"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

22 חודשים אחרי 7 באוקטובר: זיכרו מדוע יצאנו למלחמה הזאת

27 ילדים מתחת לגיל 17 נרצחו באכזריות ב-7 באוקטובר • עומר בן השנתיים והתאומות שחר וארבל נשחטו בניר עוז • איתן ואלין נטבחו ליד שדרות • זו הסיבה שאסור להרים ידיים

,עודכן
0השמעה
7 באוקטובר. לזכור - למען הילדים שנרצחו, צילום: ללא

לעומר, רק בן שנתיים, היו עיניים כחולות גדולות.

לאחיות התאומות שלו, שחר וארבל, בקושי בנות 6, רק התחילו להתחלף שיני חלב.

שלושה ילדים תמימים ומתוקים, שנחנקו למוות במיטותיהם הקטנות בקיבוץ ניר עוז, אחרי שמחבלים העלו את הבית שבו גרו באש.

פעילות כוחות צוות הקרב של חטיבת כפיר ברצועת עזה // דובר צה"ל

צפונה משם, ליד שדרות, נשחט איתן בן ה־5, כמה ימים לפני יום ההולדת שלו.

נדרשו עוד עשרה ימים תמימים כדי לאתר ולזהות את גופתה של אחותו אלין, בת 8, שנטבחה גם היא.

בסך הכל נורו ונשרפו באותו יום 27 ילדים מתחת לגיל 17.

הריסות שכונת הצעירים בקיבוץ נירים,צילום: דוברות נירים

במוקד 100 של המשטרה התקבלו שיחות, שגם הגיהינום לא יכול היה להמציא. באחת מהן נשמע קולה של ילדה שהוחזקה על ידי מחבל וצעקה שיניח לה, כי יש לה מחר בית ספר. המוקדן התחנן על חייה, אבל המחבל ירה בה למוות. בשיחה אחרת נשמע ילד בן 6, מבולבל כולו, לאחר שראה את הוריו מוצאים להורג לנגד עיניו. מה עושים עכשיו? הוא שאל בתמימות.

כמה מהר דמנו התקרר

22 חודשים מאז7 באוקטוברנותר רק לתמוה כמה מהר דמנו התקרר. כמה מהר שכחנו את הגופות המפויחות, מנוקבות הכדורים, שפוזרו לכל עבר ברחבי הנגב המערבי. את הזוועה המדממת, הריחות, המראות.

כמה מהר הדחקנו את הנשים שנאנסו והגברים שנטבחו, את העיניים שהוצאו מחוריהן, את האיברים המתעוותים, ואת שיירות הרכבים השרופים. את מיטב בנינו ובנותינו מובלים על אופנועים – ואת צהלות פלישתים. כמה מהר עברנו לסדר היום על מעשה השטן שביצעו בנו פושעי עזה, את היום הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל.

נכון, יש סיבות טובות לחוש תסכול מהתמשכות המלחמה ומדרך התנהלותה. קשה להסביר מדוע היא נמשכת זמן רב כל כך. לעיתים לא ברור לאן בדיוק אנחנו חותרים.המריבות בצמרת מרתיחות את הדם, ודיווחים שקריים ומניפולציות מופצים לכל עבר. ברור לכולנו גם שנעשו טעויות.

מועצה אזורית דרום השרון חורשת בשדה כתובת למען תמיר נמרודי החטוף,צילום: דוברות מועצה אזורית דרום השרון

אבל הדרך הנכונה קדימה לעם תאב חיים היא לתקן את הטעויות ולשפר את ההתנהלות - ולא להפסיק את המלחמה.

המריבות בצמרת מרתיחות את הדם, אבל הדרך הנכונה קדימה היא לתקן את הטעויות ולשפר את ההתנהלות - ולא להפסיק את המלחמה

לזכר עומר, שחר וארבל, איתן ואלין, ועוד עשרות הילדים שעונו, נחטפו ונרצחו באותו יום, ולמען מיליוני ילדי ישראל בהווה ובעתיד, כדי שיוכלו ללכת לישון בשקט במיטותיהם, ולחייך בדרך אל הגן - זכרו את 7 באוקטובר.

זיכרו מדוע יצאנו למלחמה הזאת ומדוע אסור לנו להרים ידיים.

הכותב הוא עמית במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר