ליאל ליבוביץ

הכתבות של ליאל ליבוביץ

האנטישמים מימין: למה ארה"ב ממשיכה לייצר ממדאנים?

תוצאות הבחירות בניו יורק הן רק חלק מהסיפור: בשבוע שחלף המועמדים הדמוקרטים ניצחו בכל מירוץ אפשרי בארה"ב, והציפו את השאלה הגדולה -מה מכשיל את הרפובליקנים, וכיצד הטרלול הפרוגרסיבי משתלט על השיח גם בצד השני של המפה • ואיך קשור לזה המאבק הפנימי במחנה השמרני?

ממדאני הוא בכלל לא הסיפור של הבחירות בניו יורק

המועמדים הדמוקרטים זכו בכל מרוץ אפשרי אמש • הרפובליקנים הובסו בגלל שהרפובליקנים, בחודשים האחרונים, הרשו לעצמם להתרכז לא בנושאים שמעניינים בוחרים, כגון כלכלה, בטחון, וכו׳ אלא בתאוריות קונספירציה הזויות שהפיצו גורמים מתסיסים מתוך המחנה השמרני

הוא שונא ישראל ידוע. אבל זה הטרלול האמיתי מאחורי זוהרן ממדאני

אהדתו לטרור ידועה, אבל אם אכן ייבחר לראש העיר ניו יורק בשבוע הבא, יהיו לכך גם השפעות פנימיות מרחיקות לכת • חזון הבזבוז והפנטזיות ההרסניות שהוא מקדם, יעמידו במבחן כמה מהסוגיות הציבוריות החשובות ביותר • לא חשוב מי ינצח, העיר הגדולה והנוצצת בארה"ב בצרות

דווקא עכשיו, המורשת של צ'ארלי קירק חיה יותר מתמיד

הרצח הפוליטי שזעזע את ארה"ב הוא נקודת מפנה חשובה בהיסטוריה שלה, שתהדהד שנים קדימה • הקריאה הנואשת שלו לחזור לנהל דיאלוג - גם במקרה של אי הסכמות - נשמעת כעת אצל עשרות אלפי צעירים שעברו תהליך עמוק של שטיפת מוח • האם מותו יביא לנקודת המפנה שאליה שאף בחייו?

"זה גזעני לדבר על בחורה שנשחטת ברכבת?!": צביעות השמאל בארה"ב נחשפת

אירינה בת ה-23 ברחה מהמלחמה וחלמה לעבוד עם בעלי חיים • הרצח האכזרי שלה בידי גבר שחור, שתועד וזעזע אפילו את אמו, הפך איכשהו לוויכוח פוליטי • המרכיב האנושי? אתרים מובילים דאגו בכותרות לציין את התגובה בימין השמרני • והפספוס של הנקודה העיקרית עלול לעלות לאמריקנים ביוקר

התערבות או תרומה לגיטימית? "האותיות הקטנות" של דוח הקונגרס על כספי העמותות

דוח רשמי של הקונגרס הפנה זרקור לשיטה הידועה: התערבות בענייניה הפנימיים של מדינה זרה באמצעות העברת כספים לגופים פוליטיים על ידי עמותות ביניים, בדרך שמונעת מעקב אחרי מקור הכסף • ובכל זאת, כותרת המסמך מדברת בעד עצמה: "ממשל ביידן־האריס מימן עמותות עוינות לנתניהו" • אז למה כמעט לא שמעתם על זה בתקשורת הישראלית?

