איזנקוט: "העברתי לכוכבי צבא סדיר גדול יותר מזה שקיבלתי מגנץ"

לקראת בחירות 2026 שיתקיימו בחודש אוקטובר הקרוב, הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת "ישר!", רא"ל (במיל') גדי איזנקוט בשיחה עם הכתב המדיני ב"היום", דני זקן, בוועידה השנתית של "ישראל היום" שנפתחה הבוקר (ראשון) במלון מצודת דוד בירושלים, בהפקת "פליישמן פלס הפקות".

ברקע מערכת הבחירות המתקרבת, הציג יו"ר מפלגת "ישר" קו תקיף נגד מהלכי הממשלה ופירט את תוכניותיו הפוליטיות והמשפטיות. בתגובה להחלטת הממשלה שלא למלא אחר פסיקת בג"ץ, הבהיר כי מדובר ב"הרמת יד על הדמוקרטיה הישראלית" שעלולה להוביל לאנרכיה.

הוא הצהיר כי החוקים הראשונים שיקדם יהיו החזרת שיטת בחירת השופטים לקדמותה, כדי למנוע פוליטיזציה ותקיעה של המערכת, לצד הקמה מיידית של ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7.10. לדברי איזנקוט, הנתון לפיו רק 41% מהאזרחים נותנים אמון במערכת המשפט מחייב כשלעצמו בחינה ביקורתית מעמיקה ורפורמה.

"לשמור על כללי המשחק"

"המערכת לא חסינה מביקורת ומשינוי עמוק", הדגיש, "כולנו רוצים מדינה יהודית וממלכתית, וצריך לשמור על כללי המשחק". לקראת הבחירות, הצהיר איזנקוט כי ישב עם כל מפלגה שמקבלת את ישראל כיהודית ודמוקרטית ואת ערכי מגילת העצמאות, כולל חובת שירות ליהודים וערבים, אך הבהיר: "לי אין דיבור עם מנסור עבאס". 

הוא התייחס לאמירה לכאורה של השופט לשעבר אהרון ברק, שאמר כי הוא לא הכיר מרוקאי שיכול להיות שופט עליון, וטען: "אם זה נאמר, זו אמירה חמורה שאפשר להצטער עליה. הבעיה היותר משמעותית היא שרק 41% מאזרחי מדינת ישראל נותנים אמון במערכת המשפט. זה לבד מחייב בחינה ביקורתית מעמיקה ורפורמה במערכת המשפט בישראל. היא לא חסינה מביקורת ומשינוי עמוק. בלי שום קשר, אסור לזרוק את התינוק למים ולפגוע בדמוקרטיה הישראלית".

הוא המשיך: "כשנכנסתי לפוליטיקה הבנתי שהיא הרבה יותר שברירית משדמיינתי. כולנו רוצים מדינה יהודית, ממלכתית, דמוקרטית, וצריך לשמור על זה ולא לשנות את כללי המשחק באופן שמערער את המעמד שלנו כמדינה דמוקרטית וחזקה, ועל זה אין ויכוח.

על רפורמה משפטית, שטען שהיא אכן הכרחית, אמר: "בניגוד לממשלה הקודמת, בשבועות הקרובים אנחנו נציג בדיוק מה העמדה שלנו לגבי המערכת המשפטית, איזה חוקים נכון יהיה לשנות ולבטל, ועם זה נבוא לציבור והציבור יחליט. זה יהיה אחד מנושאי הבחירות. הכוונה היא שנציג לציבור את החוקים שנרצה לשנות. אחד זה הדרך בה ייבחרו שופטים.

"אני חושב שהחוק שעבר הוא חוק רע מאוד למדינת ישראל, להעביר את הכוח לבחירת שופטים לפוליטיקאים. ברור לגמרי מה יהיה מרכז הכובד, מה יהיה השיקול ואחרי מי הם ירדפו. הדבר השני זה ועדת חקירה ממלכתית. ואני אומר את זה כמי שהיה רמטכ"ל חמש שנים לפני המחדל הגדול ביותר. יינתן המנדט הרחב ביותר, ימונו האנשים הטובים ביותר שלא ישאירו אבן על אבן, יבדקו מה קרה ביום הנורא הזה, ויבדקו עשור לאחור. אני מציע את יום הכניסה שלי לתפקיד הרמטכ"ל, ב-16 בפברואר 2015.

"בניתי את הכוח"

מה היה המקום שלך בהקשר שלך? מדברים על צמצום הצבא, סגירת יחידות? "כמובן שזה שקר גס של מכונה שיודעת את האמת", אמר איזנקוט. "ראש הממשלה עמד בטקס הסיום שלי ושיבח את האופן בו בניתי את הכוח ואת האופן בו הפעלתי את הכוח. אני העברתי לאביב כוכבי צבא סדיר גדול יותר מהצבא שקיבלתי מבני גנץ.

"אכן סגרתי שלוש מפקדות ארטילריה וחיברתי יחידות, אבל הקמתי שלוש חטיבות חדשות, הקמתי טייסות חדשות. עובדתית לא הקטנתי את צה"ל אלא חיזקתי אותו, גם אם עשיתי שינויים בשוליים של עשרות אלפי אנשי מילואים שלא הגיעו שנים ארוכות לצה"ל. גם את זה צריך לבדוק, שזה לא יהיה פסטיבל מספרי סיפורים של נתניהו, של גנץ, גלנט, שלי או של אחרים".

טראמפ אמר שהוא בוחן את המועמדים האחרים בבחירות בישראל. התקשר אליך "לא, עם השלטון הזה אין לי קשרים. עם האדמיניסטרציה הקודמת היו קשרים טובים, גם הייתי תקופה בארה"ב במכון מחקר וגם כשלוש שנים בכנסת ושנה ושמונה חודשים בקבינט. נפגשתי עם בכירים שהגיעו לפה, גם עם שר ההגנה אוסטין שלמד איתי לפני הרבה מאוד שנים בארמי וור קולג' וגם עם בלינקן והצוות שלו, איתם נפגשתי. עם הצוות הנוכחי אין קשר, שלי לפחות".

"ניבאתי את האיום האיראני"

בהתייחס למה היה עושה לו היה בשלטון מ-7 באוקטובר, אמר: "אני מנבא את האיום האיראני מ-1999, עת התמניתי למזכירו הצבאי של אהוד ברק ולאחר מכן של אריאל שרון, ואני יודע עד כמה האיום הזה חמור ועד כמה מדינת ישראל עשתה על ידי כל ראשי הממשלות, ראשי המוסד, הרמטכ"לים, מה שמביא את ההישג.

"ההישגים הצבאיים הם הישגים צבאיים מרשימים מאוד. יחד עם זה, המבחן של מנהיגות מדינית ושל מדינאים נגזר משני עקרונות מרכזיים: עיקרון מספר אחד - האם המדינה השיגה את מטרות המלחמה; עיקרון שתיים, האם שופר מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל?

"לצערי הרב, מטרות המלחמה בכל הזירות לא הושגו. ברצונות עזה, אני הייתי חבר קבינט שהגדרנו את השגת מטרת העל, השמדת הכוח הצבאי שלטוני של חמאס. לצערי זה לא הושג. השגנו את מטרה מספר חמש שהיא חשובה, וזה השבת חטופים. באיראן יש שלוש מטרות שעדיין לא הושגו, המבחן יהיה השגתן".

אתם גם תמכתם בהסכם לפני שנתיים, תוכנית ביידן, שלא הייתה משיגה את מטרות המלחמה. אז איך זה מסתדר? "זה לא נכון. עובדתית, ב-25 באוקטובר יש דיון מהחשובים ביותר על התמרון בעזה. ייאמר לזכות שר הביטחון והרמטכ"ל שהם הדוחפים העיקריים לתמרון, בני גנץ ואני תומכים בהם פול כוח.

"התקיים דיון, ראש הממשלה מתלבט, שלושה שרי ליכוד מתנגדים ומצביעים נגד: יריב לוין, אלי כהן ומירי רגב. לשמחתי, ראש הממשלה קיבל את עמדתנו לתמרן ברצועת עזה ואמרנו לו שאם לא נעשה את זה אין לנו תקומה במרחב אחרי שבעה באוקטובר. עובדתית, תמכנו בכיבוש רפיח בניגוד לשקרים.

"לגבי תוכנית ביידן מה-1 ביוני: ארבעה ימים קודם לכן, ב-27 במאי, נתניהו בעצמו הביא לקבינט מתווה כולל להשבת החטופים. המתווה דרש להחזיר את כל החטופים, חיים ומתים, תמורת הפסקת לחימה ל-84 ימים. הוא פנה אליי ראשון ואמרתי לו שמדובר בעסקה קשה שתדרוש מאיתנו נסיגה עד קילומטר מהגבול, אך למרות זאת נכון לאשר אותה.

"פה אחד"

"נתניהו שאל את שאר השרים: דרעי, דרמר, גלנט וגנץ - וכולם תמכו. הוא הרים את היד יחד איתנו וההצעה עברה פה אחד. יומיים לאחר מכן הוא חזר בו בגלל לחצים, ואז ביידן חשף את הפרטים."

איך זה מתגלגל לחמאס? "ראש המוסד מציג לו שזה יעבור לראש ה-CIA, יעבור לקטארים ויגיע לחמאס. מה שקורה יומיים אחרי זה – מופעלים עליו לחצים. בלי ליידע אותנו הוא חוזר בו כנראה, ואז נשיא ארה"ב עושה אאוטינג ב-1.6. היום מספרים שאיזנקוט רצה לעצור את המלחמה. לא רציתי לעצור את המלחמה, תמכתי בהמלצה שהוא הביא לקבינט".

לגבי התקיפה באיראן, אמר הרמטכ"ל לשעבר: "יצאתי לתקשורת ושיבחתי את ראש הממשלה על קבלת ההחלטה לרתום את האמריקנים ולתקוף את תוכנית הגרעין האיראנית שהיא חמורה מאוד. שיבחתי יותר את אמ"ן ואת צה"ל, כאחד שעבד על זה עשרות שנים ידעתי להעריך את זה מעבר לכל פוליטיקה, שיבחתי אותו.

הממשלה מתנגדת להכנסת הרש"פ לניהול רצועת עזה, מה עמדתך בעניין? "אחרי שבעה באוקטובר - צריך להשמיד את ארגון חמאס או לפרק אותו", אמר. "אלה שתי האפשרויות. אמרתי את זה כרמטכ"ל - בראיון הראשון שלי כשאני מסיים את תפקיד הרמטכ"ל אני אומר שזה מה שצריך להיות.

"אני משאיר למחליפי תוכנית להשמדת חמאס, נתניהו מכיר אותה, היא נקראת "מכת ברק", שלצערי בוצעה באופן מרושל ב-2021. לעצם העניין, אני מסתכל היום קדימה, זה חייב להסתיים בפירוק הכוח הצבאי והשלטוני של חמאס, אחרת אי אפשר יהיה להחזיר את ההתיישבות.

"מי שמכיר אותי יודע שמה שמניע אותי זה תחושת שליחות ומחויבות עמוקה להביא לעתיד טוב יותר במדינת ישראל, להביא לאחדות, לקדם את המדינה באופן כזה שישראלים שעזבו יחזרו, ושהילדים והנכדים שלנו יהיו גאים במדינה", הוסיף.

"שקר מוחלט"

אז הנה קיבלת הצעה מראש הממשלה נתניהו במוצ"ש שעבר, הוא אמר ממשלה רחבה. "הוא אמר ממשלה רחבה ומיד לאחר מכן הוא אמר: 'אני לא אשב עם איזנקוט כי הוא בעד שתי מדינות לשני עמים' - שזה שקר מוחלט. בניגוד אליו ולראשי המפלגות האחרות, לא ישבתי עם מפלגות ערביות גם לא הצעתי להן שום דבר. הוא מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית, הוא מתנגד לחוק גיוס".

הזכרת את המפלגות הערביות, אפילו מבחוץ, רע"ם שהיא מנסור עבאס, יחסית מכיר במדינה ציונית וכולי. זה אופציה? "אני אגיד על זה את הדבר הבא. בניגוד לאחרים שאומרים מה לא, אני אומר מה כן: אני אשב עם כל מי שמקבל את מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית עם רוב יהודי, מקבל את ערכי מגילת העצמאות, ומקבל את חובת השירות בצה"ל ושירות לאומי. חרדים וערבים. מי שיקבל את זה, אני אראה בו שותף.

"הממשלה הבאה צריכה להיות רחבה ככל האפשר, להזמין את כל השותפים הטבעיים כרגע שנאבקים לניצחון הזה, ואני רואה את מפלגת הליכוד כמפלגה שאפשר להזמין אותה לקואליציה אחרי שתקום או לפני, בתנאי שכל מי שהיה בשבעה באוקטובר לא יהיה בתפקיד הנהגה. זה חד וברור, אחרת אפשר לקחת את המילים אחריות ודוגמה אישית ולהעיף אותן מהלקסיקון שלנו בשפה העברית".