מחקר אוסטרלי חדש מגלה כי בעיית ההירדמות אצל הסובלים מנדודי שינה עשויה לנבוע מהפרעה במחזוריות הטבעית של פעילות המוח לאורך היממה. אנשים עם נדודי שינה מתקשים לבצע את המעבר הטבעי ממחשבות יומיות פעילות לחשיבה רגועה בלילה, והקצב הפנימי שלהם אף "מזיז" את שיא הערנות בכ-6.5 שעות קדימה.
אני ישנה וליבי ער: האם חוויתם את תופעת השינה הנדירה הזו? | עדן חן
החוקרים מאוניברסיטת דרום אוסטרליה (UniSA) פרסמו בכתב העת Sleep Medicine את הממצאים, המצביעים על כך שאנשים הסובלים מנדודי שינה כרוניים מפגינים קצב יומי מוחלש של פעילות מנטלית - כלומר, המוח שלהם אינו "נכבה" כראוי בלילה, מה שעשוי להסביר מדוע הם מתקשים להירדם.
הצוות חקר 32 מבוגרים (שגילם הממוצע הוא 60), 16 שאובחנו כסובלים מנדודי שינה ו-16 "ישנים טובים" ובריאים. המשתתפים בילו 24 שעות בסביבה מבוקרת במעבדה בביצוע "מנוחה במיטה בערנות", כאשר האור, המזון והפעילות הוסדרו בקפידה כדי להסיר גירויים חיצוניים. בכל שעה הם דיווחו על מחשבותיהם ומצבם הנפשי, מה שאיפשר לחוקרים למפות את התנודות הקוגניטיביות לאורך מחזור היום והלילה המלא.
בקבוצת הישנים הבריאים, לפעילות הקוגניטיבית היה סדר ברור: פתרון בעיות וחשיבה פעילה במהלך היום, וירידה לשקט נפשי או ניתוק בלילה, כך הסביר ה-Medical Xpress. לעומת זאת, אלו שסבלו מנדודי שינה הראו קצב "קהה ומאוחר". הפעילות הנפשית שלהם נשארה דומה יותר לחשיבה ביום, אפילו בשעות שבהן המוח אמור להירגע. שיא העוררות הקוגניטיבית שלהם הוקדם בכשש וחצי שעות - מה שמרמז שה"שעון" הפנימי שלהם עשוי להשאיר את המוח במצב ערנות עד שעות הלילה המאוחרות.
לדברי החוקר הראשי, פרופ' קורט לושינגטון, התוצאות תומכות ב"מודל עוררות-היתר" של נדודי שינה - לפיו נדודי שינה עלולים לנבוע לא רק מלחץ או מאורח חיים, אלא מהפרעות בסיסיות בוויסות היממתי של פעילות המוח. המחברת השותפה, פרופ' ג'יל דוריאן, אמרה כי הממצאים פותחים את הדלת לאפשרויות טיפול חדשות - התערבויות המחזקות את המקצבים היממתיים (כגון חשיפה לאור במועדים קבועים או שגרה יומית מובנית), וגישות המסייעות למוח להתנתק ממחשבות מתמשכות בלילה.
מחברי המחקר מציינים כי עבודתם התמקדה במבוגרים, והם קוראים למחקר נוסף כדי לבדוק אם דפוסים אלה נכונים גם לגילאים שונים וסוגים שונים של נדודי שינה.
עבור רבים הסובלים מנדודי שינה ומתארים מחשבות מתרוצצות לפני השינה, ממצאים אלה מצביעים על כך שהבעיה עשויה לחרוג מעבר ללחץ או הרגלי שינה לקויים: ייתכן שמדובר בחוסר התאמה בקצב הפנימי של המוח, השומר על פעילות מנטלית מוגברת בשעה שהיא אמורה להירגע.
אם מחקרים עתידיים יאשרו תוצאות אלה בקבוצות גדולות ומגוונות יותר, טיפולים המכוונים לקצב היממה בשילוב עם טכניקות הרפיה נפשית, כגון מיינדפולנס או אסטרטגיות קוגניטיביות, עשויים להציע דרכים יעילות יותר להחזרת שינה נינוחה ורווחה כללית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו