עדי שורץ

הכתבות של עדי שורץ

שיקום תמורת כניעה

בשטח עזה אל תיתנו פרס לרוצחים: הסכנה המסתמנת היא שישראל תחזור למתכונת ה"סבבים" מול הפלשתינים, למרות היקף הלחימה חסר התקדים • שטח אינו לב הסכסוך במזרח התיכון אלא קיומה של מדינה יהודית באזור, ולכן התנאי לשלום הוא שהפלשתינים יכירו בה ויפסיקו את מלחמתם בציונות • כל שיקום של עזה חייב להיות מותנה בכניעה אידיאולוגית מוחלטת

יהודי התפוצות בסכנה - ההאשמות השטניות נגד היהודים במערב הן שלב אחד לפני שימוש באלימות

לא עובר יום מבלי שנתבשר על יהודי נוסף שהותקף בארה"ב או בבריטניה • האווירה הארסית כלפי ישראל, שמייצגת את הרוע המוחלט ומואשמת כי היא מבצעת רצח עם רק גוברת • היהודים בניכר עומדים בחזית המערכה, חשופים וללא כל הגנה - החשש לרכושם ולחייהם הוא אמיתי

היום שאחרי: ישראל צריכה להציב כמה תנאים בפני כל רשות אזרחית שתנהל את הרצועה

אין שום משמעות לתוכניות מדיניות כל עוד תושבי עזה לא יפסיקו להציב בראש מעייניהם את חיסולה של מדינת ישראל • הכרה בקיומה כמדינת הלאום של העם היהודי, התחייבות לא לפעול נגדה באלימות, והכרזה כי אין בעזה עוד פליטים - הכרה חד־צדדית במדינה פלשתינית חייבת להגיע יחד עם התנאים האלה לקהילה הבינלאומית

להפיל את האסימון: אין מקום לאונר"א ביום שאחרי

אונר"א לא משרתת מטרות הומניטריות כבר משנות ה־50 • כבר אז הראו מחקרים שרמת החיים של הפלשתינים במחנות הפליטים גבוהה מזו שהיתה להם לפני 1948, כמו גם מזו של מרבית הערבים במדינות ערב השכנות • במקום לשרת את המטרות הנאצלות של פתרון סכסוכים בדרכי שלום, עושה אונר"א הכל כדי שפיוס בין ישראלים לפלשתינים לעולם לא יתאפשר

בלי עסקאות ותעתועים - הבטחתם? תקיימו

הקריאות להפסקת המלחמה כעת הן עדות לחולשת דעת • הנהגה אחראית ושקולה צריכה לשקול תמיד את טובתה של כלל האוכלוסייה • אם אנו אומה תאבת חיים, וברצוננו להמשיך להתקיים במרחב האכזרי והאלים שנקרא המזרח התיכון, עלינו להמשיך עד למיטוט יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס

סקנדל ושמו אונר"א: מי שמאפשרת את קיומו של הגוף הבינלאומי היא ישראל

חשוב שנדע כי ביד האחת נלחמת ישראל במחבלי חמאס בעזה, וביד השנייה משחררת את אונר"א מעודדת הטרור • כל עוד היא קיימת, מבטיחה הסוכנות יקומו עוד ועוד דורות של פלשתינים, שרק ימתינו לרגע שבו יוכלו לעשות בנו שפטים

הבחירה האכזרית: חיסול חמאס קודם לשחרור חטופים

זו החלטה קשה, אבל היא חייבת להיעשות: שחרור החטופים ללא הכרעת חמאס הוא תבוסה נוראה שתסכן את כולנו • המדינה מחויבת לא רק ל־129 בני הערובה שעדיין מוחזקים בעזה, אלא גם ליתר אזרחיה, כ־10 מיליון במספר, שתובעים שהזוועה שקרתה ב־7 באוקטובר לא תחזור על עצמה

פתרון בעזה? כדי להימנע מחזרה לדפוסי החשיבה הישנים - צריך להכיר בשורש הבעיה

ככל שחולפים הימים, ואיתם ההלם הראשוני, מתברר יותר ויותר כי מה שהיה הוא גם מה שיהיה • האמירות, הפרשנויות, התדרוכים, התכנונים, כולם כמעט לוקים בדיוק באותו עיוורון שהוביל אותנו לאסון בשמחת תורה • כל דיון "ביום שאחרי" חייב להתחיל בשינוי בסיסי בתפיסת העולם הפלשתינית, ששוללת את עצם קיומה של מדינת ישראל

ליטוף לסרבנות הפלשתינית: יום אבל על הקמתה של ישראל מנוגד לרוח האו"ם

ההחלטה לציין את יום הנכבה בבניין האו"ם היא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של החלטות, שרק יאריכו את משכו של הסכסוך • הפלשתינים הצליחו להוליך שולל רבים בקהילה הבינלאומית כשטענו שאם רק תסתלק ישראל מיו"ש הכל ייפתר • והנה, הם עצמם מודים כי לא ה"כיבוש" הוא הבעיה, אלא עצם קיומה של ישראל

הבורות סביב תולדות היהודים עולי ארצות ערב - מחדל לאומי

כמיליון יהודים אולצו לעזוב את ארצות הולדתם לאחר מסעות הפחדה ואלימות • קהילות מפוארות אלה הצמיחו תרבות ומורשת עשירות, אך קורותיהן בישראל נעדרות כמעט לגמרי • תוכנית להקמת מוזיאון קיימת כבר שנים – האם הממשלה החדשה תרים את הכפפה? • מיוחד ליום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן

דרייפוס העיראקי: משפט הראווה שטלטל את יהדות עיראק ב־48'

שבע שנים לאחר פרעות הפרהוד שגבו את חייהם של כ־180 קורבנות, הוכתה הקהילה היהודית בעיראק בהלם נוסף: אחד מגדולי בניה הורשע בבגידה ונידון למוות במשפט ראווה • הנאשם, שפיק עדס, איש עסקים מצליח ומקורב לשלטון, הואשם במכירת ציוד צבאי לאויב הציוני, בזמן שצבא עיראק הצטרף למלחמה במדינת ישראל הצעירה • מעמדו הרם וקשריו הרבים לא עזרו - וגורלו הטרגי חתם את גורלה של קהילה שלמה

השיבה של כנפאני, או כשהשמאל מכשיל כל אפשרות לשלום

הוא נחשב לחשוב בסופרים הפלשתינים ולדמות נערצת שדיוקנה מודפס על חולצות • 50 שנה לאחר מותו, רסאן כנפאני וסיפוריו ממשיכים להלך קסם על הפלשתינים • ביוגרפיה של העיתונאי דני רובינשטיין על חיי הפעיל בחזית העממית משקפת את מצב השמאל הישראלי, שבשם הניסיון "להכיל" את האחר, מכשיל אפשרות לשלום, דווקא בגלל קבלת הנרטיב הפלשתיני ללא עוררין

ממאיר שמגר ועד אביחי מנדלבליט: כך הפך היועץ המשפטי לממשלה לאיש החזק ביותר בדמוקרטיה הישראלית

מהסכסוך בין גדעון האוזנר לשר המשפטים דב יוסף • דרך העימות בין רבין ליוסף חריש • ועד אינספור הקצרים בין שרי ממשלה עם אביחי מנדלבליט • איך התעצם תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לממדים אדירים?

אפור זה השחור החדש

כתבת פרופיל מחמיאה שהתפרסמה לפני כחודש ב"ניו יורק טיימס", על רפעת אלאריר - מרצה באוניברסיטה בעזה שמלמד שירה ישראלית - היא רק דוגמה אחת לסיקור המסולף של העיתון כלפי ישראל • השבוע, באיחור ניכר ולאחר ביקורת חריפה, פרסמו עורכי העיתון הבהרה ששמטה את הקרקע מתחת למאמר - וציירה את המרצה המסית באור שונה בתכלית • אלא שלפרשה קדמה היסטוריה ארוכה של אובססיה אנטי־ישראלית, שבשנים האחרונות מתעצמת על דפי העיתון היוקרתי • "כל עיתונאי בארה"ב חושב שהוא באטמן, ומחפש את הג'וקר להילחם בו; הג'וקר של ה'ניו יורק טיימס' הוא מדינת ישראל", אומר אשלי רינדסברג, שחקר את העיתון בספרו • עדי שורץ יצא לשוטט בתחנות התיעוב של "הגברת האפורה"