"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
סבב התקיפות האוויריות והימיות האחרון של ארצות הברית בדרום איראן מייצג קו אסטרטגי מתוחכם ומחושב: הפעלת כוח צבאי ממוקד במטרה לשלול מאיראן את היכולת לחסום את מיצרי הורמוז, תוך הימנעות מגלישה למלחמה כוללת והשארת מדינת ישראל מחוץ למעגל הלחימה הישיר. בתוך כך, המצב הכלכלי והחברתי המדרדר באיראן עשוי להצית מחדש את גל המחאה.
המערכה הנוכחית מתרכזת כולה במחוזות הדרומיים של איראן. בראשם, מחוז הורמוזגאן וערי הנמל האסטרטגיות בנדר עבאס, וכן צ'אבהאר הסמוכה לגבול עם פקיסטאן ושמנוהלת כמעט כולה בחסות סינית, ונועדה לשנות את מאזן הכוחות הימי בלי להצית עימות אזורי רחב.
הגשרים שנהרסו בדרך לבנדר עבאס. ארה"ב מנהלת מערכה אגרסיבית לשיבוש חופש התנועה של הכוחות האיראניים,צילום: ללא
ארה"ב מנהלת מערכה אגרסיבית לשיבוש חופש התנועה של הכוחות האיראניים.תקיפת גשרים, צירי תנועה מרכזיים ותשתיות לוגיסטיותהמובילות לנמלים בדרום המדינה, נועדה לנתק את קווי האספקה של הצבא האיראני ולמנוע ממנו לשנע כוחות ותגבורות במהירות לעבר החופים. פגיעה זו ביכולת הניידות הופכת את הכוחות האיראניים בדרום למבודדים ופגיעים יותר, ומקטינה משמעותית את יכולתם להגיב בזמן אמת לאתגרים ימיים.
היעד המרכזי של התקיפות האמריקאיות אינו מיטוט המשטר, אלא פגיעה קשה בנכסים הטקטיים של משמרות המהפכה וחיל הים האיראני באזור המפרץ הפרסי.צבא ארה"ב מתמקד בהשמדת סוללות טילים נגד ספינות, מכ"מים חופיים, עמדות שיגור של כטב"מים מתאבדים, ומחסני נשק באיים אסטרטגיים של המשטר האיראני במפרץ הפרסי. גורמים אמריקנים עדיין מקווים למשוך את האיראנים בחזרה לשולחן המו"מ באמצעות הנחתת מכות קשות בדרום איראן, אך בטהרן "לא מבינים את הרמז" ולא חוזרים לשיחות - זאת כתוצאה מהשחצנות הנובעת מתחושת הנצחון שאופפת אותם מאז סיום שתי המלחמות ללא הפלת המשטר ושרידותם, גם אם במחיר כבד למדינה.
כלי שיט בלתי מאוייש אמריקני משמיד מטרה איראנית בנמל בנדר עבאס
"השליטה בהורמוז הפכה לנטל"
בתוך כך נשמעים קולות של פרשנים מתונים מתוך איראן הטוענים כי "קלף" השליטה במיצרי הורמוז הפך מיעיל לאסטרטגיה האיראנית למלכוד ונטל עבור המשטר, וכי המצב באיראן הופך להיות דומה לזה בדרום לבנון.
מרצה בפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת טהרן, מהדי רבאטי, אמר השבוע כי "כל הרצועה הדרומית של איראן נמצאת תחת הפצצות כבדות ונמלים ובתי זיקוק נפגעים בצורה קשה. אזור דרום איראן הפך למקום מופצץ יותר מאשר דרום לבנון והדאחייה בביירות, אבל אף אחד לא מסביר לציבור האיראני מה קורה במלחמה ומה צפוי. כך השליטה במיצרי הורמוז הופכת למאתגרת, ואיראן תיתקל בבעיות אפילו בשמירה על שטחי פנים המדינה".
נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" סמוך למצרי הורמוז. באיראן נשמעים קולות הטוענים כי השליטה על הורמוז הפכה לנטל,צילום: פיקוד מרכז של צבא ארה"ב
מרצה נוסף, באזרגאן, טען בהתקפה חסרת תקדים נגד פוליטיקאים איראנים כי "יש לבנוניזציה של איראן, הודות לפעילותם ומדיניותם של בכירי המשטר האיראני. הם הצליחו כל כך בכשלונם עד כדי לא לקבל את המינימום מהשיחות שהם מנהלים עם ארהב".
המחאות עלולות לפרוץ בכל רגע
עקב הכשלון של המשטר האיראני לגייס את הציבור כדי לתמוך במהלכיו במיצרי הורמוז ובמלחמה נגד ארהב וישראל, כוחות הבטחון עדיין מסיירים ברחובות הערים הגדולות מחשש למחאות, אך אלה עלולות לפרוץ שוב בכל רגע, לאור החמרת המצב הכלכלי והחברתי. האינפלציה מגיעה בכל חודש לכמאה אחוזים יותר מהחודש הקודם, ויש מוצרי יסוד שמחיריהם עלו יותר מפי ארבעה או חמישה בתוך פחות מחצי שנה. על רקע זה, ברשתות החברתיות ניתן למצוא יותר ויותר אמירות זועמות על המשטר, כמו גם ביטויים לחוסר הפחד לצאת ולהפגין שוב נגד המשטר, שכן, לדברי רבים, "כבר אין מה להפסיד".
הפגנות באיראן בתחילת השנה. עלולות לפאוץ מחדש בכל רגע על רקע המצב החברתי כלכלי הרעוע במדינה,צילום: רשתות חברתיות
גם האתר הגולה האיראני IRAN WIRE ששם ידו על נתוני סקר סודי של המשטר האיראני, חושף כי יש כעס רב מצד הציבור על המשטר וייתכן כי הדבר יביא למחאות חדשות וקשות יותר מבעבר. לפי נתונים אלה, 74% לא מצליחים אפילו לעמוד במחיר הלחם הנצרך עבורם משפחתם, 54% טענו כי שכרם לא מספיק על מנת לסיים את החודש בכבוד, 63% ציינו כי הם זועמים על המצב יותר מאשר לפני שתי המלחמות האחרונות, ו-50.2% מיואשים מהמצב ולא רואים פתרון תחת המשך המשטר הנוכחי באיראן.
נראה כי מה שהמשטר האיראני משדר כעוצמה, אינו אלא אחיזת עיניים שנובעת משכנוע עצמי ומדיכוי מתמשך - וכן טעות בהבנת המדיניות האמריקנית והישראלית בדבר יחסן למלחמת התשה, ובכל הנוגע לעוצמתן.הימשכות המלחמה הפכה לנטל כבד על המשטר האיראני הסובל מכלכלה מדרדרת, דבר שאם לא יביא לחישוב מסלול מחדש של המשטר והתפשרות עמוקה מול ארה"ב, עלול להפוך לזרז להמשך התקיפות הקשות בדרום איראן המנטרלות את יחידות משמרות המהפכה בקרבת המיצרים, וכן זרז למחאות רחבות של הציבור.
דווקא כשנדמה היה שיחסי ישראל ארצות הברית הגיעו לשיא של קירבה שלא היתה כמוה מאז קום המדינה, התחולל שוב מהפך ביחסים - ונראה שישראל שוב מוחזקת בריחוק מוושינגטון. פגישה בין בנימין נתניהו לטראמפ שתוכננה להשבוע, נדחתה.
הנשיא האמריקני לא להוט לפגוש את ראש הממשלה. יש כאלה שיגידו שמאז 1956 לא היה משבר כזה ביחסים. אבל משהו בכל זאת שונה. שונה בצורה מהותית.
ג'יי די ואנס: "לג'פרי אפשטיין היו קשרים ברמות הגבוהות ביותר של המודיעין בישראל"
ישראל כבר לא נמצאת בעמדת החולשה היסודית כמו בעימותים קודמים בעבר, שמקורם בניגודי אינטרסים ברמה הבינלאומית. זה לא 1973, זה לא מלחמת המפרץ של 1991, כאשר ישראל חטפה סקאדים על ערי המרכז וצפתה בנעשה בעיראק בחוסר מעש. זה לא 2006 ולא 2014, בצוק איתן.
ביום חמישיהאשים סגן הנשיא ואנס, שישראל ניהלה "מבצע השפעה" נגד ההסכם שהוא עבד עליו; מעניין שהוא מכריז על כך עכשיו. כשברור שעמדת ישראל הוכחה כנכונה, וארה"ב שוב נמצאת במלחמה רועשת עם איראן על המפרץ והמצר. כל כשלון אמריקני זוכה בימים אלה לשעיר לעזאזל שזהותו אינה מפתיעה: היהודי. נראטיב העל: ראש הממשלה נתניהו גרר את הנשיא טראמפ התמים, פיתה אותו לצאת למערכה נגד איראן.
מסרים אנטישמיים כאלה נקלטים במגזרים מסוימים, אבל שום גורם רציני באמריקה או בישראל לא קונה את התזה שמישהו בעולם יכול לדחוף את טראמפ לפעולה שהוא לא רואה בה תכלית לעצמה ולעצמו.
אי אפשר לדחוף אותו לפעולה בלי שיראה בה תכלית. טראמפ וסגנו ואנס,צילום: רויטרב
מבצע ההשפעה שג'יי די ואנס מדבר עליו מתרחש עכשיו.הוא כולל מלבד הכרזתו השערורייתית גם תחקירים בעיתונים כמו הניו יורק טיימס, 'הארץ' וה'טיים-מגזין', שעוסקים בין השאר במבצע הישראלי שנכשל כביכול, שבמרכזו הפלת המשטר באיראן עם אחמדינג'אדבמראה מטופח כמועמד לתפוס את השלטון.
המטרה היא לבלום את מה שנתפס כרצונה של ישראל "לסיים את העבודה". עוד כמה ימים של תקיפות שיביאו את המערכה הכוללת להכרעה. איך ומה? לא לגמרי ברור, אך זה משתלב במגמה היסטורית וארוכת שנים של ארה"ב: למנוע מישראל ניצחון במלחמותיה נגד אויבים מוסלמים.
אצבע אמריקנית על המאזניים
ישראל בתקופה שלאחר טבח 7 באוקטובר נראתה לכאורה כנתונה בתלות גוברת בארה"ב. היום, אחרי קרוב לשלוש שנים ישראל עצמאית יותר מאי פעם בעבר. לקראת מערכת בחירות בישראל, כדאי לזכור שהאמריקנים נהגו לא פעם לשים אצבע כבדה על אחת מכפות המאזניים. כפי שחשף בוב וודווארד, הנשיא ביידן התבטא בגסות כלפי נתניהו והביע את רצונו בזמן המלחמה שהוא יוחלף. הוא לא התייעץ עם דן אילוז.
לכל אורך הדרך מצב היחסים השפיע על הביטחון הלאומי ולפעמים הדברים לא הובנו על ידי מי שהיה צריך להבין. בינואר 2023 הושבעה ממשלת הימין של נתניהו והחודשים חלפו מבלי שראש ממשלת ישראל מוזמן לבית הלבן וזה מלווה בהכרזות חרם על שרים שנחשבו לקיצונים.
התבטא בגסות כלפי נתניהו. ביידן,צילום: אי.פי.אי
כשלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה, כתב השופר של ממשל ביידן תומס פרידמן כי "אין לי ספק שנשיא ארה"ב יחמש את הנשיא הישראלי (הרצוג ביקר בוושינגטון) במסר – מתוך צער, לא כעס – שכאשר האינטרסים והערכים של ממשלת ארה"ב וממשלת ישראל נוטים לכיוונים שונים כל כך, הערכה מחדש של הקשר היא בלתי נמנעת".
הקרע בין ארה"ב לישראל היה כנראה אחד הגורמים המאיצים בהחלטת חמאס לצאת למתקפת הטבח.
עקרונות "מיין קאמפף" חדרו לארה"ב.טראמפ וארדואן בפגישה באנקרה,צילום: AP
ממשל טראמפ מאוהב עכשיו בארדואן, א-שרע בדמשק, שליטי פקיסטן וקטאר. עקרונות האמנה הפלשתינית השאובים מ'מיין קאמפף' חדרו למחזור הדם הפוליטי בארה"ב. לפני שנתיים, כשנתניהו הגיע לנאום בקונגרס, שרפו מפגינים תומכי חמאס בוושינגטון את דגלי ארה"ב המונפים מול יוניון סטיישן בוושינגטון, ותלו במקומם את דגלי פלשתין. אך האמריקנים טועים בהערכת כוחה של ישראל.
קשה לטראמפ ולסגנו לקבל שהאסטרטגיה של ישראל היא הנכונה וביצועיה ב'שאגת הארי' יותר אפקטיביים מכל מה שהאמריקנים ציפו, עם או בלי אחמדינג'אד.
אם רוברט פסטון מזהיר מפני אסון כלכלי, כנראה שכדאי להקשיב. העורך הפוליטי הוותיק של רשת ITV הבריטית, שזקף לזכותו את החיזוי של המשבר הפיננסי ב-2008 ואת חומרתה של מגפת הקורונה, משמיע כעת נבואת זעם חדשה - והפעם, על מהפכת הבינה המלאכותית (AI).
בראיון חדש שהעניק למגזין ה"רדיו טיימס", הסביר פסטון בן ה-66 כי הוא מוצף כיום באותן תחושות אימה שליוו אותו לפני קריסת הבנקים הגדולה. "אני חרד באמת מכך שאנחנו עומדים בפני התרסקות פיננסית עולמית חמורה בשנה-שנתיים הקרובות", התריע. "מוזרם סכום בלתי נתפס של כסף לבניית חוות שרתים ותחנות כוח עבור AI. אנחנו רואים בשווקים התרגשות חסרת נשימה שמזכירה את סוף שנות ה-20 של המאה הקודמת".
בועת ה-AI לקראת פיצוץ?
לטענתו, ההייפ העצום סביב הטכנולוגיה מנותק מהמציאות הכלכלית. "אני חושש שהרווחים לא יסופקו בקנה מידה שיצדיק את כל ההשקעה הזו", מסביר פסטון. "עסקים יפשטו רגל, המשקיעים ייבהלו, ואנחנו נחווה זעזוע משמעותי בשוק".
אך גם אם תשתיות ה-AI ישרדו את הקריסה הפיננסית, פסטון מזהיר מבעיה עמוקה אף יותר: השמדת כוח העבודה האנושי, שתהיה שוות ערך בהשפעתה למהפכה התעשייתית. לדבריו, הרובוטים והבינה המלאכותית יחליפו מספרים עצומים של עובדים, מבלי שייווצרו מספיק משרות חלופיות שגרתיות.
"איך אנשים יחיו?", הוא תוהה, ומתאר אפקט דומינו הרסני: "אם המוני אדם יאבדו את עבודתם, איש לא ישלם מס הכנסה. הממשלה לא תוכל לממן שירותים ציבוריים - והחברה פשוט תקרוס".
מרכז נתונים של בינה מלאכותית,צילום: רויטרס
היסטוריה של נבואות מדויקות
פסטון מסביר שהוא לא מבין מדוע הציבור וההנהגה נוטים להתעלם מאזהרותיו בזמן אמת. "באביב ובקיץ של 2007 הזהרתי שמה שקורה במגזר הבנקאי יגרום נזק עצום לכולנו", הוא נזכר בימיו ככתב ה-BBC. "המון פוליטיקאים ואנשי פיננסים בסיטי של לונדון כתבו לרשת שאני זורע פאניקה וצריך להשתיק אותי".
הדפוס חזר על עצמו בסוף 2019, כשהנגיף המסתורי הופיע בסין (מדינה אותה הכיר היטב מיצירת סרטים דוקומנטריים): "אמרתי לכל מי שהיה מוכן להקשיב בממשלה - 'זה נראה רציני'".
אזהרותיו של פסטון (שבימים אלה מקדם מותחן פרי עטו בשם "מתג ההרג", העוסק בטכנוקרטים ובבינה מלאכותית זדונית) מצטרפות לקולות נוספים בתעשייה. רק לאחרונה הצהיר דניאל קוקוטאג'לו, חוקר בכיר לשעבר ב-OpenAI, כי הבינה המלאכותית תהפוך ל"סופר-אינטליגנציה" שתותיר את בני האדם ללא תעסוקה, מכיוון שתהיה "טובה, מהירה וזולה יותר" מאיתנו.
למרות התחזית הקודרת, פסטון מתעקש שהוא למעשה "אופטימיסט גדול". לטענתו, בחינת התרחישים הדיסטופיים האפשריים והעלאתם לסדר היום היא דרך הפעולה הטובה ביותר כדי "למנוע מהם להתרחש במציאות".
אלופת העולם המכהנת ארגנטינה ואלופת אירופה, ספרד, ייפגשו מחר (ראשון) ב-22:00 בגמר מונדיאל 2026 לקרב על גביע העולם, כאשר רגע לפני שריקת הפתיחה באצטדיון MetLife בניו יורק זה הזמן לנתח את ההרכבים המשוערים של שתי הנבחרות, ומדובר בהרבה יותר מאשר קרב הדורות יוצא הדופן בין ליונל מסי ללאמין ימאל.
נבחרת ארגנטינה: יורשי העצר של מסי כבר כאן
אמיליאנו מרטינס (בן 33, אסטון וילה)- הגיבור הלאומי שלהמונדיאל בקטאר, חווה טורניר בעייתי בשלב הבתים וגם נגדכף ורדה ומצרים הודה שהיה בינוני. השתפר בשני המשחקיםהאחרונים. ווינר.
אמיליאנו מרטינס במונדיאל 2022 בקטאר,צילום: AFP
נאוול מולינה (בן 28, אתלטיקו מדריד)- נקודת תורפה. לאבישל, לא כבש והגנתית לא הבריק. הוחלף במשחק האחרוןעל ידי מונטייל. או שיאבד מקום, או שהספרדים ידעו במילהתמקד.
כריסטיאן רומרו (בן 28, טוטנהאם)- לצד שבחים עלמנהיגות, זכה לביקורות על הרפתקנות שהובילה לספיגתשערים. עם זאת הפך לגיבור לאומי בזכות שער נגד מצריםשהוביל למהפך.
ליסנדרו מרטינס (בן 28, מנצ'סטר יונייטד)- ממצטייניהנבחרת. יציב ועל פי הנתונים מוביל את טבלת בלמיהמונדיאל. ייזכר גם בגלל הצלות מכריעות כמו מול מצרים.
ליסנדרו מרטינס,צילום: AP
ניקולאס טגליאפיקו (בן 33, ליון)- המגן הוותיק יצטרךלהתמודד מול העוצמות של ימאל. ניסיונו מסייע לנצחבקרבות אחד על אחד, מבין את העבודה וראו זאת כשהצטייןבחצי הגמר נגד אנגליה.
לאנדרו פארדס (בן 32, בוקה ג'וניורס)- מחברי הבלוקהקשוח בקישור. לא נלחץ, מדויק במסירותיו וכשצריך יודעלעצבן, תשאלו את האנגלים.
אלכסיס מקאליסטר (בן 27, ליברפול)- מוכיח שהכל בראש.אחרי שנראה כבוי וחסר אנרגיות בליברפול, במונדיאל הואהמוח והראש שמוציא את ארגנטינה מהגנה להתקפה.הארגנטינאים לא מפסיקים להלל.
אלכסיס מקאליסטר,צילום: AFP
אנסו פרננדס (בן 25, צ'לסי)- חווה מהפך. התחיל חלש,הודה בכך ואז שער ניצחון נגד מצרים, שער נגד אנגליה בחציהגמר כשהוא בתצוגת שיא במשחק עם 98 אחוז דיוקבמסירות, 12 מהן בשליש האחרון של המגרש. שחקן מפתח.
ג'וליאנו סימאונה (בן 23, אתלטיקו מדריד)- כשאבא ביציע,הבן חייב לרוץ. מוסיף אנרגיות ומוסר עבודה. יכול לשבש אתמשחקו של קוקורייה ואז ספרד תהיה בבעיה.
ג'וליאנו סימאונה,צילום: AP
חוליאן אלברס (בן 26, אתלטיקו מדריד)- אולי לא מסי, אבלנותן למסי להיות מסי. רץ בשביל שניהם, לוחץ על הבלמים,מאפשר למלך לתת את הטאץ' המנצח. ואם לא, אז לאוטרומרטינס עולה וכובש. יש יורשי עצר.
ליונל מסי (בן 39, אינטר מיאמי)- שוב לשבח? לא משנה מיתניף את הגביע, מדובר בשחקן הטורניר וכשעושים זאת בגיל39 זה לא אנושי.
ליונל סקאלוני (בן 48, מאמן)- עם הצלחות קשה להתווכח.אלוף עולם, פעם שניה בגמר. אומנם יש לו את מסי בהרכב,אבל הנבחרת לא נלחצת כשהיא בפיגור ויותר מזה מנהלבכישרון חדר הלבשה עמוס באגו.
חוליאן אלברס ושחקני נבחרת ארגנטינה בטירוף,צילום: AFP
נבחרת ספרד: ימאל הכוכב, אך לא המנהיג
אונאי סימון (אתלטיק בילבאו, בן 29)- בעיתונות הספרדיתמכונה "הקיר". ספג שער אחד ולא רק בגלל ההגנה שלפניו,אלא במו ידיו ביצע הצלות קריטיות נגד פורטוגל ומול בלגיה,המשחק היחיד בו ספג. נראה אותו מול מסי.
פדרו פורו (בן 26, טוטנהאם)- אחרי שקיעה בטוטנהאם,הגיעה הזריחה. פורו מסומן כאחד המגנים המבריקיםהגנתית, והתקפית, עם שער נפלא בחצי הגמר. אומנם סבלמבעיית גב קלה, אבל אמור להיות כשיר.
פדרו פורו חוגג,צילום: AFP
איימריק לאפורט (בן 32, אתלטיק בילבאו)- בספרד מייעדיםלו תפקיד יוקרתי לעצור את הדריבל של מסי. העוגן והמנהיגשל ההגנה, מלך מחלצי הכדורים ולא ישכחו לו הצלה מולבלגיה שמנעה הארכה.
פאו קובארסי (בן 19, ברצלונה)- מתגליות הטורניר. בקושימתגלח, אבל משחק כמו עם ניסיון של עשור. שילוב מושלםבין הכוח וקריאת המשחק של לאפורט למהירות והטכניקהשלו. לא מתרגש מהמעמד.
מארק קוקורייה (בן 27, ריאל מדריד)- הלב. כשהוא בהרכבזו פצצת אנרגיה שעולה להתקפה וממהרת לסייע בהגנה.במשחקי הנוקאאוט אף שחקן לא הצליח לעבור אותו בדריבל.כוכב.
שחקני נבחרת ספרד חוגגים עם מארק קוקורייה,צילום: רויטרס
רודרי (בן 30, מנצ'סטר סיטי)– כל הסופרלטיבים נכתבו עלהמנהיג הבלתי מעורער. הקשר ששבר את שיא המסירות המדויקות בטורנירי גביע העולם ומהסיבות העיקריות מדועספרד משחקת כמכונה.
פביאן רואיס (בן 30, פריז סן ז'רמן)- משלים צמד חזק עםרודרי במרכז בעזרת כוח פיזי, חילוצי כדור ויכולת להוציא אתהנבחרת מתסבוכות. המאמן אולי יעלה אותו גם בגלל שב-49הופעותיו בנבחרת, ספרד לא הפסידה ב-90 דקות.
אלכס באנה (בן 24, אתלטיקו מדריד)- נראה שזוההתלבטות של המאמן האם להמשיך עם באנה שעשהעבודה טקטית מצוינת בחצי הגמר, או לפתוח עם ניקווויליאמס שהוא יותר התקפי ומאיים.
רודרי,צילום: AFP
דני אולמו (בן 28, ברצלונה)- עושה את ההבדל. יודע למצואשחקנים ברגע הנכון והבישול בחצי גמר לפדרו פורו היהגאוני. רבים משוכנעים שהקרב עם פארדס, הקשר האחורישל ארגנטינה, עשוי להיות מכריע.
לאמין ימאל (בן 19, ברצלונה)- נכנס לעניינים בהדרגה בגללפציעה ומספרית (שער אחד) מדובר בפחות מהממוצע, אבלכשהוא דוהר באגף הגנת היריב משקשקת. ההתמקדות בומשחררת אחרים. מסוגל לנצח את הגמר.
לאמין ימאל. חובת ההוכחה עדיין עליו,צילום: רויטרס
מיקל אויארסבאל (בן 29, ריאל סוסיאדד)- חסר כריזמה שלכוכב, אבל בשקט בשקט כבר עם חמישה שערים בטורניר. קררוח, יעיל. המאמן הספרדי אמר שהוא מהטובים בעולםבמציאת שטחים מתים ותנועה בין הקווים.
לואיס דה לה פואנטה (בן 65, מאמן)- אלוף אירופה, גמרמונדיאל כשחלק משחקניו גדלו איתו מהנבחרות הצעירות.שינה את סגנון המשחק ממסירות רוחב אינסופיות, לכדורגליותר התקפי. בחצי הגמר עשה בית ספר לדשאן.
כשהטלפון של רב־פקד גבריאל שובל צלצל בערב שישי, 22 במאי 2026, הוא כבר ידע שמחכה לו זירת רצח קשה. אבל גם אחרי שנים כראש מחלק תשאול בימ"ר מרכז, ליבו נשבר מול המראה שנגלה אליו במורדות תל גזר שבשפלה. בין הסירנות הרועשות והאורות המהבהבים הוא הבחין בשני שקים שחורים, שעליהם שכבו ללא רוח חייםבני הזוג רוסלן ואולגה פריחודקו מראשון לציון.מסביב לא היו סימני מאבק, והבתים המרוחקים הבהירו שכנראה אין עדים למוות המסתורי.
הרצח המחריד, שאירע בחג השבועות, זעזע את המדינה. בני הזוג, הורים לנער בן 14, נמצאו במכוניתם ירויים בראשם במה שנראה כמו חיסול ממוקד. בדקות הראשונות מילאו את התקשורת כותרות על רצח והתאבדות, למחרת כבר עלתה השערה שמדובר בפיגוע ולחוקרי הימ"ר צורף צוות משב"כ. אלא שככל שהחקירה התקדמה, כך התברר שמאחורי שתי היריות הקטלניות מסתתר סיפור פלילי חסר היגיון, שמקורו בוויכוח שולי שהפך ברגע אובססיבי אחד לטרגדיה.
תיעוד ממצלמות הגוף של השוטרים בזירת רצח אולגה ורוסלן פריחודקו // צילום: דוברות המשטרה
"בהתחלה לא ידענו מה אנחנו מחפשים ומה דפוס האדם שירה בהם", חוזר רב־פקד שובל אל הרצח ולפרט הקטן שנראה לא משמעותי, אך הפך לנקודת המפנה בחקירה, "אחרי 16 שעות של חקירה רצופה סיפרה לנו בת משפחה, בדרך אגב, שרוסלן נוהג לשוחח עם אמא שלו שבאוקראינה כמה פעמים ביום. מייד ביקשנו שתתקשר אליה ותתרגם את השיחה. ואז האם אמרה, 'תשמעו משהו מוזר, אולי לא חשוב, אבל רוסלן סיפר לי שיום קודם הוא היה באותו מקום והגיע בחור צעיר על מין אופנוע עם ארבעה גלגלים. הבחור היה חצוף, ביקש סיגריה והתעניין לגבי שני מגלי המתכות שיש לרוסלן באוטו".
המפגש בין רוסלן לבין הצעיר לא נשמע למשפחה כמשהו שיוביל לפענוח הפרשה, אבל לחוקרי הימ"ר האירוע הדליק נורה אדומה. ארבעה ימים לאחר אותה שיחה נעצר ערבי ישראלי בן 17 מלוד. מכתב האישום החמורשהוגש נגדו לפני כחודש עולה כי בינו לבין רוסלן פרץ ויכוח על רקע העתיקות הקבורות באזור וסביב דרישתו של הקטין להשתמש במכשירים לגילוי מתכות. ברגע שרוסלן סירב, עזב הקטין את המקום על טרקטורון וחזר כשהוא מצויד באקדח. הוא ירה כדור אחד בראשו של רוסלן ולאחר מכן כיוון את האקדח גם לראשה של אולגה, שהיתה לצידו.
"עד היום קשה לי לשכוח ששני ההורים האלה השאירו מאחוריהם ילד בן 14", אומרת חוקרת הימ"ר סמ"ר ליאת תורג'מן, "התיק הספציפי הזה ילך איתי עוד הרבה זמן. ברגע אחד שני אנשים פשוט איבדו את החיים שלהם בגלל שטות".
כשהזירה שותקת. המקום בו אירע הרצח,צילום: מיכה בריקמן
רק חלון הנהג פתוח
חייהם של רוסלן (46) ואולגה (44) התנהלו סביב בנם היחיד. הוא שימש טכנאי מעליות, היא עבדה במשביר לצרכן. המשפחה אהבה לטייל בטבע, בין השאר בעקבות תחביבו של רוסלן לתור אחר חפצים ומטבעות עתיקים. הוא החזיק בביתו שלושה מגלי מתכות (מגנומטרים) מסוגים שונים.
ביום חמישי, 21 במאי, הוא יצא לבדו לגן לאומי תל גזר והסתובב באזור שליד עין ורדה, בין היישובים כרמי יוסף וכפר בן נון. למחרת חזר למקום עם אשתו. בסביבות השעה 12:00 הם שבו לרכבם, שחנה בין שני עצים, ותכננו לשוב הביתה.
"הפרשה החלה ביום שישי אחר הצהריים, כשהמשפחה דיווחה למשטרת ראשון לציון על ההיעדרות שלהם", מגולל רב־פקד שובל, "שעתיים וחצי אחר כך, ב־18:30, התקשרו מטיילים למוקד 100 ודיווחו על שתי גופות בתוך רכב. כשהייתי בדרך לזירה כבר נעשה החיבור בין שני הדיווחים".
אחד הראשונים שהגיע למקום היה רב־נגד מרק אברמוב, מ"מ סגן קצין זיהוי פלילי. "הגעתי רגע לפני החשיכה ולא הבנתי מהו המקום הזה", הוא אומר, "דלתות הרכב היו סגורות ורק חלון הנהג פתוח. ראיתי בפנים גבר ואישה עם ראשים שמוטים והמון דם מסביב. הדבר הראשון שניסיתי להבין זה אם מדובר ברצח ובהתאבדות, מאחר שידענו שלרוסלן יש אקדח ברישיון. התחלנו לחפש אותו בכל מקום, יחד עם חוקרי המעבדה הניידת, אבל לא מצאנו דבר. כבר היה חושך והשוטרים הדליקו פנסים מסביב. הוצאנו בזהירות את בני הזוג מהאוטו וחיפשנו גם מתחת לכיסאות, אבל לשווא".
איך מתמודדים עם מראות כאלה, למרות הניסיון הרב שלך?
"אנשי הזיהוי הפלילי שרוטים קצת, ואני גם בוגרמחנה שורה מ־7 באוקטובר. אין לנו ברירה וחייבים לנתק את הרגשות, אחרת נשתגע. באוטו מצאנו בהתחלה קליע אחד. כבר בהתחלה הערכתי שבירי מעורב גורם שלישי".
עם ההערכה הזו הסכים גם פקד רועי מור, קצין מעבדה ניידת. המעבדה ממוקמת בתוך רכב סוואנה והיא כוללת את כל המטושים, המבחנות, החומרים לניתוח כתמי דם, וגם סורק לייזר המאפשר להפיק מהשטח תמונת תלת־ממד. "כבר בזירה ראינו שאופי הפגיעה בגבר אינו מתאים לירי עצמי", הוא מסביר, "היה ברור שמישהו אחר ירה בהם. הסתכלתי מסביב והזירה היתה לא ברורה. הטלפון של אולגה היה זרוק בחוץ מוכתם בדם. התיק שלה היה מוטל מטרים ספורים משם פתוח ובתוכו בקבוק מים.
"בחנו את בני הזוג והבנו שמי שירה בהם עמד בחוץ מצד שמאל, ליד חלון הנהג. עוד באותו לילה בדקנו זוויות ירי ומרחקים ולקחנו דגימות ביולוגיות מהרכב, כולל טביעות אצבע וסימני דם. כשחתכתי את הבד שעטף את המשקוף, מצאתי את הקליע השני. מאחר שהיה כבר אמצע הלילה, חזרנו מוקדם בבוקר. מצאנו על הקרקע כדור שלם שכולל קליע ותרמיל. זה היה קצת מוזר".
חשבתם בשלב כלשהו שמדובר בפיגוע?
פקד מור: "אני לא חשבתי ככה. הייתי בלא מעט זירות פיגועים והזירה היתה יחסית 'נקייה' במושגים שלנו. בפיגועים יש צרורות ירי ודקירות, ולא ירי ממוקד. העובדה שהחלון היה פתוח רמזה לי שאולי רוסלן שוחח עם מישהו ואפילו הכיר אותו".
איך השפיעה עליכם העובדה שבני הזוג השאירו מאחוריהם נער צעיר?
רב־פקד שובל: "הבכור שלי הוא בדיוק בגילו, ואי אפשר לנתק את זה מהראש. אני לא רובוט. הנער קם בבוקר, אמר להם להתראות, הם יצאו מהבית, והוא לא ידע שהפרידה השגרתית מהם היא האחרונה. כמה שעות אחר כך השתנתה המציאות שלו, ואין לו יותר הורים. מה יקרה אם, חס וחלילה, אגיד לילד שלי שלום בבוקר ולא אחזור יותר הביתה? קשה לנתק את הטרגדיה של משפחת פריחודקו מהחיים שלי. כהורים אנחנו מגוננים ושומרים על הילדים, ופתאום אנחנו עלולים לא להיות שם יותר בשבילם".
רב־פקד שובל:"מה יקרה אם חלילה אגיד לילד שלי שלום בבוקר ולא אחזור הביתה? קשה לנתק את הטרגדיה של משפחת פריחודקו מהחיים שלי. כהורים אנחנו מגוננים ושומרים על הילדים, ופתאום אנחנו עלולים לא להיות שם יותר בשבילם"
פקד מור: "אני מתנתק כדי לשמור על הנפש שלי. לא נכנס יותר מדי לסיפור מסביב ולא עוקב אחר החדשות. כמעבדה ניידת, אחרי שניתחנו את הזירה, אנחנו מתרכזים בכתיבת חוות דעת ומסקנות, שיוצגו אחר כך בבית המשפט".
הדרך לזירת הרצח משובשת וקופצנית. המעבדה הניידת מטפסת בכבדות אל אחת הגבעות, שממנה אפשר להבחין בבתי כרמי יוסף המרוחקים. השמש קופחת על הצמחייה המעולפת, ומבין העלים מנצנצות שאריות של סרטי סימון משטרתיים. גן לאומי תל גזר הוא שמורה טבעית שבה אפשר למצוא שרידי חרס ומטבעות, חלקם מהתקופה הכנענית.
אדמת הכורכר המלאה אבנים קטנות הקשתה על החוקרים לאתר עקבות. "הדבר הראשון שעושים בחקירה כזו הוא גביית עדויות מהמשפחה", מסביר רב־פקד שובל, "זה מורכב כי צריך לדבר עם ילד בן 14 שאיבד עכשיו את הוריו. ביקשנו ממשטרת ראשון לציון לגשת אליו הביתה ולחפש בכספת את האקדח של רוסלן. זו היתה סיטואציה קשה. הילד ישב בסלון ולא הבין למה המשטרה מחפשת בבית".
האקדח נמצא בכספת מבלי שנעשה בו שימוש. "זה שלל לחלוטין כל תיאוריה על רצח והתאבדות", אומר ראש צוות החקירה בימ"ר, רס"ב מוטי סולומוביץ'. "מאותו רגע התמקדנו בזמנים ובשעת הרצח. היו לנו ביד רק שני קליעים וכדור שלם עם תרמיל". רב־פקד שובל: "עברו לי אינספור תרחישים בראש. נגיד שהם רבו, אז למה התיק של אולגה נותר זרוק בשטח? ואם הוכנסה לרכב בכוח, איך הגיוני שהיא חגורה? למה הוא חגור? למה המפתח בסוויץ'? זה נראה כאילו מישהו הפתיע אותם. מאחר שהיה חשש שהרקע ביטחוני, מפקד המחוז, ניצב אמיר כהן, ביקש שגם שב"כ ייכנס לחקירה".
איך מתחילים חקירה כזו בשטח שומם ובלי מצלמות אבטחה?
"הורדנו מצלמות מהיישובים מסביב ובדקנו גם מצלמות בכבישים ומצלמות ציידים שנמצאות בשטח. כמות המדיה היתה עצומה, אבל זה לא היה שם המשחק. בדקנו גם את מצלמת הדרך ברכב של רוסלן, ורואים אותם נוסעים לתומם ומגיעים למעיין ורדה ב־8:30 בבוקר ואז מדוממים מנוע. ראינו ממצלמת הרכב האחורית שאף אחד לא עקב אחריהם. השאלה הפתוחה היתה אם מישהו היה אמור לדעת שהם שם.
"שוחחנו עם אחותה של אולגה, שדיברה איתה בבוקר, אבל היא לא ידעה היכן היא מטיילת. ופתאום האחות סיפרה על השיחות הרבות בין רוסלן לאמא שלו. מאותו רגע היו לנו שלושה דברים חדשים: רוסלן נפגש עם מישהו בשטח יום קודם, לאדם הזה יש כנראה טרקטורון והבנו שלרוסלן היו ברכב שני מגלי מתכות, שנעלמו מהזירה. נסענו אליו הביתה ומצאנו אצלו מגלה מתכות נקי ומחובר לטעינה. לרגע לא הבנו מה קורה".
נדרשה מהחוקרים עבודה מאומצת עד לפענוח,צילום: ללא
שינויים בדופק הלב
פריצת דרך נוספת נעשתה בעזרת מחקרי תקשורת. בימ"ר מרכז בדקו את כל מספרי הטלפון שנמצאו באזור בין 8:30 בבוקר ל־18:30, הרגע שבו נמצאו בני הזוג ירויים. "היו שם עשרות מספרים של אנשים שהגיעו לטייל באזור בגלל חג השבועות", אומר רב־פקד שובל. "צוות סיגינט בדק כל מינוי ושלל חלק מהם בבדיקה ראשונית".
החשוד בן ה־17 היה בין המספרים שהופיעו?
"המינוי שלו היה אחד מני רבים שתוחקרו ברמה המודיעינית. לא זימנו אף אחד לחקירה כי בימ"ר לא מביאים עשרות לחקירה, אלא עבדנו ממוקד ומקצועי. בדקנו מי בעלי המינויים, אם יש להם עבר פלילי, גישה לנשק וכדומה. ואז גילינו דבר נוסף - לרוסלן היה שעון חכם עם אפליקציה רפואית, שזיהתה תנודתיות בדופק הלב".
רס"ב סולומוביץ': "זה לא משהו שקורה בכל חקירה, וזו פריצת דרך. ראינו שדפיקות הלב של רוסלן נחלשות, דבר שצמצם את טווח הירי לשעה וחצי, בין 13:30 ל־15:00".
נורא. זה נשמע שרוסלן גסס בזמן הזה.
רב־פקד שובל: "אני לא יודע עד כמה זה מדויק, אבל הנתון הזה שינה את התמונה ומיקד את רגע הירייה. במקביל, זה צמצם גם את מחקרי התקשורת לשעות אלו. חשבתי גם על הכדור עם התרמיל. הוא לא נמצא שם סתם. יכול להיות שליורה היה מעצור בנשק או שהכדור נפל מהמחסנית. זה מרמז שלא מדובר במחסל מקצועי, אלא במשהו רגשי".
יכולתם לחבר את הכדור לאקדח מסוים?
רס"ב סולומוביץ': "לא. היה רק קליבר. כל עוד הכדור לא נקור, אי אפשר לדעת מאיזה נשק הוא נורה. אף שגבריאל הרגיש שלא מדובר במחסל מקצועי, בעיניי הוא פעל ככה. זה היה רצח בדם קר".
רס"ב סולומוביץ':"לא יכולנו לחבר את הכדור השלם לכלום. היה רק קליבר. כל עוד הכדור לא נקור, אי אפשר לדעת מאיזה נשק הוא נורה. אף שרפ"ק שובל הרגיש שלא מדובר במחסל מקצועי, בעיניי הוא פעל ככה. רצח בדם קר"
רב־פקד שובל: "ואז הגענו לעוד פריצת דרך. עלינו על שישה ניסיונות להפעיל את כרטיס האשראי של רוסלן לאחר הרצח. בניסיון השביעי היה חיוב של 90 אגורות. פנינו לחברת אפל, ובידיים היה לנו מספר טלפון שניסה לסרוק את כרטיס האשראי לחשבון האפל שלו. 90 האגורות הן סוג של עמלה לאחר שכמה ניסיונות סורבו".
אז היה לכם שם?
"עדיין לא. היה לנו מספר טלפון פרי פייד. השתמשנו באמצעים טכנולוגיים מיוחדים כדי להגיע לבעל המכשיר - נער בן 17 ללא עבר פלילי".
המטלה הקשה ביותר - לחבר את הנקודות,צילום: ללא קרדיט
"זילות חיי אדם"
את המעצר ב־27 במאי, חמישה ימים לאחר הרצח, ביצעו לוחמי הימ"מ בשילוב בלשי ימ"ר מרכז. הנער הועבר לחקירה, שהתבצעה בתחילה על ידי שב"כ. רב־פקד שובל: "ראיתי את הנער כשהגיע לחקירה. הוא הלך שפוף עם הראש כלפי מטה, ורק הרים את העיניים כדי לבחון את הסביבה. בחקירת שב"כ הוא הכחיש כל קשר לירי, אבל לי היה אישור ראשוני שזה החשוד בזכות ניסיונות החיוב בכרטיס האשראי של רוסלן. המידע המשיך להתווסף, והיו לו בטלפון צילומי סלפי עם טרקטורון.
"זה היה רגע של נפילת מתח. נכנסנו לחקירת שב"כ, נתנו להם את הטלפון והם עימתו אותו עם הנתונים. זו היתה הפעם הראשונה שבה הוא הודה בחלק מהעבירות. הנער הודה בירי, אבל אחר כך סיפר סיפורים כאילו שרף את האקדח וזרק את כרטיס האשראי לפח. שניהם לא היו נכונים".
הוא היה מבוהל בחקירה?
"הוא היה קר רוח. דיבר על ירי בשני אנשים בלי להניד עפעף".
הנער הסביר מה המניע?
"לא בשלב הזה. זו חקירה שמתפתחת. נתנו לו לשתות מים והוא אכל כריך. הוא לא בכה או התנצל. פעם אחת אפילו אמר 'כמה אני אקבל? חמש שנים? עשר שנים?'. זו היתה זילות חיי אדם. כשחקרנו אותו על המניע, הוא טען שרוסלן פגע בכבודו וקילל אותו. שאלנו על אולגה, והוא סיפר שירה בה רק כי היא צעקה. בלילה יצאנו איתו לזירת הרצח כדי לבצע שחזור, והוא תיאר היכן עמד הרכב, איפה ישבו רוסלן ואולגה, מאיפה הוא הגיע עם הטרקטורון, היכן פגע בהם ואפילו איך התכופף מעט כדי לירות באולגה. רק מי שהיה בזירה יכול לדעת פרטים כאלה.
"שם הוא הרחיב על המניע. הוא טען שמצא צלחת עתיקה ורצה למכור לרוסלן. לדבריו, רוסלן אמר שיביא לו כסף מהרכב, אבל הנער חשד שהוא רוצה לברוח עם הצלחת ופרץ ביניהם ויכוח. השעה ארבע לפנות בוקר, ואנחנו ממשיכים איתו לחפש היכן שרף לכאורה את האקדח או זרק את כרטיס האשראי, ואין כלום. רק אז הוא סיפק גרסה נוספת ואמר שהחביא את האקדח בקרוואן בשטח, ושם הוא אכן נמצא. אקדים את המאוחר ואומר שנמצאה התאמה בין האקדח לקליעים".
מצאתם את הצלחת העתיקה?
"לא מצאנו כל אביזר כזה".
הוא מסביר מה קרה למגלי המתכות?
"עדיין לא. חסר לי לחקירה גם מדוע הטלפון והתיק של אולגה היו זרוקים בחוץ, ואם הוא הנער שפגש את רוסלן יום קודם. אני רוצה תיק מושלם לפרקליטות. רק אחרי השחזור הוא אמר שראה את רוסלן כמה פעמים בשטח ועזר לו לחפש ממצאים ארכיאולוגיים. הוא הודה שנפגשו יום קודם ומצאו יחד מטבעות עתיקים, גרסה שונה מסיפור הצלחת, ואכן בטלפון שלו מצאנו צילומים כאלה. בסופו של דבר, הוויכוח ביניהם הוא התמקחות על כסף.
"כששאלנו עלמגלי המתכות, הוא טען שהחביא אותם בשטח. הגענו לשם כשאנחנו מלווים גם בחוקרי שב"כ ומצאנו מגלה מתכות אחד, והנער התעקש שהוא לא של רוסלן. אחרי חיפוש מצאנו עוד מגלה מתכות, ושניהם היו שייכים לרוסלן".
אז נשארה רק תעלומת התיק והטלפון של אולגה.
"ציינתי בפני הנער שנלקחו דברים נוספים, ורק אז הוא הודה שלקח את החפצים וציין בדיוק היכן זרק אותם. הפאזל עכשיו היה שלם".
אלא שהנער חזר בו מהודאתו, וגם היום הוא טוען ששב"כ הפעיל עליו לחץ.
רב־פקד שובל: "אם אני זוכר נכון, ההכחשה הגיעה לאחר התייעצות עם עורך דין. בסופו של דבר, הוא שוב הודה בחשדות וחזר על הגרסה שלו מההתחלה. רק אז הרשינו לעצמנו לנשום. אלו היו 20 ימי חקירה מאומצת מאוד, בשילוב כוחות ועם המון תנודות".
גם מפקד מחוז מרכז, ניצב אמיר כהן, היה ער לתהפוכות שעברה החקירה: "הרוצח סבר שיצליח להסתתר מאחורי שקרים, הסתרת ראיות, ביצוע מניפולציות ושיבוש מהלכי החקירה. חוקרי ימ"ר מרכז וחוקרי השב"כ פעלו בנחישות ומקצוענות, וחשפו במומחיות צעד אחר צעד את האמת".
"הרוצח חשב שיצליח להסתתר מאחורי השקרים - הוא טעה". מפקד מחוז מרכז ניצב אמיר כהן,צילום: אורן בן חקון
"אירוע על כלום"
ב־15 ביוני הגישה פרקליטות מחוז מרכז כתב אישום נגד הנער על רצח בכוונה בנסיבות מחמירות, רכישת נשק ותחמושת, נשיאת נשק ותחמושת, שוד, שיבוש מהלכי משפט וניסיון לשימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום.
הפרקליטה, עו"ד שחף קלינמן שמעוני, מציינת כי הנער עמד במרחק של שני מטרים מהחלון הפתוח ליד רוסלן וירה כדור אחד בראשו, ומייד לאחר מכן ירה כדור נוסף בראשה של אולגה. "בעודם מתבוססים בדמם", כך בכתב האישום, "נטל הנאשם את המכשירים ותיק אישי, הוציא שלושה כרטיסי אשראי וסלולרי. הוא השליך את התיק ועזב את המקום על הטרקטורון... הנאשם החביא את האקדח הטעון במקום מסתור בגגון ליד דלת הקרוואן שבו התגורר. לצידו היתה גרב ובה מספר כדורים".
מתוך כתב האישום:"בעודם מתבוססים בדמם נטל הנאשם את המכשירים ותיק אישי, הוציא שלושה כרטיסי אשראי וסלולרי. הוא השליך את התיק ועזב את המקום על הטרקטורון"
עו"ד קלינמן שמעוני מציינת פרטים נוספים בכתב האישום. "כדי לטשטש את מעשיו, התקשר הנאשם לחברו, תושב יו"ש, וסיפר לו על הרצח וביקש ממנו לסייע להעביר את הרכב לשטחי יו"ש. החבר נענה לבקשה, אולם הדבר לא יצא לבסוף לפועל".
הופתעתם מגילו הצעיר של הנאשם?
רס"ב סולומוביץ': "הופתעתי מכך שהאירוע הגיע לקיצון על כלום. על מה נרצחו בני הזוג פריחודקו? על סכסוך של מטבעות עתיקים? כן נתן לו את הסכום שרצה, לא נתן לו את הסכום שרצה, דיבר אליו לא יפה. מה זה?!"
לשיחה מצטרפת סמ"ר תורג'מן, שמשרתת כחוקרת בימ"ר זמן קצר. "הנאשם נסע מהמקום כדי להביא אקדח והיה לו מספיק זמן להירגע ולחשוב", היא אומרת, "הדקות האלו לא גרמו לו להתחרט. חשוב לי לעקוב אחרי כתב האישום וכנראה אעקוב גם אחרי המשפט, כי רוסלן ואולגה הם האנשים הכי נורמטיביים ורגילים שיש. הם יכולים להיות החברים או השכנים שלך. מהתיק הזה אני מבינה ששום דבר הוא לא צפוי. אין תעודת ביטוח לאף אחד".
סמ"ר תורג'מן:"הנאשם נסע מהמקום כדי להביא אקדח, והיה לו מספיק זמן להירגע ולחשוב. הדקות האלו לא גרמו לו להתחרט. רוסלן ואולגה הם האנשים הכי נורמטיביים ורגילים שיש. הם יכולים להיות החברים או השכנים שלך"
ביום שני השבוע קבע בית המשפט לנוער כי הקראת כתב האישום לנער תתקיים בספטמבר. מטעמו של הנאשם נמסר כי הוא מכחיש את ההאשמות נגדו, וכי הוכרח להודות ברצח. "במעמד הקראת כתב האישום יפרט הנער את גרסתו ובה כל הטענות שיש לו", כך נמסר, "אנחנו יודעים שבשטח היו עוד אנשים שהתעסקו עם עתיקות, ולטעמנו כיווני החקירה האלו לא נבחנו עד תום".
במשרד החוץנערכים לאירוע השיא של הצליינות הנוצרית בישראל בשנים האחרונות: טקס הטבילה ה-2,000 של ישו בינואר 2030. בתאריך זה, צפויים להגיע לישראל מיליוני צליינים נוצרים מכל רחבי העולם. שר החוץגדעון סערהקיםצוות פעולה מיוחד בראשות השליח לעולם הנוצרי שמונה באפריללהכנת התשתיות הנדרשות לאירוע בסדר גודל כזה.
העולם הנוצרי יציין את הטבילה ה-2,000 של ישו ב"חג ההתגלות" הנוצרי, המועד בו לפי המסורת הנוצרית יוחנן המטביל הטביל את ישו בירדן. לפי הנצרות הקתולית והפרוטסטנטית הוא יצוין ב-6 בינואר 2030, אולם מאחר ותאריך זה יצא ביום ראשון הוא יידחה ל-13 בינואר.
לפי הנצרות האורתודוקסית (שנפוצה ביוון, מזרח אירופה וברוסיה) הוא יצוין ב-19 בינואר. כך לפי ההערכות, בשבוע אחד צפויים להגיע לישראל כמה מיליוני תיירים נוצרים (צליינים) כדי לציין את התאריך הסימבולי.
קהילה אתיופית נוצרית בנהר הירדן, המקום בו הוטבל ישו,צילום: AFP
הקרב מול ירדן
ישראל היא לא היחידה שנערכת לתאריך החשוב הזה. גם השכנה ממזרח, ירדן, שגם לה יש אתר טבילה מול אתר הטבילה הישראלי "קאסר אל יאהוד" (ליד יריחו), נערכת.
בממלכה החלו בהיערכות כבר בחודש מאי, והמלך עבדאללה הודיע כי ירדן תשקיע 100 מיליון דולר בשיפוץ אתרי הטבילה בצד הירדני, יחד עם שיפוץ והרחבת אתרים נוספים של העולם הנוצרי בירדן, בכוונה לתת לצליינים "חבילת תיור נוצרית" בממלכה.
ההנחה היא שתיירים רבים יגיעו גם לירדן, אולם האתרים החשובים יותר לנצרות (בית לחם, נצרת, ירושלים והכנרת) נמצאים בישראל, והיא צפויה לקבל את המסה הגדולה יותר של תיירות נוצרית.
המלך עבדאללה. גם אצלהם נערכים,צילום: אי.אף.פי
ההיערכות בישראל
משרד החוץ הישראלי הודיע השבוע רשמית על תחילתן של הכנות נרחבות לקראת האירוע הדתי המיוחד. לפי הודעת משרד החוץ (באנגלית) הממשלה כבר החלה בגיבוש תוכנית אסטרטגית מקיפה כדי להיערך כראוי לקליטתם של מיליוני המבקרים ולספק להם חוויה ראויה.
יצוין כי הודעת משרד החוץ כמעט לא פורסמה בתקשורת הישראלית, אולם במדינות נוצריות כמו יוון - היא מקבלת כותרות ראשיות ברוב אתרי החדשות.
בהנחיית השר סער, הוקם צוות פעולה בין-משרדי מיוחד, שירכז ויתאם את כלל השלבים של הפרויקט הלאומי המורכב. לראש הצוות מונה שגריר ישראל לשעבר באזרביג'ן, ג’ורג’ דיק, המשמש כיום כשגריר מיוחד מטעם משרד החוץ לעולם הנוצרי.
שר החוץ גדעון סער עם ג'ורג' דיק,צילום: ללא
המטרה המרכזית של הפרויקט היא שדרוג מקיף של התשתיות באתר הטבילה "קאסר אל יהוד" בבקעת הירדן. לפי הודעת משרד החוץ, הוא מתכנן לשתף פעולה באופן הדוק עם משרדי התיירות, הפנים והביטחון הלאומי, במטרה להבטיח לצליינים שהות בטוחה, נגישה ונוחה בארץ הקודש.
דגש מיוחד יושם על מודרניזציה של מרכזי התיירות, הרחבת מערכי התחבורה ושיפור דרכי הגישה לאתרים הקדושים לנצרות בישראל.
קאסר אל יהוד,
המוקשים שבדרך
אתר הטבילה של ישו "קאסר אל יהוד" נפתח רשמית רק באפריל 2020, לאחר שהמוקשים פונו משטחי הכנסיות הסמוכות ומהאתר עצמו. בתום מבצע בן שנתיים, פוצצו בו זמנית ב-9 באפריל 2020 כ-500 מוקשים נגד אדם ונגד טנקים, בפיצוץ שהרעיד גם חלונות בירושלים המרוחקת 30 קילומטרים משם.
אולם המוקשים פונו רק ממתחמי הכנסיות ומהאתר עצמו. לפי ההערכות, בשטח סביב האתר נותרו עשרות או מאות מוקשים. בשל כך, כביש הגישה לאתר (מכביש 90) הוא כביש צר מאוד שברובו מקשה להכיל שני אוטובוסים במקביל.
היערכות למיליוני צליינים באתר תחייב גם פעולה לגבי המוקשים החיים שנותרו באזור, כיוון שישראל לא יכולה לקחת את הסיכון שכמה נוצרים משולהבים מאקסטזה דתית ירוצו במדבר - ויתפוצצו על מוקש.
"אנחנו האופוזיציה הכי מוצלחת בתולדות המדינה", אמר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. הדברים נאמרו בישיבה האחרונה של סיעת יש עתיד, שלאחריה הצליחה הקואליציה להעביר שורת חוקים שבינם לבין חיי רוב האזרחים שנושאים בנטל, אין ולא כלום.
חברי האופוזיציה, יאמרו ואולי בצדק שהרוב הקואליציוני, שבחלקו אינו ציוני, השתמש בכוחו הדורסני להעברת אותם חוקים. ש-52 חברי האופוזיציה, שגם הם לא מקשה אחת, עשו כמיטב יכולתו.
ברוב של 53-48, חוק התקשורת עבר בקריאה שנייה ושלישית
"מיטב היכולת" הוא אולי טיעון לעונש, אבל לא מספיק לקבלת ציון עובר בכנסת היוצאת. אין חולק על כך שבמפלגת העבודה וביש עתיד יש חברי כנסת מהטובים בבית הנבחרים. כאלו שהיינו מייחלים שיהיו גם בכנסת הבאה. לא זזו מהוועדות, נאמו במליאה, והצליחו לשנות סעיפים בחלק מהחוקים. בכך הם רואים את הצלחתם.
אבל, ויש אבל - בלי מאבק נכנעו לגודל הקואליציה ובעיקר התרכזו בלצעוק, ובהתמחות בהרגזת יושבי ראש הכנסת וראשי הוועדות עד שפעם אחר פעם הוצאו מהישיבות. על כך תפארתם? הם לא עשו כמעט דבר על מנת לנסות לפורר את הקואליציה מתוך עצמה.
היו להם מספיק הזדמנויות ומספיק חברי כנסת מהקואליציה שדעתם לא הייתה נוחה מההתנהלות. הם לא השכילו להעביר לצידם אנשים כמו דן אילוז, יולי אדלשטיין, שרן השכל, אופיר סופר, משה ארבל, משה סולומון ועוד. חברי כנסת שמדבריהם או שמהתנהגותם ניתן היה להבין שהם כועסים/מאוכזבים/לא שלמים עם התנהלות הקואליציה והחוקים שהעבירה.
אל תהיו מופתעים שההפך קרה. נתניהו הצליח לפרק את האופוזיציה מבפנים. להעביר אליו את גדעון סער ושלושת חבריו ולהגדיל את מוטת השליטה שלו במדינה. מינה את סער, עד אז שנוא נפשו, לשר החוץ ולבן יקיר. נתניהו גם קיבל בחיבוק אמיץ את בני גנץ וחברי מפלגתו, שחצו את הקווים ועברו לקואליציה כשרים ללא תיק וחברי קבינט ובכך תרמו להישרדותו. כשנוכחותם הפסיקה להועיל, מצא דרך להיפטר מהם.
פירק את האופוזיציה מבפנים. נתניהו,צילום: אורן בן חקון
גם הנסיבות לא גרמו לשינוי
לכאורה היו לאופוזיציה את כל הנתונים להצליח במשימתה בשל אירועים בלתי נתפסים שקרו. ימים ספורים לאחר השבעת הממשלה הוכרז על ההפיכה המשפטית. מאות אלפים יצאו לרחובות. הם, לא האופוזיציה, הצליחו לעצור חלק מן המהלכים.
עשרה חודשים לכהונת הממשלה וטבח 7 באוקטובר נפל עלינו. 1,200 אזרחים נהרגו, נשרפו, נאנסו, חוללו. עוד כ-1,000 חיילים נהרגו במלחמה שהחלה שבועיים לאחר מכן ועדיין נמשכת. באופוזיציה אוהבים להדגיש ובצדק, שזה האירוע הקשה ביותר שאירע מאז הקמת המדינה.
