"תחקיר התחקירים" הושלם: צוות המומחים לבחינת איכות תחקירי צה"ל מאירועי טבח השבעה באוקטובר הציג היום (שני) את ממצאי ומסקנות הבדיקה לרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר וכן לחברי פורום מטכ"ל. בעקבות התחקיר הרמטכ"ל מתכוון לבחון מסקנות אישיות לגבי קצינים בכירים בצה"ל.
את צוות המומחים בראשותו של האלוף (במיל') סמי תורג'מן, כזכור, מינה הרמטכ"ל זמיר עם כניסתו לתפקיד על מנת שהצוות ייבחן את איכות התחקירים שבוצעו בצבא לאחר אירועי השבעה באוקטובר, וכעת - הגיעו גם המסקנות.
המחבלים בשדרות ב-7 באוקטובר / / השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
במהלך הבדיקה, הצוות בחן 25 תחקירים אותם סיווג במהלך הדרך בצבעים שונים, בהתאם לאיכותם ולעומקם. באופן זה עלה כי חלק מן התחקירים מקצועיים, מקיפים ומאפשרים "למידה והתקדמות", לשון הצבא; חלקם בעלי תשתית עובדתית טובה בסך הכל, אולם אינם מצביעים על נקודות הכשל ועל החלקים הנדרשים לשינוי; חלקם בכלל חסרים; וחלקם "אינם מניחים את הדעת". לכל אחד מן התחקירים הללו ניסח הצוות חוות דעת מפורטת באשר לאיכותו, לצד צירוף המלצות קונקרטיות להמשך. מתוך 25 תחקירים אותם בחן הצוות, חמישה בסופו של דבר נפסלו על ידי המומחים.
באדום נצבעו חמישה תחקירים - אלו שעסקו בתפקוד חטיבת המבצעים בראשות ראש אמ"ן הנוכחי אלוף שלומי בינדר, ברובד המערכתי-אסטרטגי (הקונספציה), תחקיר הלילה שלפני שלא עמד בתקן התחקירי שנקבע, תחקיר חיל הים והתכנון האופרטיבי של צה"ל.
ומה באשר למתחקרים עצמם? על פי ועדת הבדיקה, כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים, "מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת". בצה"ל הגדילו לעשות והוסיפו כי "צוות המומחים עסק אך ורק בתחקירי צה"ל, ללא בחינת המרחב שבין הדרג המדיני לצבאי או בין צה"ל לגופים ביטחוניים מקבילים". כמו כן, ציינו ש"הצוות זיהה נושאים שלא תוחקרו, שהומלץ לרמטכ"ל להשלים, במרכזם אופן הטיפול בידיעות שהגיעו לאורך השנים וההיבטים המערכתיים והאופרטיביים של תכנית 'חומת יריחו'" – אותה תכנית של החמאס לכבוש יישובים ובסיסים ישראליים, שהגיעה לידי הצבא במרוצת השנים.
הממצאים והבנת הכשל
במטרה להצליח ולכמת את מימדי הכישלון, הוועדה נעצה בשישה גורמים מרכזיים שלתפיסתה הובילו לכישלון השבעה באוקטובר. ראשית, הכישלון התפיסתי שבין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה ולחמאס; לצדו, הכישלון המודיעיני שבהבנת צה"ל את המציאות, את האיום וכן באי-מתן הידיעה לגורמים ברלוונטיים. גורמים נוספים הם היעדר עיסוק צה"לי בתכנית "חומת יריחו" עליה ידע, כאמור, הצבא, וכן אימוץ תרבות ארגונית ומבצעית המאופיינת בדפוסים ונורמות מבצעיות לקויות "שהשתרשו במשך שנים", כך לפי התחקיר. אותה תרבות ארגונית מדוברת רבות בהקשר התחקירים הללו ובכלל, והיא מלווה את צה"ל כבר שנים בתחומים מגוונים, כאשר בצבא לא משכילים לטפל בבעיה הזו.
שני גורמים נוספים אותם ציינו חברי הוועדה הם פער מהותי, מתמשך, שנוגע לכלל רמות הפיקוד וגורמי המקצוע בין איום הייחוס לבין המענה המבצעי, וכן תהליך קבלת ההחלטות והפעלת הכוח הלקויים, בלשון המעטה, בלילה שלפני הטבח. "בליל ה-7 באוקטובר הצטבר מידע מגוון שאילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות התרעה לפעולה משמעותית", ציינו בהקשר זה חברי הוועדה. "המתקפה התרחשה על רקע מידע איכותי וחריג במאפייניו שהיה ברשותם של גופי צה"ל השונים".
על פי הדו"ח, מלבד המטה הכללי כולו שהעריך בצורה שגויה מהיסוד את כוונות חמאס חרף העובדה שהגדירו כ"צבא טרור" (ולא יצר מענה צבאי ראוי לכך), גופים נוספים שתרמו, לאורך שנים, תרומה משמעותית לכישלון המהדהד הם אגף המבצעים, אגף המודיעין ופיקוד הדרום ובו אוגדת עזה שלא הצליחה להגן על הגזרה מול האיום מהרצועה. הכשלים של הגופים רבים, אולם המרכזיים שבהם טמונים בהערכת האיום, במוכנות למתקפת פתע, בזיהוי התפתחויות אופרטיביות של חמאס, בחוסר תפקוד בהגנה על ישובי הדרום וכן בהתאמת הפעולות לתוצאות בשטח – שחרגו, כאמור, מתרחישי הייחוס אותם בנו בצבא במרוצת השנים.
גופים נוספים שתרמו לכישלון הישראלי הם חיל האוויר וחיל הים, עליהם נכתב כי הכשלים המרכזיים נמצאו בעיקר באי-ההצלחה לייצר מעטפת הגנתית בשמי המדינה וכן בחוסר היכולת להגן על חופי ישראל עם תחילת המלחמה. עוד מתואר ביחס לגופים השונים הכאוס שנוצר בדיווחים לרמות הממונות, ובאיסוף מודיעין מדויק בזמן המתקפה.
"תפקוד התצפיתניות היה מקצועי, מופתי ובקור רוח"
צוות המומחים התייחס גם למערכים התומכים, ביניהם התצפיתניות שהתריעו לגבי האיום מרצועת עזה ולא נענו, וכן כיתות הכוננות והרבש"צים. "בהתייחסות לתחקיר האיסוף הקרבי קיבל הצוות באופן מלא את קביעת התחקיר לפיה תפקוד התצפיתניות לרבות תחת מתקפה רחבה ותחת איום אישי היה מקצועי, מופתי ובקור רוח", כתבו באשר לגיבורות, והוסיפו ש"התצפיתניות המשיכו לתצפת ולדווח במקצועיות עד נשימתן האחרונה. ניתוח בדיעבד מלמד כי המידע שנאסף על ידי התצפיתניות לאורך תקופה, העיד על פעילות אויב חריגה בחודשים שלפני המתקפה. ניתוח מודיעיני איכותי יכול היה להבליט את שינוי המצב בגזרה״.
על כיתות הכוננות כתבו ש"גבורת הרבש"צים ולוחמי כיתות הכוננות הייתה גורם משמעותי ומשפיע על תוצאות הקרבות בחלק מהיישובים", ומתחו ביקורת על מקומם ב"תפיסת ההגנה" הצה"לית, כשציינו: "על אף שמושאי ההגנה הם היישובים והאזרחים במרחב, ניכר כי המרחב האזרחי ומרכיבי ההגנה המרחבית נשחקו ונדחקו לשולי מימוש תפיסת ההגנה".
עדות מאשקלון: "אף אחד לא ענה ב-7 באוקטובר"
מסקנות והמלצות
כחלק מהמשימה שהוטלה על הצוות, זה גיבש המלצות מערכתיות אותן הגיש לרמטכ"ל זמיר במטרה שבעתיד התיקונים והשינויים הנדרשים לבניינו והפעלת כוחו של הצבא יוטמעו בשורותיו. לפי הדו"ח, המלצות הרמטכ"ל כוללות "הקמת צוות רב תחומי בראשות סגן הרמטכ"ל לבניית תכנית עבודה ליישום והטמעת ההמלצות; הצבת אפשרות המלחמה בהפתעה כבסיס ומצפן למוכנות המבצעית, לבניין כוחו ולתרבות הארגונית של צה"ל; המשך תהליך לתיקון עמוק באגף המודיעין והצבת ההתרעה למלחמה בראש סדר העדיפות למשימותיו". עוד נכתב בהמלצות כי יש "לבחון את התפיסה, הארגון וההיערכות של מערכת ההגנה המרחבית, ולתת דגש על ההכשרה המקצועית של בעלי תפקידים במפקדות ובחמ"לים".
עם הצגת הדו"ח לחברי פורום מטכ"ל, התייחס זמיר לממצאים וציין כי מדובר בצעד משמעותי להבנה כוללת – אך סייג והוסיף כי יש צורך בוועדת חקירה חוץ-צה"לית, כשהוא בוחר שלא לציין את המילה "ממלכתית": "זהו צעד משמעותי בדרך להבנה כוללת, הנדרשת לנו כחברה וכמערכת. אולם, כדי להבטיח שכשלים כאלה לא יחזרו לעולם, נדרשת ההבנה הכוללת את הממשקים הבין ארגוניים והבין מדרגיים, שלא תוחקרה עד כה. לשם כך, נדרשת כעת חקירה מערכתית רחבה וכוללת". עוד הוסיף זמיר ש"השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה״ל, והיא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר. ממצאי הצוות אינם סוף דבר; הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום שצה"ל יפעל לאורו בשנים הקרובות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו