ניר וולף

הכתבות של ניר וולף

מעיין אדם נפרדה מתוכנית הבוקר בגרנדיוזיות - וייצגה את תרבות האינסטגרם הקלוקלת

אדם משוכנעת שכולנו רוצים לשמוע את הגיגיה, ויותר מזה - שיש לה כוח השפעה עצום • היא מייצגת בעיקר את הדור העכשווי של הטאלנטים שאנחנו רואים על המסך, ואת התרבות שבה אנשים ריקניים הופכים לאושיות בעלות אלפי עוקבים • ביקורת טלוויזיה

זוהי תוכנית האירוח הכי טובה (והיחידה) שמשודרת בטלוויזיה הישראלית

ז'אנר תוכניות האירוח, שעדיין כה רלוונטי ומוערך בארה"ב, נעלם ממסכי ערוצי הברודקאסט הישראליים ופינה את מקומו לריאליטי המעייף ולחדשות מדכאות מסביב לשעון • איפה בכל זאת תוכלו עדיין למצוא את הטוק שואו המקומי שכל כך חסר בנוף הטלוויזיוני בארץ?

בדקנו: האם שווה לצפות ב"הצופה" של נטפליקס?

מעריצי ריאן מרפי ייהנו גם מהסדרה החדשה, שהספיקה להדיח את הלהיט הנוסף שלו על ג'פרי דאהמר מראש טבלת הצפייה של חברת הסטרימינג • אבל מי שישרוד עד הסוף יתקשה להבין כיצד נמרחו 7 שעות על תעלומה חסרת בשר סביב סטוקר ששולח מכתבים מטרידים לשכניו • אזהרת ספוילר

"מי שמע על חווה ונאווה": סוף סוף סדרה ששמה נשים מבוגרות בפרונט

נקודת החוזקה של "מי שמע על חווה ונאווה" היא בכך שהיא מציבה את חנה לסלאו וקרן מור ממש במרכז - הן הדמויות הראשיות • אבל יש צרות אמינות יותר מזה שנשים מבוגרות לא יודעות להוציא כסף מכספומט, להרים פקק חשמל שקפץ, ושואפות לפתוח בית קפה

זהירות, הפודל נובח: ה"אכלו לי, שתו לי" המסורתי של עכשיו 14

שידור הפגנת עובדי הערוץ הוכיח כי מאחורי הפרובוקציות מוסתרות הבעיות הקיומיות האמיתיות שלו: לוח שידורים דל, הומוגני ומפוזר, שינויים תכופים בתוכניות, בריחת מפרסמים, חוסר בהכנסות, פיטורי עובדים שלא זורמים עם האג'נדה, יובש של תוכן מקורי מעניין, ובעיקר ביטול מוחלט של זהות הערוץ לצורך הפיכתו לכלי ניגוח פוליטי

תסלחו לנו, אבל אל תחסמו לנו את הבינג'

המדינה לא אמורה להגביל משהו חוקי שאדם עושה בביתו הפרטי ושלא מפריע לאף אחד אחר • במקום שאנשים ימשיכו לחפש לינקים לצפייה פיראטית של משחקי ליגת האלופות, יתכננו באלו תכנים ירצו לצפות בכיפור כדי להזמין מראש על מנת שיהיו זמינים ב־VOD אחרי החסימה, או יחפשו ברשת סדרות וסרטים בצורה לא חוקית - צריך לעדכן חקיקה • דעה