"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
"סכנת פיגוע או חטיפה"

חשש במערכת הביטחון מאירוע רב-זירתי במהלך הבחירות

במסגרת התדרוך שקיבלו אמש (ראשון) שרי הקבינט המדיני ביטחוני מראשי מערכת הביטחון צף ועלה שוב החשש מ"אירוע רב זירתי". כאשר המצב הביטחוני הוגדר מתוח בכל הגזרות, לרבות עזה ואיראן. "חמאס כל הזמן במוכנות לפעולות התקפיות ברמה מבצעית", אמרו במערכת. בנוסף הזהיר ראש השב"כ דוד זיני מקשר אפשרי בין חמאס לציר ובין היתר לארגון החות'ים בתימן.

חיסול מחבל שלקח חלק בהעברת מיליוני שקלים לארגון הטרור חמאס | דובר צה"ל

בתוך כך אמר ראש אמ"ץ לשרים כי המערכה לטיהור המנהרות בעיצומה וציין את הנתון הבא: "טיהרנו 95 אחוז מהמנהרות בין הקו הצהוב לגבול". השרים השיבו כי הנתון מתייחס רק למנהרות שהתגלו ועשויות להיות נוספות.

בנוסף התייחסו בכירי המערך המודיעיני הישראלי לניסיון החיסול בשבת של בכיר חמאס עלי אל עמודי ואמרו כי התוצאות לא ידועות עדיין. "אם לא הצלחנו, ננסה שוב", הבהירו.

דוד זיני, ראש השב"כ | צילום: אורן בן חקון

התדרוך הביטחוני עמד על כך שחמאס עוסק בניסיונות לחטיפת חיילים מהמוצבים וכן בניסיונות הברחה שהכוחות בשטח מסכלים מדי יום. מועצת השלום מקבלת אף היא עדכוני מצב מישראל ביחס לפעילות הטרור של חמאס לאור הדרישות של המועצה ללכת ולהתקדם לתוכנית הפירוז ושיקום הרצועה.

השרה סטרוק דרשה מנתניהו הבהרות ביחס להצגת תוכנית מועצת השלום בשולי עצרת האו"ם להתקדמות לפירוז ושיקום בפרוסות ולא שיקום תמורת פירוז כל הרצועה. סטרוק הזהירה מפני אישורה למעשה של התוכנית שתבוצע בסופו של דבר על ידי הממשלה הבאה.

פיצוץ המנהרה | צילום: דובר צה"ל

נתניהו השיב כי לא הכיר את הצגת התוכנית על ידי מועצת הביטחון והבטיח "אטפל בזה". במהלך הסקירה ראש השב"כ זיני הבהיר כי במקום פירוז חמאס עוסק במחשבות על מתקפה או אירוע חטיפה נקודתי, "בסמוך לבחירות או לאחר מכן".

הרמטכ"ל בעצמו התייחס לירי בסמוך למוצבים ואמר "אנחנו מוודאים שלא יהיו עוד אירועים כאלה הלאה. אנחנו בסיכול מתמשך". השר בן גביר דרש "להקפיד ש(מחבלים) לא יחצו את הקו הצהוב. אם בתי החולים משמשים האבים לטרור צריך לתת לזה מענה קינטי חד משמעי". דיכטר הציע "לעבור לפעילות נגד חמאס ולא רק בסיכולים קטנים".

ראש אמ"ן הציג לשרים נתון בהתייחס לשלוש שנים למלחמה ואמר כי "מתוך 6000 חוצי גדר שפלשו ב-7.10 4000 חוסלו, נותרו 2000 ונגיע עד לאחרון שבהם. לא נרפה".

ראש הממשלה סיכם את הדיון ואמר כי המשימה שהיא חיסול חמאס הייתה ונותרה של מדינת ישראל. "היעד בעזה לחסל את החמאס. אנחנו כותשים אותו וממשיכים לכתוש אבל היעד שלנו הוא לחסל. בסופו של דבר זה יפול עלינו. הם לא יעשו את זה בעצמם. אנחנו התחייבנו למשימה הזו ואנחנו נעשה את זה". שאלת העיתוי, לדברי כמה שרים, נותרה מרחפת בחדר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

"סכנת פיגוע או חטיפה"

ניסה לחדור למוצב צה"ל בדרום סוריה - וחוסל

כוחות צה"ל זיהו הלילה (בין ראשון לשני) חשוד שניסה לחדור למוצב צה"ל שבמרחב האבטחה בדרום סוריה. מדובר צה"ל נמסר כי לאחר זיהויו, הכוחות ירו לעברו וחיסלו אותו. לא היו נפגעים בקרב כוחות צה"ל.

בצה"ל מסרו כי הצבא ימשיך לפעול במרחב האבטחה בדרום סוריה ולהסיר איומים על אזרחי ישראל ועל כוחות צה"ל.

האירוע החריג עליו דיווח צה"ל מגיע אחרי שבועיים כשמשרד ההגנה הסורי הודיע כי הוא פותח בחקירה לבירור נסיבות הפיצוץ במחסן התחמושת שהתרחש באזור הכפרי של מחוז חלב לפנות בוקר.

انفجارات ضخمة ومتتالية في أحد المواقع قرب بلدة العيس بريف حلب الجنوبي وسط ترجيحات بأنها وقعت في مستودع أسلحة فيما دعت قوى الأمن الداخلي المواطنين إلى عدم التوجه إلى المكان وتحركت فرق الدفاع المدني والإسعاف تحسباً لوجود ضحايا https://t.co/ueXPEOaJtz

— العربية (@AlArabiya) September 20, 2026

במשרד ההגנה הסורי מסרו לרשת "סאנא" כי הם חוקרים מה עומד מאחורי פיצוצים במספר אתרים צבאיים, שהאחרון בהם היה אותו מחסן תחמושת ליד העיירה אל־עיס במחוז חלב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

"סכנת פיגוע או חטיפה"

עם הגב לקיר והפנים לבחירות: התרחישים לתקיפה איראנית על ישראל

החשש ממיסקלקולציה והאיומים מאיראן: האם בבסיס האזהרה שהשמיע השבוע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בביקור בבסיס חיל האוויר בתל נוף עומדת האפשרות של תקיפה איראנית על ישראל?

לדברי גורמים המעורים בנושא, בישראל זיהו לאחרונה שהאיראנים שיקמו שורה של יכוליות וכי הם מסוגלים להוציא לפועל מתקפת פתע.

// דוברות לשכת רה"מ

מדובר בהמשך ישיר לדיווחים זרים לפיהם נתניהו, בפגישתו עם בן זאיד באמירויות, הציג לשליט האמירתי צילומים שמוכיחים כי האיראנם חידשו את הפעילות הגרעינית שלהם בהר המכוש.

תנועת כלי רכב בכניסה למנהרה ב"הר המכוש" | צילום: רויטרס

כעת החשש הוא ממיסקלקולציה שתוביל את האיראנים לתקוף בישראל, אם תחשוב שזו מתכננת לתקוף תחילה. בשלב זה ההערכה היא כי ישנו פער בין היכולת לכוונה, שעדיין לא זוהתה.

תקופת הבחירות המתוחה בישראל נמצאת גם היא במוקד הניתוחים באיראן לשאלת ההתקפה הנגדית.

בעוד שבישראל מסרבים להתייחס ישירות למידע המודיעיני שהציג נתניהו ליו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, בפגישתם השבוע, ככל הנראה זה התרחיש המרכזי שעמד במוקד השיחה.

אמנם לא מדובר באיום מפורש, אבל בהחלט ככזה שישנו ברקע ועשוי במרחק החלטה אחת במשטר האיראני לגרור את האזור שוב למלחמה.

מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם. | צילום: אי.אף.פי

ההערכות המודיעיניות על אפשרות של הסלמה מצד איראן מבוססות בין השאר על ההבנה שאיראן במצבה הכלכלי והפנימי המחמיר והולך בשל העיצומים והמצור האמריקני, עשויה לנקוט בצעדי קיצון.

בין האפשרויות שעומדות בפניה - הוצאה לפועל של פיגועי טרור המוניים באופן ישיר או על ידי שלל ארגוני הפרוקסי שלה מול מטרות ישראליות ויהודיות בעולם.

אפשרות נוספת היא מתקפת טילים של חיזבאללה או של איראן עצמה, או משתי החזיתות גם יחד. במקרה כזה ישראל וגם אתרים אסטרטגיים במפרציות יהיו יעדי המתקפה.

דובר צבא איראן איים ביום שלישי כי "אם נגיע למסקנה שהאויב עומד לצאת למתקפה קרובה, בוודאות נבצע מלחמה מקדימה או מבצע מקדים".

בראיון לערוץ "אל-עאלם" של רשות השידור האיראנית טען כי "אחרי מלחמת 12 הימים קידמנו את האסטרטגיה שלנו לעבר מלחמה מקדימה", והביא כדוגמה את התקיפות נגד מה שכינה "בדלנים" בכורדיסטן העיראקית ואת התקיפות בבסיסים אמריקניים, ובהם הבסיס בירדן.

זו אינה הפעם הראשונה שהוא משמיע איום כזה. בסוף אוגוסט הודיע כי הדוקטרינה הצבאית של איראן עברה "מהגנה להתקפה", ובראיון לטלוויזיה הממלכתית ב-4 בספטמבר אמר כי "בכל מקום שבו נחוש איום, נבצע מבצע מקדים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

הווידוי הדרמטי של סם אלטמן: "דברים רעים יקרו בגלל ה-AI"

בעוד שרבים בעמק הסיליקון מנסים לצייר עתיד ורוד וחף מסיכונים, מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, בוחר בקו ישיר ופרובוקטיבי במיוחד. בריאיון בלעדי ומקיף שהעניק ל-Decoded של פוליטיקו, אלטמן מצהיר בגלוי כי האנושות תצטרך להשלים עם העובדה שפיתוח הבינה המלאכותית יגרום בדרך גם לנזקים, פריצות ואלפי תקלות - וכי מדובר במחיר הכרחי ששווה לשלם תמורת התועלת האדירה של הטכנולוגיה.

"אנחנו מאמינים שהעולם צריך לקבל את העובדה שכמה דברים רעים יקרו, למען היתרונות של הטכנולוגיה הזאת וכדי שאנשים עצמם ימשיכו להחזיק בשליטה", אמר אלטמן בראיון.

“We believe the world should accept some bad things happening for the benefits of this technology.” In a conversation for the first edition of Decoded, a new daily newsletter and podcast, OpenAI CEO Sam Altman talked with POLITICO’s @BrendanBordelon about trade-offs, AI safety, and how his company is different from Anthropic. Subscribe to Decoded for the full conversation with Sam Altman: https://t.co/YHJJsDOQVh

— POLITICO (@politico) October 4, 2026

לדבריו, ניסיון להגיע למצב שבו יש "אפס הונאות, אפס פריצות ואפס שימושים לרעה" הוא שאיפה לא ריאלית ודרישה לסגירת הברז שתעצור את הקידמה. עם זאת, הוא הבהיר כי הוא קותש את הגבול כשמדובר ב"סיכונים קטסטרופליים אמיתיים" כמו אובדן שליטה מוחלט על המערכות.

הריאיון חושף גם את הקרב העסקי-אידיאולוגי המחריף מאחורי הקלעים בין OpenAI לבין המתחרה המרכזית שלה, אנתרופיק והמנכ"ל דריו אמודיי. אף על פי ששתי החברות התקרבו לאחרונה ותמכו יחד בצעדי רגולציה והאטת פיתוח מסוימת בעקבות תקלות אוטונומיות ופריצות שביצעו המודלים, אלטמן תוקף את הגישה הנוקשה של מתחרותיו ומזהיר מפני מה שהוא מכנה "לכידה רגולטורית".

אלטמן דוחה את הרעיון שמעבדה אחת בסן פרנססיקו צריכה להחזיק במפתחות לבינה העל-אנושית ו"לחלק את היתרונות לציבור בקצב שלה", ומגדיר את הקו הזה כפשרה בלתי מתקבלת על הדעת שתרכז כוח רב מדי בידי קומץ גורמים.

AI OpenAI Hugging Face | צילום: ChatGPT

נושא מרכזי נוסף שעלה בשיחה הוא ההתמודדות של OpenAI עם תקלות רוחב ואירועים חריגים שבהם מודלי הבינה המלאכותית של החברה פעלו באופן עצמאי לחלוטין בניגוד להנחיות - כמו אירועי פריצה אוטומטיים שהתרחשו במהלך הקיץ סביב פלטפורמות שונות ואתר ממשלתיים.

אלטמן הודה בגלוי כי התנהגות כזו היא "בלתי מקובלת בעליל", וציין כי החברה סבורה שצריך לקום מסגרת אחריות משפטית חדשה שתטיל אחריות ישירה על חברות הפיתוח כאשר מודלים יוצאים משליטה בשלב האימון או ההפעלה. לדבריו, בעוד שקונגרס ארה"ב נותר שקוע במבוי סתום מבחינה חקיקתית, הנושא הזה חייב לעמוד במרכז הדיון הציבורי, שכן חברות המפתחות מערכות אוטונומיות עוצמתיות לא יכולות להשתחרr מאחריות כאשר הכלים שלהן חוצים קווים אדומים במרחב הקיברנטי.

מעבר לסוגיות הטכנולוגיות, אלטמן הפנה זרקור ביקורתי כלפי התעשייה עצמה והתנהלותה בזירה הציבורית-פוליטית, במיוחד על רקע המיליונים הרבים שזרמו מקבוצות אינטרס וממנהלי טכנולוגיה למערכות הבחירות בארה"ב.

סם אלטמן מנכ"ל OpenAI יצרנית ChatGPT | צילום: GettyImages

בהתייחסו לתדמית הציבורית השדופה של תחום הבינה המלאכותית, הודה מנכ"ל OpenAI כי "משהו ברור לא עובד" בדרך שבה חברות מנסות לקנות השפעה פוליטית, וכי הזרמת כספים אדירה לקמפיינים לא תגרום לציבור להרגיש טוב יותר כלפי הטכנולוגיה.

אלטמן כינה את גישתם של רבים בענף כ"מנותקת מהמציאות", וטענה כי במקום להשקיע בלובי ובפוליטיקה, על חברות ה-AI להקשיב לחששות האמיתיים של האזרחים ברחוב - החל מאובדן מקומות עבודה ועד לשקיפות ופרטיות - ולתת מענים אמיתיים שיבנו מחדש את האמון הציבורי המתפורר.

מנגד, באנתרופיק ממשיכים להגן על עמדתם וטוענים כי הצעותיהם הרגולטוריות נועדו להאט במכוון דווקא את החברות הגדולות והחזקות ביותר בחזית הטכנולוגיה, תוך מתן יתרון תחרותי לחברות קטנות.

ממשיכים להגן על עמדתם. קלוד ו-ChatGPT | צילום: GettyImages

הדברים נאמרים על רקע טלטלות נוספות בזירה הפוליטית בארה"ב, הכוללות את מינויו של צאר AI חדש בממשל טראמפ והצפת המערכת הפוליטית במיליונים של דולרים מצד שחקנים בתעשייה - מהלך שאלטמן עצמו מגדיר כ"משהו שברור שלא עובד" וקורא לחברות להפסיק להיות מנותקות מהביקורת הציבורית האמיתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בזכות "מתג" שהושתל במוח: סיפורם של זוכי פרס נובל לרפואה

פרס נובל לרפואה לשנת 2026 הוענק היום (שני) לשלושה חוקרים בעבור תגליותיהם על השפעת האור על פעולתם של תאי עצב. שני החוקרים הגרמנים, פטר הגמן וגאורג נאגל, זיהו באצה חד-תאית חלבון רגיש לאור, והאמריקני קרל דייסרות' "הפך" אותו ל"מתג", שמאפשר להפעיל או להשבית את פעילותם של תאי עצב בודדים במוח חי.

דייסרות', בן ה-54, חוקר באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, הגמן, בן ה-71, באוניברסיטת הומבולדט בברלין, ונאגל, בן ה-73, באוניברסיטת וירצבורג. מזכיר ועדת הפרס, תומאס פרלמן, אמר ששוחח בטלפון עם שלושת הזוכים. השלושה יחלקו ביניהם 12 מיליון כתר שבדי, כ-1.2 מיליון דולר.

תמונות הזוכים בפרס נובל לרפואה | צילום: ללא

שורשי התגלית נעוצים בניסיונו של הגמן להבין כיצד אצה חד-תאית מצליחה לשחות לעבר מקור אור, כך לפי ועדת הפרס. בתחילת שנות ה-2000 גילו הוא ונאגל באצה חלבון שכאשר מאירים עליו, נפתחת דרכו תעלה שדרכה זורמים לתוך התא יונים ונוצר דחף חשמלי.

דייסרות' החדיר את הגן של החלבון לתאי עצב של חולדות ועורר בהם אות עצבי באמצעות אור כחול. הוא פרסם את פריצת הדרך ב-2005, ושנתיים לאחר מכן הפעיל את ה"מתג" במוחם של עכברים חיים.

במאה ה-20 החלו חוקרי המוח לבדוק אילו אזורים במוח משפיעים על אילו תפקודים, אך בשיטות שעמדו לרשותם לא יכלו להוכיח קשר סיבתי. בעזרת השיטה החדשה איתרו חוקרים מעגלי עצב שאחראים לזיכרונות, לרגשות ולהתנהגויות, חלקם קשורים להפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. בעתיד היא עשויה להוביל לטיפולים במחלות כמו פרקינסון ואפילפסיה.

עכברי מעבדה (אילוסטרציה) | צילום: Getty Images

כיום מנסים להשתמש בשיטה גם כדי להחזיר ראייה לכבדי ראייה. "האופטוגנטיקה מעניקה הזדמנויות למפות את המוח בדרך שבעבר יכולנו רק לחלום עליה", אמר יו"ר ועדת הפרס, פר סוונינגסון.

הפרס ברפואה פותח כמדי שנה את סדרת ההכרזות. מחר (שלישי) יוכרזו הזוכים בפיזיקה, ביום רביעי בכימיה, ביום חמישי בספרות, וביום שישי תעבור הבמה לאוסלו, שם יוכרז פרס נובל לשלום. הפרס בכלכלה יוכרז ביום שני הבא, והפרסים יוענקו ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של נובל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יצאו מהביוב ליד המלון של נתניהו: "חיפשנו זהב"

אחד הדברים החריגים שאפשר להיתקל בהם בימים אלה בניו יורק הוא לא אטרקציה חדשה, אלא אנשים שנעלמים מתחת לרחובות. הרשויות בעיר עצרו שני גברים שלפי החשד ירדו למערכת הביוב בחיפוש אחר זהב וחפצי ערך, ואחד המקרים התרחש במקום רגיש במיוחד: בפינת פארק אווניו ורחוב 61 במנהטן, סמוך למלון שבו שהה ראש הממשלה בנימין נתניהו בזמן עצרת האו"ם. לפי המשטרה, ברקע עומדות שמועות על אוצרות שמחכים במערכת התת-קרקעית של העיר.

בנימין נתניהו באו''ם, זה קרה בזמן שהוא היה שם | צילום: רויטרס

"זהב, כל דבר בעל ערך"

השניים, סמואל רברון, בן 25, וקווין רודריגז, תושבי קווינס, הואשמו בכניסה ללא רשות לשטח אסור. לפי הדיווחים, החוקרים קישרו אותם לקבוצה שנצפתה נכנסת למערכת הביוב בעיר, וארבעה אנשים נוספים שנראו במסגרת האירועים עדיין לא זוהו. לאחר מעצרו, אמר רברון לשוטרים: "אנחנו נכנסים לביוב ומחפשים חפצי ערך שנתקעו בפתחי הניקוז ובביובים: זהב, כל דבר בעל ערך".

התזמון הוא שהפך את הסיפור לכותרת. מנהיגים מרחבי העולם שהו באותם ימים בניו יורק לרגל עצרת האו"ם, ומשטרת ניו יורק וגורמים פדרליים ערכו סריקות ביטחון באזור בעקבות האירוע. עורך דינו של רברון, בריאן קנדי, דחה כל ניסיון לקשור את הפרשה לאירועי האו"ם או לביקורו של נתניהו: "נראה שזה לא ממש תיק".

"נכנסים כמו צבי הנינג'ה"

המשטרה בחנה תיעודי מצלמות בעקבות כניסות ליליות למערכת התת-קרקעית. לפי הדיווחים, בחודשים האחרונים נצפו בני אדם מרימים מכסי ביוב ויורדים מתחת לרחוב, לעיתים כשהם מצוידים במגפי שכשוך, פנסים וכלים בסיסיים.

אחד המקרים שתועדו התרחש באסטוריה, שכונה בקווינס. בסרטון נראים שלושה אנשים בחליפות שכשוך ובידיהם פנסים, כשהם מזיזים מכסה ביוב ונעלמים מתחת לאדמה. "שלושה אנשים אקראיים מסתובבים בחליפה מוזרה. פותחים את הביוב ונכנסים כמו צבי הנינג'ה", סיפר עד ראייה.

מתחת לניו יורק מסתתר אוצר? | צילום: Florian_Ppellin_-_wikimedia_commons

האוצר שמחכה למטה: כרטיס אשראי

אלא שלפי מי שמכיר היטב את העולם שמתחת לרחובות ניו יורק, הסיכוי למצוא שם אוצר נמוך בהרבה מהשמועות. סטיב דאנקן, חוקר לשעבר של המרחבים התת-קרקעיים בעיר, סיפר לניו יורק טיימס כי אחרי יותר מ-100 כניסות לביובים ולמנהרות, הפריט היקר ביותר שמצא היה כרטיס אשראי שפג תוקפו.

עבור מבקרים בעיר, מדובר בעיקר בסיפור משונה על תופעה אורבנית יוצאת דופן ולא באטרקציה חדשה. הכניסה למערכת הביוב ללא אישור עלולה להוביל להליך פלילי, והיא גם כרוכה בסיכונים ממשיים במרחב תת-קרקעי שלא נועד למבקרים.

כרטיסי אשראי | צילום: GettyImages
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

חיים לוינסון תוקף את אילה חסון: "עבד של הביביזם"

העיתונאי חיים לוינסון תקף הבוקר (שני) בחריפות את העיתונאית ומגישת כאן 11 אילה חסון וכינה אותה "עבד של הביביזם", זאת בעקבות ריאיון שקיימה חסון עם שרת התחבורה מירי רגב על טיסת פליי דובאי ב"חדשות השבת".

בפודקאסט היומי שלו, "לוינסון על הבוקר" ברשת הפודקאסטם All in, לוינסון טען כי במקום לנצל את הריאיון בשידור הציבורי שממומן מכספי הציבור כדי להציג לשרת התחבורה שאלות קשות ומבוססות עובדות על המחדל בטיסה, העדיפה חסון להעניק לשרה כלשונו "מסאז' כפות רגליים".

"כשהשרה מירי רגב באה להתראיין אחרי שכולם רוצים תשובות - זה הופך למופע של בריחה מביקורת," טען לוינסון. הוא המשיך והטיח: "במקום לשאול אותה 'גברתי, איפה החלק שלך? איפה את טעית?', רגב פשוט לוחצת פליי על תקליט מוכן ומאשימה את השב"כ, המוסד וגופי הביטחון, והעיתונאית יושבת שם ולא שואלת אפילו את השאלות הבסיסיות".

כדי להפריך את טענותיה של השרה רגב כי האחריות התקשורתית והביטחונית מוטלת כולה על ארגוני המודיעין והביטחון, ציטט לוינסון באופן ישיר מתוך האתר הרשמי של משרד התחבורה. על פי הגדרת התפקיד הרשמית של אגף הביטחון במשרד, מוגדרת אחריותו במפורש: "קביעה, פיתוח, התאמה והכוונה של סדרי ביטחון לשירותי תחבורה... ובן היתר אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות או מגיעות לישראל".

שרת התחבורה מירי רגב. לוינסון טען: "רגב פשוט לוחצת פליי על תקליט מוכן" | צילום: אורן בן חקון

לוינסון הוסיף ותקף את הניפנוף בדפים של רגב בנוגע להסכמי התעופה מול איחוד האמירויות וחברת פליי דובאי. לדבריו, הטענות על הסכמים בינלאומיים המחייבים העסקת צוותים ממדינות בעלות יחסים דיפלומטיים בלבד הן "שקר מוחלט", שכן הסכם התעופה הבינלאומי גלוי ופתוח באינטרנט, ולדבריו מדובר בהסכם גנרי לחלוטין ללא שום התייחסות לזהות או מוצא הצוותים.

בנוסף, לוינסון הדגיש כי דוח מבקר המדינה משנת 2024 המליץ למל"ל, למשרד התחבורה ולגופי הביטחון לגבש מדיניות כוללת ומעודכנת בנושא התעופה השרה הנכנסת לישראל. הוא סיכם כי במקום לדרוש תשובות על כך, הריאיון בוזבז על רכילות פוליטית, משום ש"לכל שר יש את עיתונאי החצר שלו, ובגלל זה אנחנו לעולם לא נתקדם ולא נשתפר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

הפכה לטרנד
האופנה שכולם רוצים להיות חלק ממנה: ברזיל
0:58
מבהיל
אוטובוס עלה באש בבסיס צה"ל
1:42
לא זורמים
סין בונה את הסכר הגדול בעולם - והודו לא מרוצה
המתיחות ביו"ש
הצתת רכב פלסטיני בדרום הר חברון
רילוקיישן לקלפי
"הם יישבו בגולה, יצביעו וישפיעו על גורלנו? זה לא מקובל עליי!"
לוחמות בטראומה
"פוסט-טראומה זה סוג של לצאת מהארון, להיות נזקקת. זו לא אני"
אפשר לשמוח
הקפות שמחת תורה ליד כיכר החטופים
0:49
מפנים גב
בני גנץ ואיתן גינזבורג "מתעלמים" אחד מהשני
0:15
שחור חזק
מאיפה מגיע הקפה שלנו?
לא הכל זהב
שיגעון מטאלי: כל הצעירים מתעניינים פתאום בגלאי מתכות
מיאו, חתול!
מה גרם למשטרת בריטניה לפרסם הודעה על דמות מספר ילדים?
גיוס חרדים
"הגיע הזמן לצבא מקצועי. צריך לחתור לשם. לא כולם מתאימים (לשרת)"
0:52
אמת או מיתוס?
"חרדים מזיעים פחות מאחרים"
0:50
"שתו מים"
טוב, הבנו שחשוב לשתות, אבל אולי תיסגרו כבר על הכמויות והטמפרטורות?
"זה עם ישראל"
הנשיא הרצוג ליניב חיון מטיסת הטרור: אמליץ עליך לאות הגבורה האזרחית
חוזרים הביתה
מיטל, נוסעת בטיסת הטרור: "אין על העם שלנו. רק בזכות זה שהיינו יחד שרדנו"
0:41
חוזרים הביתה
יניב חיון, אחד הגיבורים שנטרלו את טייס המשנה הטרוריסט, נפגש עם נתניהו
1:28
חוזרים הביתה
השמחה בנחיתת טיסת "פליי דובאי" בישראל
0:04
חוזרים הביתה
המראת הטיסה החלופית של "פליי דובאי" מסעודיה לישראל
0:15
בלי אלכוהול
טרנד המסיבות החדש שסוחף את האוניברסיטאות והקולג'ים בארה"ב
זו לא התקרחות
מה גורם לשערות באזורים מסוימים בגוף להיעלם?
טרור בטיסה
תיעוד מתוך רגעי הלחץ בטיסת פליי דובאי שנחתה בסעודיה
1:31
טרור בטיסה
"צריכים עזרה": תיעוד מתוך טיסת פליי דובאי, שניות לאחר ההשתלטות
0:25
טרור בטיסה
"ניסו לרצוח פה את הטייס ואנחנו שומרים": הטייס האמירתי שנדקר
טרור בטיסה
"קפצנו כמה חבר׳ה והוצאנו אותו מתא הטייס"

פור ריל

עוד בפור ריל >

אחרי שהפסיקה, אילנית לוי חזרה: "איזה קשה"

אילנית לוי פרסמה אמש (ראשון) סטורי בחשבונה ברשת החברתית אינסטגרם שבו סיפרה על החזרה לאימוני הכושר אחרי הפסקה שלקחה. באותה נשימה היא גם התוודתה על הקושי הכרוך בך. היום (שני) היא כבר התרגשה מאוד מאירוע הקשור בבתה הקטנה אריאה.

התוודתה על קושי. אילנית לוי | צילום: שי יחזקאל

"איזה קשה זה אחרי הפסקה", כתבה לוי על רקע תמונת סלפי שלה על אחד ממתקני הפילאטיס.

הירשמו לניוזלטר של ForReal ואנחנו נדאג שלא תפספסו שום דבר חשוב!

"איזה קשה זה". לוי על אחד ממכשירי הפילאטיס | צילום: אינסטגרם

הבוקר, כאמור, באווירה שונה לחלוטין התרגשה לוי מאוד מתמונה של אריאה, בתה המשותפת לה ולבעלה אלירז שדה, שחגגה יום הולדת חמש בגן שבו היא מתחנכת. "יום הולדת בגן. אני אשתגע מהחיוך המתרגש", כתבה לוי והוסיפה אימוג'י נמס.

אילנית משתגעת. אריאה חוגגת | צילום: אינסטגרם

כזכור, בסוף חודש יוני האחרון הודיעה אילנית על גמילה מסיגריות אחרי לא פחות משלושים שנות עישון. "אני נגמלת מסיגריות", אמרה אז. "למי שלא ידע - אני אדם מעשן. יש כאלה שלא יודעים שאני מעשנת כי אני לא מצטלמת מעשנת ולא רואים אותי הרבה מעשנת, כן, אני בהחלט מתביישת בזה, לעשן זה לא דבר מגניב. אני מעשנת כשלושים שנה, הילדים יודעים. אני מעשנת מגיל מאוד צעיר והרבה מאוד מאוד מאוד, שלושים שנה".

מעשנת מגיל מאוד צעיר. אילנית לוי | צילום: מאיר פרטוש
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלונה סער שוקלת לעזוב: "אין ברירה"

לפני כשלושה שבועות סיפרה אלונה סער, הסובלת ממחלת האנדומטריוזיס על בדיקה רפואית שעליה לבצע, ושצריכה לעבור אישור של קופת החולים שלה. אמש (ראשון) אחרי שהתאכזבה מהטיפול בבקשתה, היא עדכנה על כך שהיא שוקלת לעזוב את קופת החולים שלה.

אלונה סער | צילום: רותם לבל. מתוך אינסטגרם אלונה סער

"שלום. מי הייתה במצבי ויודעת מה עושות?", שאלה סער בתחילת הסטורי שהעלתה באמצע חודש ספטמבר האחרון. לאחר מכן הסבירה את מצבה: "הרופא הפרטי שלי לאנדומטריוזיס ביקש שאעשה בדיקת דם AMH שבודקים בה רזרבה שחלתית, שנדע מצב פיריון מה הוא, למקרה שרוצים לנתח את האנדו החוצה וכו'. הקיצר, זו בדיקה שמכבי צריכים לאשר אותה. רופאת המשפחה שלי שלחה בקשה - לא אישרו לה. הגניקולוג שלי שלח מהקופה - לא אישרו לו. ניסיתי לקבוע לרופא פיריון כדי שהוא יגיש לי בקשה - הוא לא יכול להגיש בקשה אם לא טופלתי אצלו בעבר. "ראבק, כולה בדיקת דם. למה צריך להתחנן? למה בא לי לעשות בדיקת דם לכיף שלי? הקיצר, מה עושות? אלא אם כן מכבי אתם רואים את זה - תביאו לי לעשות בדיקה, אני כבר חודש סביב זה".

הירשמו לניוזלטר של ForReal ואנחנו נדאג שלא תפספסו שום דבר חשוב!

"כבר חודש סביב זה". אלונה סער | צילום: לנס הפקות

אמש, כאמור, על רקע הסטורי הישן הוסיפה סער ועדכנה: "אז ההתקדמות היחידה שהייתה היא שקיבלתי הודעה מהאינסטגרם שלהם שהבעיה הועברה לגורמים הרלוונטיים ולא שמעתי מהם מאז. הקיצר, אין ברירה אלא לעבור קופה או לעשות עצמאית ולהשכיב כמה מאות שקלים, למרות שיש לי מחלה והפניה".

"אין ברירה אלא לעבור". אלונה סער מאוכזבת | צילום: אינסטגרם

ובנושא אחר פרסמה אלונה תמונת סלפי שלה וכתבה: "למה כשלאחרים יש פצע אני לא שמה לב אפילו, אבל כשלי יש פצע זה כל מה שאני רואה וחושבת עליו?".

שמה לב רק כשזה קורה לה. סער | צילום: אינסטגרם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שף פרטי ונוף להרים: כאן מת בנה של קרופורד

ימים ספורים לאחר מותו של פרסלי גרבר, בנם בן ה-27 של דוגמנית העל סינדי קרופורד ואיש העסקים רנדי גרבר, נחשפים פרטים נוספים על המקום שבו שהה בימיו האחרונים - מרכז גמילה יוקרתי בסנטה מוניקה שבקליפורניה, הפועל בנכס ששוויו מוערך בכ-7.7 מיליון דולר.

פרסלי גרבר. ניסה להשתקם ולהיגמל - ומת בגיל 27 במהלך שהותו במרכז הגמילה היוקרתי בסנטה מוניקה. פרסלי גרבר | צילום: AP

לפי דיווח Page Six, גרבר שהה ב- Resolutions Living, מסגרת טיפולית המתמחה בהתמכרויות ובבריאות הנפש. המרכז פועל במבנה בן שלוש קומות ומציע לדייריו תנאים הרחוקים מאוד מהדימוי המוכר של מוסד גמילה סגור וסטרילי. באתר המקום הוא מתואר כסביבה שקטה ונוחה שנועדה לאפשר למטופלים להתרכז בתהליך ההחלמה תוך שמירה על תחושת שגרה ועצמאות.

שף, קולנוע ביתי וחדר כושר

רשימת השירותים שמציע המרכז יכולה להזכיר יותר מלון בוטיק יוקרתי מאשר מוסד טיפולי. הדיירים נהנים מחללי מגורים מרווחים, קולנוע ביתי, חדר כושר, מטבח מאובזר וארוחות שמותאמות ומוכנות עבורם על ידי שפים. מהמבנה נשקפים נופים של העיר ושל ההרים הסמוכים.

רזולושנס ליוינג, מרכז הגמילה בסנטה מניקה בו שהה פרסלי גרבר בזמן מותו |

בנוסף, המרכז שם דגש על יציאה הדרגתית לחיים מחוץ למסגרת ועל האפשרות להתנסות בחיים מפוכחים בסביבה המקומית. לצד תנאי האירוח, הדיירים משתתפים בתוכנית שיקום מובנית ומותאמת אישית.

רזולושנס ליוינג, מרכז הגמילה בסנטה מניקה בו שהה פרסלי גרבר בזמן מותו | צילום: אתר רשמי, resolutionsliving.com

חשוב להדגיש כי סכום ה-7.7 מיליון דולר אינו מחיר הטיפול או השהייה במרכז, אלא שווי הנכס שבו פועלת המסגרת. עלות השהייה עצמה אינה מפורסמת.

חוף סנטה מוניקה והמזח האייקוני. מרכז הגמילה שבו שהה פרסלי גרבר פועל באחד האזורים המבוקשים והיוקרתיים של קליפורניה | צילום: Unsplash

לא רק תנאים מפנקים

מאחורי המעטפת היוקרתית פועלת תוכנית טיפול בשלושה שלבים. על פי פרסומי המרכז, היא כוללת הצבת מטרות, פעילויות התנדבותיות ותרגילים שמטרתם לסייע בבניית אופי, שגרה ועצמאות.

הירשמו לניוזלטר של ForReal ואנחנו נדאג שלא תפספסו שום דבר חשוב!

הצוות במקום כולל יועצים מוסמכים, רופאים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ומטפלים, לצד מדריכי יוגה, מטפל בדיקור והיפנותרפיסט.

רזולושנס ליוינג, מרכז הגמילה בסנטה מניקה בו שהה פרסלי גרבר בזמן מותו |

גרבר פנה לטיפול לאחר תקופה שבה נאבק בהתמכרויות ורצה, לדבריו, להשתחרר מהן אחת ולתמיד. אותו מקור טען כי גרבר ידע שהוא זקוק לעזרה וכי לפני הכניסה למסגרת היה בתקופה קשה במיוחד.

רזולושנס ליוינג, מרכז הגמילה בסנטה מניקה בו שהה פרסלי גרבר בזמן מותו |

צוותי החירום הוזעקו בבוקר

על פי הדיווחים, ביום ראשון בסביבות 9:30 בבוקר הוזעקו למקום שוטרים, צוותי כיבוי וחובשים בעקבות קריאה שבה דווח על דום לב ועל חשד למנת יתר. גרבר הוכרז מת במקום.

עם זאת, נכון לעכשיו סיבת המוות הרשמית ואופן המוות טרם נקבעו. משרד חוקר מקרי המוות של מחוז לוס אנג'לס ממשיך לבדוק את נסיבות המקרה, והמרכז עצמו טרם פרסם תגובה פומבית למותו.

רזולושנס ליוינג, מרכז הגמילה בסנטה מניקה בו שהה פרסלי גרבר בזמן מותו | צילום: אתר רשמי, resolutionsliving.com

גם טיפול יוקרתי לא מעלים את הסיכון

מותו של גרבר דווקא בזמן ששהה במסגרת טיפולית מדגיש את המורכבות ואת הסיכונים הרפואיים הכרוכים בהתמכרות, גם כאשר המטופל נמצא בסביבה מפוקחת ומוקף באנשי מקצוע.

מומחה להתמכרויות ששוחח עם Page Six, שאינו קשור למרכז שבו שהה גרבר, הסביר כי טיפול מקצועי אינו הופך מטופל ל"חסין רפואית". לדבריו, גמילה עלולה להיות כרוכה בסיבוכים, תגובות לתרופות, מצבי חירום פסיכיאטריים וסיכונים הנובעים משימוש בכמה חומרים במקביל.

גרבר, שעבד לאורך השנים כדוגמן והיה חלק מאחת המשפחות המפורסמות בעולם האופנה, הותיר אחריו את הוריו, סינדי קרופורד ורנדי גרבר, ואת אחותו, הדוגמנית קאיה גרבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
נוה מאורכמה עולה להיות אזרח? הזכות לבחור מגיעה עם תג מחירקרא עוד
מתן פלגצרפת בוערת – אבל השורשים של המהומות מגיעים הרבה יותר עמוקקרא עוד
פרופ' אבי בראלימגנרל למנהיג: למה מפקדים מצטיינים לא בהכרח מצליחים בפוליטיקה?קרא עוד
יעל טל-פואההפגיעה לא מתחילה ונגמרת באנס: איפה האחריות של מי שעומד מהצד?קרא עוד
הקריקטורה היומית | יום שני 05.10.2026
X

הקריקטורה היומית | יום שני 05.10.2026

לקריאת העיתון היומי

המהדורה המודפסת של העיתון הגדול בישראל, בחוויית גלישה קלה ובטוחה

כדאי להכיר