אז איך זה יכול להיות שלאחר אירוע כזה לא הצלחתם להפיל את הממשלה? ואיך יכול להיות שלאחר מלחמה של כמעט שלוש שנים, הכנסת ה-25 משלימה את מלוא ימיה עד האחרון שבהם? לזה אתם קוראים אופוזיציה הכי מוצלחת בתולדות המדינה?
האופוזיציה גם לא הצליחה לסכל מינויים שנויים במחלוקת כמו מינוי העו"ד הפרטי של נתניהו, מיכאל ראבילו, למבקר המדינה. בג"ץ, לא הם, עצר את המינוי. לא נמנע מינוי רומן גופמן, חסר הניסיון במודיעין, לראש המוסד. ומעל לכל מינוי ראש השב"כ, דוד זיני, שכעת גם רוצה לחקור עיתונאים כדי לבדוק מי הדליף להם. מדובר בשפל חסר תקדים בתקופת כהונת קואליציה דורסנית ואופוזיציה אימפוטנטית.
חגיגת הצפייה בגמר המונדיאל בכפר סבא שתיערך מחר (ראשון) תנציח את סמל תומר נגר ז"ל, לוחם בגדוד 51 של גולני שנפל בקרב במוצב כיסופים בשבעה באוקטובר.
אוהדי כדורגל מרחבי העיר כפר סבא יתכנסו מחר ברחבת מתחם קניון ערים בעיר כדי לצפות יחד במשחק הגמר של המונדיאל, במתחם שיכלול מסך ענק, מוזיקה ומתחמי ספורט. אבל לצד החגיגה הספורטיבית, הערב יקבל נפח ערכי ולאומי עם אירוח פרויקט ההנצחה "בירה תומר", שהוקם לזכרו של סמל תומר נגר ז"ל.
"בירה תומר" לזכרו של סמל תומר נגר,צילום: באדיבות המשפחה
בירה תומר,צילום: .
"בירה תומר" לזכרו של סמל תומר נגר,צילום: באדיבות המשפחה
בירה תומר,צילום: .
"בירה תומר" לזכרו של סמל תומר נגר,צילום: באדיבות המשפחה
נגר ז"ל, חייל בגדוד 51 של גולני נלחם בגבורה במוצב כיסופים ונפל בשבעה באוקטובר. לזכרו הוקם מפעל בירה ייחודי הנושא את שמו ומפיץ את סיפורו. משפחתו מספרת כי אהב בכל ליבו כדורגל וספורט.
בשעה 19:00, רגע לפני שריקת הפתיחה של המשחק הגדול, יעלה לבמה אביו של תומר, עזרא נגר, אשר יפתח את הערב וישתף את הקהל בסיפור הגבורה של בנו ובבחירה להנציח אותו דרך מפעל החיים הייחודי. במהלך הערב יוכלו המשתתפים לקחת חלק בפרויקט ובילוי במתחם.
לחם מול עשרות מחבלים
סמל תומר נגר ז"ל נהרג חודשיים לפני יום הולדתו ה־21. הילד השלישי של חנה, גננת במקצועה, ועזרא, גנן במקצועו. הוא נהרג במוצב כיסופים, לאחר שנילחם בגבורה בעשרות מחבלים ומנע מהם להיכנס לקיבוץ ולבסיס.
חנה ועזרא נגר. ,צילום: יוסי זליגר
"שמענו כל מיני עדויות של לוחמים שהיו בשטח, והבנו שתומר עמד לבד מול עשרות מחבלים",שיתף אביו עזרא בעבר בראיון ל"היום". "תומר ירה בנגב, נשק שכל לוחם יודע שכדי לירות בו צריך להיות רגוע, כי כל לחיצה משחררת 150 כדורים. תומר שמר על קור רוח עד הרגע האחרון, שבו נגמרה לו התחמושת".
המצבה עם בקבוקי הבירה. "כשמדברים עליו הוא עדיין נוכח",צילום: יוסי זליגר
"היתה לו מוטיבציה מטורפת להתגייס, להצליח, לעשות הכל בשביל המדינה", שיתפה אימו חנה. "בשבעה הגיעו אלינו ילדים שסיפרו שהוא הציל להם את החיים, כי הוא ראה אותם והרגיש אותם. הוא השפיע לטובה על הרבה ילדים. כשמדברים עליו הוא עדיין נוכח".
כאמור, הטקס החגיגי שיתקיים מחר יאפשר למשתתפיו לזכור ולהנציח את תומר ז"ל, אוהד הכדורגל המושבע שהקריב את חייו למען הגנת המדינה, ולחלוק לו כבוד גיבורים.
בית משפט השלום בתל אביב את מעצרו בארבעה ימים את מעצרו של תושב חולון החשוד בדקירת בת זוגו ההריונית בדירתם בבת ים.הסנגור טען כי האישה פצעה את עצמה במטרה להביא למעצרו של בן זוגה, והשופטת קבעה כי חרף הקשיים העולים מהתיק, קיים בשלב זה חשד סביר המצדיק את המשך המעצר.
הדיווח על האירוע התקבל בשעות הבוקר המוקדמות. שוטרי תחנת בת ים שהוזעקו לדירה איתרו אישה הריונית כשהיא סובלת מפצעי דקירה ברגלה ולצדה כתמי דם רבים. היא פונתה לבית החולים כשמצבה מוגדר קל. בעדותה לשוטרים אמרה המתלוננת: "הוא התחיל לקלל אותי שאני ז*** וש*****. הוא הרביץ לי חזק, התעוררתי וראיתי את המשטרה מולי". כעבור מספר שעות אותר ונעצר החשוד.
המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של החשוד בחמישה ימים, נציג המשטרה, אמר בבית המשפט כי בשעות הלילה התקבל דיווח על אישה שותתת דם מחוץ לדירה, וכוחות שהגיעו למקום פינו אותה לבית החולים כשהיא סובלת מדקירות בגופה.
"התעוררתי וראיתי משטרה",צילום: אילוסטרציה
לדבריו, המתלוננת מסרה לשוטרים כי בן זוגה דקר אותה, וציין כי לשניים קיימים תיקי אלימות במשפחה קודמים ואף היכרות מוקדמת עם המשטרה. עוד אמר כי החשוד נמלט מהזירה, אותר בהמשך ונעצר, בעוד שבזירה נתפסה סכין שלפי החשד שימשה לביצוע המעשה.
חשד סביר לעבירות
הסנגור, העלה שורה של תהיות באשר לגרסת המתלוננת. הוא ציין כי בעדותה המפורטת לא אמרה במפורש שהחשוד דקר אותה, אלא סיפרה כי אחז בשערותיה והטיח אותה בקיר. עוד הדגיש כי המתלוננת לא הזעיקה את המשטרה בעצמה, אלא פנתה לשכן שהזמין את הכוחות רק שעות לאחר הוויכוח בין בני הזוג.
הסנגור טען כי במהלך אותן שעות המשיכה, לטענת החשוד, לשלוח לו הודעות בעקבות קנאה על כך שיצא עם נשים אחרות. לדבריו, החשוד מסר גרסה מלאה שלפיה ראה במו עיניו את המתלוננת פוצעת את עצמה במטרה להביא למעצרו, וטען כי קיימות שאלות מהותיות שעדיין מחייבות בירור, ובהן חומרת הפציעות ותוצאות הבדיקות הרפואיות, ולכן ביקש לקצר משמעותית את תקופת המעצר.
השופטת תרצה שחם קינן ציינה בהחלטתה כי עיון בתיק החקירה מלמד שגרסת המתלוננת "קשה להבנה" וכי לא ברור מתי בדיוק התרחשה התקיפה. לדבריה, בתיק קיימות תמונות של המתלוננת כשהיא מגואלת בדם, דוחות הפעולה מלמדים כי נדקרה ברגלה וכי בזירה נמצאה סכין שעליה כתמי דם, בעוד שדוח נוסף מצביע על כך שידה הייתה חבושה, כך ש"קשה להבין מה מהותה של הדקירה".
למרות זאת קבעה השופטת כי לאחר שעיינה גם בהודעה שנגבתה מהמתלוננת קיים חשד סביר הקושר את החשוד לעבירות המיוחסות לו. מאחר שלא הוצעה חלופת מעצר שתאפשר את שחרורו, הורתה על הארכת מעצרו בארבעה ימים, כדי לאפשר למשטרה להשלים את פעולות החקירה.
