על סט הצילומים של העונה השנייה לסדרת הנוער "תראו אותי" בכאן חינוכית, יעל בר זוהר וגיא זוארץ מגלמים לראשונה זוג נשוי גם על המסך הקטן. הסדרה מתמקדת בילדים ובני נוער "שקופים" ובסוגיות חברתיות רגישות, ומציבה מולם מראה להורות ולחיים האישיים.
הסדרה "תראו אותי", שיצר אבנר ברנהיימר וביים אביעד קידר, עוקבת אחר בן, תלמיד חטיבת ביניים שמרגיש שלא רואים אותו - עד שהוא באמת הופך לרואה ואינו נראה. היכולת הזאת משנה את החיים שלו ומכניסה אותו להתמודדויות חדשות בבית הספר, בבית ובמערכות היחסים שלו.
"תראה, זו הפעם הראשונה שאנחנו משחקים זוג נשוי. זאת אומרת, מאז שאנחנו נשואים, זו פעם ראשונה שאנחנו משחקים זוג", אומר זוארץ. בר זוהר מוסיפה: "כי בהצגה שלנו אנחנו... יש לנו הצגה. אנחנו משחקים. אז אני מרגישה שאנחנו מרגישים שזה די טבעי".
"כן. זה גם טבעי וגם בכלל, כל הנושאים פה. שזו סדרה על ילדים ונוער. וחינוך וכל הדבר הזה", ממשיך גיא. "אז הנושאים האלה הרבה גם פוגשים אותנו כאן בסדרה, ויש המון סיטואציות שאנחנו מרגישים כאילו זה חלק מהחיים שלנו, מההורות שלנו, מההתמודדות עם הילדים".
בר זוהר מתייחסת לאופי הדמות שהיא מגלמת: "לא, אני חושבת שאני פה הרבה יותר רגועה ממה שאני בחיים. אני חושבת שמה שמאתגר אותי בדמות פה זה שאני רגועה וזורמת. לא, זו הדמות. זה מה שכתבו לי. כתבו לי הרבה יותר, הרבה יותר רוגע. אתה לא רואה שאני רגועה? זה הכי רגוע שלי".
לפי התסריט, ערן הוא אחד שמנסה להיות אבא פתוח, מגניב עם הבת שלו המתבגרת, אבל לא תמיד מצליח לו. כמה זה באמת בחיים האמיתיים?
"קופי. גם לי לא יצליח", מודה גיא. "אני אבא קול. אבא מהמם. עד ש, עד שייכנס ההוא, עד שהיא תלך עם ההוא. עד ש".
יעל מרגיעה: "לא, עוד אין עניינים, עוד אין עניינים. יש להם קטנה".
"זה לא יעבור בלי אישורים. מה זאת אומרת? ילדים גדולים גם", מוסיף גיא.
"זו סדרה על ילד שלא רואים אותו, על הילדים השקופים"
כשמגלמים דמות על המסך, שניכם ביחד גם דווקא כזוג נשוי. מה באמת אפשר ללמוד על זה? גם עליכם כזוג?
"תראה, קודם כל אנחנו משחקים בסדרה, וזה חשוב להגיד. יש לה ערך מוסף", מסביר גיא. "אני בטוח שאנחנו אוהבים לעשות דברים ביחד, חוץ מילדים וחוץ מלבנות בית. ואנחנו רואים את זה גם בהצגה שלנו, שאנחנו נורא נהנים מהביחד שלנו על הבמה וגם ב'תראו אותי', שזו כאילו סדרה עם ערך מוסף. אתה פתאום אומר רגע, יש פה משהו אחר".
"כי זו סדרה על ילד שלא רואים אותו, על הילדים השקופים, על ילדים שמרגישים שהמורה לא רואה אותם, החברים לא רואים אותם ופתאום הם מקבלים את הבמה ומקבלים את הפוקוס וזה עליהם", מפרט זוארץ.
יעל מוסיפה על העבודה המשותפת עם הדור הצעיר: "יש לנו ילדות מושלמות פה באמת".
"וגם הבת שלנו, אנחנו די בזכותה כאן כי היא אמרה, 'אמא ואבא, אתם חייבים לצפות בסדרה הזאת כי זאת סדרה מעולה'", חושף גיא, ויעל מוסיפה: "אתם חייבים לעשות את זה. אמא, אתם עושים את זה, אתם עושים את זה. ליה, זה בשבילך".
יש מחשבה לצרף את הילדים בעתיד? חלום כזה של הורים שהם ישחקו לצידכם?
"לא", משיבים שניהם. גיא מסביר: "זה תלוי בהם, מה שהם ירצו, לאן שהם ירצו לקחת את זה, הם ייקחו את זה. אבל כרגע שיתמקדו בלהיות ילדים".
"האתגר הכי גדול - איך רואים את כולם?"
אנחנו חווים מציאות שבה גם בני נוער חווים אלימות שקופה, אם זה חרמות, גם בבתי ספר וגם בחוץ. כהורים לילדים, עד כמה זה באמת נוגע בכם? עד כמה אתם באמת ערים לדבר הזה?
"וואו, מה זאת אומרת? האמת היא שכל פעם שיש מקרה ו... זה ממש קשה. זה ממש מטריד", משתפת יעל. "אני מרגישה שזו אחריות של כולנו. זאת אומרת, גם שלנו כהורים. תמיד, גם לשאול את הילדים. איך גם על הילדים שלנו, אבל גם על ילדים אחרים. וגם, האחריות נראה לי, של משרד החינוך, של המורים, של ה... זה מאוד, מאוד קריטי".
"והאתגר הכי גדול של מערכת החינוך ושלנו כהורים, כחברה. איך רואים את כולם?", מסכם גיא. "איך מצליחים לראות את כל הילדים? גם את ההוא שכביכול היה ילד פרוע ועם אלימות. בסוף יש לכל סיבה וצריך לראות את כולם ולתת להם תחושה שרואים אותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו