דף הבית / נבחרת הכתבים /איתן אורקיבי

איתן אורקיבי

הכתבות של איתן אורקיבי

גם כן "מבצע השפעה": איך אפשר לייצר לחץ מדיני אמין על הקהילה הבינלאומית

פעם אחר פעם הודיעו ה"מתווכות" מצרים וקטאר שהלשכה המדינית של חמאס דוחה כל הסדר, ובתגובה אמצעי התקשורת אצלנו נמלאו הדלפות ופרשנויות על כך שנתניהו הוא זה ש"מכניס עיזים" • איך אפשר לגייס את העולם כשמובילי דעה מפמפמים ללא הרף שהמכשול נמצא בממשלת ישראל?
איתן אורקיבי

זה טוב גם לדמוקרטיה שלנו: הנבוט שבאמצעותו איימו על ממשלת ישראל - נעלמו

אין ביידן, אין בלינקן, וגרוע מכך עבורן: אין גלנט • מספיק לראות את התגובות המוטרפות לפיטוריו כדי להבין את המשמעות • חלקן גבלו בהמרדה, אחרות בהסתה • ניצחון של האריס היה מאפשר להמשיך, ואולי אף להגביר, את הקריאה ללחץ אמריקני כבד על ישראל, והיא מצטרפת ללחץ גובר שיוצא מתוך האליטה המקומית לסנקציות
איתן אורקיבי

"ביביסטים", "טראמפיסטים" ועיצוב תודעה: אליטות כל העולם התאחדו

רעים מול טובים, בורים מול משכילים, קיצוניים מול מתונים, רגשיים מול רציונליים, פשיסטים מול שוחרי דמוקרטיה - ישראל־ארה"ב, העתק־הדבק • אין פלא שהאליטות כאן ושם מקיימות שיג ושיח רעיוני, תומכות זו בזו ומגייסות את כל המשאבים כדי לסמן את העם כשד מסוכן שצריך לרסן ולדכא
איתן אורקיבי

כרטיס הכניסה לחברה: חוזרים לעידן שבו אי-שירות מסומן כפגיעה בלתי נסלחת

אנחנו מרגישים את זה בשכונה, בקהילה, במקום העבודה: יש מין יראת כבוד פנימית עמוקה למשרתים בסדיר ולמילואימניקים • מלחמת חרבות ברזל מחזירה את הגלגל אחורה, לעידן השירות כערך, כנורמה חברתית, כמחויבות קולקטיבית
איתן אורקיבי

אינטרסים כלכליים ודיפלומטיים, והמון צביעות: מקרון, התקווה של חיזבאללה

הקריאה לריסון ישראל ול"דה־אסקלציה", והדאגה לאוכלוסייה האזרחית בעזה ובלבנון, מתגלות יותר ויותר כמניפולציה רטורית • היא נועדה לשמר את "היציבות" - כלומר את המשך הטרור האזורי של איראן ושל ציר הרשע כולו • דמיינו עולם שבו במקום לגנות את ישראל, מנהיגי העולם החופשי היו מודיעים יחד על מחויבותם לטיהור לבנון מחיזבאללה, לבידוד מוחלט של האייתוללות ולשחרור העזתים מחמאס
איתן אורקיבי

סליחתכם חשובה לנו: אנחנו צריכים לבקש סליחה ממשפחות השכול והחטופים

אפילו סליחה ומחילה עברו אצלנו תהליכי פוליטיזציה מואצים • אם נבקש סליחה, אם חלילה נכיר בטעות, נעניק ניצחון סמלי ליריבים • ואם נמחל למישהו מהמחנה הנגדי, אנחנו עלולים רחמנא ליצלן לתת לו לגיטימציה ולתרום לצד שלו נקודת יתרון • התרגשנו ובכינו בטקס שהדהד את הנאמנות הפוליטית שלנו, ונאטמנו מול הדמעות של מי שביקשו להתעטף בטקס של "הצד השני"
איתן אורקיבי

האופציה הריאלית ביותר היא לקבל את שליטת הרש"פ ברצועה

קשה לשאת את המחשבה שהשלטון ברצועה יוגש על מגש הכסף לרש"פ, אך מי שסבור שממשל צבאי ארוך טווח או שלטון ישראלי מלא על כל הרצועה אינם מעשיים, צריך להציג חלופות שאפשר לחיות איתן • מתן השליטה בעזה לרש"פ מסייע בחיסול חמאס, העתקת חופש הפעולה של צה"ל ביו"ש - ומעניק לישראל חופש מדיני • . להתחייבות פומבית של ממשלת ישראל ביחס לשלטון הרש"פ בעזה יש יכולת לרתום את הלחץ הבינלאומי המתגבר - לטובתנו
איתן אורקיבי

חזרנו בזמן, אל ריטואל הגינויים שלפני הטקס

הדברים שנשמעים לפני טקס הלקת המשואות - פוגשים אותנו כעת בהקשר של טקס יום הזיכרון ל-7 באוקטבר • שנה אחת זה הבמאי, בפעם אחרת זה השירים ובשנה נוספת זה פרוטוקול הנאומים - ובסוף הכל מסתכם במירי רגב • כי בעומק הדברים שורץ התסכול העמוק על אובדן המונופול על עיצוב המרחב הסמלי והרעיוני של הממלכתיות הישראלי
איתן אורקיבי

צוותי המו"מ יגיעו לדוחא - אבל אל תקראו לזה פסגה

אין שום קשר בין מפגש מדיני לגיטימי לבין מה שאמור להתחולל בקטאר או בכל מקום אליו תגיע ישראל בשם המשא ומתן • העובדה שהגענו לרגע הזה היא תוצר של עולם שהפר את הדיפלומטיה בכל מובן • אולי זו הדרך היחידה שבה נוכל להשיב את חטופינו ולשקם את החוסן הלאומי, אבל אסור לקבל את עולם המושגים שמייצר סימטריה בין ישראל לבין חמאס
איתן אורקיבי

פרקטיקה של ניצול רגשי: מגיע להם יותר מזה

לאי־השבת החטופים יש מחיר ערכי ומוסרי עצום, שמאיים על שלמותנו החברתית לא פחות מסיום המלחמה ללא השמדת חמאס • אבל יצירת מצג השווא כאילו כל מה שעומד בין החטופים לחופש הוא האינטרס הפוליטי של אדם חסר נשמה שהחליט להמיתם - היא זריית חול צינית ואכזרית בעיני הציבור
איתן אורקיבי

הכשל הצרפתי: האשליה המסוכנת של פוליטיקת המרכז

אם יש לקח שראוי ללמוד מהמצב שצרפת נקלעה אליו, הוא בטח לא לוותר על אידיאולוגיה בשביל גוש חוסם לצד השני • בדיוק להפך: למנוע מצב שבו שיח ריק על "מרכז" ו"ממלכתיות" מייבש את העימות הרעיוני • אה, וגם כבוד לתוצאות ההליך הדמוקרטי
איתן אורקיבי

הטאבו על התיישבות בעזה: האם באמת כל האופציות על השולחן?

גם כשנסיגות הוכחו כשגויות, כשהתחזיות הופרכו, כשהתחייבויות הופרו - הדוקטרינות של מחנה השלום מכתיבות את גבולות הדיון על היום שאחרי • אפילו מטילות וטו על סדר היום ועל רפרטואר הפתרונות של המחנה הלאומי • אדרבה, אויבי ישראל צריכים להאמין שכיבוש מחדש ואפילו התיישבות הם תרחיש ריאלי לחלוטין
איתן אורקיבי