"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
"כל ועדת חקירה שתקום צריכה להתעקש לקבל את ההקלטות המלאות". אבי גיל וראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע הגדר שנפרצה ב-7 באוקטובר , מיכה בריקמן, אי.אף.פי, רויטרס
"כל ועדת חקירה שתקום צריכה להתעקש לקבל את ההקלטות המלאות". אבי גיל וראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע הגדר שנפרצה ב-7 באוקטובר | צילום: מיכה בריקמן, אי.אף.פי, רויטרס

האיש שהעיר את נתניהו ב-06:29 חיכה 3 שנים לדבר: "דפוס עברייני"

זיוף הפרוטוקולים מ-7.10 ("ברוורמן שינה פרטים בטוש") • הניסיון להוכיח שרק נתניהו תיפקד ושהיתה בגידה • ההתעלמות מאזהרות לפני הטבח ("הוא אמר: זה בא מקפלן") • והביקור ממצרים ש"עדיין מוסתר" • אלוף (מיל') אבי גיל, לשעבר המזכיר הצבאי של נתניהו, מדבר • צפו בראיון

, עודכן
0השמעה

"החלטתי לדבר כי יש יותר מדי שקרים באוויר, וראוי שהציבור יידע את האמת. חלפו שלוש שנים מאז 7 באוקטובר, ושנתיים מאז שפרשתי מצה"ל. קיוויתי שתקום ועדת חקירה ממלכתית שתחקור הכל, ולצערי זה לא קורה וספק אם זה יקרה. אין לי אינטרס אישי, רק טובתה של המדינה. קיבלתי פניות מעשרות משפחות שכולות ומחטופים לשעבר שביקשו שאדבר, שאספר, שאעיד על מה שקרה במשמרת שלי. שאגיד את האמת, בלי פרשנויות ובלי רכילויות. רק את האמת, כפי שראיתי ותיעדתי אותה בזמן אמת".

אלוף (מיל') אבי גיל התלבט מאוד אם להתראיין. במשך חודשים ארוכים הוא דחה עשרות הצעות מכל כלי תקשורת אפשרי. בשבועות האחרונים הוא שינה את דעתו. כששאלתי למה, במהלך עשרות שעות השיחה שקיימנו, הוא השיב שהגענו לקו האדום. שמסת השקרים, וחצאי האמיתות, והמניפולציות, והרמיסה השיטתית של כל דבר וכל אחד - הגיעה לסף שבו מצפונו מחייב אותו לדבר.

יואב לימור מראיין את המזכיר הצבאי לשעבר אבי גיל למגזין "היום" // צילום: גרגורי ירין, מיכאל מורוזוב

"ברור לי שמכונת הרעל תחפש אותי עכשיו. שינסו להכפיש אותי, לקעקע את האמינות שלי. אבל אני לא הסיפור פה, הסיפור הוא מדינת ישראל. זאת לא האמת שלי - זאת האמת שלה".

גיל הוא האיש שהיה שם. הוא היה שם בממשלת בנט־לפיד, שבמהלכה מונה למזכיר צבאי. והוא היה שם בחודשים הסוערים של המהפכה המשפטית. והוא היה שם בימים שבהם מערכת הביטחון התריעה בפני ראש הממשלה שמשהו רע עלול לקרות. והוא היה שם בליל 7 באוקטובר, ובבוקר ההוא, ובחודשים שאחריו. הכי קרוב והכי צמוד לראש הממשלה, שותף סוד מלא לכל דבר ועניין.

"גם אני הייתי חלק מהמערכת שבה שירתי 35 שנה, והיא כשלה. זה חוזר אלי בלילות, ובוודאי בעשרות מפגשים עם משפחות שכולות. כשסיימתי לכהן כמזכיר הצבאי לרה"מ, הציעו לי להתמודד על תפקידים אחרים בצה"ל. שקלתי, ולבסוף החלטתי לפרוש"

המזכיר הצבאי הוא החוליה המקשרת בין ראש הממשלה למשרד הביטחון, לצה"ל, לשב"כ, למוסד, לוועדה לאנרגיה אטומית ולעוד כמה גופים ואישים, ולרוב גם איש סודו של ראש הממשלה למשימות מיוחדות. הוא משתתף בכל דיון ובכל ישיבה, חשוף לכל חומר, שותף לכל התייעצות. הוא העיניים והאוזניים והפה של ראש הממשלה מול הממסד הביטחוני, והעיניים והאוזניים והפה של הממסד הביטחוני מול ראש הממשלה.

לפיכך, עדותו של גיל היא עדות מפתח. הוא היה, הוא ראה, הוא שמע. אם יום אחד תקום בישראל ועדת חקירה לאסון 7 באוקטובר, גיל יהיה מהראשונים שיתייצבו בפניה. הוא ימסור לה את התרשומות שערך בזמן אמת. הוא נוהג לרשום הכל מאז שהיה קצין צעיר בצנחנים, ועשה כך עד ליומו האחרון בצבא. כשסיים את תפקידו, הוא הקפיד לא לקחת עימו הביתה חומר מסווג, אבל הפרטים מתועדים במלואם ומפנים למקומות הרלוונטיים. הם מאפשרים, לראשונה, לקבוע מי אומר אמת ומי משקר בסוגיות המהותיות שנמצאות בלב השיח הישראלי כבר שלוש שנים.

שומר סף

גיל נכנס לתפקידו ביולי 2021. הוא מתאר את עבודתו מול נפתלי בנט ויאיר לפיד כעניינית. כשנתניהו נבחר, בסוף דצמבר 2022, הוא החל לעבוד איתו. שבועיים אחר כך נכנס הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל, וכבר בפגישתם הראשונה הודיע לו נתניהו כי בכוונתו להחליף את גיל. "אני לא יודע למה, אולי הוא חשב שאני מזוהה עם בנט ולפיד".

"ברור לי שמכונת הרעל תחפש אותי, אבל זו לא האמת שלי אלא של מדינת ישראל". אבי גיל, צילום: מיכה בריקמן

באמצע פברואר נתניהו שוב ביקש מהלוי להחליף את גיל. הלוי השיב שיש לגיל עוד שנה וחצי בתפקיד, ונתניהו הציע שהוא יראיין כמה מועמדים לתפקיד ושגיל יהיה אחד מהם.

"ב־19 בפברואר נכנסתי אליו. ביקשתי שנישאר לבד. אמרתי לו שאני מבין שהוא מבקש להחליף אותי, וביקשתי לומר כמה דברים. אמרתי שהגעתי ללשכה כדי לשרת את מוסד ראש הממשלה. שמיום שבו בנט הלך ולפיד בא, אין בנט ויש ראש ממשלה אחד שקוראים לו לפיד. ומיום שבו לפיד הלך ונתניהו בא, יש ראש ממשלה אחד שקוראים לו נתניהו. ושאם הוא יחליט שאשאר, אשים את האגו בצד ואסכים בשמחה, ובכל מקרה שאני לא מתכוון לעזוב לפני 18 במאי".

למה 18 במאי?

"כי בתאריך הזה היה מצעד הדגלים בירושלים. ומאחר שזה היה אירוע סופר־רגיש, בשיא רמדאן, וזה היה נושא שאני ריכזתי את הטיפול בו מול כל הגורמים, חשבתי שלא נכון לעשות ניסוי של החלפת מזכיר צבאי בעת הזאת. ובכל מקרה אמרתי שאכבד כל החלטה שיקבל, ובזה סיימנו".

ונשארת.

"כעבור כמה שבועות חיפש אותי מישהו מאנשי הלשכה, ושאל למה כשהייתי מפקד בה"ד 1 הכנסתי לשם את שוברים שתיקה. מייד הבנתי שיש כאן ניסיון לבדוק עלי, ועניתי שהסיפור הזה הוא לא רק לא נכון - אלא הפוך למציאות".

שהיא?

"כשפיקדתי על בה"ד 1 יזמתי הגעה של הצוערים לחברון. עד אז היו מתחילים את סדרת הזהות מטיילת ארמון הנציב, ואני אמרתי להם שאם עוסקים בזהות אז צריך להתחיל במערת המכפלה. ענו לי שאי אפשר, כי זה לא בקונצנזוס. השבתי שחברון היא במדינת ישראל על פי החלטת ממשלה, ושאנחנו ניסע לשם. מאחר שחיל החינוך התנגד, יצרתי קשר עם רבקה חבר, רעייתו של זמביש, ודרך העמותה שלה סידרנו הובלות והתחלנו להביא צוערים לחברון. ביקשתי רק שיועברו שם מערכי שיעור על ערכים בלחימה, על מה זה אומר להילחם בסביבה מורכבת כזאת, ובין היתר הזכרתי שהעדויות הראשונות של שוברים שתיקה התחילו משם. היה מי שפרסם אז ש'אבי גיל קצין מעולה שונא דתיים'. איימתי בתביעת דיבה, הוא התנצל, ובזה העניין נגמר. כשבלשכת נתניהו שאלו אותי, סיפרתי להם את זה. כמה ימים אחר כך הרצי הודיע לי שאני נשאר".

"אין לי אינטרס אישי, רק טובתה של המדינה. קיבלתי פניות מעשרות משפחות שכולות ומחטופים לשעבר שביקשו שאעיד על מה שקרה במשמרת שלי. שאגיד את האמת, בלי פרשנויות ובלי רכילויות. רק את האמת, כפי שראיתי ותיעדתי אותה בזמן אמת"

איך היתה העבודה מול נתניהו?

"זה תפקיד של אמון. לא אמון מול ראש הממשלה, אלא אמון מול מדינת ישראל. וזה תפקיד שמחייב אותך כל הזמן לאזן ולהיות מאוזן. וזה תפקיד שבו אתה צריך לזכור כל הזמן שאמנם אתה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אבל אתה רק המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. אתה לא מחליף את ראשי הארגונים. אתה הדבק שמחבר בין כולם ודואג שהם יעבדו".

היו לכם חיכוכים?

"ברור. זה חלק מהתפקיד. ולא רק בגלל שהייתי עם 'גיבנת' כי עבדתי קודם עם בנט ולפיד, שגם איתם התווכחתי לא מעט. להתווכח זה חלק מהתפקיד".

"הבנתי שאין דרך חזרה"

גיל סיים קדנציה של שלוש שנים בתפקיד המזכיר הצבאי. השבר ביחסים בין נתניהו לבינו אירע בפברואר 2024. הוא קרה בעקבות פרסום של נדב איל ב"ידיעות אחרונות", שדיווח כי בראשית המלחמה גיל ביקר בביתו של יו"ר האופוזיציה (וראש הממשלה הקודם שאיתו עבד) יאיר לפיד. גיל הופתע כשנשאל על כך למחרת על ידי נתניהו. כעת הוא חושף מה קרה שם באמת.

"ב־7 באוקטובר, בשעות אחר הצהריים, לפיד מגיע לעדכון אצל ראש הממשלה. בסוף הפגישה הוא אומר לנתניהו: 'שמע, זאת מלחמה, זה לא תדרוך מודיעיני בקטנה, אני מבקש לקבל תדרוך כל יומיים'. נתניהו משיב לו: 'אין בעיה, אבי יתדרך אותך'. אני נדרך, ואיך שלפיד יוצא - אני אומר לנתניהו: 'ראש הממשלה, בשביל מה זה טוב? אתה מכיר אותך. הוא היה הבוס הקודם שלי. שאחרים יעדכנו'. הוא עונה לי: 'אתה תעדכן'.

"נתניהו העמיד אותי בחזית לא פעם ולא פעמיים. דיברתי עם עיתונאים ועם פוליטיקאים בהנחייתו, וגם תדרכתי את לפיד כפי שהורה. לא התקשרתי אליו ישירות, בכל פעם הלשכה שלי ביקשה אישור מלשכת ראש הסגל, ואחרי שהאישור התקבל עדכנתי אותו באפליקציה מסוימת - תדריך קצר ובלתי מסווג - שבסיומו דיווחתי לנתניהו.

"ביום חמישי 12 באוקטובר עדכנתי את לפיד, ואז דיווחתי לנתניהו, ששאל איך אני מדבר עם לפיד. השבתי שבאפליקציה, והוא ענה: 'מה פתאום? או בטלפון אדום או פנים אל פנים'. ללפיד אין טלפון אדום, ולכן אחרי יומיים, כשהיינו בדרך לעוטף עזה, עצרתי אצלו בבית עם המזכירה והנהג שלי, מסרנו לו את הטלפון וגם עדכון קצר, והמשכנו דרומה.

"למחרת, בקריה, ירדנו למקלט באחת האזעקות. יש שם שני חדרונים של המאבטחים, שבאחד מהם ראש הממשלה היה. הוא ביקש מראש הסגל לצאת החוצה, הרים אלי מבט ואמר: 'אתה ישבת אתמול בבית של לפיד?' אמרתי לו שכן, שהוא זה שהנחה אותי למסור ללפיד טלפון אדום כדי שאוכל לעדכן אותו, שזה לא קרה בחשאי אלא לאור יום, ועם נהג ומזכירה, בדרך לעזה, והוא ענה לי 'בסדר' - ובזה זה נגמר.

"מתישהו בפברואר-מארס 2023 רה"מ התחיל להאמין שהכל אישי נגדו, שכולם חותרים תחתיו". גיל ונתניהו, צילום: קובי גדעון/לע"מ

"שיתפתי בעניין הזה שלושה אנשים: את אשתי, לירון, ועוד שני אנשים שקרובים אלי מתוקף תפקידי. זה היה חריג, ואין לי מושג אם מישהו עקב אחריי, או אחרי לפיד, או שמאבטחים דיברו - אבל עובדה שמישהו דיווח. אחרי שזה פורסם, כעבור כמה חודשים, ביקשתי אני לדבר איתו. אמרתי לו שמישהו מחפש אותי. הצעתי לו ללכת למכון פוליגרף שהוא יבחר, כדי שיהיה ברור ששום דבר לא יצא ממני. הבהרתי שאם יתברר ששיקרתי, אפרוש באותו היום. אבל אם יתברר שצדקתי, אני מצפה להתנצלות ממנו. הוא קם, לחץ את ידי ואמר שהכל בסדר - אבל הבנתי שכבר אין דרך חזרה. מאותו הרגע התחילו לקדם את החלפתי".

הקונספציה

החודשים שקדמו למלחמה היו טעונים מאוד. הממשלה קידמה את המהפכה המשפטית. מערכת הביטחון החלה לאותת שהחוסן הלאומי נפרם ושהאויב מזהה חולשה. המחאה הציבורית התעצמה משבת לשבת, והחלו איומים באי־התייצבות לשירות מילואים. נתניהו, הוא אומר, ידע הכל. הוא קרא את כל המודיעין ושמע את כל ההערכות. גיל גם הקפיד לשקף לו את הדברים בקביעות.

"קרה פה משהו מדהים", הוא אומר, "מצד אחד, נתניהו מודע לאיומים על מדינת ישראל. הוא מדבר עליהם. הוא מצהיר שצריך להעלות את תקציב הביטחון. ומצד שני, הוא מפטר את שר הביטחון".

"לא קרה שרה"מ הנחה אחרת מכל מערכת הביטחון בשיחת טלפון קצרה. אבל נניח שהיו מעירים אותו, אני סבור שהוא היה מגבה את ההחלטות ומבקש לקיים הערכת מצב נוספת בבוקר. אה, והוא היה מורה להימנע ממיס־קלקולציה, כפי שהוא עשה תמיד"

מה הוא אמר לך?

"היו עשרות שיחות, אולי מאות. ניסיתי לשנות נרטיבים, להסביר לו שאדם בן 52 הוא לא סרבן מילואים, אלא מתנדב שהחליט לסיים את התנדבותו כי הוא מרגיש שהמדינה הפרה כלפיו את חוזה האמון".

ולתוך כל זה מתחילים להגיע מכתבי האזהרה. למשל, ארבעת המכתבים של מי שכיהן כרח"ט מחקר, עמית סער. איך הוא הגיב להם?

"היה רגע מסוים - אני לא יודע לשים עליו בדיוק את האצבע, אבל להערכתי מתישהו בפברואר-מארס - שראש הממשלה התחיל להאמין שהכל אישי נגדו. שכולם חותרים תחתיו, ושהצבא הוא חלק מהעניין הזה. אני מניח שהוא חשב שמכתבי האזהרה הם חלק מזה, מאותו ניסיון להפעיל עליו לחץ. הרי הוא אמר את זה בעצמו בראיון בערוץ 14, שהוא חושב שזה מופרז".

המכתבים האלה, כמו שלל האזהרות שבאו לצידם, לא עסקו מפורשות בתקיפה מצד חמאס במתכונת של 7 באוקטובר, אבל הם בהחלט עסקו בשחיקת ההרתעה ובעובדה שהאויבים מרגישים "משוחררים" יותר לפעול נגד ישראל. בתקופה הזאת גם קרו לא מעט אירועים שהיו אמורים להדליק נורת אזהרה: פיגוע כושל של חיזבאללה בצומת מגידו (המטען עצמו התפוצץ); ניסיון שסוכל לחסל את שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון (המטען עצמו התפוצץ בפארק הירקון); הקמת אוהל על ידי חיזבאללה בצפון; פיגועים ביהודה ושומרון שאושרו והוכוונו בידי מפקדת חמאס בעזה. ראש שב"כ בר המליץ לפעול בעזה, וסורב. הרמטכ"ל הלוי המליץ להגיב בלבנון בגלוי כדי לרסן את חיזבאללה. נתניהו סירב, ואישר רק תגובה חשאית - מתחת לסף ההסלמה.

"נתניהו אמר אז מפורשות שמה שחשוב לו זה הנורמליזציה (עם סעודיה; י"ל). הוא האמין שאם העולם הערבי יתקרב לישראל, זה יביא את הפלסטינים. אלה המשקפיים שדרכם הוא ראה את המציאות. וכשכבר עלו דברים, לכל אחד מהם היה הסבר. ממילא הוא חשב שהכל נועד להשפיע עליו בענייני החקיקה, ושהמערכת סתם מנפחת דברים. זה לא הצטבר אצלו לערימה".

כמה היינו קרובים להסכם עם סעודיה?

"אני לא מתכוון להיכנס לפרטים, זה נושא רגיש. רק אגיד שאני חושב שהיינו יותר קרובים מכפי שמעריכים - למרות שאנחנו רק צלע אחת מתוך שלוש, היו גם את הסעודים והאמריקנים. בהתחלה נתניהו רצה לנהל את זה באופן מאוד מצומצם, ואני התעקשתי מולו להכניס לתהליך את צה"ל ואת שר הביטחון, וזה אכן קרה".

למה שהוא ירצה למדר אותם? חשדנות? קרדיט?

"אני לא יודע, וזה גם לא משנה. אי אפשר לנהל תהליך כזה רק עם המוסד והמל"ל. זה לא רציני. שר הביטחון והצבא הם שחקנים חשובים, והם ממילא יידעו על כך".

הפרד ומשול

גיל היה עד מקרוב, לעיתים כליא־ברק אנושי, למתיחות שנצברה והתעצמה בין נתניהו לראשי מערכת הביטחון. הוא מספר על פגישות ושיחות רבות, שחלקן היו קשות. נתניהו האשים אותם בפוליטיזציה וטען שהם פועלים במכוון כדי לטרפד את החקיקה. הם השיבו לו שהם שומרים על הביטחון. גיל אומר שלנתניהו הוצגו בקביעות הפערים במוכנות ובכשירות. דיברו על מספרים של מטוסים, של טייסים. דיברו על ניסיון מכוון לתקוע טריז בין טייסים למכונאים. דיברו על כך שהאויב רואה ושומע, ועלול לנצל את המצב.

"נתניהו כל הזמן היה אומר שאלה כמה מיליארדרים שמתדלקים את המחאה ומשחקים בראש של האנשים. אמרתי לו 'ראש הממשלה, אלה לא כמה מיליארדרים, אלא עשרות אלפים, והאנשים האלה הם חלק מהקרם דה לה קרם של החברה הישראלית. זה הסטארט־אפ ניישן. זה הסייבר שאתה כל כך מתגאה בו. אלה לא כמה חתרנים'. לפעמים הרגשתי שהוא לא באמת היה קשוב".

הוא הפסיק להקשיב לראשי מערכת הביטחון?

"לא, הוא תמיד הקשיב, אבל הוא פגש אותם בנפרד. היו לו שיחות עם כולם, אבל בנפרד. הוא סירב להיפגש איתם ביחד, והיה ברור שהוא כבר עמוק בתוך התחושה שזה הכל נגדו, שזה פוליטי, שזה לא מקצועי".

"הביאו לנתניהו מכתב מהרמטכ"ל, והוא שייך אותו לקפלן". ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, צילום: קוקו

ערב העברת החוק על צמצום עילת הסבירות, ביולי 2023, הרמטכ"ל ביקש להיפגש עם נתניהו. בסיום הפגישה נתניהו ביקש ממנו להיפגש עם אריה דרעי ועם יריב לוין. "אני לא יודע אם הוא באמת רצה להשפיע עליהם ולרכך את החקיקה, או רק להיראות בעיני הרמטכ"ל כמי שמנסה להשפיע עליהם".

"נתניהו כל הזמן היה אומר שאלה כמה מיליארדרים שמתדלקים את המחאה ומשחקים בראש של האנשים. אמרתי לו 'אלה לא כמה מיליארדרים, אלא עשרות אלפים, והאנשים האלה הם חלק מהקרם דה לה קרם של החברה הישראלית. זה הסייבר שאתה כל כך מתגאה בו'. לפעמים הרגשתי שהוא לא באמת היה קשוב"

הלוי ביקש להיפגש עם נתניהו שוב. נקבעה פגישה ליום ראשון. "במהלך כל השבת היינו בטלפון האדום. דיברנו מספרים. איקס מתוך וואי לא בכשירות, ומה המשמעות של זה לגבי קצב התקיפות אם נידרש להילחם. נתונים שאי אפשר להתעלם מהם. ביום ראשון נתניהו אושפז, והפגישה עם הרצי נדחתה. הרצי ביקש ממני להעביר לו מסמך שעיקריו היו שהאויב מזהה את החולשה שלנו, שהוא מזהה שיש התרופפות בדבק שמחבר את החברה הישראלית.

"ב־20:00 בערב אני מגיע אל נתניהו לבית החולים. הוא קורא את המכתב של הרצי, והוא משייך אותו לקפלן. שם הוא נמצא בתודעה. ואז רונן מדבר איתו בטלפון האדום שלי, שיחה לא קצרה, שבה הוא אומר לו שזה קו פרשת המים".

הוא מוסר לו "התרעה למלחמה", אלה המילים שבהן רונן בר משתמש.

"נכון. הוא אומר לו שזאת התרעה למלחמה, אבל שזאת לא התרעה רגילה שיש לה זמן ומקום, אלא התרעה שהוא לא יודע להגיד מתי, איפה ואיך - אבל שיש פה זעזוע מאוד גדול שמשפיע על הביטחון הלאומי".

איך נתניהו מגיב לזה?

"לא באופן מיוחד. הוא גם היה חלש, אחרי פרוצדורה רפואית".

