"מפלצת: הסיפור של ג'פרי דאהמר": לעשות גלוריפיקציה לרוצח

אוון פיטרס בסדרה "מפלצת: סיפורו של ג'פרי דאהמר" | צילום: באדיבות נטפליקס

הסדרה החדשה על הרוצח הסדרתי ג'פרי דאהמר עלולה לעורר חקיינים

31 שנה אחרי שנתפס, ג'פרי דאהמר שוב בכותרות. זה נעשה לפתע טרנדי לדבר על הרוצח הסדרתי המתועב, שמשקפי הראייה שהרכיב בכלא הוצעו השבוע למכירה ב־150 אלף דולר וזמינים לרכישה באינטרנט.

את הכינוי "הקניבל ממילווקי" קיבל אחרי שרצח 17 גברים צעירים שפיתה להיכנס לדירתו. דאהמר ביצע בגופותיהם מעשים מגונים, ביתר אותן, שמר איברים כרותים וגולגולות במקפיא, במקרר ובארונות אצלו בבית, ולקינוח בישל וטעם מהבשר. נעצור כאן, כדי לא לעודד את רפלקס ההקאה, על אף כי מעלליו מרובים ואת רובם מפרטת הסדרה עליו שמשודרת בנטפליקס.

לפני שלוש שנים נעצר בן 19 מלואיזיאנה שניסה לרצוח גברים שהכיר באפליקציית ההיכרויות גריינדר, לבתר את הגופות ולאכול אותן. בחקירה הוא הודה בהערצתו לדאהמר. כעת, הודות לנטפליקס, היכונו לגל חדש של מעריצים. "מפלצת: דאהמר", הסדרה שיצר ראיין מרפי, היא הסדרה הכי נצפית כעת ביותר מ־60 מדינות עם נתוני צפייה שמזכירים את "משחק הדיונון".

על טעם ועל ריח אין מה להתווכח, אולם מעשיו של דאהמר הפכו אותו מזמן לאייקון תרבות אמריקני. שמו מוזכר בשירים של קייטי פרי, אמינם, מרילין מנסון, פרל ג'אם ואחרים, קמו קבוצות של מעריצים, נכתבו עליו ספרים וחוברות קומיקס, כך שהסדרה החדשה רק רוכבת על תופעה קיימת. מורשת דאהמר תישמר לנצח.

עם זאת, ההילה סביבו גוברת כשאנחנו מקבלים את סיפורו דרך סדרת דרמה שמבצעת האנשה לרוצח סדרתי מטורף. העלילה נוברת בפגמיו ובחולשותיו, מציגה נקודות להזדהות, מאירה את מקורות היצר הרע ומייצרת אצל הצופה רגשות חמלה והבנה כלפי דאהמר. יותר מזה, היא גם הפכה אותו לסמל מין.

במקביל לעניין סביב הסדרה, שמבוססת על תוכן קשה לצפייה ולעיכול, התפתח השבוע בארה"ב דיון על הלגיטימיות ועל התהילה שמעניקה הטלוויזיה לרוצחים סדרתיים על חשבון הצפת הטראומה בקרב הקורבנות. "נטפליקס עושה כסף מהטרגדיה שלנו", טענו משפחות הקורבנות.

אמנם הסדרה מתאמצת לשים דגש על הנצחת הנרצחים, להצביע על אוזלת היד המשטרתית ולאזן את העלילה, אך זה לא משנה. הקורבנות מסמלים את הצד הקודר והאומלל, בעוד הפושעים זוכים לגלוריפיקציה. החברה שלנו ממציאה כינויים לרוצחים הכי אכזריים, חוקרים את מוחם, כותבים עליהם סדרות ומוכרים על גבם מרצ'נדייז. ככה זה, גם הזאב הרע הרבה יותר מעניין מכיפה אדומה.

בני אדם נורמטיביים תמיד יסתקרנו מיצורים חריגים שעושים דברים שהם לא רוצים ולא מסוגלים לעשות. תהיות על מוסר וחינוך מתערבלות עם האופן שבו מציגים לנו רוצחים סדרתיים. אז מה הפלא שיש כאלה שמתבלבלים בין הטובים לרעים.

nirw@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר