"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
{"name":"\u05e9\u05db\u05d5\u05dc - \u05d4\u05d9\u05d5\u05dd"}

שכול

"דפקו בדלת, שאלתי מי זה, והם אמרו 'מהצבא'": למתבגרים שאיבדו אח או אחות ב-7.10 ובמלחמה יש דרך התמודדות משלהם

אומי, אחותו של לאור אברמוב, לא תשכח את הבוקר שבו התעוררה עם פומלה במקום כרית • עומר, אחיו של עידו עובדיה זנו, יזכור לעד את היום שבו אחיו רדף אחריו עם מכונת תספורת • אבלינה, אחותה של סופיה בונגרט, נוצרת את הרגע שבו אחותה סימנה לה לב עם האצבעות לאחר שהעירה אותה בטעות כשיצאה לנובה, שם נרצחה • מתבגרים שאיבדו אח או אחות ב־7 באוקטובר ובמלחמה משתתפים בסדרת מפגשים שתשודר בערב יום הזיכרון בניקלודיאון, ומספרים בראיון על השינוי החד בחייהם, על התמיכה בהורים - ועל הגעגוע לרגעים המצחיקים

"עברי זה אני ואני זה עברי": מרים דיקשטיין נפרדת מבעלה, סגן עברי דיקשטיין ז"ל, שנפל בלבנון

"אשתי היקרה, אני כותב לך שוב מהצפון הרחוק, מקווה שבפעם האחרונה. אני שמח ועושה משהו משמעותי עבור העם שלנו. אני מבקש ממך לחייך ולהיות עם ראש מורם" • כך נפתח מכתבו של סגן עברי דיקשטיין לאשתו מרים, שהגיע אליה עם שוקולד וזר פרחים כשהיתה בדרך חזרה מהלווייתו, לאחר שנפל בלבנון • מרים, שקראה את המכתב בדמעות, מספרת על אדם עם אישיות נדירה שמשלבת ערכיות, אומץ לב ורגישות יוצאת דופן בקשר עם חייליו בחטיבת גולני, עם משפחתו ועם אהובתו, שהתקשתה מאוד להיפרד ממנו לפני התמרון האחרון • "עמדנו יחד מול הכנרת והרי הגולן ואמרתי לו: 'עברי, לא בא לי עוד תמרון. די, כמה אפשר? חלאס'. עברי ביקש שאסתכל על הנוף ושאל אם אני רוצה שחיזבאללה ישלוט פה. הוא אמר לי: 'זה צו השעה. אין מישהו אחר שיעשה לנו את העבודה'"