אשאל אחרת: איך אמור להגיב ראש ממשלה, כל ראש ממשלה, כשהוא מקבל התרעה למלחמה? הרי זה דבר חסר תקדים.

"הציפייה היא שראש הממשלה יכנס מייד דיון. לראות תמונה רחבה, לבדוק מה קרה בחודשים האלה, לעבור זירה־זירה ולראות מה עברנו בה, להורות לקרוא שוב את המודיעין הגולמי ולראות אם הבנו אותו נכון. נתניהו סירב לעשות את זה. לשמוע את כולם. לא בנפרד, ביחד. הצעתי לו כמה פעמים לשבת עם שלושת ראשי הארגונים. פעם אחת הוא שקל את זה, וסירב. אמרתי לו שזה לא פוליטי. הוא לא רצה".

זה היה מעיר מישהו מהקונספציה?

"מה שחשוב זה המדיניות. כיישום של תפיסת הביטחון הלאומית, כתובה או לא כתובה, שיש לה כמה יסודות - ביטחוני, כלכלי, חברתי, מדיני - שתכליתם להביא לאזרחי המדינה חוסן ושגשוג. אין מדינה בעולם שיוצאת למלחמה על כל דבר קטן. לא כולם כמו איתמר בן גביר והפוליטיקאים של עוצמה יהודית, שרואים כל בעיה כמסמר רק משום שיש להם פטיש ביד. אגב, בגלל זה ראש הממשלה נמנע מלהביא לא מעט דברים לקבינט - כי הכל היה דולף משם והדיונים לא תמיד רציניים. בתחילת הדרך הוא גם היה אומר לבן גביר 'אתה לא מבין בדברים האלה'.

"המדיניות של מדינת ישראל היא שלא על כל דבר יוצאים למלחמה. האם זה השפיע? האם חלק מהאנשים בדרג הביטחוני התאהבו בזה, והפכו את זה לחלק מהאג'נדה שלהם שבכל מחיר לא צריך לצאת למלחמה? היו גם כאלה. אבל זאת היתה המדיניות. וכשאתה מחבר את זה להונאה שחמאס יצר, שהוא שמר על איפוק וגרם לנו לחשוב שהוא מורתע, זה יצר קונספציה. ובתוך הסיפור הזה כל המערכת היתה, עם חשש קבוע למיס־קלקולציה".

תסביר.

"דובר על זה הרבה לפני 7 באוקטובר. חמאס חשד שאנחנו מתכננים מהלך, והיה חשש שהוא יפרש כל פעולה חריגה שלנו כהכנה למהלך הזה ויקדים לתקוף. ולכן הרבה מההחלטות שהתקבלו נועדו כדי לא לתת לחמאס תירוץ לפעול. זה היה על השולחן כל הזמן. זה היה חלק מהפוליסי".

"הציפייה היא שרה"מ יכנס דיון. לראות תמונה רחבה, לעבור זירה־זירה ולראות מה עברנו בה, להורות לקרוא שוב את המודיעין הגולמי ולראות אם הבנו אותו נכון. נתניהו סירב לעשות את זה. לשמוע את כולם. לא בנפרד, ביחד. אמרתי לו שזה לא פוליטי. הוא לא רצה"

נתניהו טוען שגורמי הביטחון המליצו והוא רק אישר. הם טוענים שזאת היתה המדיניות שלו ושהם ביצעו. מה האמת?

"הסטארט־אפ הזה של להפריד בין מנהיגות לאחריות הוא הזוי. אענה על זה מהעולם שאני מכיר: אני מפקד דובדבן, ומחליט בתכנון המבצעי ללכת ממקום מסוים למרות שהכפופים לי המליצו אחרת, והמבצע נכשל. אני אחראי. סיטואציה שנייה: אני מקבל את דעת המפקדים תחתיי ומשנה את התוכנית, והמבצע נכשל. אני אחראי. לכן אני לא מבין את הדיון פה. אתה מנהיג. אם זאת היתה החלטה שלך, והצלחת או נכשלת - זה שלך. ואם הלכת בדרך שאחרים המליצו ונכשלת - זה שלך. ההחלטה שלך והאחריות שלך. זה דיון עקר".

"החלטתי לדבר בגלל הניסיון להשחיר אותם - ואני קובע חד-משמעית: לא היתה בגידה". רונן בר והרצי הלוי, צילום: דובר צה"ל

היו המלצות לחסל את ראשי חמאס?

"מעת לעת היו המלצות לביצוע פעולות התקפיות רועשות שלא אושרו על ידי ראש הממשלה. רונן בר הציג כמעט בכל פגישה איפה נמצא שב"כ בסטטוס של המעקב וההפללה אחרי סינוואר ודף. הוא הציג סרטי מעקבים אחריהם, פערים מודיעיניים שקיימים. המליץ מה נכון לדעתו לעשות. יותר מפעם אחת הוא המליץ לפעול. וגם הרצי המליץ, בהקשרי לבנון.

"לפחות שלוש פעמים אני זוכר שרונן המליץ לחסל בעזה פעילים שמכווינים טרור ליהודה ושומרון, ולהכין תרחישים שמגיעים עד כדי סיכול של סינוואר ודף. ההמלצות האלה לא מומשו, ושוב - בגלל המדיניות. נאמר שיש. חשש שזה יוביל להסלמה. שזה לא הזמן לסבב לחימה. שהנורמליזציה בפתח".

"לפחות שלוש פעמים אני זוכר שרונן בר המליץ לחסל בעזה פעילים שמכווינים טרור ליהודה ושומרון, ולהכין תרחישים שמגיעים עד כדי סיכול של סינוואר ודף. ההמלצות האלה לא מומשו, ושוב - בגלל המדיניות"

נתניהו אומר שרונן בר משקר. אשאל שוב: היו המלצות לחסל בעזה?

"אני לא שופט. באתי לשים את העובדות. התשובה היא כן, עם שלושה סימני קריאה. האם היה נכון לעשות את זה? אני לא יודע. האם זכותו של ראש הממשלה לא לקבל את ההמלצה? כן. למה באים ומשחירים עכשיו את ראשי הארגונים? זאת אחת הסיבות שגרמו לי לצאת ולדבר כדי להגיד מה היה באמת. כי לא יכול להיות שמביאים חצאי מסמכים למבקר המדינה ומשתמשים בהם בכנסת, למרות שהם לא מבטאים את המציאות".

שיקרו למבקר המדינה?

"השורות שהוצגו למבקר המדינה הן אמיתיות, אבל הן לא כל הפסקאות ולא המסמכים בכללותם. זה כמו שאני אראה לך חדק של פיל, ולא תראה שיש פיל בחדר. הייתי גאה אם ראש הממשלה היה אומר 'אני החלטתי לא לעשות את זה כי ראיתי אינטרסים לאומיים־מדיניים רחבים יותר'. זה לגיטימי. מה שלא לגיטימי זה לקחת מציאות ולסובב אותה כדי להשחיר את ראשי הארגונים.

"זה קו שבר לקרוא לראש שב"כ 'פושע'. ראש שב"כ, הרמטכ"ל, גם ראש אמ"ן - אפשר לדון אותם בהקשר של התקלות והכישלונות, אבל אי אפשר להאשים אותם בבגידה. אני קובע חד־משמעית: לא היתה בגידה. מי שיש לו כזאת טענה - נא יביא ראיות ויוכיח אותה. אם הוא לא מצליח להוכיח אותה - הוא מועל בתפקידו, פורם ומחבל במארג החברתי של מדינת ישראל".

"המסמך שהוא קיבל משקף חלק מהאמת, אבל לא את כולה". מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, צילום: אורן בן חקון

בלשכת ראש הממשלה עודדו את תיאוריית הבגידה?

"מדי פעם אולי מישהו זרק את זה. לא שמעתי את ראש הממשלה מדבר על כך בצורה ישירה".

אז מאיפה זה צץ?

"זה מאפשר לאנשים להסביר למה לדרג המדיני אין אחריות, כי הדרג הביטחוני בגד. אם יש בגידה של דרג ביטחוני, אם היה פוטש, אז לדרג המדיני אין גרם של אחריות. הרי ראש הממשלה הוביל כאן מדיניות, ויש לו אחריות, אבל ברגע שאתה אומר שיש בגידה, ומהדהד אותה, אתה מנתק את הדרג המדיני מהאירוע של 7 באוקטובר. זה קרה כי בגדו, רצו להפיל את הממשלה, בגדו בממשלה ובראש הממשלה. זה קל. הרי טלי גוטליב, שמהדהדת את הבגידה הזאת, מחזיקה בהרבה מודיעין ובנגישות, ואני כמובן ציני. מה נהיה מאיתנו? יושבת מישהי, צועקת כל היום, והיא שמש העמים".

מה קרה ב-06:12

בליל 7 באוקטובר גיל ישן בביתו. ב־06:12 בבוקר העיר אותו רל"ש ראש שב"כ בשיחת ווטסאפ וביקש ממנו להתחבר לטלפון האדום. גיל שאל אם אפשר לקיים את השיחה בווטסאפ, ונענה שלא. הוא שאל במה מדובר, ונענה במילה אחת: "דרום".

כעבור חמש דקות הרל"ש התקשר שוב. "ב־06:17 הוא התקשר לטלפון האדום. דיברנו חמש דקות, והוא אמר לי שהושמשו סימים חריגים, אבל זה קרה בעבר. שיש ירידה של חלק מהבכירים לתת־הקרקע, אבל חלק לא, כולל סינוואר. ושגם הג'יהאד האסלאמי שואל את חמאס מה קורה, אם יש משהו, ושחמאס לא עונים להם. הוא הוסיף שבהמשך תתקיים הערכת מצב, ושראש שב"כ הנחה להוריד צוות טקילה לדרום.

"השבתי לו שאדבר עם רל"ש הרמטכ"ל. עברו כמה דקות עד שהצלחנו לדבר, ומייד בתחילת השיחה שלנו התחיל הירי. שנינו הבנו מייד שיש פה משהו חריג. ניתקתי, הרמתי טלפון לנתניהו ואמרתי לו: 'ראש הממשלה, אנחנו במלחמה. יש ירי נרחב מאוד של חמאס עד אזור השרון'. הוספתי שאני מחבר את זה למודיעין שקיבלתי לפני כמה דקות שחמאס יצא במתקפת פתע רחבה מאוד, שאאסוף נתונים ואחזור אליו. זאת היתה שיחה של פחות מדקה".

מה הוא ענה לך?

"אני לא מצפה שהוא יענה לי. היה ברור לי ולו שזאת תכלית השיחה. מי שחושב שהוא ייתן שם הנחיות לא מבין את האירוע.

"כשסיימנו עשיתי כמה טלפונים. בינתיים ביקשתי שיחברו לי את ראש הממשלה באדום. זה תהליך שלוקח כמה דקות. לראש הממשלה אין טלפון אדום לידו. ב־06:40 הלשכה שלי מחברת לי אותו באדום, ואני מנהל איתו את השיחה המפורסמת. אני נותן לו דוח של מה שאני מבין, ואני אומר לו שאני מתארגן לצאת לקריה. ב־07:02 יצאתי מהבית, ואחרי כמה דקות הגעתי לקריה ובדרך הזעקתי את הצוות שלי".

"המסמך למבקר המדינה משקף חלק מהאמת, אבל לא את כל האמת". מתחם הנובה ב־7 באוקטובר, צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים

מאשימים את הרמטכ"ל ואת ראש שב"כ שלא התקשרו לנתניהו ישירות כדי לעדכן אותו.

"אין דבר כזה שמתקשרים אליו. ראש ארגון לא מתקשר ישירות לראש הממשלה. רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש מוסד - הכל עובר דרך המזכיר הצבאי. זה מינהל תקין. המזכיר הצבאי צריך גם להבין במה מדובר. הוא צריך להכין את הדבר הזה. לפעמים ראש שב"כ רוצה למסור התרעה למשהו, והמזכ"צ צריך לבדוק אם אולי ראש המוסד רואה את זה אחרת. ולכן הנוהל הוא שראש ארגון מבקש לדבר עם ראש הממשלה. שואלים באיזה נושא, מבררים רגע, ואז מחברים את ראש הממשלה".

היו צריכים להתקשר אליך?

"יש שני צירים - מודיעין זורם ומפקדים מדברים. לציר המודיעיני יש נהלים וצינורות שבהם עובר המידע. כל המודיעין שהיה בלשכות הבכירים עבר במאגרי המידע הרלוונטיים, וגם בקבוצות הווטסאפ של הטלפון האדום, ללשכת ראש הממשלה. קיבלו אצלנו את כל הידיעות שנצברו במהלך הלילה. מי שאומר שהסתירו מידע - משקר".

ב־3:55 מעירים את העוזר שלך לענייני מודיעין.

"מרימים לו טלפון מהחמ"ל המודיעיני, כדי שישים לב להודעה שיש לה כמה רכיבים: שהושמשו סימים חשודים ברצועת עזה, אבל שאין מדובר במשהו חריג, כי זה קרה בעבר; שכרגע מזוהים דפוסי שגרה בחמאס; ושתתקיים הערכת מצב נוספת בבוקר. העוזר המודיעיני, קצין מקצועי, ספקן ורציני, קורא את זה ואומר לעצמו שאם כתוב שם שלוש פעמים 'שגרה' ו'לא חריג', ושאם תהיה הערכת מצב רק בבוקר - אז זה גם לא דחוף. ולכן הוא מקבל החלטה לא להעיר אותי. האם זה לגיטימי? אני חושב שבנתונים האלה, כן. אם הוא היה מעיר אותי, האם הייתי מעיר את ראש הממשלה? אני לא יודע".

מה היו דפוסי ההתקשרות שלך עם ראש הממשלה?

"אם יש משהו חשוב שהוא צריך לאשר, שחשוב שיידע, אני מעיר אותו. גם במקרי עבר שבהם היו בעזה אירועים דומים לא דיווחו בזמן אמת, כי חשבו שמדובר בתרגיל, ואכן זה היה תרגיל. בפעם הזאת ההונאה הצליחה והמערכת כשלה".

עובדה שבשלב מסוים רונן בר מחליט לשלוח דרומה צוות טקילה. כלומר, הוא כן רואה בזה משהו חריג.

"ולכן הוא גם הנחה להעיר אותי. זה קורה בסוף הערכת המצב שלו, ב־5:30. הרל"ש שלו עסוק בדברים אחרים, ומתקשר אלי רק כעבור 42 דקות. אבל הנחיה של רונן בר להעיר אותי ניתנה".

נתניהו טוען שלוּ העירו אותו, הוא היה נותן הנחיות שהיו משנות את התמונה. היית לידו בלא מעט סיטואציות דומות. אי פעם קרה שהוא נתן הנחיות שסותרות את מה שחשבו או אמרו ראשי צה"ל ושב"כ?

"לא קרה שראש הממשלה הנחה אחרת מכל מערכת הביטחון בשיחת טלפון קצרה. אבל בוא נניח שהיו מעירים אותו: הוא היה שומע מכל ראשי הארגונים שזאת הפרשנות המבצעית של המודיעין, שיש פה סימנים חריגים אבל שזה לא הולך להסלמה, ושהם הורו להגביר ערנות. אני סבור שהוא היה מגבה את ההחלטות ומבקש לקיים הערכת מצב נוספת בבוקר. אה, והוא היה מורה להימנע ממיס-קלקולציה, כפי שהוא עשה תמיד".

לפי הדיווח של ראש הממשלה, הוא הגיע לקריה רק ב־08:30. מלחמה, בלגן - למה זה לוקח לו שעתיים?

"אני לא יודע. תשאל אותו".

טוענים שהוא לא תפקד בשעות האלה, ובכל הימים הראשונים.

"אני לא פסיכולוג, ולא מבצע הערכות לראשי ממשלה על תפקודם. אני מזכיר צבאי שמציג את העובדות בלבד. אפשר לנתח את הלו"ז ולשאול אם הוא תפקד טוב או לא. כל אחד יחליט לעצמו".

אנשי נתניהו טוענים שהרמטכ"ל וראש שב"כ לא תפקדו באותו היום.

"כשם שאני מסרב לתת ציונים לראש הממשלה למרות שהייתי איתו ולידו, אני לא חושב שראוי שאחרים ייתנו ציונים למישהו. שמעתי את טופז לוק מתבטא בנושא. הוא לא ראה את הרמטכ"ל או את ראש שב"כ עד שעות הערב, אז אין לי מושג על מה הוא מדבר. ובכלל, עדיף שכל אחד יבדוק איך הוא תפקד".

נתניהו תוקף את הרמטכ"ל ואת ראש שב"כ על שלא עדכנו אותו בלילה. למה הוא לא דיבר איתם בבוקר, מרגע שהמלחמה פרצה?

"אני לא יודע. הוא לא ביקש".

"הוא ניגש לקצרנית - ושינה בכתב ידו את השעה בסטנוגרמות". ראש הסגל לשעבר צחי ברוורמן עם נתניהו וגיל, צילום: מארק ישראל סלם

קופסה שחורה

בשבועות האחרונים היו שלל פרסומים על שיחות אזהרה שנתניהו קיבל כביכול מגורמים זרים - מנהיג האמירויות מוחמד בן זאיד וראש המודיעין המצרי עבאס כאמל. גיל אומר שהוא לא מכיר את המקרים האלה, שביום שבו התקיימה השיחה המדוברת עם בן זאיד הוא לא היה בלשכה, ושאין לו מושג אם שיחה כזאת התקיימה בהיעדרו.

יכול להיות ששיחה כזאת התקיימה שלא בידיעתך?

"אני לא יודע. יכול להיות".

זה תקין שתתקיים שיחה כזאת בלי נוכחות או ידיעה של מזכיר צבאי?

"לטעמי לא. לשיחות כאלה יש השלכות ביטחוניות שגם ראשי הארגונים צריכים להכיר. אבל היו אירועים שלא הכרתי. למשל, ראש הממשלה פגש את עופר וינטר או את יצחק בריק בנושאים צבאיים ללא ידיעתי".

היתה התרעה מצרית?

"אני לא מכיר, אבל בוא נדבר על עובדות: מטוס של המודיעין המצרי נחת בארץ והיה כאן קצת יותר מ־60 דקות. זאת עובדה. מטוס כזה לא מגיע סתם. או שמישהו הגיע עליו כדי להיפגש עם מישהו, או שמישהו הגיע עליו כדי למסור משהו - מֶסר, מעטפה. מישהו נפגש עם מישהו, או קיבל משהו, ולא דיווח על כך. ואם זה קרה - ונראה שזה קרה - זה היה חייב להיות מדווח. ומי שנפגש או קיבל מסתיר את זה גם היום. וזאת עוד סיבה למה צריך לחקור: כי משהו היה כאן, ואת האמת חובה לברר. אני מקווה שהיא תתגלה בסוף".

"מטוס של המודיעין המצרי נחת בארץ והיה כאן קצת יותר מ־60 דקות. זאת עובדה. או שמישהו הגיע עליו כדי להיפגש עם מישהו, או שמישהו הגיע עליו כדי למסור משהו - מֶסר, מעטפה. מישהו נפגש עם מישהו, או קיבל משהו, ולא דיווח על כך"

שבועיים לתוך המלחמה, גיל מבין שמקורבי נתניהו מבצעים "איסוף חומרים לא מידתי", כהגדרתו. "איסוף של סטנוגרמות (פרוטוקולים ורישומים שנאספו), בעיקר מתקופת ממשלת בנט־לפיד. זה משהו שלא פורסם עד כה. האיסוף היה אינטנסיבי, והחלטתי לפנות ליועצת המשפטית לממשלה. אמרתי לה שאנחנו במלחמה, ושאני לא מחפש אשמים וגם לא רוצה שזה יהיה אישי. ביקשתי שתחדד את ההנחיות של מה מותר ואסור לעשות עם סטנוגרמות. וכך היה".

מי אסף?

"דיווחו לי, וגם ראיתי את ראש הסגל הולך עם ערימות של מסמכים. ולכן היועמ"שית חידדה את ההנחיות. לכולם היה ברור".

"אם התקיימה שיחה בין נתניהו למנהיג האמירויות ללא ידיעתי, לטעמי זה לא תקין". אבי גיל כמזכיר הצבאי, צילום: גדעון מרקוביץ'

מה קורה בינואר?

"אנחנו בין שני דיונים, ונכנסת אלי אחת הקצרניות, סוגרת את הדלת, ומספרת לי שראש הסגל ביקש ממנה את הסטנוגרמה של השיחה שקיימתי עם ראש הממשלה ב־7 באוקטובר ב־06:40, וביקש ממנה לשנות את השעה כאילו השיחה הזאת התקיימה ב־06:29 בבוקר. היא עונה לו שזאת טעות, ושהשיחה היתה ב־06:40, והוא משיב לה שהוא היה על השיחה ושהשעה האמיתית היתה 06:29. והיא ממשיכה ומקשה, ואומרת לו שיש חתימה דיגיטלית שמראה ששעת השיחה היתה 06:40, והוא אומר לה 'שמעת מה אמרתי?', לוקח את הטוש הכחול שלו ופשוט מסמן על הסטנוגרמה '06:29'. מייד אחר כך היא מגיעה אלי ומספרת לי".

מה אתה עושה?

"לוקח פתק וכותב בכתב יד ליועצת המשפטית לממשלה. אני מוסיף שאין לי מושג למה זה נעשה, אבל שזה פלילי. אני מזכיר שזה קורה כמה חודשים אחרי שההנחיות חודדו, כלומר, ראש הסגל יודע שהוא עושה משהו שאסור לו".

אתה יכול להעריך למה הוא עשה את זה?

"קודם כל, מדובר בדפוס פעולה עברייני של אנשים שחושבים שמותר להם הכל, וראש הסגל התנהג כמו מישהו שמותר לו הכל. יכול להיות שכבר אז הם עבדו על הנרטיב שרואים היום, שראש הממשלה היה היחידי שתפקד כשהתחיל הבלגן, כי עובדה שכבר בשנייה הראשונה הוא נתן את כל ההנחיות. זה תרחיש חמור, אבל סביר. ויש עוד תרחיש, שהוא חמור מאוד".

שהוא?

"הרי עברו 11 דקות בין השיחה הראשונה לשנייה, שבמהלכן אני מקבל מודיעין ומידע שלא היה לי בשיחה הראשונה, מודיעין ומידע שאני מעביר לראש הממשלה בשיחה השנייה. ואם הם יוכיחו שהמודיעין והמידע הזה היה קיים כבר ב־06:29 - זה אומר שכבר אז היה מי שידע מה הולך לקרות. כלומר, היתה בגידה".

גיל דיווח על האירועים האלה בזמן אמת. הם פורסמו רק לאחר שפרש. מאז, מישהו מקפיד לשחק בערך הוויקיפדיה שלו ולפרסם פרטים שגויים בפרשה. למשל, שהמשטרה קבעה שלא היה זיוף. "זיוף היה, ראש הסגל זייף סטנוגרמה אחרי שקיבל כרטיס צהוב. זאת עובדה".

אנחנו צריכים להניח שיש עוד סטנוגרמות שזויפו?

"כל ועדת חקירה שתקום צריכה להתעקש לקבל את ההקלטות המלאות, ולא את התמלולים, כי אני לא יודע מה שונה. הייתי מצפה גם ממבקר המדינה לעשות את זה, ולא להסתמך על מקטעי סטנוגרמות שמסר לו ראש הממשלה".

נתניהו טוען שהמסמך שהגיש למבקר המדינה הוא האמת המלאה.

"המסמך למבקר המדינה לא משקף את מה שהיה באמת. זה חלק מהאמת, אבל לא כל האמת".

להערכתך, נתניהו ידע?

"קשה לי להאמין שלא, וגם אם לא - זה חמור מאוד. נרטיבים לא נולדים משום מקום. מישהו אחראי להם, מישהו מאשר אותם. כנראה היה דיון, והיה חשוב למישהו שזה יקרה, שישנו את שעת השיחה. אבל בוא נניח שהוא לא ידע: אחרי שדיווחתי הוא ידע - מה הוא עשה עם זה? כלום".

"נרטיבים לא נולדים משום מקום. מישהו אחראי להם, מישהו מאשר אותם. כנראה היה דיון, והיה חשוב למישהו שזה יקרה, שישנו את שעת השיחה. אבל בוא נניח שהוא לא ידע: אחרי שדיווחתי הוא ידע - מה הוא עשה עם זה? כלום"

גיל מסרב להתייחס לשאלה ממתי התחילו לעסוק בלשכת נתניהו בנרטיבים, ולסמן אחראים. בצה"ל מסתובב סיפור על כך שכבר ביום השני למלחמה, ב־8 באוקטובר, התגודדו כמה מיועציו הקרובים של ראש הממשלה בחדרון בבור בקריה ועסקו בנושא - כולל עיסוק בשמות של בכירים במערכת הביטחון. הם לא ידעו שכל מה שנאמר בחדר הוקלט. "אין תגובה", הוא אומר.

אחריות

גיל היה לצידו של נתניהו בחודשים הראשונים למלחמה, עד שפרש בחודש מאי. הוא היה עד לכל המהלכים, לכל הדילמות, לכל ההחלטות. כשנדרש לשאלה אם נתניהו היסס כפי שטוענים מתנגדיו, או שהיה החלטי כפי שטוענים תומכיו, הוא מחייך: "זה שיח שטוב לטיקטוק", הוא אומר. "השיח הזה של 'הוריתי' ו'הנחיתי' הוא מגוחך ורחוק מהמציאות, וטוב שכך. אני רוצה ראש ממשלה שחושב שבע פעמים לפני שהוא יוצא לתקיפה או שולח חיילים לקרב, ואני רוצה שראש הממשלה הזה יידע לקיים תהליכי חשיבה וקבלת החלטות, ושיידע לקבל את ההחלטה הנכונה בסופו של דבר. שלושת ראשי הממשלה שעבדתי איתם חשבו ובדקו והתייעצו והיססו ובדקו שוב, ואז החליטו. ואני אומר שוב - וטוב שכך".

האם גנץ ואיזנקוט תרמו לקבינט המלחמה - או הזיקו, כפי שטוענים היום בסביבת נתניהו?

"תרומתם בלתי ניתנת לכימות. היה להם ערך בלתי רגיל. ואגיד יותר: זה היה מאוד לנוח לראש הממשלה, כי הם איזנו, כי הם מנוסים, כי הם עזרו לו לחשוב ולקבל החלטות. הפומפוזיות הזאת של 'עשינו' ו'החלטנו' היא טובה לבייס. בפועל, הרגשתי שנתניהו מעריך מאוד את מה שהם הביאו לו, ועובדה שפעמים רבות הוא קיבל את דעתם".

"תרומתם בלתי ניתנת לכימות. היה להם ערך בלתי רגיל. זה היה מאוד נוח לרה"מ". איזנקוט וגנץ, צילום: אורן בן חקון

גיל היה זה שקיבל את הטלפון על נפילת בנו של איזנקוט, גל, בהיתקלות בעזה בתחילת דצמבר 2023. הוא היה עם ראש הממשלה בפיקוד הצפון, בלשכת האלוף, ונכנס לעדכן אותו. נתניהו, הוא מספר, קיבל את הבשורה קשה: "הוא נסוג כמה צעדים והתיישב. הודעות על נפגעים הן תמיד החלק הכי קשה בתפקיד. במקרה הזה, בגלל הקשר האישי, זה היה קשה במיוחד".

גנץ ואיזנקוט טענו שאחרי עסקת החטופים הראשונה בנובמבר 2023, שבה שוחררו נשים וילדים, טורפדו עסקאות חטופים נוספות מסיבות פוליטיות.

"ראש ממשלה מתנהל בתוך משולש: בקודקוד אחד יש את האינטרס הלאומי, בשני את האינטרס הפוליטי ובשלישי את האינטרס האישי. נתניהו הצליח להעביר בשיניים את העסקה הראשונה. אני סייעתי לשכנע את השרים סמוטריץ', סופר וסטרוק. הם חששו שאחרי העסקה ישראל לא תחזור למלחמה, ואני אמרתי להם שאם זה יקרה - אתפטר. אחרי העסקה הזאת ראש הממשלה הבין שאין לו רוב בממשלה, ותהליכים נעצרו".

זאת אומרת שאפשר היה להביא יותר חטופים חיים מוקדם יותר.

"חד־משמעית כן. אפשר היה ללכת לעוד עסקה, ולסמוך על חמאס שיפר אותה וייתן לנו תירוץ לחזור למלחמה. היה אפילו מסמך מוכן שנתניהו הנחה אותי להציג לשרים ולקבינט. ואז נכנס אליו סמוטריץ', ואמר לו שאם הוא עושה עסקה - לא תהיה לו ממשלה. ראש הממשלה הנחה אותי לא להציג את המסמך, והעסקה נגנזה. לגיטימי? לא לגיטימי? אפשר להתווכח, אבל זאת המציאות. זאת פוליטיקה".

לתחושתך, היתה הרבה פוליטיקה בניהול המלחמה?

"ברור, מלא פוליטיקה. קח את הסיוע ההומניטרי. הרי אנחנו אומרים שאנחנו שומרים על הומניות, שלא פוגעים בחפים מפשע. עזוב הצהרות של שרים שגרמו לנו נזק עצום בעולם. משטרת ישראל היתה אמורה לאבטח את המכליות ואת המשאיות שהובילו את האספקה לעזה - אבל עובדה שהצליחו לחבל בהן פעם אחר פעם, בתמיכת השר לביטחון לאומי. וזאת רק דוגמה. הפוליטיקה כל הזמן היתה שם. נכון שזה היה תמיד, אבל פה יותר מתמיד".

"חד־משמעית - אפשר היה ללכת לעוד עסקה". הפגנות להשבת החטופים, צילום: הרצי שפירא

כשפורסמה פרשת קטארגייט, אחרי שכבר לא היית בתפקיד, הופתעת?

"לא הכרתי את הדברים. בשחזור לאחור נזכרתי שבזמן אמת, דיברתי עם ראש אגף אסטרטגיה בצה"ל על כך שזה מוזר שפתאום הופיעו כל מיני פרסומים על המצרים שמפירים את הסכם השלום ומטרפדים עסקאות חטופים. זה היה מוזר, ותהינו למי יש אינטרס כזה. אבל הייתי עסוק במלחמה".

וכששמעת בדיעבד?

"אני לא רוצה לדבר לגופם של אנשים, אבל בלשכת ראש הממשלה היו תופעות לא סבירות. עניין הסיווג, למשל, או הניסיון של אנשים להיכנס לדיונים מסווגים. היו לא מעט ניסיונות כאלה שעמדתי על הרגליים האחוריות כדי למנוע".

כי לא היה להם סיווג?

"כי חשבתי שיש מקומות שבהם מי שלא צריך להיות - שלא יהיה. אין שום סיבה שכל הפמליה של ראש הממשלה תרד לבור של חיל האוויר. זה מפריע, ואין להם מה לעשות שם".

"משטרת ישראל היתה אמורה לאבטח את המכליות ואת המשאיות שהובילו את האספקה לעזה - אבל עובדה שהצליחו לחבל בהן פעם אחר פעם, בתמיכת השר לביטחון לאומי. וזאת רק דוגמה. הפוליטיקה כל הזמן היתה שם. נכון שזה היה תמיד, אבל פה יותר מתמיד"

מתוארת מעורבות חריגה של משפחת נתניהו בענייני המדינה. זה קרה גם מולך?

"בתחילת תפקידי יאיר נתניהו ביקש לשוחח איתי. ביקשתי מהעוזרת שלי לבדוק ולטפל. הקפדתי להתרחק מכל זה".

יש טענות שלפיהן רומן גופמן, מחליפך, רואיין על ידי שרה נתניהו.

"יש אנשים שתיארו בגוף ראשון כי רואיינו על ידיה. מה תשובתי תתרום?"

איך יכול להיות שלקח לנתניהו כל כך הרבה זמן להגיע לקיבוצים שנפגעו בעוטף, לניר עוז?

"תשאל אותו".

הצעת לו לבקר שם?

"כן".

לא שאלתי אותך על המילה "אחריות".

"מה יש לשאול?"

ראש הממשלה אחראי ל־7 באוקטובר?

"אתה צריך להחליט. אם אתה לא אחראי לכלום, אז אתה לא אחראי לכלום. לא להישגים, לא למה שלפני ולא למה שאחרי. לכלום. אבל אם אתה אחראי להישגים, לחיסולים, לביפרים - אתה אחראי לכל. מה זה מנהיג? למנהיג יש אחריות, והוא קיבל אותה ברגע שהוא קיבל את התפקיד. זה לא משנה אם קוראים לו נתניהו, בנט, לפיד או איזנקוט. ודאי שיש לו אחריות - לו, ולכל מי שהיה סביבו".

גם לך.

"בוודאי. גם אני הייתי חלק מהמערכת שבה שירתי 35 שנה, והיא כשלה. זה חוזר אלי בלילות, ובוודאי בעשרות מפגשים עם משפחות שכולות. כשסיימתי לכהן כמזכיר הצבאי לראש הממשלה, הציעו לי להתמודד על תפקידים אחרים בצה"ל. שקלתי, ולבסוף החלטתי לפרוש".

אתה מאמין ש־7 באוקטובר ייחקר ויתברר יום אחד?

"אני כבר לא יודע. לא בטוח".

עובדה שזה לא קורה.

"תראה מה קרה בשבוע שעבר, עם המטוס. התפתחה פה תרבות שלא חוקרים ולא מפיקים לקחים וסומכים שיהיה בסדר. זה הכל עוד מאותו הדבר. אנחנו לא לומדים. זאת טרגדיה שתוביל לאסון הבא".

"מגיע לציבור לדעת את האמת". אבי גיל, צילום: מיכה בריקמן

תגובות

מהליכוד נמסר בתגובה: "ראיון זה הוא חלק ממסע התעמולה השקרי והפוליטי נגד רה"מ נתניהו והליכוד, במטרה להפיל את שלטון הימין ולהוביל לממשלת שמאל שתקים מדינה פלסטינית. הנה העובדות:

"רה"מ נתניהו לא קיבל שום התרעה מקדימה לפני 7 באוקטובר על התקפת חמאס מרצועת עזה - כפי שהעידו הנשיא טראמפ, יועצו של הנשיא ביידן ברט מקגורק, ממשלת האמירויות, ממשלת מצרים ואחרים. ההפך הוא הנכון. כפי שמופיע בפרוטוקולים הרשמיים שמסר רה"מ נתניהו למבקר המדינה, ראשי מערכת הביטחון טענו פעם אחר פעם שחמאס מורתע, שפניו להסדרה, ושיש לתת לו הקלות הומיניטריות כדי 'לשמר את השקט'.

"לדוגמה - דוח מודיעיני 31 במאי: 'חמאס מחפש זירות חדשות כדי לשמר את רצועת עזה יציבה'; דוח מודיעיני 23 ביולי: לא מופיע שום תרחיש של הסלמה מרצועת עזה - 'בשלב זה הסכנה הברורה והמיידית להערכתנו בהסלמה היא בדגש על הזירה הלבנונית'; 1 באוקטובר, רח"ט מחקר עמית סער: 'הרצון של סינוואר הוא לחזור לשקט'; 3 באוקטובר, שב"כ כותב לראש הממשלה: 'שקט ביטחוני תמורת הקלות מגלם פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה, ייתכן אף לאורך זמן'.

"רה"מ נתניהו עודכן לראשונה על מתקפת חמאס בשעה 06:29 ב־7 באוקטובר. במהלך הלילה היו אלה שראו בזמן אמת את כל הסימנים המעידים ולא עשו דבר: לא עדכנו את המשטרה, לא את כיתות הכוננות, לא את הקיבוצים, לא את החיילים על הגדר, לא את המבלים במסיבת הנובה ולא את ראש הממשלה. אם רה"מ נתניהו היה מעודכן בזמן אמת - הכל היה נראה אחרת.

"רה"מ נתניהו הוא שהחליט לצאת לתמרון קרקעי בעזה, ועמד בתוקף מול הלחצים של הנשיא ביידן להסתפק בתקיפה אווירית. מול הלחצים הכבדים ביותר מבית ומחוץ, כולל מכל ה'לשעברים', רה"מ נתניהו הוא זה שהוביל את כיבוש עזה ורפיח, את ההצלחה הכבירה בשחרור כל חטופינו עד האחרון שבהם, את מבצע הביפרים שהדהים את העולם, את חיסול נסראללה, סינוואר ודף, את כיבוש כתר החרמון, את חיסול חמינאי, את חיסול מדעני הגרעין האיראנים, ומעל הכל - את הצלת ישראל מהשמדה על ידי פצצות אטום של איראן.

"הנדסת התודעה השקרית בעיצומה של מערכת הבחירות נועדה להפיל את ממשלת הימין בראשות נתניהו, ולהמליך ממשלת שמאל־מפלגות ערביות של גדי איזנקוט, יאיר גולן, ליברמן ובנט, שתיסוג מעזה, מיהודה ושומרון, מלבנון ומסוריה ותקים מדינה פלסטינית".

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "עבודת משרד מבקר המדינה בנוגע לתפקוד הקבינט המדיני-ביטחוני נשענה על מידע רחב היקף, הכולל בין השאר מאות מסמכים וכן על פגישות ודיונים שהתקיימו בתקופה שקדמה לפרוץ המלחמה ותועדו באופנים שונים ובידי גורמים שונים. עבודת הביקורת לא הסתמכה על מקטעי מידע, לרבות מקטעי סטנוגרמות, המועברים אליה, כשלעצמם.

"משרד מבקר המדינה הוא הגורם האובייקטיבי היחיד שבדק עד כה את תפקוד הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי ב-7 באוקטובר, בתקופה שקדמה ליום הטבח ובמלחמת חרבות ברזל. מנהלי הביקורת המקצועיים והמנוסים נחשפו לאלפי מסמכים ופריטי מידע, ושוחחו עם מאות גורמים מכלל הדרגים. זאת, במטרה לגבש עשרות דוחות ביקורת ולהציג את התמונה המלאה, על בסיס כל המידע שנאסף, ולפרסם אותה לציבור שמצפה כבר שלוש שנים לתשובות.

"משרד מבקר המדינה פירסם עד כה יותר מ-50 דוחות ביקורת מקיפים על המלחמה, ועוסק בימים אלה בהכנתם של דוחות נוספים, ובהם אלו שעוסקים ברישוי המסיבה ברעים ואבטחתה, בהגנת ערי הדרום ויישובי העוטף ובהיבטים מבצעיים נוספים".

כדאי להכיר