דווקא בישראל: יכול להיות ששכחנו את פשעי המין של הנוחבה?

מחר (שני) תועלה הצעת החוק להעמדתם לדין של מחבלי הנוחבה בקריאה שנייה ושלישית. חקירת אירועי 7 באוקטובר חסרת תקדים בכל קנה מידה - היקף החקירה, מורכבותה ורגישותה וחומרת הפשעים הבלתי נתפסת, שבוצעו ביום הטבח עצמו ובשבי.

עתה מתעוררות שאלות רבות - מה יהיו סעיפי העבירה? מי יטפל בתיקים? יהיו זכויות לנפגעות ולנפגעים? ועוד. הפרסומים השונים מספקים תשובות לשאלות רבות; חלקן מניחות את הדעת, חלקן פחות.

שאלה מרכזית שלא קיבלה התייחסות היא אם יועמדו מחבלי הנוחבה לדין על פשעי המין שבוצעו ב־7 באוקטובר ובשבי. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים בעולם להשתקה ולהכחשה, אין כל ספק: פשעי מין חמורים בוצעו באופן אסטרטגי, שיטתי ורחב היקף לאורך המתקפה ובשבי. רבים מהנפגעות ומהנפגעים נרצחו, בין במהלך המתקפה ובין לאחריה, ורבים מהפשעים בוצעו במכוון לעיני כל כדי להטיל מורא. מכל המקורות הנגישים לציבור עולה בבירור כי מחבלי הנוחבה היו מונעים על ידי אידיאולוגיה קיצונית, שבבסיסה כוונה מפורשת לביצוע השמדת עם ושלילה מוחלטת של אנושיותה של אוכלוסיית ישראל.

מאז 7 באוקטובר השתתפתי יחד עם חברותיי בפרויקט דינה שבמרכז רקמן, אוניברסיטת בר־אילן, במאבק קשה ומפרך שבו חברו יחד מדינת ישראל וארגונים חברתיים רבים כדי להביא להכרה ולצדק עבור הנפגעות והנפגעים.

באוגוסט 2025 - כמעט שנתיים לאחר המתקפה - הורה סוף־סוף מזכ"ל האו"ם (דווקא מי שעל פי רוב אינו נתפס כאוהד ישראל) על הכללת חמאס ברשימת הארגונים שעושים שימוש באלימות מינית ככלי מלחמה. אי אפשר להפריז בחשיבות הבינלאומית של המהלך, ובמשמעותו עבור הנפגעות והנפגעים.

אחרי כל זאת, לא ייתכן כי כתבי האישום נגד מחבלי הנוחבה לא יכללו האשמות על פשעי מין. למרות זאת, בינתיים כל הגורמים הרשמיים שותקים כאשר עולה שאלה בעניין הגשת כתבי אישום על פשעי המין.

זו שתיקה מדאיגה ביותר.

פשעי המין בוצעו במסגרת מתקפה המונית של מחבלי הנוחבה, שכוונה לדה־הומניזציה ולהשמדת עם. המחבלים פעלו בתוך "ואקום" בלתי נתפס שבתוכו הכל היה "מותר" - גם רצח, גם טבח, גם פשעי מין.

מבחינה משפטית, במקרה כזה ניתן לייחס לכל המחבלים אשר בחרו להשתתף במתקפה ההמונית אחריות משותפת לכל הפשעים שבוצעו במתקפה, כולל פשעי המין, גם אם הם עצמם לא ביצעו אותם פיזית.

במקרה כזה גם אין צורך בקשירה ספציפית של פוגע לנפגעת, משום שהאחריות היא משותפת. זהו לא עונש קולקטיבי, אלא אחריות משפטית המעוגנת בדין, שראוי לייחס לכל מי שבחר להצטרף ביודעין ומרצון למתקפה. הימנעות מהעמדה לדין של מחבלי הנוחבה בגין פשעי המין היא הרסנית מבחינה לאומית ובינלאומית. היא תפגע אנושות בנפגעות ובנפגעים ותמוטט ברגע אחד מאבק בן שנתיים וחצי לקבלת הכרה וצדק.

אוי לנו אם נגיע לשם.

עו"ד אל"ם (מיל') שרון זגגי־פנחס היא התובעת הצבאית הראשית לשעבר, מייסדת שותפה ומנהלת "פרויקט דינה" שבמרכז רקמן באונ' בר־אילן, ממחברות הספר: "למען הצדק - שבעה באוקטובר ומעבר לו"