למי קראת קורי עכביש? מצבו האמיתי של חיזבאללה נחשף

לפני כחודש שוחחה אישה שיעית, תושבת אחד הכפרים בדרום לבנון, עם ערוץ תקשורת אינטרנטי לבנוני. "אנחנו יצאנו (מהבית) לא בגלל התקיפות האוויריות", סיפרה האישה, בקטע מהראיון שפורסם בערוץ הטלגרם הישראלי "מלך השכונה". "יצאנו כי שמו בבית שלנו לוחמים (של חיזבאללה)... הם באו וירו ברובה על הבית ואמרו שאנחנו משת"פים של ישראל, ושהם יביאו מישהו שיוציא אותנו מהבית במכות. אמרנו להם שאסור להם לשבת לנו בשכונה, שאנחנו כאן, ושהבניין מלא וחיים בו אנשים. ומה אתה חושב קרה?"

מה שקרה הוא שתחינותיה של האישה לא עזרו. משפחתה פונתה בכוח מהבית, שהפך לעמדה של חיזבאללה.

זו בוודאי לא הפעם הראשונה שבה לוחמים של חיזבאללה מסלקים בכוח תושבים שיעים מביתם בלבנון, אבל זו כנראה אחת הפעמים הבודדות שבה אותם תושבים מעיזים להתלונן בקול רם. שבירת מחסום הפחד והתעוזה לצאת בקול נגד חיזבאללה, כך טוענים חוקרים ישראלים שעוקבים אחר לבנון, הן המכה המכאיבה ביותר לארגון הטרור, יותר מכל מחבל מחוסל או בניין מופצץ בדאחייה.

"הדימוי של חיזבאללה כמגן לבנון קרס מזמן", מסביר ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר במכון משגב ומרצה בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, שהפנה את תשומת ליבי לראיון עם האישה הלבנונית. "אבל עכשיו מתחיל להתפורר גם הדימוי שלו כמגן השיעים. חיזבאללה מצוי בשפל מבחינת הלגיטימציה שלו - גם בתוך המדינה, וגם בתוך העדה השיעית. התופעה הזו מטרידה את חיזבאללה עד כדי כך, שהוא מצהיר בגלוי שהוא מוכן ללכת למלחמת אזרחים כדי לשנות את מעמדו ההולך ונחלש בלבנון. לצערנו, הזיכרון ההיסטורי של לבנון גורם לכך שהממשלה והציבור יעשו הכל כדי להימנע מכך. אחרי הכל, חיזבאללה הוא עדיין הגוף הכי חמוש וחזק במדינה".

הסדקים בין חיזבאללה לבסיס הכוח שלו, העדה השיעית בלבנון, אומנם צרים, אבל הם ללא ספק הולכים ומתרחבים. השבוע פרסמו החוקרים אורנה מזרחי ומורן לבנוני מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מאמר שכותרתו "מחיר המלחמה בלבנון: בקיעים בתמיכה השיעית בחיזבאללה". במאמר הם מונים חמישה סימנים לכרסום התמיכה הפנימית בחיזבאללה, אותו ארגון שהפך את המיעוט השיעי הנחשל והנרדף לבעל הבית במדינת הארזים.

לצד התבטאויות נגד חיזבאללה ברשתות החברתיות, שהפכו בזמן האחרון לשגרה, מציינים החוקרים גם את התרחבות התופעה של תנועות אופוזיציה שיעיות, התנגדות גלויה של מנהיגי השבטים השיעיים בבקעת הלבנון למלחמה בשירות איראן, ומיעוט המשתתפים בהפגנות של חיזבאללה. ואולם באותה נשימה מדגישים החוקרים שבסקרים שנערכו בלבנון, כ־90 אחוז מהשיעים עדיין מתנגדים לפירוק הארגון מנשקו. "לבנון", אומרת מחברת המחקר אורנה מזרחי, חוקרת בכירה ב־INSS ומנהלת תוכנית לבנון במכון, "תמיד היתה מדינה מורכבת".

חבל הצלה

התמונה אכן מורכבת. בשבועות האחרונים התרכזה התקשורת הישראלית, באופן טבעי ובמידה רבה של צדק, בהצלחות שקצר חיזבאללה בצפון, ביישובים המופגזים לאורך הגבול, וכמובן בחללי צה"ל שנפלו רובם כתוצאה מרחפני הנפץ של הארגון. פחות דובר על מצבו העגום של חיזבאללה, לא רק מבחינת מעמדו המתכרסם בתוך לבנון, אלא גם כתוצאה מהקושי שלו להתמודד עם התמרון הקרקעי של צה"ל, שבשבועיים האחרונים הלך והתרחב. "חיילי צה"ל דורכים היום במקומות שלא היינו בהם מאז שנות ה־80", כפי שמנסח זאת ד"ר מנשרוף.

ביטוי נוסף ללחץ שבו מצוי חיזבאללה הגיע ביום שלישי השבוע, כאשר הארגון פרסם הודעת תמיכה באיראן, שנחלצה לעזרתו ושיגרה טילים לעבר ישראל, בעקבות תקיפות צה"ל בביירות. "התקיפות האיראניות הן הוכחה למחויבות איראן להגנה על לבנון", נמסר בהצהרה לתקשורת. "ישראל המשיכה לבצע פשעים נגד לבנון, בחסות מלאה של ארה"ב, ולכן התגובה האיראנית מוצדקת". לדברי מנשרוף, "חיזבאללה נושם לרווחה בעקבות ההתערבות האיראנית", התערבות שנכון לכתיבת שורות אלו מנעה את המשך התקיפות הישראליות על העורף שלו בביירות. במערכת הביטחון דאגו להדגיש בפני הדרג המדיני, שאם בעבר חיזבאללה נחשב ל"מגן איראן", הרי שהיום ההיררכיה התהפכה, ואיראן הפכה למגן חיזבאללה.

ולמרות כל אלה, אין סימנים לכך שחיזבאללה עומד להרים ידיים. "חיזבאללה לא הולך לשום מקום", פוסק בעגמומיות טל בארי, מנהל המחקר במרכז עלמא לחקר האתגרים הביטחוניים בצפון. "הוא כאן כדי להישאר. ישראל צריכה לדעת איך להתמודד עם חיזבאללה בלבנון, גם בעתיד. החוכמה היא בסוף לשמור אותו קטן. ההערכה שלנו במכון היא שדווקא במצב שבו איראן מוחלשת, חיזבאללה יעמיק את האחיזה שלו בלבנון. נרטיב ההתנגדות יתחזק, ההתבצרות האידיאולוגית תתחזק, ההקצנה תתחזק".

כמו שאמרנו: התמונה בלבנון תמיד היתה מורכבת. ובכל זאת, צלילה אל תוך הנעשה במדינה בשבועות האחרונים, מנסה לשרטט את התהליכים שעשויים להביא לקריסת ארגון הטרור הגדול והחזק בעולם. כך נראית מלחמת ההישרדות של חיזבאללה.

"חיזבאללה 2.0"

ב־27 בנובמבר 2024 נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, שהושג בתיווך אמריקני ולאחר שהארגון חטף מכה מטלטלת בדמות חיסול מנהיגו המיתולוגי חסן נסראללה חודשיים קודם לכן. מותו של נסראללה, ההישג התודעתי של מתקפת הביפרים, סיכול ההנהגה הצבאית, התמרון הקרקעי בשטח לבנון וההפצצות המאסיביות מהאוויר שגרעו לדברי צה"ל כ־80 אחוז מיכולת הירי שלו - כל אלה גרמו לחיזבאללה להסכים לנצור את האש, לראשונה מאז 8 באוקטובר 2023. בעקבות ההסכם צה"ל אמנם נסוג לכמה נקודות בקרבת הגבול, אך המשיך לשמור על חופש פעולה בלבנון והוסיף לפגוע בכל מחבל שהיווה לדבריו איום. בחיזבאללה בלעו את ההשפלה. הארגון לא ירה ולו רקטה אחת לעבר ישראל, גם כאשר זו יצאה למתקפה חזיתית בפטרונו האיראני במבצע עם כלביא. אבל במודיעין הישראלי עקבו אחרי מאמציו של חיזבאללה להשתקם.

ד"ר יוסי מנשרוף: "הדימוי של חיזבאללה כמגן לבנון קרס מזמן, אבל עכשיו מתחיל להתפורר גם הדימוי שלו כמגן השיעים. חיזבאללה מצוי בשפל מבחינת הלגיטימציה שלו"

השתיקה הרועמת של חיזבאללה שחקה עמוקות את מעמדו בתוך הציר השיעי המובל בידי איראן. "בתקופת נסראללה חיזבאללה היה הארגון הכי גדול והכי חשוב בציר", אומרת החוקרת מזרחי, "נסראללה השפיע על האיראנים וקבע הרבה מאוד דברים. לאחר נובמבר 2024 התמונה השתנתה".

הפסקת האש יצרה לחיזבאללה בעיות לא רק מול ישראל ומול איראן, אלא גם בזירה הפנימית. בפברואר 2025 הושבעה ממשלה חדשה בלבנון, לאחר שחודש שקדם לכן הצליח הפרלמנט לבחור את הגנרל ג'וזף עאון לנשיא המדינה, ובכך סיים ואקום פוליטי של שנתיים. בעקבות הקמת הממשלה החדשה חיזבאללה לא רק איבד את כוחו בצמרת, אלא גם הפך לסדין אדום פוליטי. "אם לפני 7 באוקטובר חיזבאללה היה המוציא ומביא בתוך ממשלת לבנון, תקופה שבה נסראללה היה מוביל מהלכים בתוך המדינה, היום אין לו אפילו בלוק חוסם בממשלה", אומרת מזרחי. "נוסף על כך, היום על סדר היום הלבנוני עומדת השאלה איך מפרקים את חיזבאללה מנשקו. זה מה שהממשלה החדשה חרטה על דגלה".

מי אתה נשיא לבנון מישל עאון? צפו בפודקאסט "על זה"

הדחיקה של חיזבאללה לפינה נתנה לו אינטרס לשבירת הפסקת האש. ב־28 בפברואר 2026, עם פתיחת מבצע שאגת הארי וחיסול המנהיג העליון האיראני חמינאי, התקבל גם התירוץ. שלושה ימים לאחר מכן, ב־2 במארס, הצטרף חיזבאללה למערכה וחידש את הירי לישראל. הפעולות שלו אמנם לא מנעו את המשך ההתקפה הישראלית־אמריקנית באיראן, אך בהחלט מיצבו אותו מחדש כגורם שיש להתחשב בו.

"חיזבאללה קודם כל הוכיח שרידות מבצעית, יכולת שיקום וגמישות אופרטיבית", אומרת מזרחי, "אני קוראת לזה חיזבאללה 2.0". חיזבאללה אכן הוכיח שאת השקט הממושך שנכפה עליו, הוא ניצל היטב מבחינתו. במתכונות החדשה־ישנה שב הארגון לפעול כגוף גרילה, ולא כ"צבא טרור", מונח שאותו טבע הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי: לוחמי הארגון אמנם לא מנעו את התקדמות כוחות צה"ל בדרום לבנון ומיעטו לנהל קרבות פנים מול פנים מול חיילי צה"ל, אבל כן הצליחו לעקוץ אותם ולהפיל בהם חללים.

בחודש האחרון הכלי המרכזי שבו משתמשים מחבלי חיזבאללה הם רחפני הנפץ המופעלים באמצעות סיבים אופטיים. "במשך שנים נסראללה דיבר על הפתעות שהוא מכין לישראל, והנה, עכשיו חיזבאללה באמת מפתיע עם הרחפנים", אומרת מזרחי. "מצד שני, חיזבאללה התרברב עד כה בזה שהוא מצליח לעצור את צה"ל על קו הליטני. אבל בשבוע האחרון, אחרי כיבוש הבופור וחציית הליטני, חיזבאללה כבר לא יכול להגיד את זה יותר. זה כישלון ענק מבחינתו".

לאורך כל הגזרה

ואכן, בשבועיים האחרונים הרחיב צה"ל את התמרון הקרקעי בלבנון אל מעבר לקו הצהוב - "מרחב האבטחה" שעליו השתלט במהלך שאגת הארי - וחצה גם את נהר הליטני בכמה נקודות (לא בלי קשיים).

למעט מקרים חריגים, צה"ל נוטה שלא לדווח על התקדמותו בדרום לבנון. ואולם חיזבאללה, שמפרסם מדי יום כ־30 הודעות שבהן הוא מקבל אחריות לפעולות צבאיות שביצע במרחב, מסייע להבין היכן נמצאים הכוחות הישראליים. לגיבוש התמונה מצטרפות גם תמונות לוויין, שמראות היכן נהרסו לאחרונה מבנים בדרום לבנון, סימן מובהק לנוכחות ישראלית.

מהנתונים הללו ניתן לסמן ארבע זירות פעילות, שבהן צה"ל מתקדם אל מעבר לקו הצהוב. הזירה המרכזית מתמקדת ברמת נבטייה: לאחרונה פרץ צה"ל מתוך הקו הצהוב כאשר חצה את הליטאני באזור הכפר זוטר, ומשם פנה מזרחה לעבר הכפר יחמר שלמרגלות מצודת הבופור. בשבוע שעבר כבר כבש צה"ל את המצודה, ששימשה כמתחם לחימה ושליטה של לחיזבאללה, ומשם עבר להפציץ את כפר תבנית, שיושב למרגלות רכס עלי טאהר. כיבוש הרכס הזה יאפשר לצה"ל לשלוט באש ובתצפית על האזור שמצפון לבופור, ובעיקר על העיר נבטייה, השנייה בגודלה בדרום לבנון (אחרי צידון). עד כה לא היו לכך עדויות בתקשורת הלבנונית או הישראלית, אך על פי גורם שמעורה בפרטים, צה"ל כבר כמעט השלים את ההשתלטות על רכס עלי טאהר.

הזירה השנייה נמצאת באזור הכפר רנדוריה, שסמוך לוואדי סלוקי הידוע לשמצה ממלחמת לבנון השנייה. באזור הזה ביצע צה"ל לאחרונה תנועה, עדיין מדרום לליטני, אולי במטרה לבסס ראש גשר שיאפשר לכוחות כבדים לחצות את הנהר לכיוון צפון. המידע על פעילות צה"ל בגזרה מגיעה מדיווחים טריים של חיזבאללה, המתפארים בין היתר במטענים שהתפוצצו על כוחות צה"ל בכפר רנדוריה, ומתארים תנועה ישראלית באזור.

זירה שלישית שבה פועל צה"ל נמצאת מדרום לשם, סביב הכפרים בית יאחון וחדאת'א, שממוקמים בגזרה המרכזית, מעט מצפון לבינת ג'בייל. הכפרים הללו קרובים יותר לגבול עם ישראל וצה"ל מנסה להשתלט עליהם, לאחר שבאזור נערכו קרבות רבים מול מפעילי רחפנים, קרבות שבהם נפצע בין היתר מח"ט 401, אל"ם מאיר בידרמן.

הזירה הרביעית, ואולי המעניינת ביותר, נמצאת בגזרה המערבית,שם מיעט צה"ל להתקדם לאורך כביש החוף. באזור זה נמצאת העיר צור, השלישית בגודלה בדרום לבנון. חלק מתושבי העיר, שעל פי ההערכה הפכה למקלט עבור מאות מחבלי חיזבאללה שנסו מהכפרים בסביבה, כבר קיבלו הודעת פינוי מדובר צה"ל בערבית.

בכל שאר המקומות שנכבשו כבר, צה"ל סטטי ומתמקד בהרס תשתיות. הפעולות הללו לא עושות חסד עם חיזבאללה, שלא רק מתקשה לאחוז בשטח אלא גם מתחיל לאבד עוד ועוד נכסים. אם עד כה צה"ל ביקש מתושבי דרום לבנון להתפנות מצפון לליטני, לאחרונה ההודעות מדברות על פינוי מצפון לנהר הזהרני הפנימי יותר.

חיסול ושיקום

מפקדי השטח שנתקלו בחיזבאללה לאחרונה, מדווחים שסטנדרט הלחימה שלו ירד משמעותית. הארגון שדיבר פעם במונחים של השמדת ישראל וכיבוש הגליל, מסתפק כעת בהצקות והטרדות לכוחות המתמרנים. ובכל זאת, חיזבאללה עודנו נלחם. העובדה שחיילי צה"ל נפגעים, כמעט מדי יום, מעידה על נוכחות של מחבלים במרחב.

כאמור, הלחימה לא מתבצעת פנים מול פנים, כבעבר, אלא ככל הנראה באמצעות תצפיתנים שנמצאים בסמוך לקו המגע ומכווינים לעבר כוחות צה"ל רחפנים ומרגמות. "צה"ל בהחלט מצליח לדחוק את חיזבאללה לאחור, ואם הכוחות מגיעים לכפר וכובשים אותו, חיזבאללה נסוג", אומר אדם שעוקב מקרוב אחר הנעשה בלבנון. "אבל זה לא מפריע לארגון להמשיך לירות על החיילים. חיזבאללה עדיין מבצע עשרות פעולות מדי יום נגד חיילי צה"ל".

חיזבאללה, בלית ברירה ובניגוד למנהגו, נאלץ להודות בכך שהוא מתקשה לבלום את צה"ל. דוגמה מובהקת לכך התקבלה לאחר כיבוש הבופור: במשך זמן רב חיזבאללה התכחש לנוכחות של צה"ל באזור ומיעט להוציא הודעות על פעולות שביצע בגזרה. רק לאחר שצה"ל פרסם תמונות של חייליו בבופור, בחיזבאללה הפסיקו לנסות להסתיר את העניין. "מבחינתו של חיזבאללה הם איבדו סמל תודעתי, והלבנונים נתנו להם על זה בראש", אומר אותו אדם. "עבור חיזבאללה הבופור הוא סמל לא פחות מאשר עבור צה"ל".

גם לאחר כיבוש הבופור המשיך חיזבאללה להיאבק. על פי נתוני מרכז עלמא, במהלך השבוע שעבר ביצע חיזבאללה 198 תקיפות, מתוכן 168 כוונו כנגד חיילי צה"ל בדרום לבנון, ו־30 לעבר שטח ישראל. כמחצית מהתקיפות בוצעו בידי רחפנים, וכמחצית באמצעות רקטות וטילים. על פי הנתונים, חיזבאללה נסמך בזמן האחרון יותר ויותר על רקטות על פני רחפנים, מה שיכול להעיד על השאיפה שלו להגדיל את כמות הירי. באותו שבוע, אגב, ביצע צה"ל 436 תקיפות, רובן ככולן מעבר לקו הצהוב, וכמחציתן מצפון לליטני. תקיפה בודדת שבוצעה בביירות, גררה את ישראל לעימות הישיר מול איראן.

אין סיבה לחשוב שחילופי המהלומות הללו ייפסקו בקרוב. על פי נתונים גלויים, גם לאחר שצה"ל גרע לטענתו כ־80 אחוז מיכולת הירי תלול מסלול של חיזבאללה, לארגון נותרו עוד 30-15 אלף טילים ורקטות, לצד 2,000-1,000 כטב"מים מתאבדים, וזה לפני שהתחלנו לדבר על הרחפנים, האמל"ח שלו הארגון מקדיש את מרב משאבי ההתעצמות. בצה"ל, אגב, במקביל לחיפוש פתרונות טכנולוגיים להגנה על הכוחות, גם רודפים את "מומחי התוכן" של חיזבאללה בתחום הרחפנות.

חיזבאללה ספג מאז 7 באוקטובר, לפי הערכות שונות, גם כ־8,000 הרוגים ועוד אלפי פצועים, זאת מתוך כוח שמוערך בכ־80-50 אלף פעילים בסדיר ובמילואים (כלומר, על פי ההערכה הזהירה ביותר, הארגון איבד כעשרה אחוז מאנשיו, מספר עצום לכל הדעות). בתוך כך, איבד הארגון מאות מהלוחמים המיומנים ביותר שלו, דוגמת אנשי יחידת רדואן, וגם את המוחות הצבאיים המבריקים ביותר שלו, דוגמת פואד שוכר ואבראהים עקיל. לדברי המומחים שעוקבים אחר חיזבאללה, הדבר בא לידי ביטוי בפגיעה באיכות לוחמי חיזבאללה וביכולת הפיקוד והשליטה של הארגון.

אלא שכרגיל, התמונה מורכבת. מאמצי חיזבאללה לגייס לוחמים נושאים פרי, ורק לשם המחשה, יחידת רדואן שיקמה את עצמה מהר מאוד וחזרה להיקף של כ־5,000 מחבלים. כדי למלא את השורות חיזבאללה הנמיך את גיל המגויסים שלו, בין היתר לאחר שהקים מחנות אימונים צבאיים שפועלים בתוך תנועות נוער. לראיה, עשרות מהרוגי חיזבאללה בשבועות האחרונים הם ילדים ונערים.

"חיזבאללה נסוג מהשטחים שצה"ל משתלט עליהם, ויש פחות תקריות שבהם נפגשים עם לוחמי חיזבאללה פנים מול פנים", אומר ד"ר יוסי מנשרוף. "בישראל אנחנו לא מודעים לכך, כי צה"ל מטיל איפול, אבל בתקשורת הלבנונית אנחנו רואים שצה"ל מגיע לכפרים שהם מעוזי חיזבאללה. מה שחיזבאללה רוצה לעשות כרגע, בתנאים שנוצרו, זה לשמור על הנכסים הכבדים שלו בביירות ובבקעה, ולחזור למה שעשה לישראל עד לשנות האלפיים בדרום לבנון - התשה. להפיל הרוגים ישראלים, בשאיפה מדי יום, כדי שהעורף הישראלי יתחיל לשאול 'מה אנחנו עושים שם?'"

ברית סונית־נוצרית

ההיבט הצבאי, כאמור, הוא רק חלק מהתמונה. בעוד חיזבאללה עובר למלחמת התשה בישראל, הוא מנהל גם מלחמה יצרית בתוך לבנון פנימה. "בהיבט הזה, הכישלון הכי גדול של חיזבאללה הוא השיחות בין ישראל לממשלת לבנון בוושינגטון", אומרת אורנה מזרחי מה־INSS. "מישל עאון, נשיא לבנון הנוכחי, שבר את האקסיומה שלא מדברים עם השטן הגדול ועם השטן הקטן. מבחינת חיזבאללה המשא ומתן הזה מייצר הרבה מאוד אתגרים במערכת הפוליטית הלבנונית, ומביא אותו למשבר לגיטימציה חריף מאוד בקרב הציבור הלבנוני. בדיוק בגלל זה אנחנו מתחילים לראות בקיעים גם בקרב השיעים".

טל בארי (מימין): "ההערכה שלנו שדווקא במצב שבו איראן מוחלשת, חיזבאללה יעמיק את אחיזתו בלבנון. נרטיב ההתנגדות יתחזק, ההתבצרות האידיאולוגית תתחזק, ההקצנה תתחזק"

בעוד עשרה ימים יחל הסבב החמישי של שיחות המו"מ בוושינגטון. בסבב האחרון כבר הסכימה השגרירה הלבנונית, נידא חמאדה מעווד, להודות בפה מלא שחיזבאללה הוא גורם עוין שיש להוציא מלבנון. במקביל למו"מ המדיני מתקיימות בוושינגטון גם שיחות בין גורמים צבאיים ישראלים ולבנונים. את המשלחת הצה"לית מוביל תא"ל עמיחי לוין, מפקד החטיבה האסטרטגית באגף התכנון.

הנשיא עאון אמנם לא רץ לידיה של ישראל, ועדיין מסרב לפגוש את נתניהו, דבר שמבחינת מרבית הלבנונים הוא טאבו. ובכל זאת, בראיון מהדהד שהעניק בשבוע שעבר ל־CNN, אמר עאון ש"על ישראל וחיזבאללה להבין שהן שקועות במלחמה חסרת תוחלת. שני הצדדים לא ישיגו את מטרותיהם בדרכי מלחמה... קיימת כיום הזדמנות ממשית לסיים את מצב העוינות בין ישראל ללבנון - שלום". במערכת הביטחון הישראלית טוענים שהחלשת חיזבאללה בידי צה"ל, מקלה על עאון להתבטא כך, ושעל הממשלה הלבנונית להעז יותר במאבקה מול הארגון.

עאון הנוצרי הוא לא הפוליטיקאי היחיד שמטיף נגד חיזבאללה. בחודשים האחרונים הצטרף אליו גם המנהיג הסוני הבולט פואד מחזומי. כעת גם הנוצרים וגם הסונים - המהווים יחד רוב בלבנון - דוחקים את חיזבאללה לפינה. אם מנהיג חיזבאללה הנוכחי, נעים קאסם, טען בעבר שלממשלת לבנון אין מנדט מהעם לנהל שיחות עם ישראל, כעת הטיעון הזה נתקל בקשיים. "גם אם מהמשא ומתן לא ייצא הרבה, עצם זה שהסונים והנוצרים מתייצבים בגלוי לשיחות עם ישראל בחסות ארה"ב, ואומרים את המילים 'הסכם שלום', זה מהלך משמעותי", אומר אדם שעוקב מקרוב אחר הפוליטיקה הלבנונית.

"אנחנו נמצאים כרגע במאבק על הזהות העתידית של לבנון", מצטרף טל בארי ממרכז עלמא. "הבעיה היא שכל עוד אנחנו לא מוציאים את מדינת חיזבאללה ממדינת לבנון, אין תכלית למשא ומתן. כל עוד חיזבאללה שומר על כוחו הצבאי, וכל עוד יש לו מעמד פוליטי, הסיכוי להגיע לתוצאות במשא ומתן קלוש".

בעקבות הכסף

מה שמחזיר אותנו לבסיס הכוח של חיזבאללה. גם אם כוחו הצבאי נשחק ומעמדו הפוליטי בקריסה, מדובר בארגון שמנהל את חייהם של מיליוני שיעים בלבנון. זו, כפי שמנסח בארי, המדינה בתוך מדינה שיש לחיזבאללה, ואשר מבוססת על רשת של מערכות חינוך, רווחה, בריאות וכן הלאה, שמספקת את צורכי היום־יום של הציבור השיעי. "המנגנונים האזרחיים של חיזבאללה עדיין עומדים ופועלים", מסביר בארי, "המערכות מתפקדות, ולכן אם יש פה ושם התבטאויות של שיעים נגד חיזבאללה, אין באמת איזשהו גל שמתחיל להיווצר מכיוון הבייס השיעי. התשתיות של חיזבאללה, שמתחזקות את הבייס שלו, פועלות כרגיל".

מי שמבין זאת היטב הוא עאון. באותו ראיון שהעניק ל־CNN אמר הנשיא הלבנוני כי "הדרך להתמודד עם חיזבאללה היא רק עשרה אחוז קינטית. עיקר המאמץ חייב להיות פוליטי, חברתי וכלכלי, זה 90 אחוז מהעבודה בפירוק חיזבאללה".

בשטח מדווחים שסטנדרט הלחימה של חיזבאללה ירד משמעותית. הארגון שדיבר פעם במונחים של השמדת ישראל וכיבוש הגליל, מסתפק כעת בהצקות והטרדות

לדברי בארי, זה בדיוק מה שמפחיד את חיזבאללה יותר מכל. "לא אני אומר את זה, אלא נעים קאסם, בנאום שנשא ב־24 במאי", אומר בארי. "קאסם איים שאם הממשלה הלבנונית תפעל לפגוע בתשתית האזרחית שלו, הבייס של חיזבאללה ייצא לרחובות. כלומר דה־פקטו תהיה מלחמת אזרחים. אבל באותה נשימה קאסם גם חשף את נקודת התורפה הגדולה של חיזבאללה".

לכן, לדברי בארי, המאמץ הישראלי צריך להתמקד כעת בתשתית האזרחית של חיזבאללה, ולא רק בכיבוש של עוד שטחים בדרום לבנון. "לצערי, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מפירוק המנגנונים האזרחיים של חיזבאללה", הוא אומר. "למרות כל ההרס בדרום לבנון, עקירת התושבים, הפגיעה הכלכלית הגדולה מאוד וגם המפלות הצבאיות שנחל חיזבאללה, זה לא מתורגם למשבר תמיכה בארגון מצד הציבור השיעי. להפך - יש התבצרות אידיאולוגית, יש הקצנה בהתבטאויות".

גם ממשלת לבנון, לדבריו, טובה אולי בדיבורים אך פחות במעשים. "אחד המרכזים העיקריים של הטיפול בעקורים מדרום לבנו הוא מרכז הספורט בביירות", מספק בארי דוגמה. "הממשלה, שאחראית למרכז הספורט, הוציאה מכרז לטיפול בעקורים במרכז הספורט. ומי זכה במכרז? אגודת הצדקה של חיזבאללה. אז איך בדיוק ממשלת לבנון נלחמת במנגנונים האזרחיים של חיזבאללה?"

בישראל מודים שסגירת המוסדות האזרחיים של חיזבאללה לא עולה על שולחן הדיונים בוושינגטון, מפני שמדובר בנושא פנים לבנוני. המאמצים כנגד הגופים הללו, אומר גורם המעורה בפרטים, באה לידי ביטוי למשל בהפצצות של תחנות דלק וסניפי בנק של חיזבאללה. לא מן הנמנע שישראל הובילה גם כמה וכמה מבצעי השפעה, שנועדו לערער עוד יותר את הלגיטימציה של חיזבאללה.

"אבל ישראל, לבנון וארה"ב עדיין לא פועלות מחוץ למשקפיים הביטחוניים", אומר ד"ר מנשרוף ממכון משגב. "אמנם ראינו סנקציות מטעם האמריקנים נגד מוסדות חיזבאללה, אבל כל עוד לא יפעלו נגד מערך הדעווה של הארגון, הוא ימשיך לשלוט ביד רמה בעדה השיעית שכבולה אליו. שירותי רווחה, דת, תקשורת, חינוך וכו' כובלים את העדה לידי חיזבאללה, ולכן הוא עדיין מרגיש שהוא במאזן אסטרטגי חיובי. זה מערך שאיראן בנתה מאז 1982, ולמרות זאת יש מי שמתפתה לחשוב שאפשר לפרק את חיזבאללה מבלי לטפל בדבר הזה. מדינת לבנון לא מעיזה לפעול נגד מערך הדעווה, ולכן חיזבאללה עדיין לא חושש להישרדותו. הוא רק מוריד את הראש עד יעבור זעם".