בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו יורק
נהוג לחשוב שמדינת ישראל בנויה להתמודד טוב יותר ממדינות אחרות עם שכול ואובדן. 77 שנות מאבק על קיום וקורבנות אדירים הובילו לאמונה שהציבור הישראלי חסין יותר לטראומות. הטבח והמלחמה שהגיעה אחריו ניפצו ברגע אחד את האמונה הזאת. נכון לספטמבר 2025, נקלטו באגף השיקום של משרד הביטחון יותר מ-20 אלף פצועים מהמלחמה. יותר ממחציתם (56%) מתמודדים עם פגיעות נפשיות. מספר הפצועים המטופלים באגף - מתוך כלל מלחמות ישראל - הגיע לשיא של 81,700, בהם כ-31 אלף מתמודדי נפש ופוסט טראומה. ההערכה היא שבשנה הקרובה צפויים להתווסף כ-20 אלף פצועים נוספים.
"זאת המחויבות שלנו כקהילה היהודית הגדולה בעולם: לעשות הכל למען החלמתם של מי שיצאו להגן על הבית של כולנו"
"חשוב להבין שלא כל הפרעה נפשית היא PTSD, שמתארת מצב סוער והמשכי", מסביר פרופ' אמתי זיו, מנהל בית החולים השיקומי המשולב אוניברסיטת תומס ג'פרסון, פילדלפיה, מייסד ומנהל מסר - המרכז הארצי לסימולציה רפואית. "רוב מי שחווים מצוקה נפשית זקוקים לעזרה נקודתית, שתאפשר להם להשתקם ולהמשיך בחייהם. הבעיה היא שגם היום, למרות שכבר נעשתה התקדמות משמעותית בנושא, יש עדיין מי שנמנעים מטיפול ונקלעים להתבודדות והימנעות חברתית מתוך בושה. אין מספיק קריאה לעזרה, אין מספיק פניות לקווים החמים".
חודש בלבד לאחר פרוץ המלחמה, חבר בית החולים שיבא לפדרציה היהודית של ניו יורק בפרויקט ארצי להקמת מרפאות טיפוליות. "הבנו שעולם הגוף והנפש יכול להכיל כלים שלא היו במיינסטרים עד כה: טיפולי יוגה, טיפול תרפייה בתנועה, טיפולי מיניות, וכמובן לצדם טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים על פי הצורך", אומר פרופ' זיו. "העזרה של הפדרציה אפשרה לנו להכשיר מאות מטפלים, כדי להתאים טיפול מדויק לכל צורך: יש מי שזקוקים לשיחה, יש מי שזקוקים לתרפיה בתנועה, יש מי שזקוקים לטיפול זוגי - המספרים עצומים ולכן הצורך בהכשרה היה קריטי עבורנו ועבור המטופלים".
למוח זמן משלו
הפדרציה היהודית של ניו יורק, הארגון הפילנתרופי הקהילתי הגדול בעולם, גייסה מאז תחילת המלחמה כ-300 מיליון דולר לטובת תמיכה במאמצי השיקום של תשתיות ואוכלוסיות נרחבות בישראל. בין היתר תמכה הפדרציה, כאמור, בהכשרת מטפלים במגוון רחב של מקצועות, תמיכה במשפחות אנשי מילואים וכמובן בהם עצמם, באמצעות שיתופי פעולה עם מגוון ארגונים אזרחיים, רשויות מקומיות ומשרדי הממשלה. "החברה הישראלית מתמודדת עם צונאמי של טראומה בעוצמות ובהיקף שלא ידענו כמותם, ואת עיקרו עוד נראה עם שובם של עשרות אלפי חיילים הביתה", אומר איציק שמולי, מנכ"ל המשרד הישראלי של הפדרציה.
"כבר מראשית המלחמה זיהינו את גודל האתגר ופעלנו כדי לחזק את הארגונים שנמצאים בחזית הטיפול, כך שיוכלו לתת מענה חירום לחיילים ולבני משפחותיהם. במקביל אנחנו משקיעים בבניית תשתיות קבועות בכל הארץ, שיבטיחו מענה מקצועי ויציב לשנים קדימה. זאת המחויבות שלנו כקהילה היהודית הגדולה בעולם: לעשות הכל למען החלמתם של מי שיצאו להגן על הבית של כולנו".
תהליך אחד מני רבים מתרחש בעמותת "מומנטום", שעובדת אף היא בשיתוף פעולה עם הפדרציה. "במלחמה המוח שלנו מחווט אחרת. אנחנו עוברים למצב שרידות. המצב הזה גורם למוח שלנו לחשוב על מה שחשוב לנו כרגע כדי להמשיך להתקיים, והרבה דברים חשובים שקורים ביומיום נעלמים", מספר אבי צירט, מנכ"ל עמותת "מומנטום". "כשמילואימניק מסיים שירות, לוקח זמן למוח לחווט את עצמו מחדש ולהבין שהוא במצב בטוח, ולראות דברים שמצב ההישרדות נדחקו הצידה. זה תהליך שלוקח כחודש בממוצע, וככל שמקבלים סיוע פסיכו-חינוכי צמוד, מבינים מה קורה ויכולים לצאת מהמצב הזה".
צירט מספר לדוגמה על מקרה שבו במסגרת סדנאות עיבוד ללוחמים, עולות תחושות מייסרות שנוצרו בגלל הקושי להבין את התמונה המלאה. "חייל יושב עם הצוות שלו ומתאר מצוקה מכך שלתחושתו הוא קפא ברגע האמת, לא הגיב כשהיה צריך, ובגללו נהרגו אחרים או שהפעולה נכשלה. כשהוא אומר את זה בקבוצה, פתאום חברים שלו מסבירים שזה בדיוק הפוך: שהוא היה היחיד שתפקד בזמן שאחרים קפאו. לא רק שהוא לא אשם, אלא הוא אחראי לכך שהם עצמם בחיים. זאת תובנה משנת מציאות. פתאום העול העצום שנשאת על עצמך משתחרר".
טיפול לפירוק המצוקה
לצד המצוקות החדשות שנוצרו במהלך המלחמה, היא הציפה גם כאלו שהודחקו במלחמות ומבצעים קודמים, ויצרה גלים חדשים של טראומה גם בקרב מי שלא לקחו חלק במלחמה הנוכחית. בכך נכנסו רבים נוספים למעגל נזקקי הסיוע. המרכז הארצי לסימולציה רפואית עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כולל פלטפורמות מבוססות VR ו-AI, כדי לאפשר למטופלים להיחשף באופן מבוקר לקושי, להתמודד איתו ולהצליח להתגבר עליו בטווח הארוך.
"הקרקע של המצוקה והיקף האירוע הזה הוא כל כך עצום, שהוא מחייב אותנו לשלב חדשנות בטיפול. זה נעשה בזהירות, בבקרה, אבל גם מתוך פתיחות מחשבה לעזור לעומק ולרוחב החברה", אומר פרופ' זיו. "בנושא הזה ישראל היא מדינה מרשימה בעוצמה שלה. אנחנו עושים את התהליך הזה בזהירות רבה ועם בקרה מתמדת, אבל פתיחות המחשבה הזאת היא קריטית כדי לעזור לעומק ורוחב החברה".
לדברי פרופ' זיו בנקודה הזו, באה לידי ביטוי גם הקהילה. "הסתייענו המון בפדרציה במימון ובהכשרת מטפלים, אבל הכוח שלה ממשיך גם בחזרה לקהילה וברתימה של המגזר המוניציפאלי והאזרחי. המערכת הקרובה לחיילים מכירה אותם יותר מכל, יודעת לתת מענה, להניף דגלים אדומים במקרה הצורך, ולספק להם תמיכה. זאת הדרך שלהם להחלמה ושיקום."
"רוב מי שחווים מצוקה נפשית זקוקים לעזרה נקודתית, שתאפשר להם להשתקם ולהמשיך בחייהם."
בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו יורק
