"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסיר לחץ של שנות ה-40 למותג שנמצא בכל בית בישראל

יש חברות שההיסטוריה שלהן היא ההיסטוריה של כולנו. סיפורה של אסם הוא בדיוק כזה: מסע שהתחיל ב-1942, בתקופה סוערת ורוויית מחסור, והפך לאחד הסיפורים המזוהים ביותר עם הזהות הישראלית

,עודכן
0השמעה
אסם ספר מורשת. צילום: אסם

בשיתוף אסם

כבר עשרות שנים שאסם היא חלק מהסיפור הישראלי, אבל מאחורי המוצרים המוכרים לכולנו מסתתר סיפור רחב יותר - של חלוציות, של קליטת עלייה, של צמיחה בפריפריה ושל יצירת תרבות אוכל מקומית שמחברת בין דורות.

שנות הארבעים בישראל לא השאירו הרבה מקום לנוחות

זה התחיל עוד לפני הקמת המדינה. ברקע - מלחמת העולם השנייה, עלייה המונית ומחסור חמור במשאבים לצד הצורך היומיומי למצוא פתרונות פשוטים להישרדות.

בתוך המציאות הלא פשוטה הזו, כשהיישוב היהודי בארץ נאבק על קיומו, הנחישות שליוותה את החזון הציוני הולידה פתרונות יצירתיים שהגדירו את התרבות הקולינרית שלנו כבר אז ומגדירים אותה עד היום. אסם לא הייתה רק עוד חברה שביססה את מעמדה במטבח המקומי, היא מילאה תפקיד ממשי באספקת מזון לאוכלוסייה ולמדינה שבדרך, תוך מימוש אותו חזון ציוני שמנסה להתאים את עצמו למציאות המשתנה במהירות.

בישראל הצעירה - אוכל היה גם מנוע צמיחה כלכלי וחברתי

עם הקמת המדינה הסיפור התרחב והצורך היה לא רק בייצור מזון, אלא בקידום וחיזוק התשתיות, בקליטת עלייה ובפיתוח הפריפריה. וכך גם באסם - מפעלים נפתחו, נוצרו עד מקומות עבודה והאוכל הפך גם לכלי חברתי-כלכלי. ‎

זהו אחד ההיבטים הפחות מדוברים של תעשיית המזון: הדרך שבה היא משקפת תהליכים לאומיים רחבים - מעלייה, דרך פיתוח אזורי ועד יצירת מעמד ביניים.

אוכל היה מנוע צמיחה כלכלי חברתי,צילום: OSEM

החלטות לאומיות באו לידי ביטוי גם בצלחת

הסיפורים הכי מעניינים מהשנים הראשונות של המדינה התחילו דווקא במחסור במוצרי הבסיס. כך, למשל, גלי העלייה הגדולים הביאו איתם קהילות שהורגלו לאכול אורז וקוסקוס - אבל בישראל הצעירה גם מוצר פשוט כמו אורז לא היה זמין.

המחסור היה כה מורגש עד שראש הממשלה בעצמו, דוד בן גוריון, פנה לחברת אסם ודרש פתרונות. טכנולוגי המזון של אסם חיבקו את האתגר, וכך נולדו ה"פתיתים" - גרגרי קמח חיטה אפויים שדומים לאורז, ושזכו לכינוי הלא רשמי "אורז בן־גוריון".

מה שהתחיל כפתרון של תקופת הצנע, הפך עם השנים לאחד הסמלים הקולינריים המזוהים ביותר עם ישראל ואפילו למוצר שמיוצא לעולם בשם "קוסקוס ישראלי".

למה כל זה חשוב דווקא עכשיו?

בעידן שבו זהות, שייכות ומקומיות מקבלות משמעות חדשה, הסיפור של אסם הוא לא רק נוסטלגי אלא עם מראה להווה. זה סיפורה של מדינת ישראל, סיפור של דרך ארוכה, של חיבורים בין אנשים, עולמות ותרבויות, ושל רגעים קטנים שהפכו לזיכרונות גדולים.

מפעל אסם בשדרות,צילום: OSEM

רוצים לצאת למסע בעקבות הצלחת הישראלית?

הסיפור המלא, התמונות והתחנות ההיסטוריות מחכים לכם כאן:

לעמוד המורשת של אסם

ביסלי אוסם,צילום: אסם

בשיתוף אסם

כדאילהכיר