קהילה אחת גדולה

בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו יורק

השנתיים האחרונות היו מהקשות שידעה ישראל. הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, המלחמה הארוכה במספר חזיתות, כאב ההורים השכולים וסבלן של משפחות החטופים - כל אלו, לצד רבבות האזרחים שפונו מבתיהם, הציבו בפני המדינה אתגרים שטרם התמודדה עימם. מי שהצטרפה למאמץ, הקדישה משאבים משמעותיים ותמכה בגופים רבים כדי לעזור במשימה הלאומית היא הפדרציה היהודית של ניו יורק - הארגון הפילנתרופי הקהילתי הגדול בעולם.

כשמנכ"ל הפדרציה, אריק ס.גולדשטיין, מתבונן על השנתיים שחלפו, הוא מצביע על האהבה והסולידריות של הקהילה היהודית בארה"ב כלפי העם בישראל. בראיון מיוחד הוא מספק את נקודת מבטה ומציין כי יותר מ-300 מיליון דולר הוקצו על ידי הפדרציה לטובת ישראלים נזקקים מאז 7 באוקטובר ובמלחמה. התמיכה לא הסתכמה בסיוע הכספי וחברי הקהילה היהודית הגיעו ארצה, התנדבו למען האזרחים ונלחמו יחד עם כוחות צה"ל. מאחורי הקלעים השתמשו אנשי הפדרציה בכל קשר אפשרי כדי לסייע לישראל לנצח במלחמה.

באוקטובר 2023 שהה גולדשטיין בישראל. בבוקר אותה שבת שחורה של שמחת תורה היה בירושלים כאשר בנו, עורך דין בצה"ל, התקשר וסיפר לו כי נקרא להתייצב בבסיס הקריה בתל אביב עד שבע בבוקר. "מייד היה ברור שזה משהו בקנה מידה שונה לחלוטין מכל מה שראינו אי פעם", נזכר המנכ"ל.

שיחת הטלפון ההיא, מספר גולדשטיין, הניעה את כל מה שקרה בהמשך: "הנהלת הפדרציה נפגשה באותו יום והחליטה לשלוח מיידית 10 מיליון דולר מהקרן שלנו כדי לטפל בצרכים הדחופים בישראל. זה היה חסר תקדים. עד מוצאי שבת הבנו שאנחנו צריכים לפעול - לא במילים, אלא בתרומות ובפעולה ממשית".

ככל שהמלחמה התעצמה פעלה פדרציית ניו יורק במהירות. לאחר סיוע החירום הראשוני פיתחו גולדשטיין וצוותו תוכנית מפורטת רב-שלבית לסיוע נוסף. "השלב הראשון היה תגובת חירום מלאה בדמות סיוע למשפחות שאיבדו הכול, מתן מזון, תרופות, כסף וציוד בסיסי. המשרד שלנו בישראל היה בקשר ישיר עם ראשי ערים, מועצות אזוריות וארגונים לא ממשלתיים מקומיים".

השלב השני התמקד בסיוע ובתמיכה למפונים מהצפון ומהדרום והשלב השלישי, ככל שהתושבים החלו לחזור בהדרגה לבתיהם, עבר לשיקום חברתי וקהילתי. "זה לא היה עניין של בניית מבנים מחדש אלא של בניית חיים מחדש", אומר גולדשטיין בחיוך, "רצינו לעזור להקים גני ילדים טובים יותר, מערכות קהילתיות חזקות יותר. זו תמיכה לא רק כדי לשרוד אלא כדי לחזור חזקים יותר".

גולדשטיין - שהודיע כי יסיים את תפקידו ביוני 2026 - נולד בברוקלין ומכהן כמנכ"ל הפדרציה מאז 2014. הוא מתגורר במנהטן עם אשתו תמר (שניים מבין ארבעת ילדיהם עלו ארצה), בוגר אוניברסיטת קולומביה ובית הספר למשפטים קורנל ובעברו היה שותף בכיר בפול וייס, משרד עורכי דין בינלאומי גדול.

במהלך השנתיים האחרונות הבינו גולדשטיין וצוותו את הצורך בגמישות בפעילותם, בשל קצב האירועים והצרכים המשתנים. "כל שלב דרש תגובה שונה", הוא מסביר, "אפילו במהלך המלחמה עם איראן שלחנו סיוע חירום לקהילות שנפגעו קשה, כמו בת ים ובאר שבע. אין קו ישר - זו מציאות מתפתחת. כשהמלחמה עם איראן פרצה הקצתה הפדרציה סכום חירום נוסף של 10 מיליון דולר. ראינו את האינסטינקט המיידי של יהודי ניו יורק - לעמוד לצד ישראל".

ניטור מצב הרוח

סקרים קהילתיים הנערכים מדי שנה על ידי הפדרציה חושפים תמונה מורכבת, כפי שמתאר גולדשטיין: "מצד אחד, חלה עלייה דרמטית בהתקפות על רקע אנטישמי בארה"ב, במיוחד בניו יורק. מצד שני, יש עלייה במעורבות ובזהות היהודית. מה שהתחיל כהלם הפך דווקא זרז לחיבור".

עם זאת, הוא מודה, קיימת מגמת נגד: "ישנם צעירים יהודים שחשים מנוכרים יותר, במיוחד בקמפוסים של המכללות שבהם השיח יכול להיות ביקורתי באופן קשה. התפקיד שלנו זה לשמור על קשר איתם ולא לוותר עליהם".

אחד הקרבות העיקריים של הפדרציה לאחרונה הוא נגד עליית האנטישמיות ברחבי ארה"ב. "ב-2017 זה אפילו לא היה נושא מרכזי", נזכר גולדשטיין, "אבל בתוך מספר שנים ראינו צעדות נאציות בשארלוטסוויל, ירי בבתי כנסת, תקיפות בברוקלין, ומגפת הקורונה שהזינה תיאוריות קונספירציה אנטישמיות. 7 באוקטובר היה המניע הגדול מכולם".

בתגובה, הקימה הפדרציה יחידת ביטחון יהודית עם 23 אנשי צוות והקצתה כעשרים מיליון דולר בשנה למאבק באנטישמיות. במקביל, כשמונים מיליון דולר מופנים לחיזוק החיים היהודיים, או כפי שמסביר גולדשטיין, "לא מספיק להילחם על הישרדות, אנחנו חייבים גם לחגוג אותה. ההגנה חשובה, אבל השמחה בחיים היהודיים חיונית לא פחות".

הפדרציה עובדת עם הנהלות בתי ספר, אנשי סגל וארגונים בקמפוסים כדי לקדם כללי מחאה מאוזנים ולממן תוכניות כמו הלל וחב"ד, שהתרחבו באופן משמעותי במוסדות האקדמיים. גולדשטיין: "אנחנו לא יכולים לנצח את האינטרנט לבד, במיוחד כששחקנים ממשלתיים מסוימים מממנים הפצת דיסאינפורמציה, אבל אנחנו יכולים להשקיע בתוכן איכותי ולהעצים מוסדות מקומיים".

תובנה מרכזית שלו היא הצורך "לחסן" את הדורות הצעירים הרבה לפני הקולג'. הפדרציה מרחיבה את עבודתה עם בתי ספר בניו יורק ומכשירה מורים לזהות אנטישמיות מודרנית, מפתחת חומרים מותאמי גיל ומציעה תמריצים למורים להמשיך ללימודים מתקדמים בתחום. "המטרה היא לא רק ללמד על השואה. ילדים צריכים להבין מי הם היהודים ומה ההיסטוריה והתרבות שלנו מייצגות. אם לא הכנת ילד לפני האוניברסיטה - בקמפוס זה כבר מאוחר מדי".

"החזית שלכם ושלנו"

גולדשטיין מסכם את השנתיים האחרונות כ"קשות ותובעניות" אך בוחר להתמקד בעתיד ומדבר באופטימיות ובהערצה על הדור הצעיר בישראל. "עד שהמלחמה באמת תסתיים, חלק מהאתגרים רק יעמיקו. עם זאת, דור הלוחמים והמתנדבים שקם מאז 7 באוקטובר עבר מבחן והוכיח את עצמו. בדומה לארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה, יש כאן פוטנציאל ל'דור גדול' שיטפח מנהיגות ואחריות משותפת".

מאז תחילת המלחמה ביקר גולדשטיין בישראל יותר  מעשרים פעמים. "בכל פעם שאני עוזב אני נושא עמי יותר דאגה, אבל גם יותר תקווה", הוא אומר, "ישראל זו מדינה שחיה באבל ובשמחה בו-זמנית. בחתונת האחיין שלי, חייל שאיבד שבעה מחבריו דיבר עליהם מתחת לחופה ואחר כך הריקודים נמשכו עד עלות השחר. העם היהודי יודע היטב להתאבל ולחגוג באותה עת".

הוא נזכר במצעד ההזדהות השנתי עם ישראל בניו יורק ביוני 2024, שם הזמרת עדן גולן, נציגת ישראל באירוויזיון, שרה את שירה מהתחרות - October rain. "אלפים שרו איתה בעברית ובאנגלית והיא פרצה בבכי. רבים לא מבינים עד כמה האהבה של יהודי ניו יורק למדינה הזו אמיתית ועמוקה".

גולדשטיין חותם במסר ברור לישראלים, שאותו הוא נושא לאורך 12 שנותיו כמנכ"ל: "אתם לא לבד. אמנם אנחנו נלחמים בחזית אחרת - דעת קהל, אנטישמיות, זהות - אבל זו אותה מלחמה. הקהילה היהודית בניו יורק, הגדולה ביותר מחוץ לישראל, עומדת לצידכם לחלוטין. שלא תטעו - זו אהבה אמיתית".

"זה לא היה עניין של בניית מבנים מחדש אלא של בניית חיים מחדש.רצינו לעזור להקים גני ילדים טובים יותר, מערכות קהילתיות חזקות יותר. זו תמיכה לא רק כדי לשרוד אלא כדי לחזור חזקים יותר"

בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו יורק