שגרה של אולרים: קדחת "האביב האדום" פשטה בישראל

אִם שַׂמְתֶּם לֵב, שֻׁגַּר לִמְקוֹמוֹתֵינוּ הָאָבִיב

פְּרָגִים וּפַרְדֵּסֵי לִימוֹן מְלַבְלְבִים סָבִיב

הַצִּפּוֹרִים וְהַדּוֹרְסִים בְּמַסָּעָם לַיָּם

דּוֹאִים מִמַּעַל כְּמוֹ הָיוּ עִוְּרִים לְכָל הַדָּם.

כִּי בָּאָבִיב הַזֶּה כְּמוֹ הִתְאַבְּדוּ כָּל הַבְּלָמִים

וְעֹבֶשׁ פֻּרְעָנוּת טָרִי מַרְקִיב אֶת הַכְּלָלִים

מָלְאוּ הַכִּכָּרוֹת, הַחֲצֵרוֹת וְהַחוֹפִים

סְחִיטוֹת וְשֹׁד עִם אִיּוּמִים, דְּקִירוֹת וְאֶגְרוֹפִים.

דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִרְאָה פֹּה בֶּעָבָר טֵרוּף כָּזֶה

שִׁגְרָה שֶׁל אוֹלָרִים הַנִּנְעָצִים אֶל הֶחָזֶה

וַעֲלוּמִים שֶׁנִּקְטָעִים בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת

בְּרֹעַ שֶׁל תַּפּוּז מֶכָנִי וְסַכִּינָאוּת.

לְפֶתַע נִשְׁאָלוֹת גַּם קֻשְׁיוֹת מְקוֹמְמוֹת

שֶׁל רָשֻׁיּוֹת שֶׁכְּמוֹ לָקוּ בְּעִוָּרוֹן עָמֹק

שֶׁתַּפְקִידָן הָיָה מִזְּמַן לִבְלֹם כָּל אַלִּימוּת

לְאוֹר שָׁנִים שֶׁל כְּנוּפְיוֹת רְחוֹב וּבִרְיוֹנוּת.

אָכֵן, קַדַּחַת אֲבִיבִית פָּשְׁטָה בְּיִשְׂרָאֵל

בְּכָל אֻכְלוּסִיָּה, בְּכָל מִגְזָר, בְּלִי שׁוּם הֶבְדֵּל

כְּאִלּוּ חֲסֵרוֹת פֹּה דְּאָגוֹת וּשְׁלַל צָרוֹת

כֵּן, גַּם בַּקְּרָב הַזֶּה לָקוּ מִזְּמַן הַמְּאוֹרוֹת.