לא יושבות בכורסה: הסבתות שמעבירות שיעורי ספורט

בעולם שבו הגיל השלישי נתפס לרוב כסמן להפוגה בקצב החיים, שלוש נשים מוכיחות שאפשר גם אחרת. במקום להוריד הילוך, הן בוחרות להעלות דופק - לא רק כמשתתפות בפעילויות ספורטיביות, אלא כמובילות וכמדריכות בעצמן. מתוך בית המגורים לגיל השלישי, מדי שבוע, הן מניעות קהילה שלמה. פעם אחר פעם הן מוכיחות: הגיל הוא רק מספר - הרוח קובעת את הקצב.

ציפי לוי: מדריכת יוגה

ציפי לוי (70) הפכה לכוכבת המקומית של מגדלי הים התיכון כפר סבא. כל שבוע היא מגיעה עם מזרני יוגה ונחישות להוכיח שהגמלאות היא רק ההתחלה. ציפי מעבירה שלושה שיעורי יוגה שבועיים - ורשימת ההמתנה שלה רק גדלה.

כשיצאה לגמלאות, כלתה וחברתה היו מתאמנות יוגה, אז היא החליטה ללמוד בעצמה. במקום בו למדה יוגה היה גם קורס מורי יוגה, וכיוון שהיה לה המון זמן פנוי, החליטה ללמוד ולהעביר את הידע לבני גילה. המטרה שלה ברורה: ללמד רק מבוגרים. "כמה שזה עשה לי טוב רציתי להעביר את זה הלאה", היא מסבירה. "בגיל השלישי אפשר לעשות דברים נהדרים. זה עושה לי טוב".

כשהגיעה לבית בכפר סבא לפני כמעט שנתיים, היא לא בזבזה רגע - סיפרה לצוות שלמדה ותרגלה כמורה ליוגה והציעו לה ללמד את הדיירים. מהר מאוד הקבוצה הראשונה התמלאה והיא פתחה קבוצה נוספת.

היום ציפי מפעילה שלוש קבוצות: קבוצת יוגה על מזרון לנשים בלבד ביום ראשון, ושתי קבוצות יוגה כיסאות ביום שישי, כאשר הנרשמים ברובם מגיעים באופן קבוע. "אנשים פונים אליי ואומרים שזה עושה להם ממש טוב", היא מספרת. "המטרה היא שירגישו איך הנשימה מניעה את הגוף".

רות שפט: בת 84 עם לוח זמנים של ספורטאית מקצועית

רות שפט מגני תקווה מוכיחה שבגיל 84 החיים רק מתחילים. עם שני ילדים, חמישה נכדים, שלושה נינים ושניים נוספים בדרך, הייתם מצפים למצוא אותה בבית מבשלת עוגות לנכדים. במקום זאת, תמצאו אותה מובילה קבוצת הליכה במגדלי הים התיכון, או מנצחת במשחק הפטאנק הצרפתי.

הקריירה הספורטיבית של רות החלה מאוחר. בעברה הייתה מיילדת, ורק כשיצאה לגמלאות היה לה זמן פנוי לדברים אחרים. החלה להתעמל - הליכות, שחייה, אירובי מים ועוד. כשעברה לגור במגדלי הים התיכון, בנוסף לחוגים והפעילויות, רות החליטה שחשוב שתהיה קבוצת הליכה.

היום, הקבוצה שלה פועלת בימי שני ורביעי בבוקר עם 4-10 משתתפים. "המסלולים מגוונים כדי שלא ישעמם", מסבירה רות, שמכירה כל שביל ברדיוס של קילומטרים מהבית. יש לה ארבעה -חמישה מסלולים של 4-5 קילומטר שהיא מחליפה ביניהם, ומתאימה אותם לפי השמש והצל. הליכה של שעה על הטיילות הנהדרות בקרבת הבית.

בנוסף, רות למדה לשחק פטאנק - משחק כדור צרפתי שבו מגלגלים כדורי מתכת לעבר כדור קטן מעץ, במטרה להתקרב אליו ככל האפשר - משחק חברתי, מדויק ואסטרטגי. כיום היא החברה היחידה בקבוצה של גברים, ומשחקת פעמיים בשבוע עם בני הגיל השלישי של גני תקווה. ואם זה לא מספיק- פילאטיס, פיט בול, מתיחות, שיווי משקל ויוגה - הכול חלק מהשגרה השבועית שלה. "אין אף רגע משעמם איתי", היא מספרת, ודואגת גם לספורט המוח כמתנדבת בספרייה.

בת שבע מנדל: אלופת ישראל לשעבר שחזרה לזירה אחרי 64 שנה

בת שבע מנדל מבת ים מעבירה שני חוגי ספורט - אירובי לטינו וצ'יקונג - ומובילה את קבוצת טניס השולחן של הבית. השנה, היא עשתה דבר יוצא דופן: חזרה להתחרות רשמית לראשונה מזה 64 שנים, וזכתה במקום השלישי בטורניר של מגדלי הים התיכון.

בת שבע, ילידת פרו, היא דמות מוכרת בעולם הספורט הדרום אמריקאי והישראלי. כבר כנערה נשאה את תואר אלופת בתי הספר של לימה בטניס שולחן. בישראל, כיכבה כאלופת ישראל בטניס בוגרות ושמרה על תארים גבוהים במשך 20 שנה. זכתה במדליות זהב וייצגה את ישראל במכבייה.

בגיל 78 היא החליטה להתמודד שוב. בטורניר של מגדלי הים התיכון, עם 20 מתמודדים, בת שבע לא הסתפקה בקטגוריית הנשים - היא התעקשה לשחק נגד הגברים, מתוך אמונה שרמת המשחק שלהם תאפשר לה אתגר תחרותי אמיתי. היא התאמנה לפחות שלוש פעמים בשבוע, והוכיחה שהכישרון והנחישות לא נעלמו. בת שבע לא מתכוונת לעצור כאן, "שואפת להתחרות בטורנירים נוספים". בקטגוריית הנשים, דרך אגב, במקום השלישי זכתה רוז סינקלר - שחגגה השנה את יום הולדתה ה-100 וממשיכה להיות משתתפת קבועה בחוג טניס השולחן.