תומכי ראש הממשלה - שחררו. די. אולי אתם צודקים, אולי נתניהו הוא האדם הגדול בעולם מאז בריאתו, אבל למרבה הצער רק אתם חושבים ככה, וכל ניסיונות השכנוע לא עובדים. אנחנו תקועים בדבר הזה כבר כל כך הרבה שנים, ויש בינינו אנשים שנולדו לתוך המריבה הזאת על אדם אחד, בשר ודם. אין אדם ששווה כזאת התעסקות, ולכן - משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן.
אומרים: אם רק היה מישהו מתאים, היינו משחררים. ואני מסכים שמול התכונות הטובות של ביבי התחליף דהוי. אבל לתכונות הפחות מועילות שלו אין מתחרים. רק הוא. והלוואי שנחליף כבר תכונות גרועות של אדם אחד באלו של אדם אחר. שנגוון.
ואתם אומרים - איך נגוון? אין אף אחד שמגיע למעלתו. ויש בזה משהו. ולכן, בחלומי, אנחנו מיישמים רעיון עתיק שיושם שלוש פעמים בהיסטוריה, פעמיים ברומא ופעם בצרפת: טריומווירט. הנהגה משולשת. שלושה מנהיגים שווי זכויות בחדר אחד. החלטות בהסכמה או שניים נגד אחד. עבודה משותפת. כל אחד מביא לשולחן את חוזקותיו, ועל חולשותיו מחפים השניים האחרים. זאת לא קואליציה - זאת הנהגה אחרת, כי מי אמר שכיום אדם אחד יכול לתת מענה למדינה כה מורכבת כשלנו? גם מדינות אחרות ניגפות בזה עכשיו.
נכון, זה רעיון מורכב, אולי מופרך לנוכח המאבקים המתחוללים, והוא דורש שחרור מוחלט מכבלי האגו, אבל יש בו פוטנציאל לניצחון, וגם לריפוי. הפגנת אחדות היסטורית. "אנחנו" במקום "אני". לאוזניים שלי זה ממש מרענן. אני חושב שניסיון כזה, במיוחד אם יוכרז בדקה האחרונה, ירגיע את החשש של ביביסטים רבים לשחרר אותו לדרכו, כי עמוק בליבם הם יודעים שהגיע הזמן, הם רק מפחדים.
שחררו תפיסות הנהגה ישנות, הן לא רלוונטיות יותר בעולם החדש. שחררו נאמנויות מאובנות, הן תוקעות אתכם ואת כולנו. שחררו רצון לתקוע אצבע בעין למחנה השני, זה רק יוצר אדמומית. פעלו עניינית. חשבו מה טוב לכולנו, לא רק לכם. שחררו אותנו מהריב המשעמם הזה "כן ביבי, לא ביבי". שליש חיים כבר עבר לי על החרא הזה.
בואו נשחרר כל עמדה שלא עובדת, כל אידיאולוגיה שלא מצליחה להגשים את עצמה. נשחרר את המחשבה שמנהיג יש אחד. לפעמים כן, לפעמים לא. משולש הנהגתי עשוי להיות פתרון מעניין, וחידוש עולמי. ואם לא, לפחות טור נוסף שלי יישאר לניקוי חלונות. ברק מובטח בכל ניגוב.
מיאמי
מאז הפעם הקודמת שבה קראתם את הטור הזה, הספקתי לקפוץ למיאמי לארבעה ימים כדי לראיין ישראלים שחיים שם בנוגע לעסקיהם. יצא לי לפגוש די הרבה ישראלים שהתגלגלו לשם, הצליחו ונשארו, כי החיים במיאמי יפים. אפשר להגיד שהיא מוזיאון חי לחלום האמריקני שמת. העיר מתפתחת בקצב מטורף, עם נהירה אדירה של אמריקנים מערים בשליטת הדמוקרטים שעוברות ממדאניזציה מואצת. הרחובות במיאמי נקיים, ובכל ארבעה מטרים עומדת ניידת משטרה. תחושת ביטחון, המערכת מתפקדת, הכל אסתטי, מסודר, יפה, יקר. אמריקה, ורסנו, אמריקה. אמנם בספרדית בעיקר, אבל האפשרויות הבלתי מוגבלות מרחפות באוויר.
כשהישראלים יחזרו ממיאמי בהמוניהם, הם יביאו את מה שהם למדו בחוץ פלוס ארנקים תפוחים ויעשירו את הקיום הישראלי. רק מה נעשה עם כל כך הרבה אנשי נדל"ן ותחזוקת מבנים?
רוב הישראלים שפגשתי אמרו לי את המשפט: "הגעתי לפני ככה וככה שנים לחודש או שבוע, ולא חשבתי שאשאר - אבל הנה חלפו כל השנים, גדלו הילדים, ואני עדיין פה". והישראלים האלה מצליחים, משפיעים, חלקם גם עשירים גדולים. והם לא שוכחים שהם ישראלים.
ראיתי תיעודים של מה שהם עשו בעקבות 7 באוקטובר, וזה לא ייאמן. מה שהקהילה הזאת הרימה, לאילו גבהים, כמה עזרה, כמה כסף וכמה קשרים הופעלו כדי להזרים למדינה את כל מה שצה"ל היה צריך ולא היה לו. ממש מזל שהם היו באמריקה ברגע הזה ויכלו לעזור ככה. נס.
ומה שהכי מעניין זה שרובם אמרו לי, בדרך כזאת או אחרת: "אנחנו יודעים שזה נגמר, אנחנו יודעים שאנחנו על זמן שאול. הטירוף יגיע גם למיאמי, אין לנו עתיד כאן". וזה עצוב, ובו־בזמן גם ממש משמח.
כוכב מישלן ראשון למסעדה כשרה: הישג היסטורי למסעדה ישראלית במיאמי // צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים
כי כשהם יחזרו הביתה בהמוניהם, הם יביאו את מה שהם למדו בחוץ פלוס ארנקים תפוחים, ויעשירו את הקיום הישראלי. רק מה נעשה עם כל כך הרבה אנשי נדל"ן ותחזוקת מבנים?
אז נסעתי בשבילכם למיאמי, רק כדי לגלות שזה באמת מקום נהדר. כל כך יפה, כל כך מתוקתק, כל כך נוח - וכל כך לא שלי. אין לי שום קשר למקום הזה. אין לי שורש באדמת הביצות של מיאמי. השורש שלי הוא באדמת הרי יהודה, בטרשים, במדבר. כל ארבעת הימים, יותר מאי־פעם, הרגשתי שעם כל ההתפעלות מהגודל ומהיופי - זה ממש לא מה שהגורל שלי ייעד לי. אנחנו קיבלנו פיסה קטנה במזרח התיכון וסכסוכים אינסוף כדי למצוא בעצמנו את הטוב, למרות הקושי והרוע שמסביב.
כי כשהכל כל כך מושלם ואין איום על הקיום - בסוף גדלים אנשים שצועקים "פרי פלסטיין" ברחובות, עם שיער כחול וזהות מגדרית חדשה שהמציאו אתמול. תן לשים ת'ראש על דיונה.
בזזזזט
ראיתי באינטרנט שאפשר לרכוש את מכשיר הרדאר הביתי שמזהה יתושים במעופם וקוטל אותם עם קרן לייזר. שמים מעל המיטה וישנים בלי זמזומים. קצת יקר לי 700 דולר, אבל בקרוב יהיה חיקוי סיני שלא עושה כלום ב־150. ממתין לזה שיעקצו אותי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
