פרשת ראה: תמריצים וחופש הבחירה
הרב יהונתן אורן, ראש המדרשה בקמפוס טל של המרכז האקדמי לב
האם מתן תמריצים או עונשים על קיום מעשים מסוימים פוגע בחופש הבחירה המוחלט של האדם, או שאולי להפך?
במבט ראשון, נראה שאדם צריך לבחור מתוך חופש מוחלט ללא כל השפעה חיצונית. עיקרון הבחירה החופשית הוא עיקרון יסוד מרכזי ביהדות, עד כדי כך שהרמב"ם, בספרו "משנה תורה", מעמיד אותו כאחד היסודות החשובים בתורה. הרמב"ם מדגיש שבלעדי הרעיון הזה, אין כל אפשרות לשפוט אדם על מעשיו: אם אדם כפוי לפעול בדרך מסוימת, הוא תמיד יוכל לטעון כלפי מאשימיו "לא עשיתי זאת מרצוני, אלא מפני שאילצו אותי". מכאן, שהבחירה החופשית היא הבסיס לכל הרעיון שלמעשים שלנו יש תוצאות, ולכך שניתנו לנו הן הזכות והן האחריות לשאת בהן.
אך כאן עולה השאלה: כשאנו מציעים לאדם תמריצים או מזהירים אותו מפני עונש: "אם תעשה כך תקבל שכר, ואם לא תעשה תקבל עונש", האם אנו לא שוללים ממנו, במידה מסוימת, את הבחירה? שאלה זו עולה כבר בפתח פרשת השבוע, פרשת "ראה": "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ... וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ" (דברים פרק יא פסוקים כו-כח). לכאורה, התורה מציבה בפני האדם תמריצים ועונשים, ומציבה אותו תחת איום הקללה או הבטחת הברכה. האם אין בזה משום צמצום החופש שלו?
אף אפשר להסתכל על הדברים באופן שונה לחלוטין. רש"י, גדול פרשני המקרא, מביא מדרש חז"ל ומציע משל מופלא: "כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך" (רש"י דברים פרק ל פסוק יט). האם כשהאב מצביע על השדה הטוב ביותר הוא שלל מבנו את חופש הבחירה? לחלוטין לא.
מהדוגמה הזו אנו מבינים שלתת לאדם לבחור כשהוא אינו מכיר לעומק את הנתונים, זו לא באמת בחירה חופשית אמתית, אלא עיוורון. מתן הכוונה ועידוד ללכת בדרך הטובה אינם שלילת חופש, אלא להפך: האב מעניק לבנו מידע חיוני שמסייע לו לבצע בחירה מושכלת. הבן עדיין חופשי לגמרי לבחור בשדה אחר, אך כעת הוא עושה זאת מתוך הבנה מלאה של העובדות.
זהו בדיוק המודל שמציעה התורה בפרשת "ראה". בעולם ישנן אפשרויות רבות לעשות רע, אך הבורא מגלה לנו מהו הטוב ומהו הרע. ולא רק זאת, הוא מבהיר שהטוב הוא כל כך עוצמתי, עד שיש שכר לצדו.
האדם עדיין יכול, בסופו של דבר, לבחור ברע? בוודאי שכן! הראיה לכך היא שבני אדם בוחרים לעיתים קרובות בדרך השגויה למרות ההמלצה האלוקית. עצם קיומה של עצה טובה, תמריץ או אפילו עונש כהשלכות המעשים, אינן שוללות את הבחירה. הן רק מעלות אותה מדרגה, מבחירה עיוורת לבחירה מקצועית, מודעת ומושכלת הרבה יותר.
שבת שלום!