התפוח נפל: תומך האינתיפאדה שהולך להשתלט על ניו יורק

תכירו את זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות עיריית ניו יורק: ראפר כושל, סוציאליסט, ובעיקר אנטי־ישראלי ותומך אינתיפאדה כמו שרק הקצה הרדיקלי של המפלגה הדמוקרטית יודע לנפק • השיק האקטיביסטי שלו סוחף סטודנטים וידוענים - ובקצב הזה, ניו יורק עלולה למצוא את עצמה נופלת כמו שיקגו וסן פרנסיסקו

מה עומד מאחורי המהומות בלוס אנג'לס? לא מה שחשבתם

זה נראה מרחוק כמו תגובת זעם ספונטנית שיצאה משליטה, אבל טביעות האצבע של ארגוני שמאל רדיקלי ופוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית מרוחות לאורכן ולרוחבן של המהומות. וכמו בסיבוב הקודם, גם הפעם המטרה היא להציג את ממשל טראמפ כרודנות המתעמרת במיעוטים ומדכאת מחאות באלימות. הציבור האמריקני רואה את התמונות - ולא משתכנע

בראש של טראמפ: מה לא הבנו במסע הדילוגים של הנשיא

השמאלני חוגג בשמחה לאיד את "נטישת" טראמפ, הימני שבור לב כשהוא מגלה ש"הנשיא הכי אוהד ישראל" לא עובד אצלנו - וכולם מנסים להבין מה רוצה הג'ינג'י • אבל טראמפ בסך הכל מתנהל כמו טראמפ: שובר מוסכמות, מטלטל סדרי עולם - ודורש משותפיו הטבעיים (גם בירושלים) לקבל אחריות לגורלם

הג'ינס הוא עירום: האישה שיצאה למלחמה בטרלול הפרוגרסיבי

במשך יותר מ־20 שנה היתה ג'ניפר סיי בצד "הנכון" - היא התמקמה בצמרת ענקית האופנה לוי שטראוס, תמכה במועמדים דמוקרטים פרוגרסיביים, ואף הפיקה סרט שזכה באמי - אבל אז הכל התפוצץ • כשראתה לאן מידרדרת אמריקה החליטה לשנות כיוון, לפרוש מעבודתה, להקים חברת אופנה מתחרה ולצאת למאבק למען ספורטאיות שנאלצו להתמודד מול גברים טרנסג'נדרים • ובתוך זמן קצר מצאה עצמה בבית הלבן

לרקוד לצלילי החליל: האתגר המשילותי הראשון של טראמפ

מחמוד חליל, ממובילי המהומות האנטי־ישראליות באוניברסיטת קולומביה, צריך להיות מגורש מארה"ב בשל תמיכתו הגלויה בחמאס. זה ברור לבית הלבן, זה ברור לרוב הציבור האמריקני, וזה ברור לכל מי שמכירים את חוקי ההגירה של ארה"ב. אבל התגובה האוטומטית של השמאל שיצא להגנתו, והקמפיין הדמוקרטי לביטול צו הגירוש שלו, יהפכו אותו למבחן המשילות הגדול של ממשל טראמפ

שריפות הענק: הקונספציה שליבתה את האש בקליפורניה

תעדוף טובת המהגרים ומחוסרי הדיור בלוס אנג'לס מצד הרשויות הוביל בשנים האחרונות לקיצוצים קריטיים בשירותים חיוניים כמו שירותי הכבאות והמים • זו רק דוגמה אחת למחדלים שנולדו מתוך השקפה פוליטית פרוגרסיבית, שאת תוצאותיהם רואים בימים האחרונים בין תילי האפר והעפר שהיו פעם שכונות יוקרה • התושבים בעיר מנסים לאסוף את עצמם ואת מה שנשאר, אבל מפנים אצבע מאשימה אל המנהיגות הכושלת בהובלת ראשת העיר, שזנחה את צורכי האזרחים: "נסו לדמיין חיים שלמים של זיכרונות, והכל נעלם בבת אחת - עם זה מתמודדים כאן עכשיו"

סלקציה על המדף: תעשיית הספרים האמריקנית מחרימה את ישראל ותומכיה

"בפעם הראשונה בחיי צונזרתי", כתב לאחרונה הפילוסוף הצרפתי ברנאר־אנרי לוי, בתגובה לסירוב לפרסם מודעת פרסומת למהדורה האנגלית של ספרו החדש בארה"ב. זה לא מקרה מפתיע: שורה ארוכה של סופרים, עורכים ומו"לים שלא מתיישרים עם התעמולה האנטי־ישראלית, או מזוהים חלילה כ"ציונים", חווים החרמה, נידוי ואנטישמיות - בתעשייה שהיתה עד לא מזמן ביתם. הפתרון, אומר הסופר והעורך אדם בלו, הוא לעשות את מה שיהודים תמיד עשו: לבנות בית ספרותי חדש

מרוץ שלוחים: בין הרצח באמירויות לאנטישמיות בקמפוסים

בסוף השבוע שבו הובא למנוחות צבי קוגן, שליח חב"ד באמירויות, נפתח בניו יורק המפגש השנתי של השלוחים, כנס שליחי חב"ד העולמי. זו לא הפעם הראשונה שהטרור מכה בבתי חב"ד, אבל מאז 7 באוקטובר נלחמים השליחים בחזית חדשה של שנאת ישראל: הקמפוסים

יש משהו אדום באוויר: טראמפ מסמן את הדרך

שורת המינויים בממשל החדש מבהירה שטראמפ נחוש לקחת בחזרה את המושכות מבעלי השררה הבלתי־נבחרים שניהלו את ארה"ב, ולהוביל רפורמות מיידיות בכל תחומי השלטון • אם הניסוי הזה יצליח, הוא יראה את הדרך למדינות אחרות, כולל אחת קטנה אי־שם במזרח התיכון

הדמוקרטים מאשימים את כל העולם בתבוסה, חוץ מאשר את עצמם

הדמוקרטים, בתסכולם, מאשימים את אזרחי ארה"ב בוויתור על הדמוקרטיה, במיזוגיניה ובגזענות - אז מה אם נתוני ההצבעה מלמדים כי בוחרי טראמפ הם המגוונים אי־פעם • מי שמצפה לחשבון נפש, להודאה בטעות או להכאה על חטא, יחכה עוד זמן רב • טובי המוחות שהובילו את הדמוקרטים אל פי התהום מצאו את האשמה בתבוסה: התהום

הניצחון המוחץ של טראמפ - הוכחה שהבוחרים האמריקנים לא ויתרו על הדמוקרטיה

טראמפ זכה לא רק במרבית האלקטורטים אלא גם במרבית הקולות היחסיים ובכך השתיק את כל מי שרצה לטעון שניצחונו הוא עוד הוכחה ששיטת הבחירות האמריקנית היא ארכאית ולא משקפת את הרצון האמיתי של הבוחרים

לא מקבל את השקרים של האליטות: טראמפ טוב יותר לארה"ב ולישראל

התנועה שטראמפ מוביל היא חזרה - מרגיזה, מטלטלת, אבל נחוצה - לעקרונות היסוד האמריקניים, ובראשם ההבנה שבעלי הבית בדמוקרטיה האמריקנית לא נמצאים רק בהוליווד, בעמק הסיליקון או בוול־סטריט • כי כשכל טובי המומחים המלומדים הסבירו שלא ייתכן שלום בין ישראל למדינות ערב בלי לפתור קודם את הבעיה הפלשתינית, טראמפ הגיש לנו את הסכמי אברהם

"הבועה הפרוגרסיבית התפוצצה לי בפרצוף": הגל היהודי של טראמפ

תומכי האריס משווים את טראמפ להיטלר ואת אירועי הבחירות שלו לעצרות של נאצים. אבל המוני היהודים שנוטשים את המפלגה הדמוקרטית לא משתכנעים מההשוואות. הם מרגישים נאמנים מתמיד לערכים הליברליים - ומרגישים שהשמאל באמריקה הוא זה שזנח את עקרונותיו. האם הקול היהודי יחזיר את טראמפ לבית הלבן?