בשיתוף HIT המכון הטכנולוגי חולון
הפיזיקאי, האסטרונום והפילוסוף האיטלקי, גלילאו גליליי, נחשב לאבי המדע המודרני. תפיסתו המדעית, עושר מסקנותיו ושפע החוקים שגילה עיצבו את התפתחות המדע והטכנולוגיה עד ימינו אלה, לרבות השפעה רחבה על חיי היום-יום: השעון, עונות השנה, תכנון מבנים, שיטות רפואיות ועוד. לפיכך אין פלא ש-HIT המכון טכנולוגי חולון, מהמוסדות האקדמיים המובילים בישראל, החליט לשים את גליליי במוקד הכנס ב"סדרת המדענים הדגולים" שקיים השבוע בין כתליו.
"גלילאו קבע כי את המדע אי אפשר לבסס על מחשבות מופשטות, אלא דרוש לצפות בטבע, לבצע ניסויים, למדוד היטב את הממצאים ומהם להסיק את חוקי הטבע – ואף לעדכן אותם במידת הצורך", מסביר המתמטיקאי פרופ' אדיר פרידור, יוזם הכנס ויו״ר הוועד המנהל של המכון הטכנולוגי חולון, "גליליי היה הראשון ביסס את השיטה המדעית הנוגה עד ימינו – בניגוד לגישה המסורתית הכנסייתית שמקורה בכתבי אריסטו העתיקים. חידוש מהפכני זה ותגליותיו הגדולות אודות מבנה מערכת השמש וחוקי הפיזיקה הבסיסיים הם שהביאו להכרתו כמדען דגול – אבי המדע המודרני. גאונותו התבטאה בכישרונו להבחין בסדירות של תופעות שונות, אשר גם אחרים חוו אותן ללא הבחנה בחוקיות שביסודן, לרבות זמן המחזור הקבוע של מטוטלות ללא תלות במסת המשקולת, משך נפילתם הקבוע של גופים ללא תלות במשקלם והקשרים רבים אחרים".
פרופ' פרידור מסביר כי מה שייחד את הכנס הוא הצגת דוגמאות מתחומים רבים ומגוונים, שכולם שואבים מפרי רוחו של אדם יחיד: "קהל המשתתפים התוודע לשפע ההיבטים האקטואליים המושפעים מתגליות גליליי – למשל חקר תופעת החיכוך והאמצעים לצמצומה, לרבות שיטות ברמה הננו-מטרית התורמות לתהליכים רפואיים חלוציים, עד כדי כך שבסוף ההרצאה עטים משתתפים רבים על המרצה כדי לשאוב מידע נוסף ואפילו להתנדב להתנסות בעצמם בתהליכים שתוארו".
קצת היסטוריה על קצה המזלג: גליליי, שחי בין 1564 ל־1642, הספיק ב־78 שנותיו להביא לשינויי כיוון מהפכניים שטבעו חותם על המדע והלכות החיים עד ימינו. הוא היה הראשון שהוכיח באופן נחרץ כי כוכבי הלכת לרבות כדור הארץ מקיפים את השמש והארץ איננה מרכז היקום, כפי שהכול האמינו כאלפיים שנה לפניו. הוא טבע את עקרון היחסות הקובע כי אין כל אפשרות להבחין, בתוך חלל נתון, אם הוא נמצא במנוחה או נע במהירות קבועה – עקרון שעליו בנה איינשטיין את תורת היחסות. הוא התווה את העקרונות המרכזיים של הפילוסופיה של המדע – כפי שהציג בהרצאתו ד"ר עמוס בר-דע, מהמכון הטכנולוגי חולון.
גליליי עסק גם בחוזק מבנים וניתח באופן כמותי את העמידות של קורות ומתקנים והעקרונות שגילה משפיעים עד היום על תכנון מבנים, לרבות גשרים. האדריכל פרופ' חיים דותן מהמכון הטכנולוגי חולון, שיזם והקים את גשר הזכוכית הארוך הראשון בעולם בג'אנגג'יאג'יה שבסין, ריתק את הקהל בהרצאתו על גשר הזכוכית השקוף "שנעלם בתוך העננים" והפך מאז לאטרקציה עולמית.
"התכנון ההנדסי השתנה, כמובן, מאוד מאז ימי גלילאו גליליי, אבל הוא בהחלט נמצא בדי.אן.איי שלנו בחוכמה שלו", אמר פרופ' דותן, "הוא היה גאון, בין היתר כי הוא שאל שאלות, וזה מה שאני עושה כל הזמן - שואל שאלות. בעיני אין שאלה טיפשית, וזה מה שסטודנטים ותלמידים צריכים לעשות - צריך רק לשאול אלף שאלות. אין להסתכל על הדברים כמובנים מאליהם, אלא להבין את התהליכים דרך השאלות - עלינו לשאול את עצמנו איך אנחנו יכולים לשפר וכך נגיע למוצרים חדשים".
לסיפור של גליליי לא היה סוף טוב, ודווקא הגילויים המדהימים שלו הביאו עליו אסון אישי. הוא חי באיטליה, שבה הכנסייה והאינקוויזיציה שלטו גם בידע וגם בהתנהלות האוניברסיטאות, ושילם מחיר כבד על העימות מולן. גליליי הועמד למשפט האינקוויזיציה, ולנוכח האיומים החמורים חתם על מסמך, שבו הוא מכחיש את המודל ההליוצנטרי (הקובע שהשמש היא מרכז מערכת השמש - ולא כדור הארץ). ועדיין - הוא הורשע, נענש ובילה את שנותיו האחרונות במעצר בית, בדלות ובבדידות –חלקן בעיוורון מוחלט.
המתח בין האמונה לבין המדע נמשך עד היום, בכל העולם לרבות כאן בישראל. לפיכך הפתיע בכנס הפיזיקאי והוגה הדעות, פרופ' נתן אביעזר מאוניברסיטת בר-אילן, כאשר הציג לשומעים היבט חדש: "אם ניקח את הפרק הראשון של ספר בראשית, הפסוקים נראים בלתי אפשריים, אבסורדיים, פילוסופיים – אך הגילויים האחרונים במדע מסתדרים יפה מאוד עם פסוקי התורה כפשוטם. המדענים כיום סבורים שהיקום התחיל בהופעה פתאומית של פרץ אור עצום, בלשון פופולארית זה נקרא 'המפץ הגדול', ומה כתוב בתורה? ביום הראשון של הבריאה כתוב: 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר'. ביום ראשון אור - לא רקיע, לא אדמה, לא שמש, לא כוכבים. אלפי שנים לא הבינו את זה, אמרו אולי זה אור רוחני - כי לא יכול להיות אור פיזי. עכשיו המדענים אומרים: כן, ככה התחיל היקום. אין סתירה בין המדע לאמונה, אדרבה - המדע אינו האויב של התורה, הוא החבר הכי טוב שלה".
במהלך ההרצאות המרתקות האחרות דיברה ד"ר גלית ולנר ממכון טכנולוגי חולון על הקשר בין המדע המודרני לטכנולוגיה; פרופ' יעקב קליין ממכון ויצמן הרצה על חיכוך הגילגול ברמה המולקולרית, ויצירת חומרי סיכה חדשניים, המגיעים אפילו עד טיפול חלוצי במחלת ניוון מפרקים; פרופ' יוסף ורבין מהאוניברסיטה הפתוחה עסק ביחסות וסימטריה; פרופ' רון פולמן מאוניברסיטת בן-גוריון הציג שלושה ניסויים במפגש בין תורת הקוונטים לתורת היחסות הכללית – שתי התורות המרכזיות בפיזיקה אשר טרם הצליחו ליישב ביניהן; וד"ר מורן פרנקל-פינטר מהאוניברסיטה העברית הרצתה על ביואסטרולוגיה לרבות חקר ראשית החיים והאפשרות לקיום חיים ביקום מחוץ לכדור הארץ.
בשיתוף HIT המכון הטכנולוגי חולון
