ההכרזה של סמוטריץ' והמתקפה של יאיר גולן: כל הכותרות מהוועידה השנתית של "ישראל היום"

על רקע מערכת הבחירות המתקרבת, הציג יו"ר מפלגת "ישר", הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, קו תקיף נגד מהלכי הממשלה ופירט את תוכניותיו הפוליטיות והמשפטיות. בתגובה להחלטת הממשלה שלא למלא אחר פסיקת בג"ץ, הבהיר כי מדובר ב"הרמת יד על הדמוקרטיה הישראלית" שעלולה להוביל לאנרכיה. הוא הצהיר כי החוקים הראשונים שיקדם יהיו החזרת שיטת בחירת השופטים לקדמותה, כדי למנוע פוליטיזציה ותקיעה של המערכת, לצד הקמה מיידית של ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7.10. לדברי איזנקוט, הנתון לפיו רק 41% מהאזרחים נותנים אמון במערכת המשפט מחייב כשלעצמו בחינה ביקורתית מעמיקה ורפורמה. "המערכת לא חסינה מביקורת ומשינוי עמוק", הדגיש, "כולנו רוצים מדינה יהודית וממלכתית, וצריך לשמור על כללי המשחק". לקראת הבחירות, הצהיר איזנקוט כי ישב עם כל מפלגה שמקבלת את ישראל כיהודית ודמוקרטית ואת ערכי מגילת העצמאות, כולל חובת שירות ליהודים וערבים, אך הבהיר: "לי אין דיבור עם מנסור עבאס". 

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט התראיין בוועידה השנתית של "ישראל היום" ואמר: "אין לנו אלא חוק ששומר על מסגרת הזו שנקראת מדינת ישראל ואם הממשלה אומרת שהיא לא תציית לחוק, אז כל אחד יגיד שהוא לא מקבל את פסיקת בית המשפט - והמדינה מתפרקת. זו סכנה מיידית ואני קורא לממשלה לא לממש את מה שהם אומרם ולא להפר את החוק. קורא להם לא לעשות את הצעד הזה של קפיצה לתהום כי זו המתנה הגדולה ביותר לאויבי ישראל". בנט הוסיף: "תפיסותיי לא השתנו, מה שהשתנה זה שכל תקופה יש אתגר מאוד גדול - לפני 15 שנה האתגר היה סביב ההקפאה שהייתה פה וההתיישבות, היום האתגר הוא לשמור על המדינה". בנט אמר כי המדינה נמצאת "באחד האירועים החשובים ביותר. אנשים חושבים שהמדינה היא מובנת מאליה, בל אם ההתנהלות תמשיך להיות חסרת אחריות, לא תהיה לנו מדינה".

ברקע הסערה סביב חוק הגיוס, עימות מרתק נרשם בין ביני אשכנזי לבין ח"כ יעקב אשר מדגל התורה. ח"כ אשר טען כי החוק שהחרדים ניסו לקדם נועד להגדיר בדיוק מיהו תלמיד שתורתו אומנותו, וכל מי שמשתמש בהגדרה זו שלא כדין - הוא בבחינת עובר חוק. אשר סירב לומר כי "מי שלא לומד יתגייס". לדבירו, "זה לא התפקיד שלי לבוא ולומר לנער שיושב ולומד מה לעשות. מה שאנחנו מתכוונים אליו זה מי שנמצא תחת הגדרה של תורתו אומנותו". אשר האשים את ח"כ יולי אדלשטיין בהכשלת המתווים השונים, וטען כי כמי שהיה אסיר ציון, אדלשטיין מבין היטב ש"אמונה אמיתית לא מצליחים לערער לא בסנקציות ולא במכות". לטענתו, אדלשטיין נכנע ללחצים מסיבות פוליטיות. בהמשך, האשים אשר את הייעוץ המשפטי לממשלה ואת האופוזיציה ה"רדיקלית", לדבריו.

בדיון שעסק בשאלה הנצחית "הציונות הדתית לאן?", הציגה מיה אוחנה מורנו תפיסה מורכבת אך ברורה לגבי זהות המגזר. לדבריה, השאלה הזו מובנית בתוך האקלים הדתי-לאומי: "אנחנו כל הזמן בקונפליקט פנימי. מורנו הסבירה כי בני המגזר מנהלים "פייט פנימי" קבוע, מכיוון שהם מאמינים במדינה ובתורה בעת ובעונה אחת, ואינם רואים בכך סתירה: "התורה מצווה עלינו לשרת בצבא, אבל לחיות בעולם חילוני כאדם דתי זה קשה ומציב אתגרים בחינוך הילדים, בבחירת מקום המגורים וביחס לחילונים ולחרדים".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר בראיון לאלינור שירקני קופמן, כתבת המשפט של "היום": "הציבור יודע מה אני עושה". על הטענה שהציבור מפחד לצאת לרחובות, אמר: "אני נמצא בקבוצות שלהם ואני שומע הכל. היום אנשים נכנסים לכל המקומות שלא העזו להיכנס אליהם. מאז שבאתי, 5,725 בתים בנגב הרוסים - מה שלא עשו לפניי, אני עשיתי". על רפורמת הנשק אמר: "אני גאה בה. נרצחו נשים כי לא היה מספיק נשק. הפכתי את הערים בדרום למקומות זכים לנשק. מקומות שלא היו זכאים". בן גביר: "אני לא מקל ראש, אבל בואי נדבר על מי נרצח. נרצחות משפחות פשע". בן גביר טען כי הוא "רוצה להכניס את השב"כ". השר טען בתוקף: "גם אם אהיה שר בכיר יותר בממשלה הבאה - משרד הביטחון הלאומי יישאר אצל עוצמה יהודית". על הבחירות הבאות, אמר: "סמוטריץ' ואני לא נרוץ ביחד. אם רוצים ממשלת ימין צריכים לרוץ בשני ראשים".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קרא לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית, "ולא רק ברבע אחוז". כך אמר על במת הוועידה השנתית של "ישראל היום". במהשך אמר כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, "צריכה להיחקר על הפרת אמונים ועל הניסיונות שלה לסכל את עבודת הממשלה הנבחרת". לדבריו, בהרב-מיארה "ניהלה קרב נגד גופמן וזיני ונזרקה מכל המדרגות של בית המשפט העליון. זיני וגופמן צריכים לתבוע אותה דיבה. היא שחקנית פוליטית שכופה את עמדתה באלימות על הרוב הגדול של אזרחי ישראל. גלי בהרב מיארה צריכה לעמוד לדין - ולשלם".

יו"ר כחול לבן, בני גנץ, השתתף בוועידה השנתית של "ישראל היום" שנערכה במצדת דוד בירושלים. לדבריו, "לא התפוצצו המגעים עם יועז הנדל. אני מסתכל על כלל האתגרים של ישראל ואומר באחריות - אף נושא משמעותי לא יכול להיות מטופל על ידי ממשלה צרה אלא רק ממשלה ציונית רחבה ואת זה אני מוודא שנקים". הוא הוסיף: "כולנו רוצים מתווה גיוס לכולם. נוודא שהליך החקיקה הזה עובר". על הצטרפותו האפשרית של יולי אדלשטיין אמר גנץ כי הוא ישמח והוסיף כי הקו שאדלשטיין משדר "מתאים לאחדות ציונית שאני מדבר עליה". גנץ הבהיר כי מפלגתו תכנס לממשלה והוסיף: "נהיה מרכז השליטה של הממשלה הבאה, מרכז אחראי, ציוני עם יכולת להתעסק בכלכלה וביטחון. נתניהו צריך לסיים את תפקידו. אי אפשר לחיות אחרי 7 באוקטובר ולחשוב כמו ב-6 באוקטובר. אם נקים ממשלה צרה והיא תישען על ערבים או קיצונים אנחנו בדרך לטבח הבא". לדבריו, "אני באתי בשביל המדינה, ואני חזרתי והוכחתי שאני מתכוון לזה גם כשאני משלם מחירים פוליטיים. ממשלת אחדות ציונית רחבה היא צורך לאומי".

יו"ר מפלגת הדמוקרטיים, יאיר גולן, אמר בוועידה השנתית של "ישראל היום" כי יש לו "זהות יהודית מגובשת. אני חי איתה טוב. יהדות אנושית". לדבריו, "השיטה של נתניהו היתה להלך אימים על יריביו הפוליטיים, אני לא מפחד ממנו ומשותפיו ואנחנו חושבים שתיקון מתחיל מאמירת אמת וצריך לומר את האמת. רק אמת תציל אותנו מההתמוטטות המוסרית שהביטוי הנורא שלה בא לידי ביטוי בכנסת וברחוב". על בחירת ראש השב"כ אמר גולן: "זיני לא נבחר כי היה האיש המתאים ביותר לראש השב״כ. זיני היה אלוף שנתיים בלבד ולא זכה למלא את תפקידו כאחראי על האימונים ביבשה ולא כאחראי הגיס. האם אפשר מנוסה להביא אלוף מנוסה כמו רוני נומה ואחרים? מה פסל את אלי שרביט? אדם ישר ערכי וסרגל שמונה ומינויו בוטל. הליך הבחירה של זיני היה מופקר. לא בוחרים ראש שב"כ בשיחה ברכב. הוא נבחר בהנחה שיעצור את החקירה הקטארית ויאפשר פרעות שלטונית ביו"ש בלי אכיפת שב"כ".

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן הצהיר על השקעת מיליארדים בחיבור המדינה מקריית שמונה ועד אילת. הוא חשף כי העבודות בשטח על מסילת קריית שמונה כבר החלו, וכי נחתם הסכם להקמת הרכבת הקלה בצפון. יו"ר נתיבי ישראל, יגאל עמדי, אישר כי החברה פועלת למחיקת המרחק הגיאוגרפי באמצעות קידום מהיר של המסילה המזרחית, קו כרמיאל-קריית שמונה וקו באר שבע-אילת, לצד הקמת חניוני "חנה וסע" לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית. בן זקן עידכן כי מתוך 9,000 אוטובוסים בישראל, 3,000 כבר מחושמלים, והיעד הוא חשמול מלא עד 2030. הוא חשף פיילוט טכנולוגי חדשני: כבישים מגנטיים המטעינים אוטובוסים ורכבות קלות תוך כדי נסיעה, שצפוי להיכנס לשימוש בתוך 3-5 שנים.

הפאנל "שיעור לשינוי: איך בונים מחדש את סדר היום החינוכי?" בוועידת "ישראל היום", הציב קריאת כיוון דרמטית למערכת שנמצאת תחת טלטלה מתמשכת. הדוברים השונים הציגו תמונת מצב מורכבת שבה המלחמה והכאוס הביטחוני אמנם העמיקו את האתגרים, אך גם האיצו תהליכים מבניים והולידו מודלים חדשים של חוסן, ציונות ומצוינות. אינה זלצמן, נציגת משרד החינוך, סימנה את הקו המערכתי הרשמי. היא הסבירה כי שרשרת המשברים - מהקורונה ועד המלחמה - העניקה למערכת גמישות ניהולית ופדגוגית חסרת תקדים ואוטונומיה רחבה למנהלים ולרשויות. עם זאת, האתגר המרכזי כעת הוא צמצום פערים חריפים, לצד התמודדות עם עלייה באלימות ובחרמות. מנגד, ד"ר קרן רז-נצר אתגרה את הגישה הטיפולית-סלחנית וקבעה כי דווקא בעת משבר, החובה המוסרית היא לדרוש מהנוער מצוינות לימודית וערכית. 

בריאיון בוועידת "ישראל היום", הצהיר שר החינוך יואב קיש כי בכוונתו להישאר בתפקידו גם בקדנציה הבאה כדי להוציא לפועל תוכניות ארוכות טווח, ופרש את משנתו החינוכית והפוליטית לקראת הבחירות הקרובות. לדבריו, במערכת החינוך "זקוקים ליותר מ-200 אלף עובדי הוראה". לדבריו, אחרי 7 באוקטובר "העם הפך לימני יותר וניצי יותר". הוא הוסיף: "נוציא את המצביעים ונדאג שהממשלה הבאה תהיה ימנית". על יולי אדלשטיין, אמר: "אדלשטיין בחר לסטות מקווי הליכוד, מצפה שיחזיר את המנדט למפלגה".עוד הגן על הישגי הממשלה וטען כי ללא עמידתה האיתנה מול "דרישות השמאל לעצור את הלחימה", מנהיגי הטרור כמו דף, סינוואר ונסראללה היו נותרים בחיים. לגבי השותפויות העתידיות, הבהיר כי הוא חותר לממשלת ימין יציבה שאינה פוסלת אף מפלגה ציונית שתסכים להצטרף לקווי היסוד הלאומיים שלה.

בראיון מרגש בוועידת "ישראל היום", שיתף אוריה גונן, מנהל תוכנית "נירים בשכונות", ברגע המכונן ששינה את חייו והפך אותו מלוחם ומפקד ביחידת מגלן לאיש חינוך המקדיש את חייו לנוער בסיכון. התוכנית נקראת על שמו של ניר קריצ'מן ז"ל, לוחם שייטת 13 שנהרג בקרב פנים מול פנים במבצע "חומת מגן". גונן תיאר את ניר כ"איש של אנשים", שזהו בדיוק המנוע מאחורי מפעל ההנצחה החינוכי שלו. הרגע שבו הכל השתנה עבורו היה במהלך חלוקת נשק: אחד מחייליו סירב לחתום על הנשק והחל להשתולל. גונן הודה כי המחשבה הראשונית שעברה בראשו כמפקד לוחם הייתה שמדובר ב"פחדן ואפס" שמעכב את הלו"ז, אך החיכוך המתוח והכועס הזה היה הצוהר שפתח בפניו את ההבנה העמוקה של המורכבות והמצוקה של נערים אלו, והוביל אותו לבחור בנתיב החינוך הטיפולי.

בפאנל סוער בוועידת "ישראל היום" בהנחיית טל אריאל יקיר, שעסק בעלייה הדרסטית באלימות ובפשיעת בני נוער לקראת החופש הגדול, הציגו אנשי מקצוע ושטח גישה חדשנית השמה דגש מוחלט על מניעה ושיקום על פני ענישה מחמירה. אביחי סמאי, בוגר מכינת "הזדמנות לשנות" שעבר מספר מאסרים מגיל 12 ועומד להתגייס לצה"ל, שיתף בסיפורו האישי. סמאי מתח ביקורת על מערכת החינוך, שלדבריו כשלה בזיהוי צרכיו ו"דחפה לו כדורים". הוא העלה רעיון ייחודי להקמת גופי גמילה ייעודיים ל"מכורים לאלימות" והסביר כי האלימות נובעת לרוב מרצון להשיג תשומת לב וכבוד מהחברה.

שר המשפטים יריב לוין תקף בחריפות את בית המשפט העליון בוועידה השנתית של "ישראל היום", כשהוא מגדיר את התנהלותו כ"דיקטטורית לחלוטין" וטוען כי השופטים מייצרים "אנרכיה" ומציבים את עצמם מעל החוק. לוין גיבה את החלטת הממשלה המצהירה כי פסיקת העליון בעניין מועצת הרשות השנייה היא "בלתי חוקית" ונועדה להכשיל את העברת הבעלות בערוץ 13, והבהיר כי הממשלה אינה רואה עצמה כבולה לה. הוא דחה כל חרטה על הדרך שבה הובלה הרפורמה המשפטית ב-2023, החמיא להתעקשותו שהובילה למינוי חסר תקדים של כ-290 שופטים מגוונים ("שליש ממערכת המשפט"), והצהיר בביטחון כי לא יוותר: "באיחוד שבקדנציה הבאה יתחלפו שני שליש מהשופטים, לא תהיה להם ברירה אלא להתפשר ולקבל שופטים שמרנים אמיתיים; מי שקובע מדיניות במדינה דמוקרטית הם נבחרי הציבור - לא שופטים בשיטת חבר מביא חבר".

בריאיון בוועידת "ישראל היום", הציג ח"כ מיכאל מלכיאלי, לשעבר השר לשירותי דת מטעם ש"ס, את עמדת המפלגה על הפרישה מהממשלה, משבר הגיוס והיחסים עם השותפים לקואליציה. מלכיאלי הבהיר כי ש"ס פרשה מהממשלה במחאה על אי-הסדרת חוק הגיוס. הוא הדגיש בפני הצעירים במפלגה: "כשתקעו לנו את חוק הרבנים לא פרשנו, אבל על חוק הגיוס כן פרשנו מהממשלה". הוא דחה את הטענה שהחרדים דורשים "פטור", והסביר כי המטרה היא הסדרת דחיית השירות של לומדי התורה כדי שלא ייחשבו כעריקים. מלכיאלי האשים שלושה גורמים במצב שבו עוצרים תלמידי ישיבות. לדבריו, הגוף הראשון שתרם לכך אקטיבית הוא היועצת המשפטית לממשלה ש"ערקה לספסלי האופוזיציה". הגורמים השניים הם שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, "שדרש תמיכה של האופוזיציה בחוק גיוס מה שלא היה מעולם", וח"כ יולי אדלשטיין, שלטענת מלכיאלי "במשך שנה שלמה שיקר ורימה אותנו".

בריאיון שנערך בוועידת "ישראל היום", הציג איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס, שינוי תפיסה אסטרטגי בפעילות הארגון, במטרה להפוך מגוף המממן בניית מתקנים בלבד לגורם מתכלל ומוביל לצמצום פערים בחברה הישראלית, בייחוד בפריפריה ולאחר המלחמה. לארי הדגיש כי יעד מרכזי של מפעל הפיס הוא להבטיח שמקום הולדתם של ילדים לא יהווה חסם להגשמת חלומותיהם. הוא הציג מספר פרויקטים המיושמים בשטח. עוד ציין כי המשבר האחרון הוכיח שהשלטון המקומי הוא הגורם המרכזי שפוגש את האזרח בחיי היום-יום (בחינוך, ברווחה ובספורט) וקובע את איכות חייו. לדבריו, הבעיה ברשויות חלשות היא לעיתים קרובות לא חוסר בכסף, אלא היעדר יכולת ביצוע והוצאה לפועל של פרויקטים.

כדי לפתור זאת, מפעל הפיס מוביל מדיניות חדשה בשלושה מישורים:

1. תמיכה תקציבית מוגברת: הענקת תקציבים נוספים מעבר לאמות המידה הרגילות לרשויות בפריפריה, שבלעדיהם לא ניתן להקים פרויקטים כמו קאנטרי בירוחם או היכלי תרבות בבית שאן ובמגדל העמק.

2. ייעוץ וליווי מקצועי: ליווי הרשויות מתחילת הדרך ועד לביצוע באמצעות מימון יועצים מקצועיים כמו מהנדסים, אדריכלים וכלכלנים.

3. מודל שיתוף עסקי-פילנתרופי: איחוד כסף ציבורי עם פילנתרופיה והמגזר העסקי כדי לייצר מכפיל כוח לכל שקל המושקע ברשויות חלשות.

האתגר הלאומי: שיקום הצפון והדרום

לארי הגדיר את שיקום הצפון והדרום כהזדמנות לייצר מציאות טובה וחדשה מזו שהייתה קודם לכן, כשהצפון עומד כעת בראש סדר העדיפויות הדחופים. הלקח העיקרי מהדרום, לדבריו, הוא שההצלחה תלויה בחוזקה של הרשות המקומית וביכולתה לממש את התקציבים. הוא סיכם כי כאשר תושב קונה דירה, הוא רוכש גם מערכת חינוך ומרחב ציבורי, ולכן מפעל הפיס יצעד יד ביד עם רשויות הצפון ויעניק להן מישורי תמיכה מיוחדים כדי לוודא שהפרויקטים אכן יוגשמו בשטח

מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, עו"ד דין ליבנה: "האויבים שלנו מנסים לעשות דה לגיטימציה לתוצאות הבחירות מראש. אלו הבחירות הכי שקופות אי פעם. ⁠אנחנו שוקלים לשדר את ספירת הקולות בשידור חי". לדבריו, "אי אפשר לזייף בחירות בישראל, אבל אפשר לגרום לנו לחשוב שהבחירות מזויפות". בעקבות פסיקת בג"ץ הטרייה בעניין מבקר המדינה, חזר ליבנה והבהיר כי "חשאיות זה חשאיות" - חל איסור מוחלט לצלם מאחורי הפרגוד ומותר רק למפקחי טוהר הבחירות לצלם אירועים חריגים בקלפי.

בריאיון בוועידת "ישראל היום", שוחח אריאל משעל, יו"ר דירקטוריון החברה למתנ"סים, עם מוריה קור על המעבר שלו מעולם התקשורת לעשייה הקהילתית והחברתית. משעל שיתף כי החיבור שלו לפריפריה, לצדק חברתי ולשוויון הזדמנויות נובע מסיפורו האישי של אביו, ניסים משעל, שגדל עשר שנים במעברת תלפיות לאחר שעלה מעיראק. הוא ציין כי חותם עמוק הותירה בו גם תקופתו כמנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שם הוביל פרויקטים משפיעים בעלי השפעה מיידית, כמו הקמת עשרה מרכזי למידה משותפים ליהודים וערבים מהגליל המערבי ועד קצרין. הוא הוסיף כי "מה  שמקבלים בקרית שמונה זה לא אותו הדבר שמקבלים בחולון".

במהלך ועידת "ישראל היום", הציגה מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י ומנכ"לית משרד החינוך לשעבר, ביקורת נוקבת על הטיפול בצפון ועל מערכת החינוך. כהן הגדירה את הצפון כ"אזור מוכה אסון" והאשימה את הממשלה באיפה ואיפה ובהפקרה פוליטית: "למרות הצהרות על תקציב של 13 מיליארד, בשטח, דברים לא קורים. יש הרגשה שמענישים את הצפון בגלל פוליטיקה". היא ציינה כי בעוד רוב ראשי הרשויות בעוטף הצפוני בוכים על גורלם, שניים, משלומי ומנוף הגליל, משבחים את הכספים שקיבלו כי הם "מהאזור הנכון". לדבריה, נוצר מצב המבטא חוויה קשה של "שתי מדינות לשני עמים". 

במהלך פאנל סוער בוועידת "ישראל היום" השנתית שעסק במערכת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, הציגו המשתתפים תמונת מצב מדאיגה של עיוורון אסטרטגי לצד חילופי דעות נוקבים על מעמדו של רה"מ בנימין נתניהו בעולם. מיכל קוטלר-וונש, לשעבר השליחה המיוחדת למאבק באנטישמיות, הבהירה כי המצב הוא סימפטום לתהליך ארוך של דמוניזציה. צבי האוזר תקף את ההנהגה והאשים בעיוורון מוחלט: "ישראל נלחמת את מלחמות האתמול". יהונתן אדירי הציע לנקוט באסטרטגיה דומה לזו של טאיוואן כדי לשרוד את החידלון הרעיוני של המערב. כשנשאלו האם נתניהו מהווה נכס או נטל הסברתי, הדעות היו חלוקות. קוטלר-וונש טענה כי "לישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים, והעיסוק האובססיבי בשאלה הזו רק משרת את נתניה". אדירי: "הטיעון 'תחליפו את ביבי ואז נאהב אתכם' הוא כסות מסוכנת למשהו עמוק בהרבה ואסור לנו לקבל אותו".

במהלך ועידת "ישראל היום" השנתית, סיפק ניסן לוי, מנכ"ל נמל אשדוד, הצצה יוצאת דופן לאופן שבו מתפקד הנמל הממשלתי בנקודות קיצון ביטחוניות, תוך שהוא מציג זינוק כלכלי מרשים למרות השיבושים הקשים. לוי תיאר את הדרמה שמתרחשת מאחורי הקלעים בכל פעם שמגיעה אונייה ביטחונית: "אנחנו מוציאים את כל האוניות האחרות מהנמל, מפסיקים את העבודה באמצע הפריקה ונותנים קדימות עליונה לאוניות הביטחוניות. הצבא לא משלם פיצוי, ואנחנו מפסיקים עבודה שלמה בשביל אונייה אחת, אבל אנחנו בסדר עם זה". למרות העול הביטחוני, לוי חשף נתונים כלכליים שוברי שיאים. בנוגע לסוגיית החרמות, הרגיע מנכ"ל הנמל וציין כי חברות הספנות הגדולות ממשיכות לפקוד את ישראל כסדרן, כאשר החברות שמחרימות הן קטנות מאוד ואינן משפיעות.

במהלך ועידת "ישראל היום" השנתית, סיפק יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל "השומר החדש", נתונים מבהילים ומטלטלים בריאיון עם שירית אביטן כהן, כשהציג את היקפה המפלצתי של הפשיעה הכלכלית והחקלאית בישראל. "קיימת תעשיית סמים משגשגת המופעלת מתוך שטחי האש של צה"ל, הכוללת מעל 4,000 חממות ומגלגלת כ-5 מיליארד שקלים בשנה, שהשפעתה זולגת ומורגשת היטב גם בלב גוש דן". זילברמן התריע גם מפני תעשיית הנשק הבלתי חוקי המהווה סכנה לאומית עצומה והטיל פצצה כשהתייחס לתעשיית הפרוטקשן: "אין כיום פרויקט תשתית או כביש שמוקם בישראל מבלי שחברות הבנייה ישלמו דמי חסות - למעשה, המדינה מכניסה את עלויות הפרוטקשן לתוך כל המכרזים שלה. רבים סבורים כי הקבלן הוא ה'אמיץ' שמשלם, אך האמת היא שכל משק בית בישראל משלם, במישרין, לא פחות מ-8,000 שקלים בשנה לארגוני הפשיעה. בעוד אנו דנים ברפורמות במחירי החלב או בחיסכון של מאות שקלים במוצרי צריכה, הציבור נושא בנטל מס נסתר של 8,000 שקלים למשפחה - כסף שאינו ממוסה ואינו נמצא תחת פיקוח".

במהלך ועידת "ישראל היום" השנתית, נשא בני מאיר, מנכ"ל ומייסד מודליו טכנולוגיות, הרצאה שבה הציב תמרור אזהרה דרמטי לגבי תלותה של מדינת ישראל בענקיות הענן האמריקניות והפקרת המידע הרגיש ביותר שלה. "חוסן לאומי נשען גם על חוסן בעולם של משאבי ענן כמו AI. כשחברות בעמק הסיליקון אומרות לנו 'סמוך עליי', הן במילים אחרות אומרות 'אני לא יכול להוכיח לך שאתה לא יכול לסמוך עליי'". מאיר הזהיר מפני קריסה ביום פקודה: "עשינו את הטעות ונתנו את כל הדאטה שלנו בחינם לחברות האלה. רשויות ממשלתיות וחברות ביטחוניות אוחזות בדאטה הכי רגיש. מה יקרה ביום שאחת מהחברות תחליט שלא בא לה, והיא תפסיק את השירותים?" לדבריו, הפתרון טמון בהצפנה מלאה גם בזמן אמת: "הדרך היחידה לייצר חוסן היא להסתיר לחלוטין את הדאטה מספק הענן. העצמאות והאמון חייבים להיות שלנו ורק על עצמנו".

במהלך ועידת החוסן השנתית של "ישראל היום", נשא נשיא קרן מנומדין ומייסד קבוצת טייב, חיים טייב, נאום שהתמקד בקרע הפנימי בחברה הישראלית. "קשה לי לעמוד כאן ולדבר על חוסן לאומי כאילו הכול כרגיל, כשאנחנו שומעים יותר ויותר קולות של פילוג, הסתה, שנאה ודה-לגיטימציה. אני מודאג לא מהאויבים שמחוץ לגבולות המדינה - אני מודאג ממה שקורה בתוך הבית. שום מערכת הגנה לא יכולה להגן עלינו מפני אובדן האמון בינינו, ושום כיפת ברזל לא יכולה ליירט שנאה". טייב פנה מעל הבמה בקריאה לכלל מנהיגי הציבור: "תעצרו לפני שיהיה מאוחר מדי. קחו אחריות לאומית. יש רגעים שבהם ההיסטוריה לא תשאל מי ניצח בוויכוח, היא תשאל מי מנע את הקרע ועצר בזמן".

במהלך פאנל סוער במיוחד, בהשתתפות נציגי מפלגות מגושי האופוזיציה והמרכז-שמאל, נרשמו חילופי האשמות חריפים סביב מערכת הבחירות ומשבר גיוס החרדים. הפאנל נפתח בעדותה של חן אריאלי, שסיפרה כי הותקפה באלימות קשה. "זאת הייתה הצצה לאיך נראה הרחוב הישראלי בערב בחירות. יש קשר ישיר בין רה"מ שממנה עבריין מורשע לשר המשטרה, לבין הרחובות המותססים". אריאלי הציגה קו נוקב נגד מוסדות הציונות הדתית והחרדים: "ראש מכינת עלי קרא לי 'סרטן בגוף האומה'. לא יעלה על הדעת שלהט"ב טובים למות בעד ארצנו ולא טובים לחיות בה". הדיון החריף נמשך כאשר ענבר הרוש גיטי קראה לצעדים דרסטיים: "צריך לפרק את האוטונומיה החרדית. היא מחלישה את המדינה והופכת אותה לפחות בטוחה". קרן טרנר הצטרפה לקו התקיף והצהירה: "האוטונומיה הזו היא איום קיומי על מדינת ישראל". שרון שרעבי הסביר מדוע עזב את כור מחצבתו הפוליטי: "אני ליכודניק אמיתי, ואף ליכודניק בחיים לא היה מסכים לפטור מגיוס או לכך שארגון טרור נאצי שרצח ארבעה מבני משפחתי יהיה על הרגליים". מנגד, דדי שמחי קרא לשבור את המבנה הפוליטי הקיים. "הגושים האידיוטיים האלה הם עולם האתמול. ממשלה צרה היא מתכון לאסון הבא".

בוועידת "ישראל היום" השנתית שנערכה במלון מצודת דוד בירושלים, הציג תא"ל במיל' ראם עמינח, לשעבר חבר פורום מטכ"ל, מתווה מפתיע ונוקב לפתרון משבר גיוס החרדים, תוך שהוא תוקף את חטיבת "חשמונאים" הנוכחית ומציע להקים חטיבה חרדית לא-ציונית בצה"ל: "אין שם חרדים מהמיינסטרים אלא 'חרדים רמת בית שמש א''. האמא החרדית מבינה שיש שם סגל חרד"לי שאומר הלל ביום העצמאות, והיא לא רוצה בן שאומר הלל. המינימום הוא להקים חטיבה חרדית אמיתית, לא ציונית, עם חמישה בתי מדרש בתוך צה"ל, שבה הלוחמים רק ילמדו תורה. צה"ל עושה דברים הרבה יותר מורכבים". עמינח קרא להשאיר את חוק הגיוס הקיים כפי שהוא, ללא חקיקה חדשה, ויצא בחריפות נגד ההבחנה בין עילויים ל"בטלנים" ונגד המעצרים. לטענתו, הכפייה ללמוד בישיבה היא האסון האמיתי: "פטור מגיוס זו בעיה משנית. הבעיה היא שאתה כופה על אנשים לשבת בישיבה ולא לעבוד, ודופק את הכלכלה הישראלית".

במהלך ועידת "ישראל היום" השנתית, סיפקה שרת התחבורה מירי רגב שורה של אמירות, כשתקפה את ח"כ יולי אדלשטיין על רקע פרישתו: "אדלשטיין הבין שאין לו סיכוי להיבחר בליכוד, אחרי שבפריימריז. ראינו מה קרה לכל אלה שיצאו מהליכוד וראינו מה עלה בגורלם של גלנט ואחרים - בסוף כולם רוצים לחזור". רגב הפנתה אצבע מאשימה כלפי גלנט בנושא גיוס החרדים: "חוק הגיוס היה צריך להתקדם מזמן, אך לצערי הוא תקע אותו. אנחנו רואים רצון אמיתי מצד החרדים להתגייס ולהיכנס תחת האלונקה, והחוק יקודם בקדנציה הבאה, כשהימין ינצח ונתניהו יהיה רה"מ. כל מי שמסביב אלו כדורים פורחים שאין להם דרך אחרת מלבד לשבת עם האחים המוסלמים". בהתייחסות למצב המבצעי שלוש שנים לאחר 7.10, הצהירה: "המזה"ת השתנה, אנחנו נמצאים ברצועות הביטחון ביותר מ-60% משטח עזה ובלבנון, ואיראן הפכה למקום שישראל יודעת להגיע אליו". בנוסף, חשפה כי "במאמץ משותף של ראש הממשלה ושלי, האמריקנים התחילו להזיז את המטוסים, איום ביטול הטיסות ירד והאזרחים יוכלו לטוס בקיץ".

במהלך ועידת "ישראל היום" השנתית שנערכה במלון מצודת דוד בירושלים התייחס ראש העיר משה ליאון לתנופת הפיתוח בבירה ולמהומות סוף השבוע סביב פתיחת בית קפה בשבת: "יש פה קיצוניים מצד אחד וקיצוניים מצד שני. הצטערתי על המהומות בפתיחת בית קפה חדש במרכז העיר. זה בדיוק תואם לסטטוס קוו שיש לנו. אם נקפיד עליו כולם יוכלו לחיות ביחד. הסטטוס קוו לא קל במיוחד למי שצריך להתפשר". בהתייחסו להרס תשתיות הרכבת הקלה בהפגנות חרדים הוסיף: "אני לא אחראי על המשטרה, והיא אמורה לטפל בזה. אין ספק שזה גורם נזק גדול מאוד, גם ללוח הזמנים וגם נזקים כספיים. העובדה היא דבר אחד - בסופו של דבר לא יעזור כלום, הקו הזה ייצא לפועל". ליאון הציג לוחות זמנים לרשת המסילות והדף את הטענות על דעיכה בביקוש לדיור בבירה.

העורך הראשי של "ישראל היום", עמר לחמנוביץ, שלח תודה מיוחדת למו"ל העיתון, פרופ' מרים אדלסון, "על רוחה הגבית והחזון מעורר ההשראה". "חוסן איננו נמדד ברגעים של שקט, הוא נמדד ברגעים שבהם הכול רועד", אמר. "מדינה נקלעת למשבר כאשר היא מפסיקה לבחון את עצמה ביושר, וכאשר קונספציות הופכות חזקות מן העובדות. עיתונות אינה קיימת כדי להגן באמונה עיוורת על נבחרי ציבור, אלא כדי לאתגר אותם כשהמציאות מורכבת ונוחה פחות". לדבריו, "אחרי 7 באוקטובר, חברה שמתקשה לשאול את עצמה שאלות קשות, תיאלץ להתמודד עם תשובות קשות בעתיד. 'ישראל היום' בוחר במסלול אחר. נבקר את השלטון לא מתוך חישוב פרסונלי, אלא מתוך רצון להאיר את הדורש תיקון. אהבת מולדת ללא אמת היא סנטימנט; אמת ללא אהבת מולדת תאבד את שליחותה".

הוועידה השנתית של "ישראל היום" נערכה במלון מצודת דוד בירושלים בהפקת "פליישמן פלס הפקות", בהנחיית הכתבת המדינית והפרשנית הפוליטית שירית אביטן כהן, ובהשתתפות ראשי מפלגות, שרים, חברי כנסת ובכירים במשק. בין המשתתפים: ראש העיר ירושלים משה ליאון, יו"ר מפעל הפיס איציק לארי, מייסד ומנכ"ל "השומר החדש" יואל זילברמן, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן, מנכ"ל נמל אשדוד ניסן לוי, סמנכ"ל חברת החשמל שרלי שריקי, יו"ר נתיבי ישראל יגאל עמדי ובכירים נוספים. במהלך הוועידה יתקיימו ראיונות, פאנלים והרצאות שיעסקו במערכת הבחירות 2026, חוק הגיוס, הרפורמות במערכת המשפט, יוקר המחיה, האלימות ברחובות, משבר הזהות בציונות הדתית ועתיד התשתיות הלאומיות.