווקא עליונה. מנהגי אשכנזים: בליל שבת – התחתונה (ומקרבים אותה לבוצע); בשאר הסעודות – העליונה.

12. האם יש חובה לטבול את החלה במלח?

מעיקר הדין אין חובה, כי הלחם מתובל וטעים. על פי הקבלה נהגו לטבול, ויש שכתבו לטבול שלוש פעמים.

— הבדלה וצאת שבת —

דיני הבדלה: מי מבדיל, עד מתי, על מה מברכים ומנהגי ישיבה/עמידה.

13. האם אישה יכולה לעשות הבדלה?

מחלוקת הפוסקים. לכתחילה עדיף שתשמע מגבר שלא הבדיל, וגם מפני שנהגו נשים לא לשתות מיין ההבדלה. אם אין אפשרות – תבדיל לעצמה. גבר שהבדיל יכול להבדיל שוב עבור אישה כשיש צורך.

14. עד מתי אפשר להבדיל?

אשכנזים – עד סוף יום שלישי (כשלא טעם עדיין); ספרדים – עד סוף יום ראשון בברכה (וחוששים לברכה לבטלה). ברכות בשמים ונר – רק במוצאי שבת עד עלות השחר.

15. האם מותר לעשות מלאכה לפני הבדלה?

כן, לאחר שאומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול". גם מי שאמר בתפילת ערבית "אתה חוננתנו" רשאי במלאכה. מי שלא התפלל – יאמר "ברוך המבדיל" לפני עשיית מלאכה ולהדלקת נר ההבדלה.

16. האם אפשר להבדיל על משקאות אחרים?

אפשר על "חמר מדינה" – משקה חשוב במקום. לספרדים: רק כשאין יין מצוי בקביעות. לשיטות מסוימות – דווקא משקה משכר. לכתחילה יין/מיץ ענבים; בדיעבד – משקה חריף (כגון בירה במקום שמצוי), ואם לא – קפה/תה, ובשעת הדחק – משקאות קלים משובחים.

17. איזו ברכה יש לברך על הבשמים?

ספרדים: לברך לפי הסוג – "עצי בשמים", "עשבי בשמים", ובספק "מיני בשמים". אשכנזים: נוהגים תמיד "בורא מיני בשמים" לצאת מכל הספקות, ומעדיפים להשתמש בציפורן/קינמון שהברכתם כך לכתחילה.

18. על איזה נר יש לברך?

מצווה מן המובחר – אבוקה, שאורה חזק ורואים גוונים. נר עם שתי פתילות נחשב כאבוקה אם הלהבות מתאחדות. אפשר לקרב שני נרות/גפרורים. ובמניעה – מברכים גם על נר יחיד.

19. הבדלה – בעמידה או בישיבה?

ספרדים: בישיבה לקביעות הוצאת השומעים ידי חובה. אשכנזים: בעמידה מכובדת; אפשר לצאת ידי חובה גם בעמידה סביב המבדיל. את היין שותים דווקא בישיבה.

20. האם סעודת מלווה מלכה חובה?

לדעת המשנה ברורה – מצווה אך לא חובה; בקרב פוסקי ספרד נפוצה יותר הדעה שהיא חובה. מכל מקום – ראוי לקיימה לפחות באופן סמלי להפנמת קדושת השבת ולא "לברוח" מיד לימי החול.

הרב יוסף צבי רימוןהוא ראש הישיבה במרכז האקדמי לב, נשיא תנועת המזרחי העולמית, יו"ר עמותת סולמות ורבה של המועצה האזורית גוש עציון.

עינב בובלילמספרת על המתכון:

"הרשת מפוצצת במתכונים של אסאדו. יש מיליון דרכים להכין את נתח הבשר הזה, ולמען האמת, כולם נראים טעימים ומזמינים. אבל המתכון הזה עשיר מאוד וטעים במיוחד. הילדים הגדולים שלי עפים עליו, הוא נראה יפה ומרשים על השולחן והבונוס הוא שהוא קל להכנה. בהכנת ארוחה חגיגית, אתם יכולים להתחיל בהכנה שלו, ואז, כשהוא בתנור, תוכלו להתפנות ליתר המנות ולדעת שיש לכם כבר מנה אחת בטוחה ומעולה. אתם יכולים לוותר על מרכיבים מסוימים או להוסיף את מה שאתם אוהבים. עבורי, אחרי המון ניסיונות, זה המתכון המנצח."

מצרכים

• ½ כוס (120 מ"ל) שמן
• 5–6 בצלים (לבנים ואדומים), חתוכים גס
• 2 כפות סוכר חום
• 2 ק"ג אסאדו, חתוך לקוביות גדולות
• 10 תפוחי אדמה קטנים
• 2 בטטות בינוניות, קלופות וחתוכות לקוביות גדולות
• 2 סלסילות פטריות שימאג'י
• 2 סלסילות פטריות שמפיניון
• 1 כוס ערמונים קלופים
• 1 ראש שום שלם
• 1 כף פלפל שחור גרוס
• מלח לפי הטעם
• 1 כף פפריקה מתוקה
• 1 כף אבקת מרק בצל
• ¼ כוס רכז רימונים
• ¼ כוס רוטב סויה
• 1 כוס (240 מ״ל) מים
• 3–2 ענפי תימין או רוזמרין טריים

אופן ההכנה

1. שמים שמן בסיר רחב שמתאים גם לתנור. מוסיפים את הבצלים ומטגנים עד הזהבה קלה.
2. מוסיפים את הסוכר החום וקוביות האסאדו ומטגנים מכל הצדדים עד השחמה.
3. מוסיפים לסיר את תפוחי האדמה, הבטטות, הפטריות, הערמונים וראש השום.
4. מתבלים בפלפל שחור, מלח, פפריקה ואבקת מרק בצל.
5. מוסיפים את רכז הרימונים ורוטב הסויה ומערבבים היטב.
6. מפזרים מעל את ענפי התימין או הרוזמרין, יוצקים את המים ומבשלים כשעה על להבה נמוכה.
7. מחממים תנור ל־180 מעלות (חום עליון-תחתון או טורבו).
8. מכסים את הסיר בנייר אפייה ורדיד אלומיניום, סוגרים במכסה ואופים 3–4 שעות, עד שהאסאדו מתרכך.

הכנות טכניות

• לכוון את שעון השבת בהתאם לזמני ההדלקה
• להניח את הפלטה מבעוד מועד ולבדוק שהשעון עובד
• להרתיח מים ולמלא בקומקום שבת
• להגדיר טיימר למכשירים שצריכים לפעול במהלך השבת
• לכוון מזגן או חימום בהתאם למזג האוויר
• לכבות את האור במקרר ולבדוק שאין תאורה אוטומטית

שולחן וארוחה

• להכין את שולחן השבת מראש - מפה, כלים ויין לקידוש
• להכין את הקידוש: כוסות, יין, מלח ולחם
• להכין או לקנות חלות ולהניחן על השולחן
• להכין את ארוחת השבת ולוודא שהכול מוכן לחימום על הפלטה

אווירה והכנות רוחניות

• להכין את נרות השבת ולמקם במקום בטוח
• לוודא שהאורות דולקים במקומות הרצויים ונכבים היכן שצריך
• לסדר את הבית ולטאטא - תחושה נעימה לשבת

סדר והתארגנות

• לגהץ את בגדי השבת ולהניחם מוכנים
• לבדוק שלא נשאר מוקצה בכיסי המעילים והבגדים
• להכין נייר חתוך, טישו ונייר סופג לשימוש בשבת

לפני כיבוי אורות

• לטעון מכשירים חשמליים לפני כיבוי
• לכבות או להשתיק את הטלפון הנייד
• להשאיר מפתחות במקום נגיש למקרה חירום
• לעבור על רשימת הקניות ולוודא שלא שכחתם דבר

בשבתות מוסיפים בברכת המזון את הקטע"רצה והחליצנו", המופיע בתוך ברכת"בונה ירושלים".

הנוסח המלא של "רצה והחליצנו"

רצה והחליצנו ה' אלוקינו במצוותיך, ובמצוות יום השביעי השבת הגדול והקדוש הזה, כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך, לשבות בו ולנוח בו באהבה וברצון כמצוות רצונך. וברצונך הניחנו ה' אלוקינו שלא תהיה צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו. והראנו ה' אלוקינו בנחמת ציון עירך ובבניין ירושלים עיר קדשך, כי אתה הוא בעל הישועה ובעל הנחמה.

אם שבת חלה בראש חודש או בחג – אומרים תחילה"רצה והחליצנו", ולאחר מכן מוסיפים"יעלה ויבוא".

מתי מוסיפים כל תוספת בברכת המזון?

• בשבת – אומרים"רצה והחליצנו".
• בראש חודש, חג או חול המועד – אומרים"יעלה ויבוא".
• בחנוכה או פורים – אומרים"על הנסים".
• אם זה שבת + חג או ראש חודש – אומרים תחילה"רצה והחליצנו", ולאחר מכן"יעלה ויבוא".
• אם זה שבת + חנוכה או פורים – אומרים תחילה"רצה והחליצנו", ולאחר מכן"על הנסים".

לנוסח עדות המזרח, ספרד, אשכנז, שאמי ובלדי - לקריאה נוחה מהניידלחצו כאן.

המשמעות הרוחנית של הדלקת הנרות

הדלקת נרות שבת היא אחת המצוות היפות והמרגשות ביותר בכניסת השבת.
היא מסמלת את המעבר מששת ימי המעשה אל קדושת היום השביעי, את האור הרוחני שמאיר את הבית, ואת השלום והשלווה ששבת מביאה עמה.
הנרות מוסיפים תחושת חמימות והרמוניה בבית, ומהווים ביטוי לקדושת המשפחה והאמונה.

לפי המסורת, הדלקת הנרות נועדה גם למנוע מחלוקות ולהשרות שלום בית -
כדי שבשבת ישרה אור ולא תישאר המשפחה בחושך. מעבר לסמליות, זהו רגע של התבוננות, הודיה והזמנה לשלווה הפנימית.

מתי מדליקים נרות שבת?

מדליקים את הנרות כ־20 דקות לפני שקיעת החמה (בארץ ישראל - לפי זמני הערים השונים).
מי שנמצא מחוץ לבית יכול להדליק מוקדם יותר, בתנאי שהנרות יבערו בזמן כניסת השבת.

ברכת הדלקת הנרות

לאחר הדלקת הנרות, מכסים את העיניים בכפות הידיים ומברכים:

"ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת."

לאחר הברכה נהוג להתפלל תפילה אישית -
לבקש על שלום, בריאות, פרנסה טובה וברכה למשפחה.
זהו רגע אישי של חיבור עמוק בין האדם לבין הקדושה של השבת.

לקריאה נוספת על ברכות ותפילות לשבת, חגים וימי חול -
לחצו כאן.