"הישיבות, ההתרעות - הכל מתועד, ומזה נתניהו מפחד"
אביגדור ליברמן תיאר במדויק כבר לפני עשור את מה שהתרחש בסופו של דבר ב־7 באוקטובר, אבל גם כשר ביטחון לא הצליח לשכנע את רה"מ להילחם בחמאס • "הדברים מאוד ברורים, ולכן הוא לעולם לא יסכים להקים ועדת חקירה ממלכתית" • במבט קדימה, הוא מדגיש כי רק כיבוש מלא של הרצועה ימנע עוד אסון: "כל ניסיון להסדר מדיני בלי הכרעה יתפוצץ לנו בפרצוף"

בשיתוף ישראל 2050
שלוש שנים חלפו מאז בוקר 7 באוקטובר 2023, והחברה הישראלית עדיין מנסה לאסוף את השברים, לעבד את האבל הכבד ולהבין את ממדי המחדל שהוביל לאסון. שאלת "איך זה קרה לנו?" ממשיכה להדהד, במיוחד נוכח העדויות הרבות המעידות כי האזהרות היו גלויות וברורות, אך זכו להתעלמות מצד מקבלי ההחלטות. עבור שר הביטחון לשעבר ויו"ר ישראל ביתנו, חבר הכנסת אביגדור ליברמן, התרחיש שהתממש היה בגדר התגשמות ההתרעות הרבות שהשמיע לאורך השנים, בדיונים הסגורים של המערכת הביטחונית והמדינית.
אותו בוקר תפס את ליברמן מזועזע מעוצמת האירוע, אבל לא לגמרי מופתע. "הדובר שלי התקשר אלי ואמר 'יש משהו מוזר'. אני אומר לו 'מה קרה? שבת, מוקדם בבוקר' - והוא הסביר שברשתות רצים סרטונים שבהם רואים מחבלים בשדרות, מחבלים ביישובים, אף אחד לא מבין מה קורה. ברגע ששמעתי את זה הטלפון נפל לי מהיד. הבנתי מייד מה קורה".
מאז אותו יום, מעיד ליברמן, התחושות האישיות קשות מנשוא ולא נותנות לו מנוח. "עד 7 באוקטובר בדרך כלל הייתי סופר עד אחת ונרדם, ומאז להירדם זו כבר משימה בשבילי. אם יש משהו שאוכל אותי מבפנים זו אותה תחושה נוראית של ההחמצה, של הכישלון. הרי ידעתי, זעקתי, דיברתי. איך לא הצלחתי לחדור את ההיגיון של אותם אנשים בהנהגה, איך לא הצלחתי לשכנע את האחרים?".
התוכניות נדחו שוב ושוב
התחושה הזו נשענת על היסטוריה פוליטית וביטחונית רצופה באזהרות שניתנו בזמן אמת לדרג המדיני. ליברמן מגדיר זאת כ"תסביך קסנדרה". "במיתולוגיה היוונית קסנדרה זו אישה שכל הזמן מזהירה מאסון וכולם אומרים 'אל תקשיבו, היא סתם לא שפויה, היא פסיכית, היא מדברת שטויות', ובסוף הכל קורה". בהמשך לכך הוא מפנה מייד למסמך דרמטי שהניח על שולחן הממשלה כבר לפני עשור: "ב־21 בדצמבר 2016 פרסמתי מסמך בן 11 עמודים, ובו פירטתי בדיוק מה מצפה לנו, מה הולך לקרות. לצערי הוא תיאר במדויק אחד לאחד את כל האירועים ב־7 באוקטובר. לאורך שנים אני ניסיתי למנוע את זה".
במסמך, שהונח בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו ואף עלה לדיון בקבינט אך לא זכה להתייחסות מאף גורם מדיני או ביטחוני, נכתב בין היתר: "בכוונת חמאס להעביר את העימות הבא לשטחה של ישראל, תוך הזרמת כוחות משמעותיים ומיומנים היטב... תוך כדי כיבוש יישוב (ואולי אף כמה יישובים) בעוטף עזה ולקיחתם של בני ערובה - אשר מעבר לפגיעה הפיזית באנשים עצמם יובילו לפגיעה קשה בתודעה ובמורל של אזרחי ישראל".
שנתיים מאוחר יותר ניסה ליברמן להוביל מהלך אקטיבי לחיסול שלטון חמאס, אשר נתקל בחומה בצורה מצד נתניהו. "ב־13 בנובמבר באותה שנה התקיימה ישיבת קבינט דרמטית בקריה במשך שש שעות. דרשתי בה ללכת על מכת מנע על חמאס, להוריד להם את הראש, לכבוש את הרצועה ולמגר את שלטון הארגון שם". על השולחן הונחו תוכניות מבצעיות מפורטות שעובדו יחד עם צמרת הצבא לסיכול כל ראשי חמאס: "קראנו לתוכנית הזו 'כיסאות מוזיקליים'. חיברנו אותה יחד עם אלוף פיקוד דרום דאז, הרמטכ"ל כיום אייל זמיר. לצידה הצגנו את תוכנית 'סלע איתן', 45 ימים לכיבוש מלא של רצועת עזה ומיגור שלטון חמאס".
באותה ישיבת קבינט סוערת דרש ליברמן לפעול, במיוחד לאחר שחמאס שיגר יותר מ־500 רקטות. "התרעתי שאין לנו ברירה, חייבים פעם אחת ולתמיד לסיים את הסיפור. אבל שוב ושוב ההצעות שלי נדחו. אני יושב עם נתניהו ובכל פעם הוא ממש עומד על הרגליים האחוריות ולא נותן לפגוע בראשי חמאס".
"חוזרים ל־6 באוקטובר"
במקום פעולה צבאית נבחר נתיב אחר שלדברי ליברמן היווה קו שבר. "בתחילת נובמבר 2018 התחיל נתניהו לממש את התוכנית למימון חמאס, העברת כסף קטארי לתוך הרצועה. זו לא היתה תוכנית, זו לא היתה יוזמה של הצבא ולא של שב"כ. זה נטו מהלך שלו. הקטארים הרי לא רצו להסתכן שיאשימו אותם במימון טרור. הם דרשו מנתניהו פנייה בכתב, ורק אחרי שקיבלו את המכתב התחילו להעביר את הכסף. התרעתי ואמרתי שכל מי שמספר שהוא יודע לפקח על כסף מזומן שייכנס לרצועה מדבר שטויות. אי אפשר באמת לפקח על זה, והכסף אכן הגיע לזרוע הצבאית של חמאס".
בעקבות ההחלטה התפטר ליברמן מתפקידו כשר הביטחון ואמר דברים שמהדהדים עד היום: "ההחלטה על הפסקת אש עם חמאס בשילוב העברת כסף קטארי לתוך הרצועה זאת כניעה לטרור. אתם קונים שקט לטווח קצר, במחיר פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח ארוך".
למה כל כך התנגדו לעימות מול חמאס?
"פשוט השלימו עם ההתעצמות של הצד השני במפגן של רפיסות בהפעלת כוח. נתניהו נמנע לאורך שנים מתקיפה רחבה. ממה פחדו? כבר ב־2014 היינו בעיצומו של מבצע צוק איתן, ואחרי 51 ימים הוא פתאום מודיע: 'הגענו להפסקת אש'. הוא הסביר אחר כך שנפתלי בנט ואני רצינו לכבוש את כל הרצועה, אבל אין לישראל מספיק כוח ומנגנון לשלוט ונשלם מחיר יקר בחיי החיילים וכדומה".
"אני יודע שיש גורמים בעולם הערבי שמוכנים להיכנס ולקבל אחריות על הרצועה - אבל רק אחרי שננקה אותה מנשק ומחמאס ונצא משם. אף אחד לא יעשה במקומנו את העבודה השחורה"
אתה מוצא קשר בין ההתרעות שהשמעת לבין הבריחה של ההנהגה מוועדת חקירה?
"בוודאי. יש שם הרבה החלטות תמוהות שצריך לקבל עליהן הסבר. נתניהו אומר כל הזמן 'אני לא אומר שיש בגידה או קונספירציה, אבל צריך לבדוק'. גם אני אומר שצריך לבדוק את זה. כי יש שם שורה של החלטות שלו, תמוהות, שאין לי שום הסבר הגיוני לגביהן. והוא צריך להסביר למה ראשי שב"כ באים ואומרים לו 'הכסף שאתה מעביר, שאנחנו מרשים להכניס לרצועת עזה, מגיע לזרוע הצבאית של חמאס', והוא משיב 'לא, להמשיך'. הרי כבר מביאים לו מודיעין מוצק - לא הערכה, השערה, סיפורים.
"בליכוד אומרים שאי אפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית כי השופטים פה לא אובייקטיביים, אבל יש עובדות, זה הכל. המפגשים האלו מתועדים. אפשר ברגע אחד לקבל את הסטנוגרמות, כל הפרוטוקולים, כל ההקלטות של ישיבות הצמרת הביטחונית - הדברים שם מאוד־מאוד ברורים. בדיוק בגלל זה נתניהו לא יסכים לעולם להקמת ועדת חקירה ממלכתית, הוא יטרפד אותה כי המסקנות שם ברורות מאוד. אני רק מקווה שלא יגרסו את כל החומרים עד שתקום ועדה".
אם תחזרו למעגל מקבלי ההחלטות, איך תפתרו את שאלת השלטון ברצועה כדי שאסון כזה לא יחזור?
"תפיסת הביטחון שלנו מתבססת לפני הכל על כך שאתה יכול להגיע להסכמים מדיניים ולסוף הסכסוך - אך ורק אחרי הכרעה צבאית. כל ניסיון להגיע להסדרים מדיניים בלי הכרעה יתפוצץ לנו בפרצוף. ישראל חייבת להתבסס על יוזמה, על מכת מנע ועל הכרעה אמיתית. לא מתחילים שום מהלך צבאי אם לא יודעים איך מגיעים לקו הסיום. לא הפסקת אש, לא הסדר, אלא הכרעה אמיתית. גם ההיסטוריה מלמדת שזה הפתרון - במלחמת העולם השנייה רק אחרי שהיתה הכרעה ברורה הגיעו להסדר מול יפן, גם מול גרמניה, שתי מדינות הכי מיליטריסטיות בהיסטוריה האנושית.
"כמי שהרבה שנים נמצא בזירה, ויש לי קשרים ענפים מאוד בכל מדינות האזור, אני אומר לך מפי הגבורה - לא הערכות, לא שמועות ולא פנטזיות - יש גורמים בעולם הערבי שמוכנים להיכנס ולקבל אחריות על הרצועה, אבל רק אחרי שאנחנו ננקה אותה מנשק ומחמאס ונצא משם. אף אחד לא יעשה במקומנו את העבודה השחורה. המצב בשטח כיום הוא שאנחנו מאפשרים את שיקום עזה בלי לפרק את חמאס מנשקו. אנחנו מחזירים אותם ואת עצמנו ל־6 באוקטובר".
מה "ישראל ביתנו" מתכוונת לעשות אחרת לגבי שאר הגזרות, אם תהיו חלק מהקואליציה הבאה?
"בדיוק כפי שאמרתי לגבי עזה - חייבים להגיע להכרעה בכל החזיתות. באיראן זה הפלת המשטר. בלבנון היתה כבר מלחמת לבנון הראשונה, השנייה, ועכשיו עוד אחת ובאמצע כמה מבצעים. אין לזה סוף, ולכן חייבים להגיע לחיסול חיזבאללה. מדובר במהלך גדול שצריך לכלול גם מהלך פנים־לבנוני וגם שיתוף גורמים אזוריים.
"לגבי יהודה ושומרון - שם צריך לפרק את הרשות הפלסטינית. מאז אוסלו עברו 33 שנים, וכיום ברור שהניסיון נכשל. צריך להיות יצירתיים, אבל אין טעם לקיום אוסלו והרשות הפלסטינית שהפכה לארגון טרור לכל דבר. בשונה מחמאס שעסוקים בטרור מזוין הם עוסקים בטרור מדיני".
הובילו את העם לפילוג
אל ישראל ביתנו הצטרפו לאחרונה שרון שרעבי ורפי בן שטרית, בעקבות טרגדיות אישיות במלחמה האחרונה. שני אחיו של שרעבי נחטפו ב־7 באוקטובר - יוסי נרצח בשבי, ואלי חזר הביתה אחרי 491 ימים. "כשאתה רואה לאחר שלוש שנים שחמאס עדיין נותר על הרגליים, זה דבר שאתה לא יכול להישאר אדיש אליו ולא יכול לעמוד מהצד", הוא מסביר. "כשאתה לא מכריע ארגון טרור - הוא יחזור לפעול, לא משנה באיזו גזרה. חמאס חוזר פעם אחר פעם, ואנחנו ממשיכים לאבד חיילים, ומספיק איבדנו במלחמה הזו".
איך הרגשת כשמאבק החטופים, שהיית בין מוביליו, הפך מקונצזוס לכלי פוליטי?
"הפילוג הפנימי בעם פוגע בי אישית ממש. במשך חודשים ארוכים הקפדתי לשמור את הפוליטיקה מחוץ למאבק, וכשראיתי איך משתמשים בנושא החטופים, ואיך ממשלה שיודעת שהיא כשלה מגייסת חלקים מתוך הציבור ומובילה את העם למחוזות של שסע חברתי בצורה כל כך בוטה - התחלתי להיות מוטרד. אמרתי לעצמי 'לא לנער הזה פיללתי'. אסור לנו לתת מקום למסרים שפשוט מפלגים ומקטבים בינינו".
בן שטרית הוא לשעבר ראש עיריית בית שאן ופעיל פוליטי ותיק. בנו, סמ"ר שמעון אלרואי ז"ל, נפל בעת שלחם במוצב הבלונאים בנחל עוז בשעותיה הראשונות של המלחמה. "אנחנו סוחבים הרבה כאבים", הוא אומר, "יש את הכאב האישי שלא מרפה, אי אפשר לאמוד אותו ואי אפשר לתאר אותו, והוא נוכח בכל רגע. אבל יש כאב אחר לגמרי, שהוא אולי החמור מכל - זה הכאב של הפניית העורף, הפניית הגב, שלא לומר בגידה, בציבור מצד הממשלה, המדינה. הם נמנעים ממשפט מאוד־מאוד פשוט: זה קרה במשמרת שלנו, ולכן אנחנו מקבלים אחריות מלאה על האירוע ומקימים ועדת חקירה ממלכתית".
"הרמטכ"ל לשעבר, אלוף הפיקוד, ראש שב"כ - הם קיבלו אחריות במובן מסוים, הם בבית, ממתינים לוועדת חקירה ממלכתית. מי נאחז בקרנות המזבח? מי שעומד בראש המערכת. ואת זה לא יכולתי לקבל"
היית בוועדת החקירה האזרחית לבדיקת אירועי המלחמה, עם איזו מסקנה יצאת משם?
"יש פה ממשלה שלאורך שנים טיפחה אותה קונספציה, נתניהו למעשה אבי אבות אבותיה. הוא הכיל את חמאס, מימן אותו, חימש אותו ולמעשה הביא אותנו למציאות של 7 באוקטובר. פה בדיוק נכנסת גם שאלת האחריות - הרמטכ"ל לשעבר, אלוף הפיקוד, ראש שב"כ, הם קיבלו אחריות במובן מסוים. הם בבית, ממתינים לוועדת חקירה ממלכתית. מי נאחז בקרנות המזבח? מי שעומד בראש המערכת. וזה משהו שלא יכולתי לקבל ולכן החלטתי להצטרף למרוץ הזה, לתיקון פני המדינה והחברה. נכון שאנחנו רוצים צדק ורוצים לסגור מעגל, אבל הסיבה העיקרית שאני פה היא כדי שעוד 7 באוקטובר לא יקרה".
בשיתוף ישראל 2050

