עם מיטב עורכי הדין בישראל: הקרב של קציני 7 באוקטובר על שמם

הפגישות נערכות מתחת לרדאר. בבתים פרטיים, בשעות מאוחרות, בסופי שבוע. לפעמים הן מתקיימות בפרטיות של משרדי הסנגוריה הצבאית, שבאופן נוח למדי שוכנים בסמוך לקריה בתל אביב אך מחוץ לחומות הבסיס הצבאי, בתוך בניין אזרחי.

מקום נוסף שבו נוהגים להיפגש הוא הספרייה במרכז למורשת המודיעין בגלילות, שם נוכחותו של אלוף בצה"ל אינה מעוררת חשד מיוחד. "רק כשצריך לעיין בחומר מסווג ואין ברירה, נפגשים במשרד צבאי", אומר אדם שמשתתף בפגישות הללו.

מצד אחד של השולחן יושב קצין בכיר בצה"ל, שהיה מעורב במידה כזו או אחרת במחדל 7 באוקטובר. מרביתם אלופים ותתי־אלופים, ביניהם גם לפחות רב־אלוף אחד. בחלק קטן מהמקרים הקצינים הם אלופי משנה או סגני אלופים, כאלה שעמדו בראש חטיבות או ענפים שהמחדל דבק בהם. מעברו השני של השולחן יושב עורך דין, שנמצא שם על תקן של איש מילואים. השיחה, באופן טבעי, אינה פשוטה. "היה לי כבר מישהו, בדרגה גבוהה, שהתפרק ופרץ בבכי במהלך פגישה כזאת", נזכר עורך דין אחד.

זו תופעה רחבה אך בלתי מדוברת בצה"ל: זה תקופה ארוכה קצינים בכירים, בקבע ובמילואים, נועצים בעורכי דין במטרה להיערך לוועדת חקירה עתידית לאירועי 7 באוקטובר. עשרות רבות של קצינים כבר פנו למערך הייצוג המיוחד שהוקם עבורם בסנגוריה הצבאית, שם הוצמד להם עורך דין מטעם הצבא ובמימונו. מדובר, בהתאם, בעשרות רבות של עורכי דין.

עד כה ההתייעצויות המשפטיות בין עורכי הדין הללו לקציני 7 באוקטובר נערכות בדיסקרטיות, ולא במקרה. "זה לא ייראה טוב אם ייוודע שקצין כלשהו לקח ייעוץ משפטי, במקום לכאורה להתעסק בביטחון המדינה או להרכין ראש בפני הקורבנות", מסביר אחד מעורכי הדין, שמייעץ לקצין בדרגת אלוף. לדבריו, החשאיות מגיעה לכדי כך, שגם בין הקצינים ועורכי הדין לבין עצמם ישנו מידור. "אף אחד לא יודע מי מתייעץ עם מי", הוא אומר.

ובכל זאת, בשבועות האחרונים צללנו אל עולמם של מי שנערכים לוועדת חקירה עתידית, תהא אשר תהא. לא רק בצבא, אלא גם בשב"כ, בארגוני ביטחון אחרים וכמובן בדרג המדיני, כבר מתנהלת המלחמה על הנרטיב. "אירועי 7 באוקטובר נגרמו משילוב של התנהלות מערכתית על פני שנים רבות, שיש לה אחראים גם בצבא, גם בשב"כ, גם במוסד וגם כמובן בממשלה. בדיקה נכונה תצטרך לסקור ולאזן בין כל המקומות האלה", אומר אחד מעורכי הדין ששוחחו איתנו, ומייעץ לגורם צבאי. "אמנם לא מעט מקציני צה"ל הודו בתחקירים הפנימיים שהם אחראים לחלק מהכשלים שהובילו למחדל, אבל הם גם הבינו שכאשר תקום ועדת חקירה, הם יזדקקו לאיש מקצוע שיידע להסביר איפה הם פעלו כשורה ובאיזה קונטקסט הם קיבלו החלטות. אף אחד לא רוצה שתוטל עליו אחריות יותר מכפי חלקו. אתה לא רוצה שיום אחד הנכד שלך יפתח את המחשב, ויגלה שסבא הוא האחראי המרכזי למחדל הגדול בתולדות צה"ל".

קנה לך פרקליט

כבר בנובמבר 2023 החליטה הסנגורית הצבאית הראשית דאז, אל"ם (מיל') אופירה אלקבץ־רוטשטיין, להקים מערך משפטי שייצג את קציני 7 באוקטובר, מתוך הערכה שבעתיד הקרוב תוקם ועדה שתזמן אותם לחקירה. לתפקיד ראש המערך גויס אל"ם (מיל') עו"ד אבי חלבי, שבתפקידו האחרון כיהן כתובע הצבאי הראשי.

חלק מרכזי מתפקידו של חלבי הוא לתווך בין קצינים שפונים לסנגוריה הצבאית בבקשה לסיוע, לבין עורכי הדין שייעצו להם. השיטה עובדת על בסיס עיקרון "כל הקודם זוכה": ככל שפנית מוקדם יותר, כך קיבלת עורך דין בכיר יותר. נוסף על כך, ככל שדרגתך ומידת קרבתך לאירועים גבוהות יותר, כך יצוות לך עורך דין שנחשב לטוב יותר. מימון עורכי הדין נעשה באמצעות ימי מילואים, אך חשוב להדגיש שקצין שבוחר בייצוג משפטי פרטי, זכאי להחזר הוצאות מהמדינה. יש לציין שהשימוש בסנגורים במסגרת ימי מילואים מוזיל משמעותית את העלות עבור המדינה, מכיוון שאחרת המדינה תשלם הוצאות לעורך דין באופן פרטי, עניין שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים.

מבדיקת "היום" עולה שרוב מוחלט של הקצינים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר נעזרים בסנגור מטעם הצבא, ובתוך כך כמעט כל האלופים הרלוונטיים. מבין הקצינים הבכירים שיש להם תפקיד מרכזי במחדל, רק אחד החליט שלא להיעזר בסנגור צבאי, וככל הידוע גם לא שכר עד כה את שירותיו של עורך דין פרטי. ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליוה, כך פורסם בתקשורת, ויתר על זכותו לסנגור מטעם הצבא ושכר באופן פרטי את שירותיה של "עורכת דין בכירה". עוד ידוע כי הרצי הלוי מקבל ייעוץ משפטי מעו"ד איל רוזובסקי, שמייצג אותו מטעם הסנגוריה הצבאית. הייעוץ המשפטי להלוי החל רק לאחר שסיים את תפקידו כרמטכ"ל.

מבדיקת "היום" עולה שרוב מוחלט של הקצינים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר נעזרים בסנגור מטעם הצבא. מבין הקצינים הבכירים שיש להם תפקיד מרכזי במחדל, רק אחד החליט שלא להיעזר בסנגור

כמו רוזובסקי, גם רבים מיתר עורכי הדין שגויסו למילואים כדי לייעץ לקציני 7 באוקטובר, הם מהשורה הראשונה בישראל. ניתן למצוא ביניהם את ציון אמיר, ז'ק חן, רועי בלכר, גלעד שר ורבים וטובים אחרים. "לסנגוריה הצבאית יש מערך של עורכי דין במילואים, אבל היו גם הרבה סנגורים בכירים שפנו מיוזמתם והציעו לעזור", מסביר גורם שמעורב בנושא. בהחלט ייתכן שהחיכוך עם אלופי המטה הכללי של 7 באוקטובר והפרסום שיגיע בעקבותיו, לצד החשיפה הבלתי אמצעית לחומרים המסווגים המסקרנים ביותר, היו גם הם בין הסיבות שגרמו לבכירי עורכי הדין להתגייס לעניין. "זה היה המוצר שהכי קל למכור בשוק", מודה אותו גורם.

המדחיקים והמכחישים

עוד ניגע בפן המשפטי של ועדת החקירה, וננסה להבין מה העונשים שהיא יכולה להטיל על אנשי הצבא וכיצד הם נערכים לקראתה. אבל קודם לכן, כדאי להתעכב על היסוד הנפשי של קציני 7 באוקטובר, שנאלצים כעת להישיר מבט אל המראה ולחטט באחריותם לקטסטרופה.

אייל ולדמן: הטיעון נגד ועדת חקירה - פייק כדי למרוח אזרחים

"יש תהליך הפנמה של משמעות העובדה שאתה הולך לוועדת חקירה", אומר קצין שהעיד בפני ועדת וינוגרד שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה, ועדיין זוכר את עצמו פוסע מתוח אל תוך אולם הדיונים, כשקלסר עב־כרס תחוב תחת זרועו. "אתה מבין שאתה צריך להיערך לאירוע הזה כמו למשפט פלילי, כי עשויות להיות עליך השלכות, ולכן גם לקבל מעטפת משפטית מקצועית. מעבר לעורך הדין שבו נעזרתי, בניתי קאדר של אנשים שקרובים אלי וייעצו לי ותמכו בי. אבל בסוף, אתה מאוד לבד בעניין הזה. יש כאן התמודדות אישית לא פשוטה".

"זה צד כחול מול צד כחול", מנסח זאת עו"ד רן כהן רוכברגר, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי ומי שמייעץ היום לקצין בכיר. "אותו קצין לא מתמודד מול אויב חיצוני, אלא מול מדינת ישראל. במקרה של הקצין הבכיר שייעצתי לו, היו לנו פגישות שנערכו לאחר 7 באוקטובר, וזה אדם שרואים עליו היטב את נטל וכובד המשקל, כשבד בבד הוא ממשיך בפעילות למען המאמץ המלחמתי. הוא ער היטב לאחריות שעל כתפיו ולטעויות שנעשו במה שנוגע ל־7 באוקטובר, ובכל זאת הוא רוצה להראות מה חלקו בתמונה המלאה. לאורך הדרך, למשל, הוצגו בתקשורת דברים בצורה מוטה ומגמתית, שנועדו לצייר תמונת מצב מסוימת בנוגע אליו. החשש שלו היה שגם התמונה שתצטייר בוועדת חקירה או בוועדת בדיקה כלשהי, תטיל עליו אחריות באופן מוגבר, ולכן הוא מתכונן".

עורך דין אחר, שצבר ניסיון רב בנושא, מתאר שלושה טיפוסים של קצינים בבואם להתמודד עם ההכנות לוועדת החקירה. "הסוג הראשון הוא 'המדחיקים'", הוא אומר. "מדובר באחוז קטן מאוד של אנשים, שנמצאים בהכחשה מוחלטת לגבי אחריותם לאירוע. איתם צריך לפרק את המחסומים, ולהסביר להם מדוע הם בבעיה. אתה יושב מול קצין כזה ומנפץ לו את בועת התמימות או ההדחקה. זו לא שיחה קלה, כי לפעמים אין ברירה אלא להציב בפניו שאלות קשות".

"יש קצינים שמדחיקים. הם נמצאים בהכחשה מוחלטת לגבי אחריותם לאירוע. זה לא טמטום או עיוורון, אלא הדחקה כתוצאה מפוסט־טראומה. כשאתה מנפץ להם את הבועה, אתה הופך להם את הקרביים וגורם להם לא לישון יותר בלילה"

לדבריו, "חלק מ'המדחיקים' לא עושים זאת מטמטום או מעיוורון, אלא בגלל הדחקה שנוצרת כתוצאה מפוסט־טראומה. יש גם מפקדים בכירים שהם בפוסט־טראומה, וכשאתה מנפץ להם את הבועה של ההדחקה, אתה יודע שעכשיו אתה לוקח בנאדם, הופך לו את הקרביים וגורם לו לא לישון יותר בלילה. כעורך דין זה קשה, אבל הכרחי. הנגיעה באחריות האישית היא גם נגיעה בפצע של 7 באוקטובר".

הסוג השני של קצינים הוא "המכחישים". "מדובר בקבוצה קטנה ביותר של אנשים שאומרים 'הייתי מושלם!'. כאן, התפקיד שלך כעורך דין זה להציב מולם מראה מאוד חדה, להיכנס בהם. היו מקרים שבהם ערכתי הדמיה לקצין, כאילו הוא נמצא עכשיו בחקירה נגדית בוועדה. אתה רואה איך הבנאדם מבין שאין לו תשובות טובות. אתה חייב להמם אותו ככה, כדי שהוא יבין שהוא צריך להיערך".

הקבוצה הגדולה ביותר של קצינים היא  "המודים". "מדובר באנשים שרגילים לתרבות התחקיר הצבאי, שבו דבר ראשון אומרים איפה טעית ומה צריך לשפר", אומר אותו עורך דין. "הקצינים האלה היו רגילים להתרכז בתחקירים בחמישה אחוזים שגיאות שהם עשו, ולא להתעסק ב־95 אחוזים הטובים. פה אנחנו כעורכי דין נכנסים כדי לעזור להם. חשוב להגיד שהמטרה שלנו היא לא לגרום לקצין לשקר, לעולם לא. הסיוע המשפטי הוא באיך לספר את הסיפור - להוריד את הראש ולהגיד איפה שגית, אבל גם להרים את הראש ולהגיד מה עשית טוב".

הכל אישי

העובדה שבראש ועדת חקירה - ממלכתית או ממשלתית - עומד שופט, לא מקנה לה תוקף של ערכאה שיפוטית. "המטרה הבסיסית בהקמת ועדת חקירה, היא באיחוי שבר אמון גדול שנפער בין הציבור לבין הממשלה", מסביר סנגור צבאי. "משימת הוועדה היא קודם כל חקירתית - בירור העובדות. רק לאחר שהוועדה מגבשת ממצאים, ניתן לנסות ולקבוע מסקנות ולהפיק לקחים ברמה המערכתית".

הוועדה מגישה את המלצותיה לממשלה, שמקיימת הצבעה על קבלת הדוח הסופי שלה ומחליטה כיצד לפעול לנוכח ההמלצות. אבל הממשלה לא חייבת לקבל את דוח הוועדה, כפי שקרה למשל במקרה של ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון, שהטילה אחריות אישית על ראש הממשלה נתניהו.

ועדת חקירה ממלכתית? ממשלתית? שני מחנות נפגשים לשיחה בלי פילטר

ואולם אף שהמלצות הוועדה הן בגדר המלצות בלבד, במקרה של הטלת אחריות אישית יש להן משמעות כבדה. כך למשל, ועדת כהן לחקר טבח סברה ושתילה קבעה שאריאל שרון לא יוכל לכהן כשר ביטחון, ועדת אור לחקר אירועי אוקטובר 2000 פסקה ששלמה בן עמי לא יוכל לכהן כשר לביטחון הפנים, והוועדה לחקר אסון מירון המליצה שאמיר אוחנה לא יוכל לכהן כשר לביטחון הפנים. במידה שהוועדה סבורה שלאחד הנחקרים יש אחריות פלילית, היא יכולה לפנות עם הממצאים ליועץ המשפטי לממשלה, שרק בסמכותו להעמיד את אותו גורם לדין פלילי.

"אבל גם אם לוועדה אין סמכות להטיל עונשים פליליים, ברמה התקשורתית והציבורית, ובעיקר בראי ההיסטוריה, החלטותיה הן כבדות משקל. אין ספק שהפן האישי הפך ל'סקסי' ביותר בכל ועדת חקירה שהוקמה בעבר", מסביר משפטן ששוחח איתנו.

"תמיד התעניינו באחריות אישית", אומר האלוף (מיל') מנחם עינן, חבר ועדת וינוגרד. "ראינו בזה בהחלט עניין שצריך להביא בחשבון. אנשים לא יכולים להתחמק מנושא האחריות האישית".

"בסוף מדובר במישהו שמגיל 18 הגן על המדינה, ועכשיו ועדה קובעת באופן רשמי שהוא אחראי למחדל שבו נהרגו מאות אנשים. אף אחד לא ירצה להעסיק מישהו שהוועדה קבעה לגביו מסקנות אישיות"

"אחרי אסון 7 באוקטובר אפשר להבין את הרצון לנקוב בשמות של אחראים", אומר אחד מעורכי הדין שמייעץ היום לקצין בכיר. "אבל מבחינת אנשי הצבא, תזכור שמדובר במישהו שמגיל 18 הגן על המדינה, ועכשיו ועדה קובעת באופן רשמי שהוא אחראי למחדל שבו נהרגו מאות אנשים. אני יכול להבין למה קצין כזה לא ירצה שוועדת חקירה תסמן אותו כאשם". המלצות אישיות יכולות להטיל צל כבד גם על עתידם של אותם קצינים בשוק הפרטי. "אף אחד לא ירצה להעסיק מישהו שוועדת 7 באוקטובר קבעה לגביו מסקנות אישיות", אומר אותו משפטן.

מבחן הלוי

ובכל זאת, לא כולם בצה"ל חוששים מהקמתה של ועדת חקירה. אפילו להפך. "רוב הקצינים בצה"ל יהיו שמחים כשתוקם ועדת חקירה", אומר גורם שבקיא היטב בתחקירי 7 באוקטובר. "בסוף, יש רק קבוצה מאוד קטנה של קצינים שעלולה להיות בסכנה. אני מדבר בעיקר על אותם אנשי מודיעין, שבמהלך הלילה אמרו 'אין כלום, תחזרו לישון', אלה שלא טיפלו כראוי בפקודת 'חומות יריחו' וכו'. אלו אנשים שייתכן שיימצא שהם התרשלו בתפקידם. אבל עבור רוב הבכירים, ועדת חקירה היא הזדמנות אדירה".

"רוב הקצינים בצה"ל יהיו שמחים כשתוקם ועדת חקירה. יש קבוצה מאוד קטנה של קצינים שתהיה בסכנה, בעיקר אנשי מודיעין. אבל עבור רוב הבכירים, ועדת חקירה היא הזדמנות אדירה לנקות את שמם"

מדוע?

"בגלל שהרוב הגדול של הקצינים עמדו במבחן הסבירות בתפקוד שלהם. ועדת החקירה לא תמצא, כנראה, הרבה שגיאות במה שהם עשו. קצינים שאני מכיר אומרים שהם מחכים בקוצר רוח שתוקם הוועדה. זו הזדמנות בשבילם לנקות את שמם. אם תוקם ועדה אובייקטיבית ואמיתית, דווקא הדרג המדיני צריך להיות יותר בלחץ. חליוה, למשל, יכול לטעון שהוא בא ונתן התרעה לדרג המדיני ערב המלחמה, ואף אחד לא היה מוכן לשמוע. נוסף על כך, מאז 8 באוקטובר קשה למצוא טענות משמעותיות נגד הצבא, וזה בניגוד לדרג המדיני, שלא ידע למנף את ההצלחה הצבאית להישגים מדיניים ואסטרטגיים".

"אם, לדוגמה, לאורך שנים המדיניות של הממשלה אומרת 'אנחנו לא רוצים רשות פלסטינית, אנחנו מעדיפים כל ריבון אחר בעזה שהוא לא רש"פ, גם אם זה חמאס, וכדי לאפשר זאת נכניס לחמאס כספים מקטאר'", אומר עורך דין שמייעץ לקצין בכיר. "זו מדיניות לגיטימית, אבל אתה לא יכול שלא לבחון את החלטות הצבא בקונטקסט שלה. אתה לא יכול שלא לשאול מה היתה התרומה של המדיניות הממשלתית הזו למחדל".

ממחדל אסטרטגי לחוסן לאומי: המהפך של המודיעין הישראלי | צפו בפודקאסט "על זה"

אחד האנשים שאכן דחף להקמת ועדת חקירה, הוא הרמטכ"ל הרצי הלוי. "הרצי יכול למצוא עצמו כאנטגוניסט הגדול של הוועדה", אומר גורם ששוחח עימו על כך. "הוא היה רמטכ"ל ב־7 באוקטובר, לפני כן אלוף פד"מ וראש אמ"ן. אי אפשר לקבוע אחריות על 7 באוקטובר בלי הרצי. אבל מבחינתו, הדבר החשוב בוועדת חקירה ממלכתית, ראויה וטובה, זה שהיא תבין בדיוק מה קרה כדי שנוכל להפיק לקחים נכונים".

תעביר את זה הלאה

גם רונן בר, ראש השב"כ ב־7 באוקטובר, התבטא נחרצות בעד ועדת חקירה. בדומה לצה"ל, בתקופתו הוקם גם בשב"כ מנגנון שנועד לחבר בין אנשי השירות לעורכי דין, שמייעצים להם במימון של כספי מדינה, וזאת בהתאם לנוהל של משרד המשפטים. "אנשים שהרגישו שיש סיכוי שייקראו לוועדה, ביקשו וקיבלו סיוע משפטי", אומר עו"ד אלי בכר, לשעבר היועץ המשפטי של השב"כ ומי שהיה מעורב בנושא בעבר. "מדובר באירוע לא פשוט, כי זה כרוך בקביעת סיווג ביטחוני לעורכי הדין, הפשרת מסמכים סודיים שיש לאפשר לצד ג' לראות אותם וכו'. יש פה מערכת מנהלית שלמה שצריכה לעבוד. אבל במידה שלוועדה יהיה מנדט רחב, יהיו לא מעט אנשי שב"כ שעשויים להיות מזומנים למתן עדות. אנשים מהמרחב הדרומי, דרך אנשי המחקר וכמובן עד הנהלת השירות.

"אני מתאר לעצמי שיש אנשים במערכת שאולי פחות רוצים את החיטוט בפצע עד עומקו, וגם לקבל בסוף התהליך פתק 'כשלת'. אבל ברמה הארגונית, רונן בר בשעתו מאוד רצה שתוקם ועדת חקירה, משום שזה יאפשר לו לשים בקונטקסט את המציאות שהוא חי בה כראש שב"כ. הוא גם כתב בתצהירים שלו לבג"ץ, שנכון שהשב"כ כשל, אבל הוא פעל תחת דירקטיבה מדינית מסוימת".

הדברים הללו יכולים לשרטט את קווי השבר, שיצוצו בוודאי במהלך ועדת חקירה עתידית. נראה כי בדרג הצבאי ובשב"כ ינסו להדגיש את המגבלות המדיניות שתחתן פעלו, בשנים שהובילו ל־7 באוקטובר. אבל גם בין ארגוני הביטחון עצמם, צה"ל ושב"כ, ייתכן שיתגלעו מחלוקות. "סביר להניח שבצה"ל יטילו אחריות על השב"כ, שלא סיפק מודיעין מספיק טוב על עזה", אומר גורם שמכיר את הנפשות הפועלות בשני הארגונים. "באופן כללי, בצה"ל לא מרוצים מהתנהלות השירות. בשב"כ, בניגוד לצה"ל, חוץ מרונן בר אף אחד לא התפטר. היתרון של השירות, עד עכשיו, זה גם שלא דלף הרבה מידע על מה שקרה שם, ושאף אחד לא מכיר את שמות האנשים, ולכן לא שחטו אותם לרוחב ולאורך. גם דדי ברנע, שניהל את הקשר מול קטאר, צריך להיות לחוץ. דווקא קציני הצבא נמצאים במצב הכי טוב, כי מבחינה ציבורית המצב שלהם יכול רק להשתפר".

"בשב"כ, בניגוד לצה"ל, חוץ מרונן בר אף אחד לא התפטר. היתרון של השירות זה גם שלא דלף הרבה מידע על מה שקרה שם, ושאף אחד לא מכיר את שמות האנשים ולכן לא שחטו אותם לרוחב ולאורך. דווקא קציני הצבא נמצאים במצב הכי טוב"

ואם זה לא מסובך מספיק, הרי שאיש לא יופתע אם גם בין קציני צה"ל לבין עצמם, תגרום ועדת החקירה לחיכוכים יצריים. "יש מתחים בין קצינים בצה"ל, כמו בכל ארגון", אומר על כך גורם צבאי. משיחות עם כמה גורמים שבקיאים בפרטים, ניתן כבר לשרטט כמה נרטיבים מתנגשים, למשל בין הרמטכ"ל הלוי לקודמו אביב כוכבי, בין אלוף פיקוד הדרום פינקלמן לקודמו אליעזר טולדנו, ובין קציני המודיעין של פיקוד הדרום, אוגדת עזה ובסיס "ירקון" של יחידה 8200.

בין הירש לגורודיש

זו בהחלט לא תהיה הפעם הראשונה שבה קרבות גנרלים מככבים בוועדת חקירה. כך היה, למשל, במקרה של אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן (גורודיש), בוועדת אגרנט שחקרה את מחדל יום הכיפורים. גורודיש, שספג ביקורת חריפה מהוועדה שהטילה עליו גם אחריות אישית, ניסה כמיטב יכולתו להגן על שמו הטוב. הוא טען שערב המלחמה ביקש לבטל חופשות ולקבל תגבורת וסורב, והטיל חלק ניכר מהכישלון בחזית הדרום על קודמו בתפקיד, אריאל שרון. אורית, בתו של גורודיש, עוד "זוכרת את השעות הרבות שבהן אבא ישב עם עורכי דין בבית, כשהתכונן לוועדת החקירה. אני זוכרת היטב את מצב הרוח העכור".

לאחר מלחמת לבנון השנייה היה זה האוגדונר גל הירש, שכבר תוך כדי המלחמה סומן כאחד האחראים המרכזיים לחטיפה בהר דב, אך התעקש להסביר לוועדת וינוגרד מדוע לא כשל בתפקידו.

מייד בתום המלחמה המליצה ועדה בראשות האלוף (מיל') דורון אלמוג להדיח את הירש מתפקידו, ובעקבות כך הוא התפטר מצה"ל. מבחינת הירש, ועדת החקירה הממשלתית שהוקמה אח"כ לחקר המלחמה, היתה הזדמנות לטהר את שמו. הוא העיד בפניה וסיפק לה מסמכים רבים, שעסקו בהכנות שעשתה האוגדה שלו לאירוע חטיפה בגבול ובמגבלות שהוטלו עליו מצד הממונים עליו.

בדוח הביניים של הוועדה נמתחה ביקורת על הירש, אך הוא לא התייאש.

בספרו "סיפור אהבה סיפור מלחמה", כותב הירש ששלח לווינוגרד מכתב אישי, ובו ביקש שבעניינו הוועדה תפרסם מסקנות אישיות, זאת מתוך הערכתו כי תנקה אותו מאחריות ותאפשר לו לחזור לצבא. מבין השורות, עולות טענות של הירש כלפי בכירי צה"ל באותה תקופה, שהעדיפו להתחמק מאחריות ולהפנות את הזרקור לעברו.

בכל אופן בדוח הסופי, שהתבסס בין היתר על אותם מסמכים שסיפק לה הירש, התהפכה עמדתה של ועדת וינוגרד ונקבע שהירש גיבש פקודה "נכונה וראויה" למניעת חטיפה בגבול לבנון, וכי החטיפה התרחשה בגלל אילוצים שלא היו בשליטתו. לימים יודה השופט וינוגרד כי הוועדה בראשותו החמירה עם הירש, ואף ישלח מכתב לרמטכ"ל דאז גנץ, ובו כתב כי מצפונו "מייסר אותו באשר לעוול שנגרם להירש". למרות כל אלה שמו של הירש כבר הוכתם, והוא נותר מקושר לכישלונות של מלחמת לבנון השנייה. עניין זה בלבד יכול להעיד על חולשתה של ועדת חקירה באשר היא.

לימים יודה וינוגרד כי הוועדה החמירה עם הירש, ואף יכתוב כי מצפונו "מייסר אותו באשר לעוול שנגרם לו". למרות כל אלה שמו של הירש כבר הוכתם, והוא נותר מקושר לכישלונות של מלחמת לבנון השנייה

"אני יכול להבין מישהו כמו גל הירש", אומר משפטן שמייצג היום קצין בכיר. "בסוף צריך להיערך לוועדת חקירה כמו להליך משפטי. להכין את הלקוח לעדותו הראשונה, לשבת איתו על החומרים שיש לו ולהכין תשובות לשאלות שעשויות להישאל".

ניירות או לא להיות

חלק ניכר מההיערכות לוועדת חקירה הוא איסוף מסמכים, עניין שקציני 7 באוקטובר ועורכי דינם כבר עוסקים בו נמרצות. "אחת המגבלות היא שקצינים יכולים להיערך לוועדת החקירה, או כל הליך בדיקה אחר, רק על בסיס החומרים שהם נגישים אליהם בעצמם", אומר גורם שמעורב בעניין. "למח"ט בצה"ל, למשל, יש פחות נגישות מאשר לקצין שנמצא במטה, ומאידך יכול להיות שלאלוף משנה באמ"ן יש גישה ליותר חומר מודיעיני מאשר לאלוף במטה הכללי. היכולת של כל אחד להגן על עצמו נגזרת מהנגישות שלהם לחומר, אבל גם מהיכולת שלהם לזכור ולשחזר את אירועי 7 באוקטובר, מכיוון שבאותו יום הרבה דברים לא תועדו בשל הכאוס שנוצר".

"ישנו תהליך שלם של הבאת התשתית הראייתית - סיכומי דיונים, לוחות זמנים, הנחיות שהועברו במייל", אומר על כך הקצין שזומן להעיד בפני ועדת וינוגרד. "אתה נאלץ להפעיל אנשים בצבא כדי שישיגו לך את המסמכים. קמ"ן פיקוד הדרום ב־7 באוקטובר, למשל, יצטרך לפנות לראשי הענפים שפעלו תחתיו והם יצטרכו לספק לו את החומרים הרלוונטיים. מדובר בהרים של חומר: סיורים שביצע, הנחיות שנתן, לוחות זמנים מהיומן כדי להוכיח שערך דיונים רלוונטיים, ביקורים שעשה בחמ"ל התצפיות למשל וכו'".

במשפט פלילי, הנאשם תמיד ירצה להציג בפני בית המשפט רק את החומר שמשרת אותו. האם במקרה של ועדת חקירה פועלים אחרת?

"לא. ברגע שאתה נכנס לתהליך שיש לו הקשר משפטי, אתה מנסה להוכיח את חפותך. אתה לא תרצה להראות לוועדת החקירה חומרים שמראים כמה אתה גרוע. אבל תזכור שבפני הוועדה מופיעים עוד אנשים, שאולי יביאו מיוזמתם חומרים או ידרשו להביא חומרים, שלאו דווקא מחמיאים לאותו קצין".

כל שתאמר ישמש נגדך

מערך הייעוץ המיוחד בסנגוריה הצבאית לקציני 7 באוקטובר הוקם, כאמור, לקראת האפשרות של הקמת ועדת חקירה (מה שכידוע טרם קרה), אך נכנס להילוך גבוה מהר מהצפוי, כבר בדצמבר 2023. זאת בעקבות הכרזתו של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כי יחקור את אירועי 7 באוקטובר. "בשלב זה הבינו קצינים רבים כי הם זקוקים לייעוץ משפטי", אומר גורם הבקיא בפרטים. "היו קצינים שלא רצו ייעוץ משפטי, אבל אחרי שהם זומנו למסור עדות אצל המבקר, הבינו לאן הרוח נושבת. הם חזרו משם עם ראש מושפל והתפכחו".

תהליך הביקורת של מבקר המדינה שימש כמעין פרומו לוועדת חקירה עתידית, וחשף את הפוליטיזציה שללא ספק תהיה חלק מכל גוף שיחקור את מחדל 7 באוקטובר. כמה מעורכי הדין שייצגו קציני צבא שהתייצבו בפני המבקר, טוענים כי התנהלותו לא היתה אובייקטיבית כלפי הדרג הצבאי. "זיהינו את הסימפטום הזה כבר בהתחלה, כי ראינו למשל את הזמנים הקצרים שניתנו לקצינים על מנת להתכונן לביקורת, וכל זה עוד תוך כדי המלחמה", אומר אחד מהם. "היינו צריכים לעשות פגישות ייעוץ ב־12 בלילה ובסופי שבוע, כי הקצינים היו עסוקים בלחימה". כמו כן, לדבריו המבקר פנה ישירות לקצינים בצה"ל על מנת לתאם מולם פגישות, מעל הראש של מנגנון התיאום שהוקם בלשכת סגן הרמטכ"ל. "הבנו שיש פה שיטה, ויש פה בעיה".

המגעים בין קציני הצבא למבקר המדינה היו מלאים בחריקות, וכללו גם טענות מצד המבקר על הסתרת מסמכים, עניין שהוכחש לחלוטין בידי צה"ל. "הרמטכ"ל וראש השב"כ מונעים ביקורת על ליבת הכשל כבר שנה וחצי", אמר בשלב מסוים אנגלמן. הסנגוריה הצבאית, מצידה, פעלה גם היא נגד המבקר ואף עתרה לבג"ץ בטענה כי הוא חורג מסמכותו בבואו לחקור את אירועי 7 באוקטובר. בג"ץ קיבל את העתירה ומנע ממבקר המדינה להמשיך בחקירת סוגיות הליבה של המחדל.

בסנגוריה הצבאית יש מי שמאיים להגיש עתירה נוספת לבג"ץ, במקרה שהממשלה הבאה - אם תוקם בידי נתניהו - תמנה לוועדת החקירה את אנשי שלומו של ראש הממשלה.

לבדיקת המבקר, שעליה הוכרז כבר בדצמבר 2023, היו השלכות נוספות בעלות גוון פוליטי: בגלל שהבדיקה התבצעה במקביל לתחקירי צה"ל הפנימיים ולעבודתה של "ועדת סמי תורג'מן", קציני 7 באוקטובר הגיעו לחלק מהתחקירים המבצעיים לאחר שכבר נועצו בעורכי דין.

"התחקיר נועד להפקת לקחים ולהצלת חיים, ושם אמורים לדבר באופן החשוף ביותר ולהודות בטעויות. נוסף על כך, לפני תחקיר אין זכות להיוועץ בעורך דין", מסביר עו"ד כהן רוכברגר. "אבל על ציר הזמן, התחקירים והענקת הייעוץ המשפטי קרו במקביל, בגלל ההחלטה של מבקר המדינה".

איך אתה כעורך דין הולך על הקו הדק שבין הכנת הקצין לבדיקת המבקר לבין העובדה שמחר, לצורך העניין, אותו קצין משתתף בתחקיר מבצעי?

"בהחלט יש פה מורכבות, אבל זו מורכבות שנכפתה עלינו. אי אפשר להגיד לקצין שנועץ בך, 'עכשיו אנחנו נערכים לבדיקת מבקר המדינה, אבל מחר בתחקיר אתה צריך לשכוח את כל מה שדיברנו עליו'. מעשית זה בלתי אפשרי".

ואכן, בעבר נמתחה ביקורת על כך שקציני צה"ל נעזרים בייעוץ משפטי עוד בטרם הוקמה ועדת חקירה ובמקביל לתחקירים המבצעיים. עם זאת, חשוב לציין שתהליך ההכנה שכבר מתרחש כעת - איסוף מסמכים, ריענון הזיכרון, הצלבת מידע וכו' - עשוי בהחלט לסייע לוועדת חקירה עתידית, שכן חומר רב כבר יהיה מרוכז בפניה מרגע שתצא לדרכה. מצד שני, ברור כי כאשר הקצינים מתחילים לעסוק בחומרי החקירה ובהכנות לוועדה, כבר כעת מתעצבים נרטיבים וקווי הגנה שיכולים לסייע לאותם קצינים בהמשך.

מורכבות נוספת קשורה בחיסיון התחקיר. לאחר אסון צאלים ב', שבעקבותיו הוגשו כתבי אישום פליליים, הוחלט להטיל חיסיון על התחקיר הצבאי. המטרה היתה לאפשר לגורמים צבאיים להפיק לקחים מצד אחד, ולא להפליל את עצמם מצד שני. אלא שהחיסיון הזה הוא מפני דין פלילי בלבד, ואינו חל במקרה של ועדת חקירה, שבסמכותה לקבל לידיה את כל תחקירי הצבא באשר הם. "כלומר, מה שנאמר בתחקירים יכול לשמש כנגד אותם הקצינים בוועדת החקירה", אומר משפטן שבקיא בסוגיה. לדבריו, במשך זמן רב בצה"ל לא הבהירו לקציני 7 באוקטובר שמה שיגידו בתחקירים, עשוי לשמש נגדם בעתיד. "אולי זה יפה ואצילי, אבל מבחינה משפטית זה לא חכם. מי שלקח בתחקיר אחריות מלאה, יכול להיות בבעיה כשיעמוד בפני ועדת חקירה". 

ראש בראש

מה שמביא אותנו ליתר הגורמים שטרם קיבלו אחריות על אירועי 7 באוקטובר. אין ספק כי ועדת חקירה, לכשתוקם, תבדוק גם את חלקם במחדל של בכירי המוסד, ובראשם דדי ברנע, כמו גם בכירים במל"ל, ובראשם צחי הנגבי. גם שר הביטחון ב־7 באוקטובר, יואב גלנט, לא יכול להיות רגוע.

אבל מי שללא ספק נערך כבר לוועדת החקירה, ביודעו שהוא עלול להיות אחד ה"כוכבים" הראשיים שלה, הוא ראש הממשלה. בדצמבר 2025 פרסם נתניהו את תגובתו למבקר המדינה אנגלמן, שבמסגרת הבדיקה שלו בחן גם את תפקודו. נתניהו הדף את כל ההאשמות שכוונו כלפיו, תוך שהוא מתבסס על כמות גדולה מאוד של מסמכים, פרוטוקולים וסטנוגרמות, שאין ספק כי נאספו ונסרקו בקפידה. בתגובתו למבקר הטיל נתניהו את עיקר האחריות על הדרג הצבאי.

"המסמך הזה של נתניהו הוא עדות חד־משמעית לכך שגם ראש הממשלה נערך משפטית לוועדת חקירה", אומר בתגובה אחד מעורכי הדין שמייעץ לגורם צבאי. "מי שמכין נייר כזה מפורט, ללא ספק עושה זאת בעזרתו של עורך דין".

מטעם הסנגוריה הצבאית מסר עו"ד אל"ם (מיל׳) אבי חלבי, ראש מערך הייצוג של מפקדי צה״ל לאירועי 7 באוקטובר: "הסנגוריה הצבאית אמונה על זכויות משרתי צה״ל בהליכי חקירה וביקורת, ובהתאם פעלה לשמירה ולהגנה קפדניות עליהן, ותעשה זאת גם בעתיד. כך, בנוגע להליכי הביקורת שביקש לערוך מבקר המדינה לשעבר, התריעה הסנגוריה הצבאית כי חלק מהם נערכים בלא סמכות, וחלקם האחר - באופן שאינו מגלם הליך הוגן כלפי הפרט. משהמבקר לא שעה לפנייתה - נאלצה הסנגוריה לפנות לבג"ץ.     

"בפסק דינו, אימץ בג"ץ את עמדת הסנגוריה הצבאית, והבהיר שסוגיות יסוד הנוגעות למדיניות ביטחונית ולאסטרטגיה הלאומית בהקשר לאירועי 7 באוקטובר - אינן מצויות בגדר סמכותו, וכי בירורן צריך להיעשות במסגרת ועדת חקירה. בנוסף, קיבל בג״ץ את עמדת הסנגוריה באשר לחשיבות ההגנה על זכויותיהם הדיוניות של משרתי צה"ל העלולים להיפגע מהליכי ביקורת ובדיקה, הכוללים אפשרות לקביעות של אחריות אישית.

"המסר מפסק הדין הינו, שכאשר ישנה אפשרות לפגיעה אישית משמעותית - הכרחי להבטיח הליך הוגן כחלק מהחתירה לחקר האמת. הסנגוריה הצבאית תעמוד על משמר יישום פסק דינו של בג"ץ הן במישור גבולות סמכות הביקורת והן במישור הגינות ההליכים.

"לעמדת הסנגוריה הצבאית, הדרך היחידה להגיע למסקנות אמינות והוגנות ולחקר האמת בנוגע לליבת אירועי 7 באוקטובר, היא באמצעות ועדת חקירה שתמונה על פי דין, בעלת סמכויות מתאימות, אובייקטיבית ובלתי תלויה, אשר תעמוד על זכויות הפרט להליך הוגן".