עיניים עצומות לרווחה: מה קרה בלילה שבו לקה המודיעין הישראלי בעיוורון

בשעות הלילה המאוחרות של 6 באוקטובר החלו מערכות השב"כ לזמזם. הסיבה היתה כמה עשרות כרטיסי סים של רשתות סלולר ישראליות, שהחלו להידלק כמעט בבת אחת בתוך שטח רצועת עזה.

זו לא היתה הפעם הראשונה שבה התופעה הזו מתרחשת. בעבר כבר קלטו בשב"כ מספר גדול של כרטיסי סים ישראליים מופעלים סימולטנית ברצועה, והאירוע חזר על עצמו כמה פעמים, אחת מהן במהלך פסח 2022. האירועים הללו פוענחו בידי שב"כ וצה"ל כתרגיל שעורך חמאס, ניסוי כלים בלבד. ואכן, בכל המקרים בעבר לא נעשו ניסיונות חדירה לתוך שטח ישראל בעקבות הפעלת הכרטיסים. "חמאס תרגל, וצה"ל התרגל", כפי שמנסח זאת קצין בכיר לשעבר.

כרטיסי הסים הישראליים של חמאס, שדבר קיומם נחשף השבוע באישור הצנזורה, לא התגלגלו לרצועת עזה במקרה. השאיפה של ארגון הטרור להצטייד בהם השתלבה היטב בתוכניות שרקם בשנתיים האחרונות.

בחמאס הניחו כנראה כי בעת פשיטה רחבה לעומק שטח ישראל, רשתות הסלולר המקומיות הן אמצעי התקשורת הטוב והיעיל ביותר בין הכוחות הרבים. השימוש בכרטיסי סים ישראליים מאפשר לא רק ניהול של שיחות טלפון ושליחת הודעות ווטסאפ - הוא גם יכול, למשל, לאפשר למחבלי חמאס להתחבר לאינטרנט ולשדר מהטלפון שלהם ישירות, לעולם המוסלמי כולו, את הזוועות שתכננו לבצע באזרחים ובחיילים הישראלים שמעברה השני של הגדר.

בשב"כ ניטרו את כרטיסי הסים וראו בהם מקור מודיעני רב־ערך. כל עוד הם נשמרו בעטיפות שלהם, לא ניתן היה לאתר את מיקומם או להפיק מהם מידע, אבל ברגע שהכרטיסים הוכנסו לטלפונים ניידים והופעלו, הם הופיעו מייד על הרדאר. השירות היה אחראי על הנושא מפני שמתוקף סמכויותיו, הוא "יושב" על רשתות הסלולר הישראליות. אמ"ן, לעומת זאת, מנוע מלעשות זאת בשל העובדה שצה"ל אינו אוסף מודיעין על "צד כחול", כלומר אזרחים ישראלים.

אלא שגם אם השב"כ היה מודע לכרטיסי הסים, הוא לא בהכרח קישר אותם לתוכנית האמיתית של חמאס, "המערכה הגדולה" כפי שכינה אותה יחיא סינוואר, ארכיטקט "השבת השחורה". הנחת העבודה שהשתרשה בישראל היתה שהכרטיסים נועדו לצרכים מוגבלים הרבה יותר: מספר מצומצם של חוליות קטנות, 20-10 מחבלים בלבד, שינסו לחדור לישראל בשתיים או בשלוש נקודות לאורך הגדר. ואז הגיע בוקר 7 באוקטובר.

שיחות עם גורמים בהווה ובעבר בשב"כ, במטכ"ל, באמ"ן ובפיקוד דרום - ארבעת הגופים שהיו מעורבים בניסיון להבין את תמונת המודיעין של 7 באוקטובר ולהגיב לה - מגוללות את עיקרי אותו לילה, שהמילה "גורלי" קטנה עליו. השיחות גם חושפות הבדלי גרסאות מהותיים בין הצדדים ונרטיבים מתנגשים. התיאורים הסותרים מחדדים את העובדה שצה"ל עדיין לא תחקר את אירועי 7 באוקטובר, מה שמאפשר למאורעות אותו לילה להפוך ל"רשומון" שחלקים ממנו מוצאים את דרכם לתקשורת. בצה"ל מודעים לבעייתיות שבעניין. גם בשב"כ.

אבל על דבר אחד כולם מסכימים: במהלך ליל 7 באוקטובר היו נתונים צה"ל והשב"כ בעיוורון אפל וסמיך. הערכות המודיעין המחמירות ביותר באותן שעות קריטיות לא התקרבו לשבריר ממה שחמאס תכנן והוציא לפועל. אפילו לא קרוב. "אם היינו יודעים רק חמישה אחוזים מהכוונות האמיתיות שלהם", אומר גורם בכיר בצבא, "היינו מקפיצים את כל הכוחות".

כך נראית אנטומיה של קטסטרופה.

"ההנחה המובילה"

הפעלתם של כרטיסי הסים בעזה היא בוודאות מה שהקפיץ את ראש השב"כ, רונן בר, למטה הארגון בתל אביב, שם יבלה את כל הלילה. "העובדה שראש השב"כ עוזב הכל ומגיע בלילה למטה, מעידה על כך שהיתה ידיעה בהולה", אומר ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי. "בדרך כלל לא נהוג שראש שירות עושה את זה, אבל כנראה היתה פה איזו דחיפות מסוימת".

בר מתייעץ במהלך הלילה עם ראש מרחב דרום בשב"כ ומעדכן בהתרעה גם את פיקוד דרום של צה"ל, שבתורו מעיר את אוגדת עזה. "מתחיל רחש בחש", כפי שמתאר גורם שנמצא בסוד העניינים, "גם בשב"כ וגם בפיקוד".

נדמה שההתרעה שמגיעה משב"כ נופלת על אוזניים קשובות. מפקד פיקוד דרום, האלוף ירון פינקלמן, שהיה בחופשה משפחתית ביסוד המעלה, נוסע במהלך הלילה כל הדרך מהצפון הרחוק לבסיס הפיקוד בבאר שבע. גם רוב קציני המטה של פיקוד דרום יגיעו במהלך הלילה למקום. כבר בשלבים מוקדמים של הלילה נערכות כמה שיחות בין גורמים שונים באמ"ן, שב"כ ופיקוד דרום, כדי לנסות לפענח את תמונת המודיעין. גם הרמטכ"ל הרצי הלוי מקבל עדכון ראשוני. ובכל זאת, ברמת השטח הכוחות לא מעודכנים והגזרה לא נדרכת. בשלב זה, כולם עדיין מסתכלים.

בעוד השעות נוקפות, מנסים אנשי המודיעין בשב"כ ובצה"ל להבין טוב יותר מה חמאס זומם. אלא שפרט להפעלת כרטיסי הסים, אין סימנים מחשידים משמעותיים נוספים לכך שמתכונן אירוע התקפי בטווח הזמן המיידי. גם תצפיות של אוגדת עזה לא מזהות תנועה חשודה מעבר לגדר. הנחת היסוד הראשונית היא שמדובר לפיכך בתרגיל בלבד, כמו בפעמים הקודמות.

כך או אחרת, בשב"כ די נסערים מהמידע שנפל לידיהם. אולי זה משום שהם אחראים לתרגיל המודיעיני סביב כרטיסי הסים, ולמה שנראה עדיין כאפשרות קלושה לידיעת זהב. אבל כאשר ההתרעה מגיעה בצינורות המקובלים משב"כ לאמ"ן, אגף המודיעין של צה"ל לא נראה מטולטל. התחושות בפיקוד דרום, למשל, הן שהתגובה של אמ"ן להתרעה נמצאת איפשהו על גבול הנונשלנטיות. שבתוך אגף המודיעין לא נעשית עבודה של ממש. "אמ"ן לא נמצא באירוע", אומר גורם בצבא. "ראש השב"כ קופץ למטה, ראש מרחב דרום קופץ למטה, אלוף פיקוד דרום נוסע כל הדרך מהצפון - ובאמ"ן לא מתעוררים. הם אומרים שזה תרגיל ושאפשר לחזור לשגרה".

לדברי הגורם, אם באמ"ן היו מנהלים באותו לילה הערכות מצב מסודרות, ייתכן שהדברים היו נראים אחרת. "הערכת מצב היא לא רק פגישה ושיחה בין גורמים שונים", הוא מסביר. "זה תהליך שבו לקראת הערכת המצב אנשים מדברים, אוספים מידע, מרימים טלפונים ומנסים לחבר את הנקודות. אבל אין הערכת מצב באמ"ן במהלך כל הלילה".

גם בבסיס ההאזנה המרכזי של יחידת האיסוף היוקרתית של אמ"ן, 8200, שיושב לא הרחק מרצועת עזה, לא נראה שמישהו נוקט פעולות דרמטיות באותן שעות קריטיות. משמרת הלילה, שבאותה שעה - בין שישי לשבת, ועוד בערב חג - מצומצמת מלכתחילה, לא מתוגברת. גורם לשעבר ב־8200, שקיבל לאחרונה תדרוך על אירועי הלילה, טוען ש"אנשים ביחידה הרימו טלפונים וכדררו ביניהם מידע באותן שעות, אבל למיטב הבנתי הם לא העלו כוננות".

כבר בשלבים מוקדמים של הלילה נערכות כמה שיחות בין גורמים שונים באמ"ן, שב"כ ופיקוד דרום, כדי לנסות ולפענח את תמונת המודיעין. גם הרמטכ"ל מקבל עדכון ראשוני. ובכל זאת, ברמת השטח והכוחות, הגזרה לא נדרכת. כולם עדיין מסתכלים

לדברי גורם צה"לי, באמ"ן דווקא כן נערכות באותן שעות הערכות מצב בדרגי הביניים, למשל בחטיבת המחקר וב־8200. גורם באמ"ן מצטרף והודף את הטענות על "נונשלנטיות". לדבריו, ב־8200 "ניסו להבין מה קורה" ואף עלו על כמה סימנים מחשידים. אבל מה שלא מתבצע לאורך כל הלילה הוא הערכת מצב אינטגרלית בראשות ראש האגף, האלוף אהרון חליוה, שנמצא באותו לילה בחופשה באילת.

גם אם ב־8200 העלו כוננות ואיתרו כמה סימנים מחשידים, הם - ואגף המודיעין כולו - לא הצליחו לספק מודיעין בעל ערך שיצביע על כוונות התקפיות ממשיות של חמאס כבר באותו לילה. גם בשב"כ מחפשים מידע כזה ולא מוצאים. באמ"ן, בפיקוד דרום ובשב"כ עדיין רווחת בשלבים הראשונים של הלילה הסברה שמדובר בתרגיל. המחמירים טוענים שיש אפשרות שחמאס מתכנן לבצע חדירה מוגבלת בלבד לשטח ישראל. "בציר חדירה אחד או שניים", כדברי גורם צה"לי. לדברי אחד הגורמים בצבא, השב"כ אף מעלה את הסברה הזו על הכתב.

נוסף על כך, ההנחה היא שגם אם מתוכננת חדירה כלשהי, היא לא צפויה בטווח הזמן המיידי, כלומר במהלך אותו לילה, אלא לכל המוקדם בשעות הבוקר או מתישהו ביום שלמחרת. "ההבנה היתה שזה תרגיל, או לחומרה - חדירה", מנסח זאת בכיר בצבא. בשב"כ טוענים כי אכן אחת מהנחות העבודה באותו לילה היתה שמדובר בתרגיל, אם כי "ההנחה המובילה" היתה שמדובר בחדירה מוגבלת.
"הלילה מתנהל כשכל הזמן יש משהו באוויר", מתאר גורם בצה"ל. "בהתחלה כולם מדברים על תרגיל, אחרי זה על חדירה אבל לא בטווח זמן מיידי, וגם אם כן, התרחיש שמדברים עליו הוא חדירה מצומצמת. גם בדמיון הכי פרוע, אף אחד לא מדמיין בלילה הזה 3,000 מחבלים ב־30 נקודות פריצה".

בפיקוד דרום ממתינים במהלך הלילה לעדכון מכיוון אמ"ן, וליתר דיוק מ־8200. מה היו מגלים ב־8200 אם כן היו מעלים כוננות באותו לילה? בצבא אמנם ביקשו להמתין עם התחקירים על כשלי 7 באוקטובר, אך בכמה יחידות כן אִפשר הרמטכ"ל לבצע בדיקות מסוימות, כדי למנוע "הסטה" של המערכת בזמן המלחמה. המטרה בבדיקות הללו היא לאתר תקלות, בעיקר במערכות הטכנולוגיות, כדי שאלו לא יחזרו על עצמן ויפגעו בהמשך המאמץ המלחמתי, בעיקר בכל הנוגע לזירה הצפונית.

8200 היא אחת מהיחידות שבהן הותר לבצע בדיקה שכזו, שבצבא מגדירים כתהליך של "למידה ובקרה". מפקד 8200, תא"ל י', מינה לראש צוות הבדיקה את מפקד היחידה לשעבר, תא"ל (מיל') דני הררי. נראה שלא כל בכירי 8200 עודכנו בהקמת הצוות וגילו עליו בדיעבד, מה שגרם לתרעומת מסוימת ביחידה כלפי המפקד א'. גורמים בצבא טוענים כי הבדיקה ב־8200 אכן גילתה כמה אינדיקציות, שאילו היו מפוענחות בזמן אמת, היו מובילות לשינוי תמונת המודיעין. נכון לעכשיו, תוצאות הבדיקה טרם הוצגו לראש אמ"ן או לרמטכ"ל.

פיגוע או ניסיון חטיפה

נדמה שמכל שלושת הגופים המרכזיים שמעורבים בשלב זה באירוע, אמ"ן הוא האנמי והשקט ביותר. רק בשעה 3:21 לפנות בוקר מתקשר עוזר ראש אמ"ן לראש האגף חליוה ומשתף אותו בהתרעה. חליוה, כך לדברי גורם בסביבתו, מקבל עדכון על הסימנים המחשידים בדרום, אך גם על "סימנים שמחלישים את עצם האירוע". הוא מבקש להמשיך לאסוף מודיעין ולקבל עדכון נוסף בבוקר.

בשב"כ, כך נראה, פועלים יותר בנחרצות. שם מתחילים להישמע בשלב מסוים עוד ועוד קולות שמדברים על כך שחמאס לא מבצע תרגיל, אלא נערך לחדירה לצורך פיגוע או לאפשרות של ניסיון חטיפה. מבין הסברות השונות, בשלב מסוים זו שמדברת על חדירה גוברת על כל היתר. מעט אחרי שלוש לפנות בוקר, 7 באוקטובר, מחליטים בצמרת השב"כ להקפיץ מהבית לא מעט גורמים במרחב דרום. במקביל, מוחלט להוריד לשטח צוות "טקילה", שם קוד סודי שהפך בחודשים האחרונים למפורסם.

לפי שלושה מקורות שונים בצבא, צוות הטקילה שהוקפץ לפנות בוקר בידי השב"כ נועד לאיסוף מודיעין נוסף בלבד. המטרה, כך טוענים אותם גורמים, לא היתה ליירט חוליית מחבלים ספציפית, אלא בעיקר להעמיק את תמונת המודיעין.

בשב"כ טוענים שמדובר בצוות שהורכב מלוחמי היחידה המבצעית בשב"כ ומלוחמי ימ"מ, והיה בעל יכולות יירוט. בשירות מציגים את עצם ההחלטה להקפיץ לדרום צוות טקילה, כהוכחה לכך שהם נערכו לאפשרות ממשית של חדירה.

הצוות הוקפץ באזור השעה 4:00 והגיע לעוטף בשעות הבוקר, מעט לפני תחילת המתקפה. הוא הצטרף ללחימה וחלק מאנשיו נפגעו.

בזמן שהלוי עורך את חיתוך המצב, בחמאס מתחילים לקרב כוחות. באזור ארבע לפנות בוקר נדרשים חלק ממחבלי כוח הנוח'בה להגיע למסגדים. הם מקבלים הוראות, שמועברות בעיקר מפה לאוזן, להתייצב לאורך הגדר לקראת שש בבוקר

לדברי ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') אורי שגיא, פערי הגישות בין השב"כ לאמ"ן במהלך אותו לילה הם סימפטום לכאוס המודיעיני שהתפתח בשנים האחרונות סביב רצועת עזה. "בשנים האחרונות, אמ"ן יצא לאט־לאט מתחום הפעילות בעזה והשב"כ לקח שם פיקוד", הוא אומר. "כשלא ברור מי האחראי, מי זה שאמור להניע את כל המערכת, זה נופל בין הכיסאות. עובדה שחליוה לא חשב שזה מספיק חשוב בשביל לחזור מאילת לבור בקריה, וראש השב"כ כן קפץ למטה. אבל ראש השב"כ לא יכול להגיד לחליוה מה לעשות, לכן כל אחד מגיב אחרת".

לדברי שגיא, העברת האחריות על רצועת עזה בעיקר לשב"כ שינתה גם את השפה שבה מדברים אנשי המודיעין שאחראיים על הגזרה. "השב"כ הוא ארגון שממוקד בטרור", מסביר שגיא. "הוא מדבר על 'חדירה', על 'פיגוע', לא על מלחמה, שזו השפה של אמ"ן".

"לא מעירים רמטכ"ל סתם"

לקראת השעה 3:30 מתקבלת ההחלטה להעיר את הרמטכ"ל. מי שלחץ על כך הוא אלוף פיקוד דרום פינקלמן, שביקש לעדכן את הלוי במצב. כדי להגיע לרמטכ"ל יש צורך לעבור דרך ראש הלשכה שלו, סא"ל מתן פלדמן, שמקבל עדכון ראשוני על מאורעות הלילה בסמוך לשעה 1:00.

כאמור, רק סמוך לשעה 3:30, כאשר הנטייה של השב"כ מתחילה להצביע ברצינות על כוונה אמיתית לחדירה, מעיר פלדמן את הלוי בשיחת טלפון. "אם הרמטכ"ל קם בלילה זה בגלל שאנחנו על סף תהום", אומר תא"ל (מיל') אמיר אביבי, שהיה ראש לשכתו של הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון. "לא מעירים רמטכ"ל סתם".

לדברי אדם ששירת בעבר כרמטכ"ל, סביר להניח שמי שהרים את הטלפון באותו לילה בבית משפחת הלוי היתה אשתו של הרמטכ"ל. "אני יכול להבטיח לך שהרמטכ"ל לא מתעורר מצלצול טלפון, הוא ישן עמוק מדי", טוען אותו רב־אלוף לשעבר. כך או אחרת, עוד לפני שפלדמן מספיק לעדכן את הרמטכ"ל בפרטים, מבקש הלוי, שמבין שמדובר בהתרעה מודיעינית שמצריכה את הקשב שלו, לעצור. הוא דורש מהרל"ש לארגן שיחת ועידה טלפונית בעוד כמה דקות. הלוי אינו נוקב בשמות הגורמים שאמורים להשתתף בשיחה. להתייעצות הדחופה הזו, בהשתתפות מפקד הצבא, קוראים בצה"ל "חתמ"צ (חיתוך מצב) רמטכ"ל".

"כאשר עולה ידיעה מודיעינית שמצריכה את הרמטכ"ל, הלשכה שלו מזמנת לחיתוך מצב את המשתתפים", מספר קצין בכיר לשעבר שהשתתף בעשרות שיחות כאלה. "כל אחד מקבל מספר טלפון שאליו צריך להתקשר וקוד. כמה דקות לפני השעה היעודה הוא מתקשר בטלפון מוצפן, מקליד את הקוד ואומר את שמו.

"ברגע שהרמטכ"ל עולה, הרל"ש מציג את כל המשתתפים והדיון מתחיל. כל אחד מדבר בתורו, ובסופו של דבר הרמטכ"ל מסכם. שיחות כאלה יכולות להתקיים במשך שעה או רבע שעה, תלוי במצב".

כשההתרעה מגיעה משב"כ לאמ"ן, אגף המודיעין של צה"ל לא נראה מטולטל. "אמ"ן לא נמצא באירוע", אומר גורם בצבא. "ראש השב"כ קופץ למטה, ראש מרחב דרום קופץ למטה, אלוף פיקוד דרום נוסע מהצפון – ובאמ"ן לא מתעוררים"

השיחה מתקיימת באמצעות טלפונים סלולריים צבאיים מוצפנים. אלו, כך לדברי מי שהשתמש בהם בעבר, לא תמיד פועלים בצורה הטובה ביותר ונדרש זמן להפעיל ולפתוח אותם.

בצבא יש פקודות מסודרות באשר לזהות המשתתפים בחיתוכי מצב עם הרמטכ"ל. הלוי, כאמור, לא נוקב בשמות הגורמים שהוא מבקש שישתתפו בשיחה, ומשאיר זאת לרל"ש שלו. מסיבה כלשהי, הרל"ש אינו מעלה לשיחה את ראש אמ"ן חליוה, עניין שלדברי בכירים בצה"ל יתוחקר בעתיד.

בחיתוך מצב הרמטכ"ל - לב ליבו של אותו לילה סהרורי - משתתפים לבסוף, מלבד הרמטכ"ל, אלוף פיקוד דרום פינקלמן וראש אגף מבצעים האלוף עודד בסיוק. הלוי, כך לפי גורם שבקיא בפרטים, שואל במהלך השיחה מדוע אין על הקו גם גורם מאמ"ן, אך לא מתעקש על כך. להבנתו, הדוברים בשיחה הלילית מבטאים גם את גישת אמ"ן, לאחר שהתקיימו עם האגף התייעצויות קודמות.
את רוב הדיבורים במהלך השיחה עושה פינקלמן. הוא מגולל בפני הלוי ובסיוק את הפרטים, ומדגיש את ההתלבטויות - במערכת המודיעינית סבורים שמדובר בתרגיל של חמאס, אך הגישה המחמירה אומרת שיש כוונה אמיתית לבצע חדירה נקודתית, לא בטווח הזמן המיידי.

השיחה עם הלוי התקיימה מתישהו בין השעה 3:30 ל־4:00. ככל הנראה, חיתוך המצב באותו לילה לא נמשך יותר מרבע שעה. סביר להניח שהשיחה הקצרה גם הוקלטה במערכת של לשכת הרמטכ"ל. היא תהיה אחד מהמוצגים העיקריים שאותם תבקש לבדוק ועדת החקירה למלחמה, לכשתקום.

עד כה, לא בוצע תחקיר מסודר של פרטי השיחה. לדברי גורם בצבא, בשיחה מובעת "מוטרדות" מצד הרמטכ"ל ויתר הגורמים, יש בה הנחיות ודגשים לפעולות בים, באוויר וביבשה ודרישה "לסדר את המוכנות, גם צבאית וגם מודיעינית", לקראת אפשרות של חדירה. לדבריו, גם האלוף פינקלמן, שכאמור מעדכן את הרמטכ"ל בעיקרי הפרטים, "לא אומר 'בואו נקפיץ מסוקים לאוויר'. לא היה איפכא מסתברא בשיחה הזאת".

קיימת תמימות דעים כי במהלך חיתוך המצב עם הרמטכ"ל, שלושת המשתתפים שנמצאים על הקו אינם מסוגלים לדמיין שחמאס עומד לקראת פלישה של אלפי מחבלים. לדברי גורם שבקיא בפרטי השיחה, כל המשתתפים בה - הרמטכ"ל, ראש אגף המבצעים ואלוף פיקוד דרום - לא נחשפו למצגת "חומות יריחו" שהוכנה באוגדת עזה, ולא הכירו את ההתרעות של הנגדת ו' מ־8200, שדיברו על פלישה המונית.

"אני יכול להבין איך במצב הזה, אירוע חסר קונטקסט עם סימנים מעידים עמומים, לא מעורר חשד דרמטי", אומר בכיר לשעבר באמ"ן. "אתן לך דוגמה: אתה לא מניח שבעוד שבועיים יכולה לבוא שייטת צוללות רוסית, להתמקם מול תל אביב ולירות עליה מטח גרעיני. אז גם אם אני מראה לך עכשיו שתי צוללות רוסיות בים מול תל אביב, אתה לא מפנה את העיר. לעומת זאת, אם היית מכיר את התוכנית הזו, על כל צוללת היית מתריע. הבעיה מתחילה הרבה לפני הלילה הטרגי הזה, בכך שבכירי הצבא לא הכירו את התוכניות של חמאס ולא יכלו לדמיין אותן".

"החלטה בין רל"שים"

מי שכן היה עשוי להכיר את חומרי המודיעין המצביעים על כוונות הפלישה והטבח של חמאס, הוא ראש אמ"ן אהרן חליוה. על פי חלק מהטענות שפורסמו בתקשורת, הוא נחשף למצגת "חומות יריחו" וגם למיילים של הנגדת ו' מ־8200. מנגד, גורמים ששוחחו איתו טוענים שחליוה לא הכיר את המיילים של הנגדת ו'. כך או כך, חליוה לא נמצא על הקו.

למרות הדחיפות הברורה במהלך אותו לילה בלשכת הרמטכ"ל, שני גורמים לא מוזמנים משום מה להערכת המצב עם הרמטכ"ל - חליוה ומפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר. בשיחה גם לא משתתף שום גורם אחר מאמ"ן או מחיל האוויר. לדברי בכיר בצבא, ההחלטה שלא להתעקש על נוכחותם של השניים בשיחה התקבלה "בין רל"שים".

השיחה עם הלוי התקיימה מתישהו בין השעה 3:30 ל־4:00. ככל הנראה, חיתוך המצב לא נמשך יותר מרבע שעה. סביר להניח שהשיחה הוקלטה בלשכת הרמטכ"ל. היא תהיה אחד מהמוצגים העיקריים שאותם תבקש לבדוק ועדת החקירה

לדברי הרל"ש לשעבר אביבי, מדובר בהחלטה חריגה. "אם הציר של השיחה הוא ציר מודיעיני, שני אנשים שצריכים להיות בוודאות על הקו הם ראש אמ"ן ורח"ט מחקר", הוא אומר. לדברי בכיר לשעבר ב־8200, "אם אמ"ן כולו היה מחוץ לתהליך במהלך הלילה ולא דיברו איתם מלשכת הרמטכ"ל, זו שערורייה".

מקורביו של חליוה טוענים שגם אם היה מתייצב באותה שיחה, זה לא היה משנה דבר. "אם הוא היה עולה לוויעוד הטלפוני, הוא היה אומר שם שלהערכתו מדובר בתרגיל של חמאס", אומר אחד מהם.
בנוגע למפקד חיל האוויר, על פי פקודות צה"ל הוא לא חייב להשתתף בחיתוכי מצב הנוגעים לנושאי מודיעין, אלא בכאלה הנוגעים לתקיפות בלבד. חליוה, לעומת זאת, כן היה אמור להיות על הקו על פי הפקודות. העובדה שלא שותף בשיחה תיבדק במסגרת התחקיר. גורם נוסף שלא מעודכן בתוכן השיחות הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. מזכירו הצבאי של נתניהו, האלוף אבי גיל, מעודכן לראשונה רק באזור השעה 6:15 בבוקר. הוא לא מספיק להעיר את נתניהו ומתקשר אליו רק ב־6:29, כאשר המתקפה כבר החלה.

"הדור הצעיר המתקומם"

נתניהו אמנם לא בסוד העניינים, אבל בהחלט יש לו השפעה על ההחלטות שמתקבלות בסיום חיתוך המצב שעורך הרמטכ"ל בארבע לפנות בוקר.

כדי להבין את מערך השיקולים של הלוי באותו לילה, צריך ללכת אחורנית למחאות האלימות שהתפתחו על גדר הגבול עם עזה בחודשים שלפני המלחמה הנוכחית, ושהגיעו לשיאן במהלך חגי תשרי. את המחאות הללו יזם ארגון שלא היה מוכר עד אז בישראל, בשם "הדור הצעיר המתקומם". בישראל מעולם לא שמעו על הארגון הזה לפני כן.

"לא הצלחנו להבין מה הארגון הזה רוצה", אומר גורם במערכת הביטחון. "בהתחלה הם דיברו על האסירים הביטחוניים, אחרי זה על הפועלים. זה היה מחוץ לקונטקסט". רק בדיעבד יתגלה הקשר של הארגון הזה לצמרת חמאס, ויתברר כי הוא היה חלק מתרגיל ההונאה שנועד להרדים את צה"ל לקראת המתקפה ההמונית של 7 באוקטובר ולסייע בהכנת המהלך שימוטט את המכשול בקו הגבול.

גורמים במערכת הביטחון אומרים כי השקט סביב עזה לא היה רק עניין של ירידת מתח מבצעי, אלא גם של דירקטיבה מדינית. נתניהו דרש שקט, כמעט בכל מחיר. הדירקטיבה הזו, מן הסתם, חלפה בראשו של הלוי בשעות הקטנות של 7 באוקטובר

המחאות בעזה הטרידו מאוד את הצמרת הביטחונית במהלך חודש תשרי, אך גם את זו המדינית. בצה"ל ובדרג המדיני העדיפו להפנות באותם ימים משאבים למאבק בגרעין האיראני, למב"מ (המערכה בין המלחמות) בסוריה ובלבנון, ולטרור המתעורר ביו"ש. שני הדרגים - המדיני והצבאי - גם היו מתואמים באופן שבו יש לסיים את המחאות על הגדר ולהשיב את השקט לעזה: הגדלת מספר אישורי העבודה לעזתים בישראל, הרחבת אזור הדיג, והרבה כסף קטארי.

לכאורה, זה עבד. במהלך ראש השנה החליטו בצבא לתגבר משמעותית את כוחות צה"ל סביב עזה, מתוך חשש שהמחאות יגלשו לשטח ישראל, והחג אכן הפך לאלים באזור הגדר. אך לאחר ראש השנה החלה ישראל לאותת על ביצוע צעדים שיפייסו את אנשי המחאה.

ואכן, המחאות הופסקו כמעט בבת אחת לאחר יום הכיפורים. ימים בודדים לפני 7 באוקטובר, ב־29 בספטמבר, הודיע לפתע ארגון "הדור הצעיר המתקומם" שהוא השיג את יעדיו. "מאז, לא באו יותר לגדר", אומר גורם במערכת הביטחון.

הפסקת המחאות הובילה לירידת מתח ביטחונית דרמטית בגזרת עזה. כוחות התגבור שהגיעו לעזה בראש השנה שוחררו, וחלקם הופנו ליהודה ושומרון, שם ייתכן שדאג חמאס לייצר התרעות רבות על פיגועים שימשכו לשם את כוחות צה"ל. לאחר פרוץ המלחמה, אגב, נוצר הרושם כאילו בגזרת עזה היה דילול של כוחות לקראת סוכות, אך לדברי גורם צה"לי למעשה לא היה מדובר על דילול - אלא על חזרה לסדר כוחות רגיל.

בכל אופן, בהערכת המצב השבועית שמתקיימת מדי יום חמישי בבוקר בלשכת הרמטכ"ל בהשתתפות בכירי צה"ל, לא הועלו התרעות קונקרטיות על כוונה של חמאס לבצע מהלך בעזה. הערכת המצב השבועית של 5 באוקטובר דיברה על חשש להפרת השקט ביהודה ושומרון.

בצה"ל נשמו לרווחה בעקבות הערכת המצב הזו. הורדת המתח הפתאומית בעזה יכולה להסביר את העובדה שרבים מבכירי צה"ל - פינקלמן, חליוה, וגם דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי - הרגישו בנוח לצאת לחופשה במהלך שמחת תורה. סגן מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, שמתגורר בקיבוץ ניר יצחק שבעוטף, יצא הביתה ללא נשקו האישי.

ואולם, לדברי גורמים במערכת הביטחון, השקט ששרר סביב עזה באותה תקופה לא היה רק עניין של ירידת מתח מבצעי, אלא גם של דירקטיבה מדינית. נתניהו דרש ממערכת הביטחון לשמור על עזה שקטה, כמעט בכל מחיר. הדירקטיבה הזו, מן הסתם, חלפה בראשו של הלוי בשעות הקטנות של 7 באוקטובר.

שלושה כטב"מים ומסוק

בסיכום השיחה הלוי מבקש להגביר את איסוף המודיעין ולעדכן אותו בהמשך. הוא גם דורש מהמשתתפים בשיחה להטיל ספק בהנחה שמדובר רק בתרגיל ו"לחשוב חכם", כדי לנסות ולהבין היכן עשויה להתבצע אותה חדירה ובאיזה מתווה.

אך רוח ההנחיות של הלוי, שבעקבות המודיעין שקיבל לא מתרשם שעומדת להתרחש חדירה בקרוב, היא לפעול בשלב זה צורה שקטה, כדי שחמאס לא יבחין בתנועות חריגות שמבצע צה"ל. הרציונל מאחורי ההחלטה הזו הוא הרצון שלא לשרוף מקורות מודיעיניים.

"הסיפור המרכזי זה המתח הזה", אומר גורם שבקיא בפרטי השיחה. "כשיש לך מודיעין מסוים ואתה אומר 'מה אני עושה, ומה אני עושה כדי שהצד השני לא יבין מה אני יודע', זה לב השיחה הזאת".

במילים אחרות, הלוי היה חרד לכרטיסי הסים: הרמטכ"ל חושש שבחמאס יזהו שצה"ל מעלה כוננות ויגזרו מכך שמישהו בישראל יודע על תוכניתם. "אל מול המודיעין שהיה לו, הוא לקח את כל שולי הביטחון", אומר גורם בצבא. ואכן, ביחס לתמונת המודיעין המצטיירת מול הרמטכ"ל, ההיערכות שעליה מורה הלוי עשויה בהחלט להישמע הגיונית. רק בחוכמת הבדיעבד מתגלה עד כמה היה זה מעט מדי ומאוחר מדי. נראה כי בנקודת הזמן הזו היתה הזדמנות אחרונה למנוע, או לכל הפחות לצמצם, את עוצמת המכה שהנחית חמאס על עוטף עזה רק שעתיים וחצי מאוחר יותר.

לדברי בכיר בצבא, בכל הערכת מצב נושא ההגנה על מקורות מודיעיניים הוא חלק מכל תהליך קבלת החלטות מבצעיות בצה"ל. "אם היינו מבינים שהולכת להיות פשיטה רחבת היקף, השמירה על מקורות לא היתה שיקול", הוא אומר. "המתח הוא בין ההבנה של איך מפעילים את הכוח מבלי לסכן את המקורות. זה שיח שקורה בכל הערכת מצב".

ואכן, כשבודקים כיצד נערך צה"ל באותן שעות קריטיות, מגלים שהוא זז על קצות האצבעות. לאחר חיתוך המצב בראשות הרמטכ"ל, נקבעה ישיבה נוספת בראשות ראש אגף המבצעים בסיוק לשעה 4:30. בסיוק, שעומד בראש האגף שאחראי על ניוד ועל תגבור של כוחות צה"ל, נוקט צעדים שמתכתבים עם ההנחיות שנתן הרמטכ"ל: הוא מתגבר את מערך האיסוף האווירי במסוק קרב ובשלושה כטב"מים. הכטב"מים בעלי יכולות איסוף, לא תקיפה. מאוחר יותר, כמה מהם אף ישקיפו מלמעלה על אזרחים ישראלים שנחטפים לתוך עזה, מבלי יכולת להגיב.

ההנחיות מחלחלות גם לאוגדת עזה. על פי אחד מהפרסומים, מפקד האוגדה, תא"ל אבי רוזנפלד, מעדכן את מפקד בסיס אשדוד הסמוך של חיל הים, אל"מ איתן פז, במידע המודיעיני החריג. פז מקפיץ את רמת הכוננות ומורה להוציא לים כוח מיחידת סנפיר, שנע על גבי כלי שיט קטן מסוג "צרעה". גם הוא, כמו הצבא כולו, לא מדמיין תרחיש שבו עשר ספינות של "הקומנדו הימי" של חמאס, עמוסות במחבלים חמושים מכף רגל ועד ראש, יפרצו בבת אחת מעזה לכיוון חוף זיקים, כפי שאכן קרה.

העלאת הכוננות באוויר ובים מתיישרת עם ההחלטה שלא לעורר את השטח סביב הרצועה ולא לשרוף מקורות מודיעיניים. לחמאס אין מכ"מים שיכולים לזהות תגבור של כטב"מים באוויר, וכנראה גם לא לקלוט "צרעה" שיוצאת לים מבסיס אשדוד.

ואולם ביבשה, הצבא פועל במשנה זהירות. כך, אין תגבור של כוחות יבשתיים במרחב, ואפילו לא הוראה לחיילים במוצבים על קו הגבול להתעורר ולנעול נעליים, למשל. "ההחלטה היא לא להוריד את המודיעין לכוחות למטה, כי איזה מג"ד שידע מה קורה ייתן הנחיה לתגבר סיור או להעלות טנק לעמדה, והכל נשרף", אומר גורם צה"לי.

"התפיסה בצבא אומרת שרמת החדירות של צה"ל כזו גבוהה, שבחמאס יודעים לזהות כל תזוזה חריגה במרחב", מסביר גורם נוסף המעורה בפרטים. "אפילו טנק שעומד לא במקום שלו מעורר חשד. בגלל זה, בכל הסיכומים בלילה, הלוי מנחה לשמור על המקורות המודיעיניים יותר מאשר הוא מנחה לשמור על הגדר. ברגע שלמערכת הביטחון יש רק את הסימן המעיד של כרטיסי הסים, מבחינתו זה לא מספיק בשביל לקחת סיכונים. בעצם, לא עושים כלום".

נשק, פקודות וכתובות

בזמן שהלוי עורך את חיתוך המצב שלו, בחמאס כבר מתחילים לקרב כוחות. באזור ארבע לפנות בוקר נדרשים חלק ממחבלי הנוח'בה, שהשתתפו בתרגילים שדימו פשיטה לישראל - אימונים שצה"ל הכיר היטב - להגיע למסגדים לתפילת הבוקר. שם הם מקבלים הוראות מדויקות יותר, שמועברות בעיקר מפה לאוזן, להתייצב בנקודות מסוימות לאורך גדר הגבול לקראת שש בבוקר.

ב־6:29, כנראה דקה לפני הזמן המתוכנן, נורה מעזה המטח הגדול ביותר אי פעם לתוך שטח ישראל. באותו רגע גם מתחילה ההסתערות על הגדר. בין 3,000 המחבלים העזתים לתושבי קיבוצי הנגב המערבי, שדרות ואופקים, ולחוגגים במסיבת הטבע ליד רעים – עומדים באותה שעה רק 600 חיילי צה"ל ו־12 טנקים

בנקודות הכינוס מקבלים המחבלים כלי נשק, תחמושת, מפות ופקודות כתובות. רק שם מבינים רובם, לראשונה, שפניהם למלחמה. ב־6:29, כנראה דקה לפני הזמן המתוכנן, נורה מעזה המטח הגדול ביותר אי פעם לתוך שטח ישראל. באותו רגע גם מתחילה ההסתערות על הגדר. בין 3,000 המחבלים העזתים לתושבי קיבוצי הנגב המערבי, שדרות ואופקים, ולחוגגים במסיבת הטבע ליד רעים - עומדים באותה שעה רק 600 חיילי צה"ל ו־12 טנקים.

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל מצוי כעת בלחימה וטרם התחיל בתחקור אירועי 7 באוקטובר, לרבות אירועי הלילה שקדם להם. התחקירים יתחילו בימים הקרובים ובסיומם הממצאים יוצגו בשקיפות לציבור".

itayilnai@gmail.com