דעות

כוח נשמר כשלא רואים את פניו: אסור לחמול על הרוצחים

חיסיון על שמו של התוקף משרת רק אדם אחד, את התוקף • הנשק היחיד שיש לנו נגד פסיכופתים נרקיסיסטים הוא הפגיעה במוניטין שלהם, כי הדבר היחיד שמעניין אותם זה הם עצמם • מכאן אפשר להבין את חומרת הבעיה כאשר שופט מאשר חיסיון שם לפסיכופת

דווקא בישראל: יכול להיות ששכחנו את פשעי המין של הנוחבה?

למרות ניסיונות חוזרים ונשנים בעולם להשתקה ולהכחשה, אין כל ספק: פשעי מין חמורים בוצעו באופן אסטרטגי, שיטתי ורחב היקף לאורך המתקפה ובשבי • בינתיים כל הגורמים הרשמיים שותקים כאשר עולה שאלה בעניין - וזו שתיקה מדאיגה ביותר

גם ב-2026: מתי ההגנה על נשים הפכה לעניין סלקטיבי?

רצף האירועים האחרונים מציף את המובן מאליו: מדינת ישראל היא מקום שמח לעברייני מין לכאורה • וגם את המובן מאליו הנוסף: עוצמת המחאה או קיומה תלויים לא פעם בזהות הנאשם או הנפגעת • כך גם זכויות נשים וביטחונן הפיזי הופכים לעניין אינסטרומנטלי

שותפות או תלות? הסכנה שמאחורי החיבוק האמריקני באיראן

מבצע "שאגת הארי" מסמן שיא היסטורי ביחסי ארה"ב-ישראל, עם מעבר מגיבוי אסטרטגי מרחוק לפעולה צבאית משולבת • אך "ירח הדבש" הזה טומן בחובו סכנה לא מבוטלת • כך נשמור על השותפות הממסדית עם וושינגטון, מבלי לטשטש את גבולות ההכרעה הריבונית שלנו

לקראת הסבב הבא בלבנון: ההישגים שהענקנו במו ידינו לחיזבאללה

סבב הלחימה האחרון הסתיים בוויתורים מסוכנים: איראן הוכיחה שהיא קובעת מתי האש תפסק, צה"ל איבד את חופש הפעולה בביירות, ונשאבנו למלחמת גרילה מוגבלת באזור החיץ • בזמן שבישראל שוגים באשליות שממשלת לבנון תפרק את ארגון הטרור, הגיע הזמן להתפכח ולהיערך להכרעה אמיתית בסבב הבא

במקום שהשילוב בצה"ל יהיה טבעי - נדמה שאנחנו הולכים אחורה

נשים הן יותר פגיעות מגברים לחציות גבול • ברור שלצבא יש סמכות לקבוע כללי לבוש ומשמעת, אך הסוגיה אינה עצם הסמכות - אלא אופן הפעלת הסמכות • האם מערכת צבאית רואה את אנשיה ונשותיה כסיכון שיש לפקח עליו, או כשותפים למשימה?

מפעל ג'ובים מתחת לאף התושבים: את התפקיד המיותר הזה הגיע הזמן לבטל

המרחק בין הרב החדש של תל אביב לבין תושביה הוא כרחוק טהרן מישראל • עבור רוב האזרחים הרב המקומי פשוט אינו רלוונטי, אך הוא זוכה למשרה מובטחת - כמעט לכל החיים • כך החזון הנאצל של הרב קוק התנפץ מול עסקנות פוליטית