מיה אוחנה מורנו, אלמנתו של גיבור ישראל עמנואל מורנו, שנפל במלחמת לבנון השנייה ותמונתו טרם הותרה לפרסום, התייחסה לשבר בין הציונות הדתית לציבור החרדי סביב סוגיית הגיוס, ואמרה כי "מדינת ישראל צריכה את כולם". בפאנל "סרוגים לאורכה ולרוחבה: אתגרי השעה של המגזר", אמרה מורנו: "איך יכול להיות שיש ציבור שלם שמרשה לעצמו, בטח ובטח אחרי 7 באוקטובר, לבחור להיות בצד?". הוועידה השנתית של "ישראל היום" נערכת במלון מצודת דוד בירושלים בהפקת "פליישמן פלס הפקות".
הוועידה השנתית של ישראל היום 2026 - פאנל ציונות דתית
מורנו סיפרה כי לאחר שחזרה בתשובה בחרה שלא לשלוח את ילדיה למסגרות חינוך שלא ציינו את יום העצמאות. "היה בית ספר שנורא המליצו לי עליו, חרד"לי מאוד, ושם אחרי הגירוש לא ציינו את יום העצמאות", אמרה. "אמרתי להם: אני לא באה לכאן. לא נראה לי הגיוני שהילדים שלי לא יציינו את יום העצמאות. זה נוגד את הערכים שלי".
לדבריה, היא אינה מתנגדת לציבור החרדי, אלא לניתוק ממדינת ישראל. "אני לא נגד הציבור החרדי", אמרה. "אני נגד התפיסה שמנתקת ציבור שלם ממדינת ישראל. ערך השירות יכול להיות גם שירות לאומי. מדינת ישראל היא מדינה שכדי להיות חלק ממנה אתה נותן מהזמן שלך למען הארץ, אחרת היא לא מצליחה להתקיים".
"לא מתנצלת על המקום התורני שלי"
מורנו התייחסה גם לבחירתה בציונות הדתית ואמרה כי דווקא משום שבאה מבחוץ, הדברים ברורים לה יותר. "הציונות הדתית היא המקום היחיד שבו הרגשתי שמביא לידי ביטוי את הגם וגם", אמרה. "אני לא מתנצלת על המקום התורני שלי, המאמין שלי, אלא גאה בו".
לדבריה, המתח בין קודש לחול אינו חולשה אלא אמת חיים. "לחיות חיים של תורה בתוך אזורים שלא מחזיקים תורה זה מאוד מורכב", אמרה. "אבל כשהתורה היא עמוד השדרה שלי, לי זה מאוד פשוט. אני לא מתנצלת על זה לרגע ולא מרגישה שזה מסובך".
מורנו נשאלה גם על תנועת הרבעון הרביעי והאפשרות שתקום מפלגה ברוחה, והבהירה כי עדיין לא הודיעה על הצטרפות פוליטית. "אני לא יודעת האם אני חלק מהמפלגה, כן או לא. דברים עוד לא ברורים. אני לא הצהרתי שום הצהרה פוליטית", אמרה. עם זאת, הוסיפה כי "יש רצון ענק בעם לקול חדש" וכי "רובנו היברידיים, אנחנו גם וגם ויודעים לשלב. ואם לא נצליח לשלב - לא הולכים למקום טוב".
"לא שאחים שלנו רואים אותנו נופלים"
דורון ביינהורן, מנכ"ל "מקור ראשון", אמר כי סוגיית השוויון בנטל צפויה לבוא לידי ביטוי בבחירות הקרובות. "ודאי שזה יבוא לביטוי בבחירות", אמר. "האוף-סייד של חלק מנבחרי הציבור שלנו באירוע הזה - הם מבינים את זה".
לדבריו, הכאב בציונות הדתית עמוק יותר מהמחלוקת המשפטית סביב חוק הגיוס. "האירוע הוא בכלל לא חוק הגיוס", אמר. "הכאב הגדול שלנו הוא שאחים שלנו רואים אותנו רצים, נופלים, נהרגים. תבואו ותגידו: אנחנו אתכם. אנחנו באים. מי שלא לומד - יתגייס". ביינהורן הוסיף כי "הכעס הזה יהיה מאוד קשה לגשר עליו, וברור שהוא יבוא לידי ביטוי. והוא כואב באמת, לא קשור לפוליטיקה בכלל".
פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר-אילן אמר כי השבר סביב הגיוס התפרץ אחרי 7 באוקטובר משום שעד אז "דיברו על צבא קטן, חכם וטכנולוגי", אך כיום "באמת חסרים לוחמים". לדבריו, הדתיים הלאומיים והחרדים נמצאים "בשני הקצוות" של רצף השירות הצבאי: "קבוצה אחת תורמת מעל ומעבר למשקלה - אין קבוצה כזו בחברה - ומולה יש קבוצה שלא משרתת".
כהן הוסיף כי כיום אינו מרגיש "ברית מאמינים" עם החרדים, אך גם לא "ברית משרתים" עם מי שניסו לדבריו לפרק את הצבא ממניעים פוליטיים. "אין לי ברית מאמינים כרגע עם החרדים", אמר. "אגב, גם אין לי ברית משרתים עם אחים למרד. זה שיש להם את אותו מספר אישי שלי לא אומר כלום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו